בשבע 479: שאלת השבוע

האם נכון להאריך את תוקפו של 'חוק טל' בחמש שנים נוספות?

עמנואל שילה , ט' בשבט תשע"ב

לשנות בחוכמה

ד"ר צבי צמרת

לשעבר מנכ"ל יד בן צבי ויו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך

עמדתי הכללית לגבי חוק טל דומה לזו של השופט צבי טל בסוגיית כביש בר אילן. עמדתי אז בראש 'ועדת צמרת' לבדיקת הנושא. השופט טל קרא לבית המשפט שלא להתערב בנושא וודאי שלא להתערב באגרסיביות. בעיניי, דבריו היו הנכונים והמדויקים ביותר, והם נכונים גם כעת. כל הנושא של יחסי חרדים ולא חרדים לא יכול להיפתר בכפייה. למשל, הניסיון להכריח את החרדים ללמוד לימודי ליבה באמצעות בית משפט - ניסיון כזה רק ירחיק אותם ורק יגבש את הקבוצות המתנגדות.

וכעת אומר דבר שהוא לכאורה דבר והיפוכו. אני בעד חובת שירות לכולם: ליהודים, לערבים, לדרוזים וכדומה. חובת שירות אינה דווקא שירות צבאי, אלא שירות למדינה ולחברה. אני בעד מספר חריגים מוגבל. ב'חריגים' הכוונה לכישרונות יוצאי דופן בכל מיני תחומים: בלימוד תורה, בלימוד מוזיקה, במדע וכדומה. אני בהחלט בעד כמה אלפים של לומדי תורה, אבל המצב שמשחרר כיום את כולם אינו נכון.

כדי להתקדם למצב הנכון יש צורך בשינוי מלמטה ולא רק מלמעלה, וזה כולל הידברות עם רבנים. אפשר יהיה לקדם נכון יותר את הדברים לא רק בעזרת מקל אלא גם בעזרת גזר. צריך לתת הטבות רבות יותר למי שמשרת לעומת מי שאינו משרת, כולל בנושא דיור שעוסקים בו כעת.

מוכרחים להפריד בין כניסה למעגל העבודה ובין השירות הצבאי. בנושא כניסה למעגל העבודה - נכנסים הרבה יותר ממה שיודעים. סטטיסטיקה שקראתי בזמן האחרון מלמדת כי 35 אחוזים מהגברים החרדים עובדים (ואני מעריך שיש עוד כמה אחוזים שעובדים באופן שאינו רשום), בעוד שאצל גברים שאינם חרדים מדובר ב-60 אחוזים. כלומר ההבדל לא גדול כל כך. לגבי נשים הסטטיסטיקה די מקבילה - אותו אחוז נשים משני הקהלים.

כך שלסיכום, במענה לשאלת השבוע, אי אפשר לקטוע את החוק באחת, ומנגד כדאי לחזור ולשקול אותו ברוח הדברים שציינתי.

 

חוק טל מוכיח את עצמו

ח"כ נסים זאב

סיעת ש"ס

ברמה העיקרון, יש צורך להאריך את החוק לפחות בשלוש שנים. אפשר להתווכח אם צריך ארבע או חמש, אבל לא פחות משלוש. אני סבור שבשלוש השנים האחרונות חוק טל הוכיח את עצמו. אמנם הוא נכשל עד שנת 2007, אבל לאחר שהממשלה דאגה לתקציבים מתאימים והקימה ערוצים עם החרדים ופיתחה את כל נושא השירות החרדי ב'שח"ר כחול' וב'נצח יהודה' ובשירות הלאומי - או אז ראינו את השינוי.

אם ב-2007 שירתו בצה"ל כ-30 חיילים חרדים, היום ב'נצח יהודה' לבדו יש כמעט 1,300 חיילים חרדים. בשירות הלאומי ובצבאי יש כ-2,400 משרתים, ואם נוסיף את 'שח"ר כחול', שמתאים לבחורים נשואים, נגיע לכ-4,000 חיילים, שתורמים רבות לצה"ל.

המאבק לא צריך להיות על ביטול החוק או על יישומו כי החוק הוכיח את עצמו כחוק נכון, ועובדה שהשינוי בחברה החרדית מתקיים וכל אותם בחורי ישיבות שאין תורתם אומנותם כן מתגייסים.

נכון שבאופן יחסי מול הציבור הכללי מדובר במספר קטן, אבל יש לזכור שהתחלנו מאפס ואילו היום הגענו לכך שיש אלפים שמתגייסים, ובקנה מידה חרדי מדובר במהפך ממש. על כן כל הלחץ לביטול החוק יוביל להתנגדות של החרדים והלחץ רק יעצור את ההתפתחות שמתרחשת.

שמעתי את ראשי אכ"א אומרים שהם מודאגים מכל מיני דברים שהם בגדר התגרות בחרדים, כמו נושא שירת הנשים בצה"ל, כי המהלכים הללו יכולים להוביל לנסיגה בשירות של החרדים בצה"ל ולחזרה למצב שהיינו בו לפני כמה שנים.

 

החרדים הם הפתרון, לא הבעיה

ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה)

יו"ר האיחוד הלאומי

אי אפשר לדבר על חוק טל מבלי לדבר על הציבור החרדי ככלל. בישיבה האחרונה של ועדת חוץ וביטחון השתתפו גם שלושה חילונים: פרופ' יוג'ין קנדל (ראש המועצה הלאומית לכלכלה), האלוף במיל' דוד עברי (ראש המועצה הזמנית לבחינת השירות האזרחי-לאומי) וד"ר ראובן גל (לשעבר ראש המינהלת לשירות אזרחי). אלה שלושה אנשים מורמים מעם, עתירי זכויות, שהיו ועדיין מעורבים ביישום חוק טל. הם נאמו בזה אחר זה ואפשר היה להבין מדבריהם שבתחילת הדרך הם היו בעלי תפישת עולם חילונית קלאסית - כזו שראתה את הציבור החרדי כבעיה וכמעמסה וודאי שלא כפוטנציאל שיכול לפתור הרבה בעיות במדינת ישראל. אבל עם השנים, תוך כדי עבודתם, הם הבינו שהמצב שונה, ובאמת בדיון האחרון הם דיברו בהערכה ובהערצה על הציבור החרדי. הם אמרו שחוק טל הוא חוק נפלא ושיש להעמיקו ולשכללו, ושאם נמשיך ונדבק בדרך הזו נראה בתוך כמה שנים את רוב הציבור החרדי הולך לצבא או מתגייס לשירות הלאומי, ואחר כך גם משתלב בעבודה.

הם מסתמכים על נתונים ולפיהם מאז תשס"ח נראה בעליל שיפור ניכר בהתגייסות של החרדים לשירות בצה"ל וגם לשירות הלאומי. חוק טל חוקק בשנת תשס"ב (2002) אבל לא יושם. רק בשנים האחרונות הוחל בהשקתו והתוצאות נראות בשטח. הם מסרו לציבור את הנתונים האלה: 80 אחוזים מהחרדים ששירתו בצבא משתלבים בשוק העבודה או בלימודים, והציבור החרדי הולך ומתרגל באופן הדרגתי לרעיון ההשתלבות. משנת תשס"ה (2005) יש קפיצה של למעלה מ-1,500 אחוזים בשיעור החרדים שהתנדבו.

ברי לי שאם יבוטל חוק טל אין לצה"ל יכולת לקלוט את כל החרדים שיתגייסו, לא מבחינת מוכנות הציוד, לא מבחינת הסביבה החברתית ולא מבחינת תחומים רבים אחרים המובנים לכל בר-דעת. כך שלצעוק ש"יש לשנות את הכל ביום אחד" זה טוב בגדר גימיק בלבד, אך חסר כל יכולת יישום. מי שצועק כך עושה זאת כי הוא יודע שאם חוק טל יבוטל החרדים לא ישרתו בצבא בכלל והמצב יחזור למה שהיה לפני החוק. רבנים יגידו שלא להתגייס באופן גורף והחרדים כולם יֵשבו בישיבות על תקן "תורתם אמונתם", וכך צה"ל לא יתמודד עם חיילים מזוקנים ש'משתלטים' על הצבא.

 

תשובות הגולשים

בלי כפייה

מתברר שחוק טל איפשר לחרדים לאכול את העוגה ולהותירה שלמה.

אמת, החרדים החלו להשתלב בצבא, בלימודים ובעבודה, אך במספר קטן. המדינה אף היא נושאת באחריות, ולא מקלה על החרדים להשתלב.

מאידך, היום כבעבר רואים החרדים את המדינה כרע (מאוד) במיעוטו ואת הנהגתה הציונית חילונית כמוקצה מחמת מיאוס, ואת הדתיים-לאומיים כרפורמים. ודי להציץ במאמרי המערכת של 'יתד נאמן' כדי להבין זאת.

אך הפתרון יבוא לא בכפייה, אלא אך ורק בהידברות, שאולי תוביל להכרה שאחים אנחנו, ועתידנו המשותף תלוי ב"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".

אריק קרמר, ירושלים

 

אין סיבה להשתמטות

בני הציונות הדתית הוכיחו מעל לכל ספק - יש אפשרות של ספרא וסייפא. הגיע הזמן לומר בקול גדול פסק חד משמעי: חרדים, אל תעשו את התורה קרדום לחפור בה! יש באפשרותכם להיות היום ביחידות הומוגניות, יש באפשרותכם להתנדב בארגונים מבורכים שאת חלקם החברה החרדית בעצמה הקימה, עשו זאת! הפסיקו את חילול השם הגדול שהתחיל דוד בן גוריון בפטור של היראים ורכי הלבב דאז. ומבחינת הדרך להפסקת ההשתמטות, אין ספק שהדרך הנכונה והטובה ביותר היא הידברות. במידה ודרך זו לא תעלה יפה - פגיעה בתקציבים תעזור.

נדב כהנא, רחובות

 

רמטכ"ל חרדי?

כולם רוצים שהחרדים יישאו באופן שווה בנטל, אבל האם הם יתקבלו ככל הכלל?

בואו נשאל האם אנחנו נקבל רמטכ"ל חרדי? ראש הממשלה חרדי? ודאי שלא. האם זו לא צביעות? וכאשר אני כחרדי מגיע לראיון עבודה ולא מתקבל זו לא צביעות?

דוד בן יחזקאל, ירושלים