בשבע 479: הרב גורן ותנועת נוער מעורבת

בהיותי מזכ"ל בני עקיבא, זכיתי להסכמה של הרב גורן זצ"ל על חוברת תורנית המסבירה את פעילותה של התנועה בצורה מעורבת וצנועה

אמנון שפירא , ט' בשבט תשע"ב

כבר מזמן לא נגרמה לי שעה של קורת רוח כמו בקריאת טורו של הרב אליעזר מלמד ('רביבים', גיליון 477), שבתוקף תפקידו כמזכיר ועד רבני יש"ע נפגש הרבה עם הרב גורן; רב דגול ואמיץ, שזכה שיהיה עליו מורא שמיים יותר ממורא בשר ודם, וזכות נפלה בחלקה של ישיבת הר ברכה, שהרב גורן שימש אז כנשיאה.

בינתיים, נמסר תיקון בפרט אחד (גיליון 478) על ידי קובי דמבינסקי (מנהל הארכיון של הרב שלמה גורן ועורך כתביו), שציין שלפי כתבי הרב עולה בבירור שהוא נלחם בהופעת זמרת בליל הסדר של צה"ל לא משום 'קול באישה', אלא בגלל שבת וחג, ויישר כוחו שדייק. ובאתי כאן להשלים את רשימתו המפורטת של הרב מלמד על הרב גורן בעניין אחד נוסף, שהייתי מעורב בו אישית.

לפני כשלושים שנה פרסם הרב שלמה אבינר שליט"א תשובה הלכתית מפורטת ומדוקדקת, האוסרת את 'בני עקיבא' כחברה מעורבת, בכל דבר ועניין. שימשתי אז כמזכ"ל התנועה ותשובתו זו גרמה לי למצוקה רבה. 'בני עקיבא' היתה אז, כהיום, תנועה חינוכית משגשגת ופורחת, בארץ ובעולם. נשאלתי לא אחת מהו סוד כוחה, בייחוד לאור דעיכתן של כמה תנועות (חילוניות), ועניתי שסוד כוחה הוא בעיקר בגלל המודעות העצמית שלה, ש'אנחנו הטובים ביותר'; וכי 'בני עקיבא' מצאה את נוסחת הקסם של חיי תורה יחד עם התיישבות בארץ ישראל ועשייה למען עם ישראל. הבנתי שטענת הרב אבינר ש'בני עקיבא' היא בעצם 'בדיעבד', עלולה לגרום נזק אדיר גם לתורה, גם לארץ וגם לעם ישראל: כי אין תנועה דתית רצינית יכולה להתקיים, אם תחשוב על עצמה שאינה בגדר לכתחילה, אלא רק בדיעבד, וכסוג ב'. וכלל זה נכון בכל התחומים: כך ישנם הרבה יהודים שפופים, וישנם חברי 'ליכוד' שפופים, ולעיתים יש, למרבה הצער והבושה, גם ראשי ממשלה שפופים, שאינם בטוחים בצדקת דרכם. ואין לשער את הנזק שייגרם לכלל על ידי אדם שכל צדקתו בידו, אבל הוא אינו מכיר בה.

אבל כשעיינתי היטב בפסק ההלכה של הרב אבינר, התפלאתי להיווכח שפרשנותו את מקורות ההלכה נעשתה בדרך שאינה ראויה, וכתבתי אז 'תשובה' נגדית המנתחת את כל מקורות הפוסקים שהביא אחד לאחד, והראיתי שעל פי ההלכה המסורה בידינו ניתן וגם צריך לפרשם אחרת, וכי תיתכן בישראל חברה מעורבת וצנועה (המעוניין לבדוק בעצמו ובדקדקנות את ניתוח ההלכה, מוזמן לחפש בגוגל על 'חברה מעורבת', ויקבל את החוברת בשלמותה).

את תשובתי המפורטת הנחתי לפתחו של הרב הראשי לישראל, שהיה אז הרב גורן זצ"ל. הוא הזמין אותי לביתו בתל אביב, ושעתיים ישבתי מולו ליד השולחן, בחיל ורעדה, כתלמיד לפני רבו הגדול. הרב גורן, בנוכחותי, קרא את 50 העמודים של התשובה שכתבתי, ולא הוציא מילה מפיו. עד היום אני רואה את אצבעו עוברת מילה מילה, שורה שורה, על החוברת שהונחה לפניו (אליה צורפו עמדות מצדדות של רבנים נוספים, כמו הרבנים א' ברקוביץ וא' אלינסון זצ"ל, ודני שילה יבל"א, ולימים גם הרב צפניה דרורי). לבסוף אמר: "תשאיר את החוברת אצלי". לאחר זמן הזמין אותי ללשכתו בירושלים, ונתן לי מכתב הסכמה חם, עליו חתם בחותמה של הרבנות הראשית לישראל. לאחר זמן שח לי ביוזמתו כי "ר' אברום (שפירא) שאל אותי: מדוע נתת הסכמה לאמנון שפירא? ועניתי לו: כי כך צריך, וכך רציתי".

אני יודע שלרב אליעזר מלמד עמדה אחרת בסוגיה; וכך דרכה של תורה, שכבר מימות הלל ושמאי נחלקו חכמים בעניינים הרבה בתורה. אולם "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".