חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

פרחים בצמרת - בגליון השבוע

13 דקות במהדורת חדשות ערוץ 2 הביאו את להקת הילדים הדתית פרחי ירושלים אל פסגת ההצלחה, דווקא בעולם החילוני
09/02/12, 10:33
דודו כהן

 13 דקות במהדורת חדשות ערוץ 2 הביאו את להקת הילדים הדתית פרחי ירושלים אל פסגת ההצלחה, דווקא בעולם החילוני | מנצח הלהקה המיתולוגי, חנן אביטל, מספר על שלושה עשורים קודמים של דשדוש, וגם על נאמנותו לקהל הדתי והמתנחלי, שלדבריו לא גמל ביחס מכיר טובה | הפריצה להופעות ברחבי העולם וגם לקהל החילוני הוסיפה לרפרטואר גם שירים לועזיים וישראליים, אבל מנהלי הלהקה משוכנעים שגם כך ההופעות הן בגדר קידוש השם

היום הם כבר מותג שמזוהה בעיקר עם ילדותיות, יהדות ושמחה, אבל הזרעים הראשונים של פרחי ירושלים, תתפלאו לשמוע, נעוצים אי שם בפיגוע מקרר התופת בכיכר ציון. הפיגוע בוצע על ידי מחבלי אש"ף בשנת 75', ובו נמנו 15 הרוגים וכ-60 פצועים. אחד הפצועים היה החייל המשוחרר חנן אביטל, שהיה מיודד עם ר' שלמה קרליבך. בעקבות הפיגוע הוא שכב במשך שנה בבתי חולים, וזכה לא פעם לביקורים של הרב קרליבך, שבא לנגן לו ולהשרות שמחה. "אלה היו עוצמות שאי אפשר לתאר אותן. כל בית החולים שערי צדק היה בעננים", מספר אביטל בעיניים נוצצות. לאחר שסיים את סאגת האשפוזים, חיפש את דרכו בעולם. הרעיון שצץ במוחו מיד במקביל לשחרור - הפקת פסטיבל חסידי לילדים בבנייני האומה - התממש תוך זמן קצר.

אביטל השקיע את כספי הפיצויים במיזם השאפתני, והחליט ללכת בגדול. הפסטיבל רץ במשך כמה שנים, ואותם ילדים מהשנים הראשונות היוו למעשה את התשתית ללהקת פרחי ירושלים. השם ניתן כהמשך טבעי למותג "פרחי" שכיכב באותם ימים - מפרחי טורונטו ועד פרחי באר שבע. בהמשך הקים אביטל לא מעט להקות "פרחי" שונות, כאשר בתקופה מסוימת היו לו אף יותר מ-20 להקות אותן ניהל במקביל.

36 שנים עברו מאז. פרחי ירושלים עברה עליות ומורדות, לא היתה תמיד עסק רווחי, ונתפסה בעיקר כמוצר מוזיקלי ארכאי ומיושן שיפה כוחו אולי לטקסים ממלכתיים, אבל בטח ובטח שלא לפריים טיים של ערוץ 2. אבל לפני שנתיים וחצי משהו קרה. הלהקה הוזמנה לחתונות של הידוענים קובי פרץ ועינב בובליל, זכתה לכתבה מחמיאה במהדורת מוצ"ש של ערוץ 2, החליפה את הרפרטואר - ומשם הנסיקה החלה. את המנהל המוזיקלי של הלהקה, חנן אביטל, ואת המנהל המקצועי שרון שמאי, אני פוגש בבניין משרדים יוקרתי בכניסה הצפונית לתל אביב, ונראה שלפחות עבור אביטל, ההוגה והמייסד, השנים האחרונות הן תיקון עבור כל אותן שנים של הופעות מועטות, חוסר יחס מהתקשורת וכמובן גם קושי כלכלי.

פרחי ירושלים בהופעה דוד כהן

 מקריית שמונה לפריז

נחזור מעט אחורה. לפריצה הראשונה של הלהקה, שלא התקרבה בממדיה לגל הנוכחי, קורא אביטל "הפריצה הש"סניקית". אותה פריצה, שאירעה בתשמ"ג, החלה בעקבות פנייה שקיבל אביטל מאחד מראשי המפלגה הצעירה, שהזמין אותו לכתוב להם שיר ולהופיע איתו בעצרות שונות - בבנייני האומה, היכל הספורט וכו'. אביטל חיבר מעין המנון בשם "שומרי התורה", ועל הדרך הקליט גם שיר נוסף שכתב - "קזבלנקה". הלהקה החלה לחרוש את הארץ בכנסי המפלגה, כשבאופן מפתיע השיר שיותר תפס היה "קזבלנקה". "השיר פתח ללהקה המון דלתות, אך עדיין השאיר אותה בספקטרום הדתי", הוא מספר על התקופה.

במקביל החל המוזיקאי הנמרץ להקים את רשת להקות ה"פרחי" ברחבי הארץ, כששיטת האיסוף היתה ביקורים בבתי ספר ממלכתיים-דתיים והזמנת ילדים בעלי כישרון להיבחן ואולי להצטרף לנבחרת. בשיא הפעילות הוא ניהל כאמור לא פחות מ-20 להקות "פרחי" מקומיות. אחת מהן היתה "פרחי קריית שמונה", שבה היה חבר גם הזמר ליאור אלמליח. פרוספר אזרן, ראש העיר דאז, פנה אל המנהל המוזיקלי הכריזמטי ואמר לו: "תשמע חנן, קיבלתי מאיזה תורם 10,000 דולר. אני רוצה לתרום את זה למקהלה - תטיס אותם לחו"ל". אביטל לא בזבז זמן והחל לאסוף טלפונים של מחלקות לתרבות תורנית ברחבי העולם, על מנת להציע את מרכולתו. בסופו של דבר קיבל טלפון מפריז. על הקו היה רפי ממן, יו"ר מרכז תקוותנו הארצי. הוא דיווח שסגר עבור הלהקה ארבע הופעות בצרפת. "זה היה שבוע לא מהעולם הזה", מספר אביטל בהתלהבות בלתי מוסתרת. "מאז נפתחו השערים בכל העולם, וזה היה רק הספתח להופעות בפריז. מאז הגיעה הלהקה לספרד, מרוקו, תוניסיה ועוד. סך הכל ביקרנו ב-27 מדינות בעולם".

אביטל אמנם ייסד וניהל את הלהקה במשך שנים רבות, אבל האדם השני המזוהה איתה הוא שרון שמאי, המנהל העסקי כיום. הוא נכנס לתמונה כבר בגיל 12, כחלק מלהקת פרחי רמת השקמה. אחרי שנה בלבד נקשרו השניים, ושמאי יצא מסטטוס הילד המזמר והחל לעזור בעניינים טכניים. "הייתי צמוד לחנן, ולכל טיסה לחו"ל, לכל חור, כולל בשירות הצבאי שלי - הגעתי. עזרתי במה שצריך, אספתי את הילדים, החזרתי אותם. זה לא כמו היום שיש לנו צוותים ושאנחנו מעסיקים עובדים", מספר שמאי.

כעבור שנים שמאי התגייס ובהמשך עבד במשרדי הפקות וייצג קרוב ל-30 אמנים, כולל דוד ד'אור, מיקי גבע, רותם אבוהב, שימי תבורי, שלום אסייג ועוד. חנן ביצע את העבודה הניהולית מאחר ובזמנו, כך מודים שניהם, לא היתה יותר מדי עבודה. אבל כשבאה ההצלחה הגדולה לפני כארבע שנים - שרון החל לקחת לידיים את הלהקה ברמה הניהולית. "עזבתי דברים שהפריעו לי", מספר שמאי. "ההתעסקות עם האמנים היתה מאוד אינטנסיבית, כולל בלילות ובימי שישי. היום אני מתעסק עם עוד אמנים שאני מנהל, אבל עדיין הבסיס הוא פרחי ירושלים. הנה, אפילו עכשיו כשאתה במשרד שלי - תסתכל מה אתה רואה כאן על הקירות ואילו דיסקים יש כאן. הכל של הלהקה".

למרות שהיחסים ביניהם מחזיקים מעמד כבר 25 שנים, השניים לא מסתירים את המריבות וחילוקי הדעות שביניהם. באופן מסוים נראה שהם אפילו נהנים מזה. "העמדה הכללית שלי היא כזו", מציג שמאי את משנתו, "אני חושב שהמדיה היום הפכה להיות מאוד תחרותית, כך שכדי להצליח באמת, אתה צריך להיות עם הרבה מזל - ולהביא משהו מיוחד ובולט. כמה שאנחנו רוצים לשמור על הבסיס ועל השורשיות, אנחנו גם צריכים לחשוב לפעמים מעבר לקופסה, כמו למשל לקחת את שייקה לוי ולהציע לו דואט עם הלהקה. כשהתקשרתי אל שייקה הוא אמר לי 'תשמע, בחיים לא עשיתי דברים כאלה - וגם לא אעשה'. אבל ברגע ששלחתי אליו במייל לינק של השיר בביצוע הילדים, הוא התקשר אליי אחרי 10 דקות וביקש לעשות את זה. הוא הקליט איתנו את השיר, ויהיה שיר נוסף בהמשך. עשינו את זה על מנת לתת למדיה לחבר אותנו אליה".

אביטל: "שרון אומר, ואני לא כל כך מקבל את זה, שלא צריכים ללכת על שירים עם תוכן, כמו השירים של דודו ברק. הוא אומר 'חנן, זה כבר פאסה'".

שמאי: "אני לא אומר שזה פאסה, אבל אין מה לעשות. טקסט עם מילים כמו 'אהבת כלולותייך' הוא באמת מדהים, אבל היום אנחנו צריכים יותר לפשט את הדברים ולהגיע לעם, אם אנחנו רוצים להיות קונצנזוס. לכן פעם אחת נוציא שיר שחנן חושב שהוא טוב, ופעם אחרת נוציא שיר שאני חושב שהוא טוב".

אביטל: "בשירים של פעם היה איזשהו תוכן, היתה התייחסות אחרת. היום אתה הולך למחשב, מקליט משהו - וזהו. חבל שזה כך".

'אם אשכחך' עם 'כוורת'
חנן אביטל: "13 הדקות האלה פתחו את שערי השמיים. מיד אחרי השידור התקשרו המון אנשים, וסגרתי תאריכים אחד אחרי השני. חשבתי שיהיו ארבעה-חמישה טלפונים, אבל במשך יומיים-שלושה הטלפונים לא הפסיקו לזרום. העברתי את זה לטיפולו של שרון, אמרתי לו: 'אני לא יכול'"

על דבר אחד אביטל ושמאי לא מתווכחים: בעיני שניהם, היחס של הממסד הדתי-לאומי כלפיהם מעליב למדי. אביטל מספר שבמשך שנים ארוכות הוא הופיע בכל יישוב ובכל גבעה ביהודה ושומרון ובחבל עזה, כולל בתקופת ההתנתקות, אבל בכל זאת ההערכה מצד הממסד הדתי עצרה כנראה במעלה אחת הגבעות. "לא היה יישוב ביהודה ושומרון שלא הופענו בו", הוא מספר בלהט. "היינו נוסעים למקומות הכי נידחים, והיו מזמינים אותנו לכל האירועים. אבל כשזה מגיע לכסף אז שמענו המון 'אין לנו', 'אולי תעשו לנו בחינם?'".

שמאי: "חנן מאוד לויאלי למחנה שלו, והוא מוכן לנסוע עד גוש קטיף. היינו שם בשבתות ובמקומות הזויים. אבל בפועל אני רואה מי הקהל שמזמין אותנו היום להופעות, ו-95% ממנו נמנה על הציבור החילוני. ואותו ציבור לא מתווכח איתך יותר מדי מבחינה כלכלית. שנית, הוא מאוד מעריך את זה. יש איזו אהבה כלפיך. בקהל הדתי נתקלנו הרבה פעמים באמירות נוסח 'אין לנו תקציב', 'בואו תתרמו הופעה'".

אביטל: "אתן לך דוגמה קלאסית: מאז הגירוש בגוש קטיף קיבלנו שם אולי שתיים-שלוש הופעות. מתקשרים אליי מניצנים - 'וואו, חנן, אני רוצה מאוד שתופיע, אבל אין לנו כסף. נגמר התקציב'. היא אומרת 'בוא תחמם את אברהם פריד, כדי שיכירו אותך'. אתה מבין? זה מוציא אותי מהכלים. אברהם פריד מקבל 120,000 שקלים, וחנן אביטל יבוא בחינם כדי שיכירו אותו?".

שמאי: "אנחנו מופיעים עם גופים מאוד גדולים - ועדים, משרדי ממשלה, עיריות. הם כל כך מעריכים, וגם כשמשלמים - זה לא בא ממקום של מסכנות או 'בואו תעזרו לנו'. היום תגיד לכל אדם ברחוב מי אלה פרחי ירושלים - כולם יודעים. לפני שלוש-ארבע שנים, בעיקר הדתיים הכירו. זה מהפך מאוד גדול, והתקשורת גרמה לכך. זה גם קידוש השם שחילונים רואים ילדים עם כיפה, ולא נבהלים מזה. עכשיו הם שרים אפילו שירים של להקת אבבא או שירים מזרחיים. בוא נגיד שיהיה לי יותר קל למכור את פרחי ירושלים לכנס שגרירי קרואטיה מאשר לכנס החינוך של הממ"ד. אני וחנן כל הזמן רבים על זה. אני אומר לו: הם לא רוצים? אל תתקשר. מי שירצה אותנו יפנה אלינו. ובסופו של דבר כולם פונים אליך. כולם רוצים".

המהפך החילוני הזה, כפי ששניהם קוראים לו, תפס את אביטל ושמאי די בהפתעה. שניהם לא ציפו לעלייה מאסיבית כל כך בפעילות. "אחרי הכתבה ההיא במהדורת מוצ"ש של חדשות ערוץ 2, פשוט התמוטטתי", מספר אביטל, שראה לפני שנתיים וחצי כיצד 13 דקות בפריים טיים מרימות את פרויקט חייו מזה יותר משלושה עשורים מהבינוניות ומהדשדוש. "13 הדקות האלה פתחו את שערי השמיים. מיד אחרי השידור התקשרו המון אנשים, וסגרתי תאריכים אחד אחרי השני. חשבתי שיהיו ארבעה-חמישה טלפונים, אבל במשך יומיים-שלושה הטלפונים לא הפסיקו לזרום. העברתי את זה לטיפולו של שרון, אמרתי לו: 'אני לא יכול'. התמוטטתי. שרון אמר: 'חנן, תיקח את הכל בפרופורציה, יכול להיות שזה רק לתקופה מסוימת ואז הכל ייגמר'. וברוך השם, אלוקים חשב אחרת, לא כמו החילוני הגמור (צוחק אל שרון), וברוך השם, אנחנו רק בעלייה".

חילוני גמור?

שמאי: "אני יכול להגיד לך שהחילוני הגמור הזה גרם למהפכה. אם לא היתה מהפכה חילונית בפרחי ירושלים - זה לא היה קורה. אני, עם הקשרים החילוניים שלי, הבאתי את חדשות 2 לפרחי ירושלים, ולולא זה - זה לא היה קורה".

אביטל: "סתם צחקתי לגבי החילוני, הוא בא מבית מסורתי".

שמאי: "נכון. ואני שומר כשרות ומשתדל באופן כללי".

אביטל: "אבל הוא בכל זאת תל אביבי".

שמאי: "נכון. אבל הכל בא מהכיוון של המסורת. לפעמים דווקא אני מקפיד שנבצע פחות שירים עם מילים שבינו לבינה, למשל".

אביטל: "בחתונות יש קצת שירים כאלה, אבל קישרנו שהמילים, כמו בשיר 'כמה אהבה', יתחברו לקשר שבין חתן וכלה. אגב, השיר הזה פתח לנו את הכל".

חנן, אתה מתייעץ עם רב בסוגיות כאלה? נראה שזה כבר עניין הלכתי.

"אני לא עד כדי כך. רציתי להגיע לכמה שיותר סוגים של קהל. אם נגיד הייתי נשאר עם הקהל הדתי בירושלים, אז היו שירים כמו 'וטהר לבנו', ו'עוד יישמע'. ואז מה?".

להורי הילדים אין בעיה עם זה שהילדים שלהם שרים שירי אבבא, שירים מזרחיים וכו'?

שמאי: "בדרך כלל ילדים חרדים לא מגיעים ללהקה".

אביטל: "אני מסביר להם את זה, במקרה שזה לא מספיק מובן. הגיע אליי לא מזמן ילד עם קרחת ופאות, ואני מסביר לאבא ולאמא שאנחנו שרים שירים חילוניים. בשביל חלק מהחרדים, שיר שלא מבוסס על פסוקים - לא בא בחשבון בכלל".

שמאי: "בשורה התחתונה, פרחי ירושלים עושים יותר קידוש שם שמיים, כאמור".

ובכל זאת חנן, כאדם דתי לא היה חבל לך שמלהקה ששרה פסוקים ודברים יותר ערכיים, הילדים עוברים לשיר שירי אבבא וכו'? אמנם זה יותר צעיר ומגניב כביכול, אבל המסר כאן די מתאדה.

אביטל: "הם לא שרים כל הערב את להקת אבבא. זה גימיק. את זה למדתי מפרחי לונדון - בזמנו הם היו הלהקה של כל הפרחים בעולם, עוד לפני מיאמי וכל זה. המנצח שלהם לקח בזמנו שירים של הביטלס או כוורת, כמו 'נתתי לה חיי', ולדעתי זה נשמע יפה. לא צריכים להיות מרובעים".

שמאי: "אני חושב שלפעמים דווקא דרך השירים החילוניים - כשאתה שר שיר של אבבא ואז 'אם אשכחך ירושלים' - אתה קונה אותם. פתאום הם רואים שיש כאן משהו מעניין".

אביטל: "נניח והייתי שר פסוקים כל היום - כמה קהל היה לי? אז היו מזמינים אותנו לחידון התנ"ך ולכנס תלמוד תורה וכו', אבל לא מעבר".

דימונה על המפה

בין השורות מודה אביטל שאחרי 36 שנים עם הלהקה, ישנה שחיקה. אבל מצד שני, דברים אחרים השתנו לטובה. "צריך סבלנות לזה", הוא אומר ומדגים, "פעם הייתי צועק יותר על ילדים, אבל היום - למה לצעוק עליהם, גם אם יש טעויות? מעבר לזה, הכי חשוב לנו לדאוג לילדים. אם אנחנו מגיעים להופעה - לא נתחיל את ההופעה עד שהילדים יישבו לאכול. ואני לא אוכל פירור עד שאראה שכולם יושבים ושותים, ושלא חסר להם שום דבר".

שמאי: "אנחנו גם מבטחים את הילדים, למרות שזו לא חובה. כל הילדים מבוטחים 24 שעות".
שרון שמאי: "היום תגיד לכל אדם ברחוב מי אלה פרחי ירושלים - כולם יודעים. לפני שלוש-ארבע שנים, בעיקר הדתיים הכירו. זה גם קידוש השם שחילונים רואים ילדים עם כיפה, ולא נבהלים מזה. עכשיו הם שרים אפילו שירים של להקת אבבא או שירים מזרחיים. בוא נגיד שיהיה לי יותר קל למכור את פרחי ירושלים לכנס שגרירי קרואטיה מאשר לכנס החינוך של הממ"ד

אביטל: "גם כשיוצאים לחו"ל, הכל מבוטח כמובן".

הם מקבלים שכר עבור עבודתם?

שמאי: "אנחנו מעדיפים לא להיכנס לסכומים, אבל כן, בהחלט כן. אל תשכח שהם טסים ברחבי העולם מבלי להוציא שקל, מבלים ועוברים חוויות מיוחדות. לכן התשלום הוא לא האישיו כאן".

אביטל: "יש המון השקעה גם מעבר. כל שבועיים-שלושה אני משתגע, קונה עוד איזו תלבושת חדשה, מלביש אותם, מקליט שירים. שואלים אותי 'מאיפה השגת פלייבקים?', אבל אצלנו אין פלייבקים ב-50 שקל. כל שיר צריך להיות עם הנגנים הכי טובים בארץ והכי מושקע. זה עולה אלפי דולרים. אבל כך יש סיפוק, וזה עושה את שלו. השקעת, יגעת - האמן".

המשפט האחרון של אביטל נכון במיוחד בסיפורו של אחד מילדי הלהקה, מישל כהן - זוכה העונה הראשונה של התוכנית "בית ספר למוזיקה", ששודרה לאחרונה בערוץ 2. כעת מסתבר שלא היה קל להביא אותו להשתתפות מלאה ופעילה בתוכנית עתירת הרייטינג.

ההיכרות עם הזמר הצעיר החלה לפני שנתיים וחצי, כאשר פרחי ירושלים השתתפו בטקס מיוחד שמארגן יהודי צרפתי, שמדי שנה עורך בר מצווה ל-300 ילדים מעוטי יכולת, ומחלק במתנה תפילין, טליתות וכו'. "לקראת תחילת ההופעה נשמעו מהקהל קריאות 'מישל, מישל!'", משחזר אביטל, "חשבתי לעצמי 'עוד פעם רוצים להעלות לבמה מישהו שלא שייך?', אבל ראיתי את הילד, נאנחתי ואמרתי 'יאללה, תעלה'. מישל הצעיר תפס את המיקרופון, שר את 'שבחי ירושלים' ו'שיר למעלות', והותיר אותי המום. קצת לאחר מכן אמרתי לשרון: 'בוא ניסע לדימונה, יש שם איזה ילד מוכשר. כדאי לנו לקחת אותו לידיים'".

שמאי: "מישל נמצא כבר שנתיים וחצי בפרחי ירושלים, אבל לא באופן אינטנסיבי כי הוא גר בדימונה. אז הוא הופיע והקליט עם הלהקה בעיקר בחופשות. הוא היה און ואוף, רק כשהוא היה יכול להגיע. ואז הגיע העניין של 'בית ספר למוזיקה'".

כאן מסתבר שהקשיים רק החלו. שמאי ואביטל לא מעוניינים להרחיב בנושא, אבל בין השורות אפשר להבין שלא היה להם קל מול משפחתו של מישל, שהתקשתה להביא את הילד באופן קבוע לצילומים. "אני לקחתי את הילד הזה בשיניים", אומר שמאי. "זה לא שהוא לא רצה. המשפחה לא הבינה עד כמה הדבר הזה מאוד גדול. בכל זאת, להסיע אותו מדימונה לתל אביב פעמיים-שלוש בשבוע, היה בשבילם משהו גדול מדי. אף אחד לא ידע מה ייצא מהתוכנית הזו, כי זו רק עונה ראשונה. זו היתה מלחמה לא פשוטה, להביא את הילד כל שבוע-כל שבוע. מלחמה שגם אי אפשר לדבר עליה יותר מדי. עברנו דברים מאוד כיפיים - אבל גם מאוד קשים, מאחורי הקלעים. אני יכול להגיד שזה היה מסע מפרך ולא קל, בעיקר בגלל חוסר המודעות של המשפחה. ברגע שהם הבינו את התוכנית והיו חלק מהצילומים - הקבלה של זה היתה יותר קלה".

מה צפוי למישל בשנים הקרובות להערכתכם?

שמאי: "הוא יהיה אחד הכוכבים הגדולים של מדינת ישראל. טדי הפקות מנהלים אותו בתקופה הנוכחית, ביחד איתי כמנהל אישי. חנן מעורב כמובן ויודע על כל מה שקורה. לנו כפרחי ירושלים זה עזר ברמת החשיפה. היום כולם יודעים שמישל כהן הוא חלק מפרחי ירושלים. עובדה, גם אתה הגעת אלינו בגלל זה, וכמוך יש עוד לא מעט. נקווה שזו תחילתו של גל נוסף".

בוקסה:

מישל כהן: אני קודם כל תלמיד

"עם הלהקה זכיתי להשתתף בהרבה הופעות בארץ ובעולם", מספר מישל כהן על הזווית שלו בפריחה המחודשת של פרחי ירושלים. "בנוסף הקלטתי שירים עם הלהקה, השתתפתי באירועים חשובים וגדולים, והכרתי הרבה חברים מכל הארץ שנשארו חברים טובים שלי עד היום, הם מפרגנים ותומכים בי כל הזמן".

מה בדיוק למדת מבחינה מקצועית בלהקה?

"למדתי הרבה סגנונות של מוזיקה, וגם לעמוד מול קהל ולא להתרגש כל כך. זה נתן לי הרבה ביטחון עצמי. בעיקר למדתי שאני מאוד אוהב את המוזיקה ואת הקהל. אלוקים נתן לי מתנה לשמח ולרגש אנשים. בתוכנית 'בית ספר למוזיקה' שרון וחנן מאוד תמכו ועזרו לאורך כל הדרך. בעצם הם אלה שהמליצו ורשמו אותי לתוכנית, ובלעדיהם אני מאמין שלא הייתי מגיע ל'בית ספר למוזיקה'. בשנה וחצי האחרונות שרון שמאי מנהל אותי באופן אישי ומלווה אותי בכל הדרך, גם במהלך החזרות והצילומים, מה שנתן לי ולמשפחתי תמיכה רבה".

מה התכנונים שלך לשנה הקרובה כסולן?

"היום אני וילדי 'בית ספר למוזיקה' משתתפים בתוכנית חדשה בערוץ הילדים, 'עולים כיתה', ובעזרת השם אני מקווה להמשיך להופיע ולרגש את עם ישראל, ולהוציא שירים מקוריים שיכתבו לי. אבל כל דבר בזמנו. אל תשכח שאני קודם כל תלמיד שרוצה להצליח בלימודים".