חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 18ראשיהפצה

'ישיבה קטנה' ? דעת הרב קוק - בגליון השבוע

למרות תמיכתו במוסדות לימוד ששילבו קודש וחול, העדיף הרב קוק בבירור את החינוך על טהרת הקודש: "מקור החיים וההצלה הנצחית יישאר לעולם בבתים הגדולים, שמגדילים בהם אך תורה ויראת שמים. רק מהם יקומו לנו שרי קודש, גדולי תורה, רבי פעלים בעבודה ובמידות תרומיות" - תגובה בעקבות מאמרו של הרב אליעזר מלמד
21/11/02, 00:00
הרב מתניה אריאל

מאמר זה אינו בא כתגובה אלא כהבהרה. בשיחה בע"פ ציין בפני הרב אליעזר מלמד שליט"א שדבריו בשבת שעברה כוונו לעברן של משפחות המתלבטות בין חינוך ציוני לחינוך חרדי, ואין כוונתו לשלול אידיאולוגית את קיומן של 'ישיבות קטנות' ציוניות.

מקום היה לטעות בדברי הכותב, כאילו הרב קוק הדריך בזמנו לחנך נערים בשילוב של לימודי קודש וחול, ועל נקודה זו ברצוני להרחיב קמעה. בעיר יפו של אותם הזמנים היו שני מוסדות מקבילים: 'שערי תורה', בו למדו תורה בלבד, ובי"ס 'תחכמוני' ששילב לימודי קודש וחול. למעשה, הרב קוק תמך בשניהם, אך הבהיר במספר מקומות ששילוב קודש וחול בגיל הנעורים הוא בדיעבד, תוצאה של כורח, כלכלי או חינוכי. וכך כותב הרב לרב חרל"פ (אגרת תרמ"ד): "איני מוצא מקום של צורך לבאר כי מוסדים כמו ה'תחכמוני', כמה שיהיו מכוונים כדי לעשות סייג לתורה, מפני התפרצות המינות והכפירה - לא על ידם ניבנה לקומם את פליטת ישראל. מקור החיים וההצלה הנצחית יישאר לעולם בבתים הגדולים, שמגדילים בהם אך תורה ויראת שמים. רק מהם יקומו לנו שרי קודש, גדולי תורה, רבי פעלים בעבודה ובמידות תרומיות, כאשר מעולם זאת על ישראל"!

ובאגרת תק"ע לרב מימון כותב הרב: "והנני מעיד נאמנה שתקווה להעמיד לנו דור של תלמידי חכמים יראי ד' וחושבי שמו, דבקים באהבת תורה ויראת שמים, חריפים ושנונים, כימי עולם, דווקא מהמוסד הקדוש נשקפה לנו? ודווקא מבית המדרש העתיק וממתמידיו תצא תורה ואורה לישראל?". ובהמשך: "?עם כל מה שאנו מראים פנים של הסכמה לפעמים גם על דרכים חדשים? ידוע נדע שסוף כל סוף עלינו לנצור מכל משמר את המבצרים העתיקים. חורבן נורא הוא לישראל, חלילה, אם יאפסו ח"ו החדרים, בתי הת"ת והישיבות ע"פ צביונם העתיק, אפילו אם יבואו תחתיהם בתי ספר וגימנסיות מרופדות ברפידות של תורה ויראת שמים".

במה יועילו שני סוגי המוסדות האמורים זה לזה? המוסד שכולו קודש ישפיע רוחנית על המוסד המשלב קודש וחול, וזה האחרון ישלח תלמידים למוסד שכולו קודש, במידה והם מתאימים לכך!
וכך כותב הרב (שם): "אין אנו בטוחים בכל המכונות המורכבות (הרכבת קודש וחול ? מ.א.), ואין אנו יכולים לקוות מהן תוצאות לטובה - רק אם יהיו לנו מרכזים העומדים בהוד קדושתם ועתיקותם, בלתי לה' לבדו". ובאגרת תרמ"ד הנ"ל: "מייסדי ה'תחכמוני' ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם, אם ייתן את בנו למוסדם או למוסד שהוא כולו קודש, שאם אך יש כוח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ושבע"פ". כדברים האלה כתב גם באגרת תרנ"ד: "?ולא נייעץ שום אב שרק אפשר לנו לפעול עליו שיקדיש את בנו כליל קודש להתגדל בתורה בטהרתה, שיעתיק אותו ללימודי חול גם לשעה או לשעות ביום, בשחר טל ילדותו בייחוד".

דעת תלמידי הרב קוק

גם הרב צבי-יהודה קוק זצ"ל התבטא ברוח דומה, ראה 'צמח צבי' עמ' מט, ו'תורת אימך' עמ' 20. ואכן, למעשה 'הישיבה לצעירים' שעל יד ישיבת מרכז הרב הוקמה כ'ישיבה קטנה', ובהדרגה הוכנסו בה יותר ויותר לימודי חול, בלחץ ההורים. גם דעתו של מרן הרב אברהם שפירא שליט"א אינה נוחה מהמצב הנוכחי, וכפי שאמר לי "יש לי ידיעה ברורה שבשמים רוצים שנגדיל תורה! בגרות שיעשו אחר-כך!". מרן הרב מרדכי אליהו שליט"א הביע אף הוא דעה ברוח זו במספר הזדמנויות, ובפועל מכוון הורים ותלמידים בכיוון זה. הרב אברהם צוקרמן שליט"א, ראש ישיבת כפר הרואה ומייסדה, כתב במכתב תמיכה להקמת 'ישיבה קטנה' נוספת: "שמחתי לשמוע על יזמתכם הברוכה, להקים ישיבה לצעירים על טהרת הקדש, כמתכונתה של ישיבתנו בכפר הרואה בעשור הראשון לקיומה, ישיבה כפשוטה ומשמעה ללא תיכון. גם כשהכנסנו את הלימודים הכלליים בישיבה, ידענו יפה, כי ישיבה ללא תיכון באפשרותה להגיע להישגים גדולים יותר, הן באהבת תורה והן ביראת שמים ואולי גם באהבת ישראל?". דודי הרב יעקב אריאל שליט"א הביע במכתב את שמחתו על צמיחתן של ישיבות קטנות בציבורנו, ורואה בהן שאור שבעיסה לכלל הישיבות התיכוניות. דברים ברוח זו נשמעו גם מפי הרב אביגדור נבנצל שליט"א, הרב שמחה קוק שליט"א, וכן מפי הרב נריה זצ"ל. הרב דב ליאור שליט"א התבטא מספר פעמים בערוץ שבע ובהזדמנויות נוספות, כי זוהי הדרך היחידה לגדל תלמידי חכמים בשיעור קומה, והזכיר את דברי הנצי"ב בענין.

ישיבת 'מעלה חבר', שהוקמה על ידי הרב משה בלייכר שליט"א בהתייעצות עם הרב צבי טאו שליט"א ורבנים נוספים, הפכה לסמל של עמל תורה ואהבתה, ופתחה את הפתח להקמתן של 'ישיבות קטנות' נוספות, ולחיזוק ישיר ועקיף של לימוד התורה בכמה וכמה ישיבות תיכוניות. בחלוף השנים, ככל שגוברת המודעות הציבורית לחשיבותן של הישיבות הקטנות, ומגיעים יותר ויותר תלמידים שמסגרת זו מתאימה להם, הולכת ומתגלה הישיבה הקטנה ? מעבר לבנין היכולת הלימודית ? גם כהצלחה חינוכית.

במקביל, נשמעים יותר ויותר דברי תמיכה מפי רבים מתלמידי הרב קוק, ובהם רבני ערים ויישובים, דיינים, ראשי ישיבות (גם תיכוניות!) ומחנכים, הרואים חשיבות רבה בחיזוק הישיבות הקטנות, כאמצעי ליצירת אווירה ציבורית של אהבת תורה, אווירה שתקדם גם את הישיבות התיכוניות. אחר שאקדים ואזכיר את אבי מורי הרב ישראל אריאל שליט"א, אציג רשימה חלקית (לפי סדר א-ב): הרב אלישע אבינר, הרב שלמה אבינר, הרב מוטי אלון, הרב חיים גנץ, הרב יונה דברת, הרב ראובן הילר, הרב דוד חי הכהן, הרב רא"ם הכהן, הרב מיכה הלוי, הרב ירחמיאל וייס, הרב שמואל טל, הרב יחזקאל יעקבסון, הרב אורי כהן, הרב אהרון ליכטנשטיין, הרב אליאב מאיר, הרב יהושע מגנס, הרב צבי קוסטינר, הרב איסר קלונסקי, הרב יהושע שפירא, הרב דוד תורג'מן, כולם שליט"א.

דרכו זו של הרב קוק, ושל תלמידיו וממשיכי דרכו, תוביל לבניין תלמידי חכמים ואנשי קודש, שעיסוקם ב'שבע החכמות' בשלב מאוחר יותר כהדרכת הרמב"ם והגר"א, יהיה חלק מקומתם הרוחנית, ובכך ייבנה עם ישראל כעם של קודש, "ממלכת כהנים וגוי קדוש".

(מקורות נוספים ניתן לראות במאמר "לימוד תורה בגיל הנעורים" ? 'צוהר' ט', 'עיטורי כוהנים' טבת תשס"ג)

הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלה חבר, וכעת עוסק בהקמת שלוחת הישיבה במושב גמזו.