בשבע 480: הכלכלה החדשה חוזרת

הנפקתה הצפויה של פייסבוק בסכום דימיוני מעלה את השאלה: האם בועת ההיי-טק התנפחה יותר מדי

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ט"ז בשבט תשע"ב

הנפקתה הצפויה של פייסבוק בסכום דימיוני מעלה את השאלה: האם בועת ההיי-טק התנפחה יותר מדי * השביתה במשק העלתה לסדר היום את סוגיית העסקת עובדי הקבלן. בממשלה מדברים על חיסכון ויעילות, בהסתדרות על ניצול

בימים אלו משלימה ענקית האינטרנט פייסבוק את ההכנות לקראת הנפקתה, ובין השאר פרסמה לצורך כך את הערכת השווי המעודכנת שלה, שעומדת על פי התשקיף על 100-75 מיליארד דולר. מדובר במספרים בלתי נתפשים, אשר מעידים יותר מכל על אופיה של מה שמכונה 'הכלכלה החדשה'. כינוי זה, שניתן לעולם הכלכלי האינטרנטי, הוא שם קוד לשינוי תפישתי אשר מאפיין את החשיבה היזמית העומדת בבסיסן של חברות ענק כמו גוגל ופייסבוק וחברות קטנות הרבה יותר שמנסות לרכוב גם הן על אותו גל. המוטיב המרכזי של הכלכלה החדשה הוא שחרור ממה שמכונה 'כלכלת מחסור'. מי שנכנס למכולת משלם כסף על כל מוצר, בעיקר בגלל שהוא 'מוצר במחסור'. לחברות מוצרי החלב אין אינסוף חלב על מנת לייצר אינסוף מוצרים, ועל כן הן גובות מאיתנו מחיר שמביא לאיזון בין יכולתן לייצר לבין רצוננו לרכוש.

פייסבוק, גוגל ודומותיהן מוכרות גם הן מוצרים, אולם בניגוד לכלכלה הישנה הן משתדלות ככל הניתן 'למכור' את המוצרים הללו בחינם. החברות הללו אינן מוכרות ללקוח אלא מוכרות את הלקוח. הדוגמה הטובה ביותר למודל העסקי היא החברה שנחשבת לחלוצת מיזמי האינטרנט הישראליים והאקזיט הישראלי המפורסם ביותר, אַיי.סי.קיו. החברה, אשר נוסדה על ידי ארבעה בוגרי ממר"ם צעירים ומוכשרים עשתה דבר פשוט מאוד, היא חילקה לכל דורש, ללא כל תמורה, פלטפורמה המאפשרת לו לנהל שיחות מסרים קצרים עם כל אדם אחר המחזיק גם הוא באותה הפלטפורמה. החלוקה בחינם נשמעה באותם ימים מופרכת לחלוטין, אולם היום כבר ברור לכולם שזהו הנכס העסקי החשוב שהיה לחברה.

בזכות החלוקה בחינם התחברו באותם ימים לאיי.סי.קיו מיליוני משתמשים בכל העולם. אלה הפקידו בידי החברה פרטים מסוימים על עצמם ויכולת ליצור איתם קשר. את הפרטים הללו ואת היכולת הזו קנתה ענקית האינטרנט האמריקנית AOL, אשר הבינה שמדובר במכרה זהב והיתה מוכנה לשלם עבורו 407 מיליון דולר, סכום בלתי נתפש במונחי שנת 1998. החידוש של חברות הדור השני, גוגל, פייסבוק ודומותיהן, הוא באיסוף שיטתי הרבה יותר של המידע על משתמש הקצה. כעת אני יודע לא רק היכן אתה גר ומה מינך וגילך, אלא גם איזה סוג מוזיקה אתה אוהב לשמוע, אילו ספרים אתה אוהב לקרוא, ומי הם חבריך הקרובים יותר והקרובים פחות. כך ניתן כבר היום לנתב פרסומות לקהל היעד הפוטנציאלי שלהן, למכור משחקים למי שככל הנראה יאהב אותם ולחבר באופן מתקדם הרבה יותר בין יצרן לצרכן.

אולם למרות הכתרים הרבים שנקשרים לראשה של הכלכלה החדשה ישנם גם מי שמערערים ומהרהרים על מידת החידוש ומידת ההיגיון. רבים מזכירים את משבר ראשית שנות האלפיים, אז התפוצצה 'בועת ההיי-טק', לאחר שהתברר כי המודל העסקי שהוביל את מרבית חברות הסטרט-אפ היה בלתי סביר ולא שיקף נכונה את יכולותיהן. החשש של המערערים הוא כי 'הכלכלה החדשה', בה לא ברור לאיש מי קונה ומי מוכר, ואשר מדביקה תווית מחיר של 100 מיליארד דולר לחברה שהרווח השנתי הנקי שלה הוא מיליארד דולר בלבד, היא חזרה נוספת על אותו בלוף ישן. עם מי הצדק? ימים ושנים יגידו.

מרק צוקרברג מייסד פייסבוק רויטרוס

ניקיון כמומחיות

הסיבות לשביתה הגדולה במשק שיזמה אתמול (ה') ההסתדרות שונות מהמקובל. בניגוד לשביתות 'רגילות' בהן שאלת השאלות היא כסף, במקרה הזה מדובר על מחלוקת אידיאולוגית אמיתית. בשנות החמישים, השישים, ואפילו השמונים, כאשר נכנסת למשרד, למפעל או לכל מקום עבודה אחר וראית עובדת ניקיון, מחלק תה או שומר בשער, יכולת לדעת כמעט בוודאות שמדובר באחד מעובדיו הרגילים של המקום. כפי שיש מנהל, מזכירה, עובדי ייצור ועובדי מטה, כך ישנם גם עובדי 'מעטפת', שתפקידם לספק שירותים שונים למקום העבודה.

אולם החל ממחצית שנות השמונים חדרה לישראל מארה"ב גישה כלכלית שטענה כי יש לשים דגש על התמחות. תפישה זו הניחה כי כפי שמפעל שימורים יודע לייצר שימורים וחברת תוכנה יודעת לייצר תוכנה, כך על מנת 'לייצר' ניקיון מן הראוי להיעזר בחברת ניקיון. זו תעסיק עובדים שזוהי כביכול מומחיותם והם יעשו את העבודה על הצד הטוב ביותר. כאשר מדובר במגזר הציבורי נוספה עוד טענה הנוגעת ל'יכולת לנהל'. לטענתם של אותם כלכלנים, מערכות ציבוריות שאינן מושפעות באופן ישיר מתנאי השוק אינן מסוגלות להתנהל באופן יעיל. על מנת לספק לציבור שירותים באופן יעיל, כלומר מקסימום שירות תמורת מינימום כסף, יש להפוך את המגזר הציבורי למתווך בלבד. כך למשל הפכו בישראל הרשויות המקומיות למי ש'קונות' שירותי ניקיון ופינוי אשפה מחברות שזוהי מומחיותן, ושירותי רווחה מעמותות אשר מפעילות מרכזי יום לקשישים, מועדוניות וכדומה.

מול אותם כלכלנים עומדים באופן מסורתי איגודי העובדים, שגורסים כי כל הדיבורים אודות התמחויות מטרתם למעשה אחת ויחידה: לחסוך בשכרם של העובדים. כאשר משרד עורכי דין היה מעסיק עובדת מן המניין כעובדת ניקיון הוא לא שילם לה שכר של עורכי דין. אולם, כאשר חולק שי לחג, או כאשר כל עובדי המשרד נהנו מהטבות מסוימות, נהנתה מהן גם עובדת הניקיון. כל גישת ההתמחויות נועדה רק על מנת להרחיק את אותם עובדים מהמעסיק האמיתי, ובכך לפטור אותו מהדאגה האישית להם. מה שמתחיל בעובדי ניקיון ממשיך אחר כך במורים ובמתכנתים, ומי שנפגע בסופו של דבר הם העובדים. ככל הנראה, גם אחרי השביתה, סוגיית ההעסקה העקיפה תעסיק את מדינת ישראל עוד שנים רבות, והמחלוקת העקרונית תלווה את יחסי העבודה בישראל לאורך זמן רב.

 

 כלכלה והלכה

מעות למשלוח מנות

האם ניתן להעניק לאדם סכום כספי כמשלוח מנות?

הרב שלמה אישון

לקראת חג הפורים המתקרב נשאלתי האם אפשר להמיר את משלוח המנות בכסף, במקרה שהנותן יודע שהמקבל זקוק לכך.

תשובה: ביחס למצוות משלוח מנות פוסק הרמב"ם: "וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות של בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין". בדבריו לא הזכיר את האפשרות לשלוח מעות, וזאת בשונה מפסקו בעניין מתנות לאביונים, שם הוא כותב: "נותן לכל אחד מתנה אחת או מעות או מיני תבשיל או מיני אוכלין...".

בשו"ת תרומת הדשן (סימן קיא) דייק מכאן שאין יוצאים ידי חובת משלוח מנות בנתינת מעות. הטעם לכך, הוא כותב, שמצוות משלוח מנות נועדה להביא לקיום מצוות סעודת פורים כהלכתה ועל כן יש לשלוח אוכל. אמנם יש יתרון בנתינת מעות בכך שניתן לרכוש בהן כל דבר, אך מטרת משלוח המנות אינה להעשיר את המקבל אלא להמציא לו אוכל לסעודה.

אכן יש טעם נוסף למצוות משלוח מנות: לדעת ר"ש אלקבץ בעל 'מנות הלוי', משלוח מנות נועד להרבות שלום ורעות – היפך מדברי המן שכינה את ישראל "עם מפוזר ומפורד". לשיטה זו יש מקום לקיום מצוות משלוח מנות גם בשאר דברים שאינם אוכל, כגון בגדים, תכשיטים וכדומה ואולי אף בכסף. יתרה מזאת, בשערי תשובה (סימן תרצה ס"ק ז) הביא בשם שו"ת הלכות קטנות שאם שולח מעות שיכול לרכוש בהם מיד צורכי סעודה – יוצא ידי חובת משלוח מנות, ומשמע שיועיל גם לשיטות הסוברות שמשלוח מנות נועד לסעודת פורים.

אך למרות זאת, דעת רוב הפוסקים להחמיר שאין יוצאים ידי חובת משלוח מנות במעות.

ונראה שאף לטעמו של בעל מנות הלוי אין זה פשוט שיוצאים ידי חובה במעות, וזאת מחמת המנהג להחזיר משלוח מנות לשולח. כאשר מדובר באוכל או בחפצים אחרים הרי שיכול המקבל להחזיר פריטים השונים ממה שהוא קיבל ועל ידי כך תיווצר אהבה ואחווה בין שניהם. אולם אם מדובר בכסף שיחזיר המקבל לשולח, נמצא שלא נותר אצלו דבר ממשלוח המנות שקיבל.

לסיכום: יש לקיים מצוות משלוח מנות במאכלים דווקא. עם זאת, לאחר שיצא ידי חובה בנתינת שתי מנות של אוכל לכל הפחות, יוכל להוסיף ולתת גם דברים אחרים.

הכותב הוא ראש מכון כת"ר