בשבע 480: למען עובדי הקבלן

למרות מו"מ לילי ארוך ומתיש, אשר נמשך עד לבוקרו של יום אתמול (ד'), לא הצליחו האוצר וההסתדרות להגיע להסכמות בסוגיית עובדי הקבלן

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ט"ז בשבט תשע"ב

לילה של מו"מ מתיש הסתיים ללא תוצאות - השביתה הגדולה החלה

למרות מו"מ לילי ארוך ומתיש, אשר נמשך כמיטב המסורת עד לבוקרו של יום אתמול (ד'), לא הצליחו האוצר וההסתדרות להגיע להסכמות בסוגיית עובדי הקבלן, ובשעה שש בבוקר יצאה לדרכה השביתה הכללית במשק. בשביתה הנוכחית הפעילה ההסתדרות את כל "התותחים הכבדים" והסתייעה בכוחם של כמה מהוועדים החזקים ביותר במשק.

על פי הוראת ההסתדרות השביתה כוללת את כל משרדי הממשלה; מינהל מקרקעי ישראל, שירות התעסוקה, המוסד לביטוח לאומי, רשות האכיפה והגבייה ורשות המסים. הרשויות המקומיות, מעונות נעמ"ת וויצ"ו, המועצות הדתיות והרבנות הראשית. שלושת נמלי הים, כל קווי הרכבת, מוסדות תרבות שונים כדוגמת הבימה, בית התפוצות, הקאמרי ובית לסין, מועצות הייצור והשיווק החקלאיות, קק"ל, מפעל הפיס, הפסיכולוגים החינוכיים והשיקומיים והטלוויזיה החינוכית. הבנקים, הבורסה ובנק ישראל.

במהלך הלילה שבין שלישי לרביעי נדמה היה שיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים מגיש לצדדים את הסולם שבאמצעותו יוכלו לרדת מהעץ. בשעות הערב הסכים שרגא ברוש לכמה מהדרישות המרכזיות של ההסתדרות מטעמם של המעסיקים הפרטיים, והצהיר על נכונות לחתום על הסכם קיבוצי כללי, אשר יוגש לשר התמ"ת לצורך חתימה על צו הרחבה. ברוש קיווה כי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, יסתפק בהצהרתו של שר התמ"ת שמחון על נכונותו לחתום על צו שכזה, ובכך תימנע השביתה. אולם אז התברר כי עיני איננו מוכן להסתפק בכך ודורש מנתניהו התחייבות לתמיכה, אך התחייבות כזאת לא ניתנה.

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, מתח ביקורת על החלטתו של עיני לצאת לשביתה, ואמר כי "המשק נמצא במצב רגיש. זה לא הזמן לסכן את היציבות שהשגנו בעמל רב ובשיתוף פעולה בין הממשלה להסתדרות מול קריסת כלכלות מובילות בעולם".

מחאה מול ביה"ד לעבודה השבוע פלאש 90

 פנייה למבקר: מפקדי בה"ד 1 מזלזלים בפקודות מטכ"ל ופוגעים בזכויות חיילים דתיים

צוערים בבה"ד 1: הרב הצבאי של הבסיס הוא 'רב עציץ' שמפחד להתעמת עם המפקדים

 חגית רוזנבאום (רוטנברג)

בכנס רבנים צבאיים במיל' שערכה עמותת לה"ב השבוע (ג') במלון רמת רחל בירושלים, נטלו חלק עשרות רבנים בדיון על התנהלותה של הרבנות הצבאית בעקבות האירועים האחרונים.

יו"ר העמותה, פיני איזק, סיפר ל'בשבע' כי מרבית הדוברים בדיון הפתוח שנערך במקום מתחו ביקורת על הרבנות הצבאית, שלדבריהם נוקטת בגישה שונה מזו שהיתה נהוגה בעבר בחיל, ולא מעניקה גיבוי לחיילים דתיים. "כמו כן, הועבר מסר אל ראשי ישיבות ההסדר, שלא ישתכנעו מהוראות הרמטכ"ל החדשות לפיהן המפקד בשטח יקבע האם חייל יוכל לצאת או להישאר בטקס עם שירת נשים. שכן כבר ראינו במקרה של בה"ד 1 שמפקד יכול גם לתת פקודות המנוגדות לדת". 

נושא מרכזי שעלה בכנס הוא 'הצנחת' אדם מחוץ למערכת אל כיסא הרב הצבאי הראשי, הליך שמתבצע זו הפעם השנייה. הרבנים הצבאיים הוותיקים קבלו על כך שראשי הצבא מעדיפים להביא רב מבחוץ במקום למנות רב צבאי ראשי שצמח ופעל בתוך מערכת הרבנות הצבאית. בעניין זה גם הוחלט להוציא מכתב לרמטכ"ל, לח"כים ולרבנות הראשית, ובו תועלה הדרישה למנות גוף בוחר שימנה רב צבאי מתוך המערכת.

איזק מסכם ואומר שמהכנס יצאה קריאה "להתחשב בחיילים הדתיים ולהעניק להם את זכויותיהם בדיוק כמו לחיילים החרדים והנח"ל החרדי. שם ברור שיש אוכל גלאט, שאין חיילות, שאין שירת נשים. אנחנו לא רוצים שבני הישיבות יצטרכו לעמוד על זכותם לחוד, מגיע להם כמו לחיילים החרדים". בכנס נטלו חלק בין השאר הרב ישראל רוזן, הרב ד"ר נפתלי רוטנברג, הרב נחמן ארנרייך, הרב ישראל אריאל, הרב גדעון פרל, הרב איסר קלונסקי והרב אבשלום קציר.

 

 הרבנים החרדים איימו בהפסקת הגיוס

אנשי 'האגודה למען החייל התורני' שמרו אצלם במשך שלושה חודשים מכתב חריף אותו ייעדו למבקר המדינה, אולם הרצון שלא להתנגח ולפגוע בצה"ל גרם להם בכל פעם להשהות את שליחתו. בשבוע האחרון הם חשו שמשהו שבר את הסבלנות והסובלנות שגילו כלפי הממסד הצה"לי, והחליטו לשגר את הפנייה אל המבקר ולהוציא לתקשורת את הפרשה שנחשפה בה, בדבר הדחת שני צוערים מבה"ד 1 בשל הדרישה לקבל זמן לתפילת שחרית.

"היתה הצטברות של כמה אירועים, ובראשם החלטת הרב הצבאי הראשי לחייב חיילים להישאר בטקסים עם שירת נשים", מסביר יו"ר האגודה, אליהו לקס, את המניע לפרסום הפרשה ושליחת המכתב. לקס, המגדיר עצמו חרדי לאומי, תושב הר חומה ואב לשני בנים המשרתים בצה"ל, הקים לפני כשנתיים את 'האגודה למען החייל התורני', בעקבות בעיות באספקת מזון כשר לחיילי הנח"ל החרדי, שם שירתו גם ילדיו. האגודה החלה למעשה כמעין ועד הורים של חיילי הנח"ל החרדי, אולם פניות שהגיעו ללקס הובילו אותו להקים מוקד טלפוני מסודר, המקבל פניות של חיילים דתיים מכל יחידות צה"ל ומכל הגוונים: חרדים, בני ישיבות הסדר וגם דתיים שעושים שירות מלא של שלוש שנים.

לקס מקדיש מזמנו בהתנדבות למען תפעול האגודה, ולבד משני חברים נוספים המייעצים לו, הוא פועל בצמוד לרב האגודה, הרב שלמה גולדרייך, רב קהילה בשכונת הר חומה. מספר הטלפון, המפורסם באתר האינטרנט הרשמי של גדוד הנח"ל החרדי, שימש כבר חיילים רבים שפנו בבקשות עזרה מגוונות - החל מחשש להתרופפות דתית באופן כללי, וכלה במשימות ניקיון שירותים במגורי החיילות. לקס מנסה לסייע באמצעים שונים לחיילים חסרי האונים, אולם לדבריו פניות לגורמים צבאיים, בין אם הפיקוד הכללי ובין אם הרבנות הצבאית, לא מניבות על פי רוב תוצאות כלשהן. "הצבא מפחד מהתקשורת", הוא מסביר את כלי העבודה העיקרי והאפקטיבי מבחינתו – פרסום מקרים של פגיעה בחיילים דתיים בכלי התקשורת. לדבריו, הוא היה זה שחשף בתקשורת את פרשת הדחת הצוערים שיצאו מטקס שכלל שירת נשים, וההד שניתן לפרשה הוא מן הדברים שאינם צריכים ראיה.

לקס מעדיף שלא לפרט את כל תכני הפניות שהם מקבלים מחיילים, על מנת לא לגרום יותר נזק לצה"ל ממה שכבר נגרם לו כתוצאה מחשיפת הפרשיות השונות. "הפרסום אצלנו מגיע אחרי התלבטויות קשות. אחרי החלטת הרבצ"ר האחרונה, כינסנו רבנים אצלי בבית ואחרי דיונים קשים החלטנו להוציא את המכתב, כי הרגשנו שבאו מים עד נפש. שיש זלזול מפורש בפקודות מטכ"ל ובפקודות מז"י, המעגנות זכויות של חיילים דתיים כמו זמן תפילה או שירת נשים, והמפקדים מתעלמים מכך".

אחד הסיפורים שפרסמה האגודה לפני כשלושה שבועות, נגע לחיילי 'נצ"ח כחול' – חיילי נח"ל חרדי המשרתים בחיל האוויר. הללו חויבו להיכנס לשיעור משותף עם חיילות, למרות שהדבר נוגד את פקודות היחידה החרדית, הקובעות כי החיילים יפעלו אך ורק בנפרד מחיילות. כשהזכירו החיילים למפקדם כי הדבר נוגד את ההוראות, נענו ב"פה לא תהיה הדרת נשים! אתם חייבים להיכנס". בהמשך, כנראה כסוג של ענישה, חייבו את אותם חיילים לנקות את שירותי החיילות, על אף שבפקודות מטכ"ל נקבע כי חיילים לא ייכנסו למגורי החיילות.

הסיפור הזה הסתיים בטוב, אומר לקס. מפגש עם רבנים ואדמו"רים בעקבות הפרשה הסתיים בהצהרה כי אם לא ישונו תנאי השירות הללו ויותאמו לחיילים החרדים, יופסק הגיוס ליחידות הנח"ל החרדי, שח"ר כחול ועוד יחידות ייעודיות למגזר. תוך זמן קצר נערך מפגש עם ראש אכ"א, שהתנצל והבטיח שהדברים לא יישנו. עד כה, לדברי לקס, הסדר אכן שב על כנו ביחידה.

פניות נוספות שמגיעות לאגודה נוגעות לחילול שבת. צוערים מבה"ד 1 סיפרו על קצין שחיבר בשבת את פלטת החימום לחשמל, על אף בקשות החיילים שלא לעשות כן, והללו נאלצו לאכול מזון קר. אחד החיילים ראה טבח יהודי שהניח סיר עם ביצים על הגז בשבת. "החיילים חשים זלזול מפורש. למרות שאומרים למפקדים, הם מזלזלים בפקודות מפורשות".

נראה שבה"ד 1, בית הספר לקצינים, הוא מוקד מרכזי בהערמת מכשולים על החייל הדתי: פרשת שירת הנשים, הצוערים שהודחו בשל זמן תפילה, חילול שבת. מדוע לדעתך?

"אפשר לומר שבה"ד 1 הוא בעייתי במיוחד מבחינת זלזול בהלכה. אומרים שם לחיילים: אתה עומד להיות קצין, אתה צריך לדעת להסתדר לבד".

תפילה על חשבון אוכל

קביעתו זו של לקס עומדת גם בבסיס המכתב ששלח כאמור השבוע אל מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. המכתב, שנשלח לדבריו לאחר שטענותיו לא זכו למענה אצל נציב קבילות החיילים ואצל הרבנות הצבאית, מביא סדרת מקרים שהתרחשו בבית הספר לקצינים בה"ד 1, שעניינם פגיעה בזכויות הצוערים הדתיים. לקס מקדים במכתבו כי הן בפקודות מטכ"ל והן בפקודות מז"י מעוגנות זכויותיהם הדתיות של החיילים, כגון זמן תפילה או אי היכולת לכפות עליהם דבר אסור על פי אמונתם, כגון שירת נשים. אף על פי כן, הוא טוען, מפקדי הבסיס מתעלמים מפקודות הצבא עצמו וכופים את החיילים נגד דתם. הסקירה מתחילה במקרה המפורסם של תשעת הצוערים שיצאו מטקס שכלל שירת נשים, שכחציים הודחו מקורס הקצינים. לאחר מכן מועלה עניין זמן תפילה, שעל פי עדויות הצוערים לא ניתן להם כלל, בניגוד כאמור לפקודות. בשטח, על פי עדויות חיילים שהתקבלו באגודה, הם נאלצים להתפלל על חשבון זמנם הפרטי בבוקר, כלומר על חשבון שעות שינה או על חשבון זמן ארוחת הבוקר.

באחת הפעמים חזרו צוערי גדוד גפן לבסיס בחמש וחצי לפנות בוקר, ונאמר להם כי ב-11:30 יצטרכו לקום ולהתייצב לשיעור. החיילים כיוונו שעון ל-10:30 על מנת להתפלל לפני השיעור, אולם אז הוחלט במפתיע להקדים את זמן השיעור בשעה. החיילים ביקשו לקבל זמן להתפלל חרף השינוי הפתאומי בלו"ז שלא עודכנו עליו, על חשבון זמן השיעור. הם הגיעו עד למ"פ, ונענו בשלילה. שניים בחרו להתפלל ולעמוד למשפט, שהסתיים בהדחתם מהקורס. החייל השלישי לא עמד בלחץ וויתר על התפילה. בסיום אותו קורס אגב, הוכרחו צוערים דתיים על ידי המג"ד סא"ל עוזי קליגר, להישאר באירוע שכלל שירת נשים.

הצוערים פנו לאגודה למען החייל התורני, וזו ניסתה לפנות אל נציב קבילות החיילים, שלדברי לקס "נראה כאילו הוא מגן על הצבא ולא על החיילים. אנחנו ממש מתקוטטים איתו כבר שבעה חודשים". גם הרבנות הצבאית, כלשונו במכתב למבקר, "התגלתה כגוף שהינו גם חסר יכולת וגם חסר מוטיבציה לעזור לחיילים הנקלעים למצבים בעייתיים כאלו. במיוחד בולט הדבר אצל רב בה"ד 1, שהחיילים מכנים אותו 'רב עציץ'", כותב לקס. "הוא מתואר על ידיהם כרב שמחפש פתרונות לא מקובלים הלכתית על מנת שלא יצטרך הוא עצמו להתעמת עם המפקדים. כך, לדוגמה, טען שאפשר להתפלל תפילת שחרית גם אחר חצות היום".

שני הצוערים המודחים, שהיו אמורים לקבל אותות הצטיינות בקורס הקצינים, נשלחו חזרה ליחידותיהם. לקס מספר עוד כי שלושה קצינים המליצו שלא להדיח אותם, אולם המח"ט בחר להתעלם מהמלצתם ולהעדיף את זו של המג"ד, שהמליץ להדיחם.

את מכתבו למבקר מסיים לקס בדרישה לבדוק את הנהלים בבה"ד 1 בעניין שמירת תנאי השירות של החיילים הדתיים, וקביעת הגדרות ברורות של הזכויות והחובות.   

בתגובה לחשיפת פרשת הדחת שני הצוערים, אמר ח"כ זבולון אורלב כי "בלתי מתקבל על הדעת שצה"ל לא מאפשר תפילת שחרית בזמנה. רק בעת צורך מבצעי, או בשעת חירום, או בשעת מלחמה, התפילה תתאים את עצמה לצורך המבצעי. יש להצטער שכל הנוגעים בדבר: המפקדים, הרב הגדודי והלוחמים, לא השכילו לפתור את הבעיה הזאת והביאו אותה לידי משבר", ציין אורלב.

עם זאת, אורלב לא מטיל את כל האחריות על דרגי השטח. "אני קורא לרמטכ"ל ולראש אכ"א לשנות אווירה, ולהשרות אווירה ורוח פייסנית יותר שתאפשר לחיילים דתיים וחרדים לשרת בצה"ל גם ביחידות קרביות, תוך שמירה מלאה של אורח חייהם הדתי".

יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) אמר בתגובה להדחה: "נתוני הגיוס הקובעים כי בקרוב רוב קציני וחיילי צה"ל יהיו חובשי כיפה הם בגדר עובדה. לא יועילו ניסיונות נואשים לשנות את העובדה שקרוב ל-50 אחוזים מהקצינים במערך החי"ר הם דתיים. ההתעמרות המתמשכת בלוחמים חובשי כיפה הנובעת מהסתה וקנאה איננה מייצגת את האווירה החברית בצה"ל, והיא רק תחשל את צעירינו, סלתה ושמנה של האומה".

מצה"ל נמסר בתגובה לפרשה כי "חובת השירות בצה"ל והמחויבות לשוויון בנטל יוצרות, מטבע הדברים, דילמות הנוגעות לשירות המשותף ולשילובן של כלל האוכלוסיות המשרתות. דילמות אלה מחייבות שיח פנימי ושיקול דעת של המפקדים, שבסיסם הקפדה על כבודם של כל חייל וחיילת. האירועים המדוברים בבה"ד 1 תוחקרו על ידי המפקד, הופקו הלקחים ואף הופצו הנחיות המגדירות את זכויות החייל הדתי לתפילה לכלל סגל הפיקוד. לאחרונה יצא חוזר ראש אכ"א בנושא השירות המשותף, בה"ד 1 כשאר יחידות צה"ל פועל על פי הנחיות אלו. באשר למכתב, עד כה טרם התקבל בלשכת מפקד הבה"ד ובלשכת ראש אכ"א. לכשיתקבל - ייענו כלל הטענות במישורים המקובלים".

מבזקים:

אלוף פיקוד הצפון, יאיר גולן, החליט להדיח מתפקידו את מפקד גדוד השיריון 74, סא"ל מולי כהן, אשר "שכח" חייל בסיומה של פעילות מבצעית בכפר בודרוס הסמוך לרמאללה. המג"ד יסיים את תפקידו לאחר שבתחקיר שנערך נמצאו פגמים מהותיים בתפקודו באירוע.

דביר מור, טירון שהיה מיועד לשרת ביחידת שלדג, נפטר בבית החולים סורוקה בבאר שבע, ככל הנראה כתוצאה מזיהום שהוביל לקריסת מערכות בגופו. החייל הובהל בסוף השבוע לבית החולים לאחר שחש בחולשה, שם חלה התדרדרות במצבו והוא נפטר. בני משפחתו של החייל, אשר אמו נפטרה לפני מספר שנים ממחלת הסרטן, טענו כי פינויו לבית החולים נעשה באיחור רב.

ראש השב"כ, יורם כהן, אמר בשבוע שעבר בהרצאה סגורה, כי אחת הסיבות לכך שחמאס הגמיש את תנאיו בעסקת שליט לפני שנחתמה, היתה ההרעה במצבו הבריאותי של החייל החטוף והחשש שהוא לא ישרוד בשבי בעזה. כהן ציין עוד, כי הקמפיין התקשורתי לשחרור שליט "בכל מחיר" הקשה על ניהול המו"מ לשחרורו.

יו"ר הנהלת ארגון המורים, רן ארז, תוקף את מכתב המורים נגד פרויקט הסיורים בחברון ובאיגרת ששיגר למורים הביע תמיכה בעמדת שר החינוך. "אנו מלמדים את תלמידינו על ראשית העם והאומה, על אבות האומה, ההיסטוריה של עם ישראל מבריאת העולם ועד ימינו. היש פסול בכך?" תהה ארז באיגרת.

גשמי הברכה של השבוע שעבר ממשיכים לתת את אותותיהם במפלס הכנרת, אשר ממשיך לעלות מדי יום. בראשית השבוע חצה המפלס את הקו האדום התחתון (213- מטרים), ואתמול (ד') עמד המפלס על 212.95- מטרים מתחת לפני הים, חמישה סנטימטרים מעל לקו האדום התחתון.