בשבע 481: סידור עבודה

ההסכמים שחתמו האוצר וההסתדרות לא יעלימו את תופעת ההעסקה הקבלנית, אבל הם אמורים לשפר את תנאיהם של רבים

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ג בשבט תשע"ב

ההסכמים שחתמו האוצר וההסתדרות לא יעלימו את תופעת ההעסקה הקבלנית, אבל הם אמורים לשפר את תנאיהם של רבים מעובדי הקבלן ולתמרץ בכך את המעסיקים לקלוט אותם ישירות

 
ארבע יממות לקחו לאוצר ולהסתדרות להגיע להסכמות, ולהביא לסיומה של השביתה הכללית במשק, שפרצה ביום רביעי בשבוע שעבר. למעשה, לא מדובר בהסכם אחד כי אם בשני הסכמים נפרדים, האחד נוגע למגזר הציבורי ונחתם מול משרד האוצר, והשני מתייחס למגזר הפרטי ונחתם מול 'לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים', גוף המאגד בתוכו כמה מארגוני המעסיקים הגדולים במשק ואשר נחשב למייצגם של כלל המעסיקים. שני ההסכמים הללו, שנועדו לתת פתרונות לעובדי קבלן מסוגים שונים, יוצרים שינוי מהותי במצבם של עובדי הקבלן, על כך אין חולק. אולם חשוב להדגיש כי יישומו של ההסכם במגזר הפרטי תלוי במידה רבה בצעד נוסף שעדיין לא בוצע: הוצאת 'צו הרחבה' מטעם שר התמ"ת, אשר יחיל את הוראות ההסכם על כלל המעסיקים הפרטיים במשק.

השואת תנאים

כשירות לקוראי 'בשבע' אנחנו מביאים את עיקריהם של שני ההסכמים, שנועדו להסדיר את תנאי העסקתם של עובדי הקבלן. במגזר הפרטי הוסכם כי כל עובדי הקבלן המועסקים במקצועות שהם בליבת העיסוק של המעסיק יועברו להעסקה ישירה, לאחר תשעה חודשי העסקה. דוגמאות לעובדים אלו הם הטלרים בבנקים, עובדים בפסי הייצור במפעלי התעשייה, חדרניות בבתי המלון, שליחים, מחסנאים וכדומה.

עוד הוסכם על השוואת תנאי עבודה ושכר בין עובדי הקבלן שלא נקלטים בהעסקה ישירה לעובדים המועסקים ישירות בעסק. בהסתדרות מקווים כי השוואת התנאים תהווה תמריץ שלילי להעסקת עובדי קבלן כי עלותה תהיה יקרה יותר. במקומות עבודה מאורגנים השוואת התנאים תהיה להסכם הקיבוצי, כך שכלל עובדי הקבלן יזכו לשיפור ענקי בתנאי העסקתם.

בין השאר משמעותה של השוואת התנאים היא כי עובדת ניקיון ברשת 'שופרסל', למשל, המועסקת על ידי קבלן תקבל את כל התנאים בהסכם הקיבוצי של עובדי 'שופרסל'. מדובר בהטבות כמו משכורת 13 וזכויות נוספות שיביאו לשיפור תנאים משמעותי לאותה עובדת. גם מי שמועסק בשמירה במפעלי ים המלח יקבל שכר כמו עובד מפעלי ים המלח בהסכם קיבוצי, ומדובר בשכר גבוה יחסית.

עוד הוסכם על העסקה ישירה של חלק מעובדי הניקיון, שמועסקים בהיקף משרה של 170 שעות חודשיות המהוות 90 אחוזי משרה. זאת לאחר תשעה חודשים של תקופת העסקה זמנית בדומה לחוק חברות כוח אדם. תקופת ההעסקה הזמנית תיספר החל מיום הוצאת צו ההרחבה. ההסכם חל כאמור על כלל המעסיקים החברים בלשכת התיאום וייכנס לתוקף עם הוצאת צו ההרחבה במגזר הפרטי.

 

                      

לא התחייב לשקט תעשייתי מוחלט. עיני עם שטייניץ פלאש 90

תם עידן 'כתף אל כתף'

ההסכם עם משרד האוצר, הנוגע בעיקרו למגזר הציבורי, כולל כמה מהלכים שהחשוב ביניהם הוא בניית מנגנון מסודר לקליטת עובדי קבלן העובדים 'כתף אל כתף' עם עובדי מגזר ציבורי מן המניין. על פי ההסכם בנושא זה, לאחר תשעה חודשי עבודה יוחלט בוועדה משותפת לנציג ההסתדרות והמדינה האם העובד צריך להיקלט, אולם אם יוחלט שלא לקלטו לא ניתן יהיה להביא עובד אחר במקומו. סעיף זה מבטיח כי במוסדות הציבוריים ייקלטו עובדי 'כתף אל כתף' שחיוניים למערכת ולא עובדים שהובאו למוסד הציבורי מעמותות או גופים אחרים באופן פיקטיבי. במסגרת סעיף זה, למשל, יעברו עובדים סוציאליים המועסקים בעיריות השונות באמצעות עמותה להעסקה ישירה בעירייה. כך ייעשה גם עם פסיכולוגים העובדים בשירות הציבורי באמצעות עמותות קבלניות, 'כתף אל כתף' עם פסיכולוגים העובדים בהעסקה ישירה. בנוסף לכך ייקלטו להעסקה ישירה עוד כמה מאות עובדים. בין השאר הוסכם על העסקה ישירה של עובדי הניקיון במעונות לשירות למפגר במשרד הרווחה ובמעון לאנשים עם נכות. 600 עובדים המועסקים בתאגידי בריאות ייקלטו כעובדים מן המניין בהעסקה ישירה בבתי החולים הממשלתיים.

הפיקוח יהודק

יתר עובדי הקבלן לא ייקלטו להעסקה ישירה, אולם בהסכם נקבע כי עובדי קבלן (שמירה וניקיון) יוצמדו להסכמי השכר של ההסתדרות במגזר הציבורי, דבר אשר יגרור שיפור משמעותי ומיידי של שכרם והצמדת התנאים הסוציאליים לאלה של עובדי המדינה. בעקבות ההסכמה יקבלו עובדי הניקיון והשמירה המועסקים במתקני המגזר הציבורי את התנאים הבאים: שכרם יועלה ל-4,500 שקלים (מפקחי ניקיון יקבלו 4,700 שקלים) וכבר בינואר 2013 הוא יעלה ל-4,600 שקלים וביולי 2013 ל-4,650 שקלים. זאת בגין התוספות מהסכם השכר במגזר הציבורי. בנוסף לכך, גם התנאים הסוציאליים יושוו לאלה של עובדי המדינה: קרן השתלמות כנהוג במגזר הציבורי, הפרשות לפנסיה (או גמל) בשיעור 19.5 אחוזים (גבוה ב-2 אחוזים מהנהוג במשק) מהיום הראשון לעבודה, דמי הבראה כנהוג במדינה, סבסוד ארוחות במקומות עבודה, שי ומתנות לחגים כנהוג במדינה ומענק מצוינות בגובה של אחוז אחד מהשכר השנתי.

נדבך נוסף בהסכם הוא הידוק הפיקוח על תנאי העבודה בכלל המשק. על פי ההסכם שנחתם יתווספו 120 פקחים בתמ"ת לפיקוח על העבודה ותוקם לשכת קשר לטיפול בתלונות עובדי קבלן במדינה.

בהסתדרות מדגישים כי בניגוד לדרישת האוצר, ההסכמות אודות שקט תעשייתי צומצמו באופן ניכר. עובדי הקבלן (שמירה וניקיון) וועדי העובדים יוכלו להמשיך ולהיאבק ואף לשבות על העסקה ישירה במקומות העבודה ללא מגבלה. דרישת ההסתדרות כי בהסכם לא יחול סעיף שקט תעשייתי גורף האוסר על עובדי קבלן להיאבק במקומות העבודה על העסקה ישירה התקבלה במלואה. השקט התעשייתי לשלוש שנים יחול אך ורק על דרישת השכר. יחד עם זאת, יש לציין כי עובדי השמירה והניקיון יתחילו לקבל העלאות שכר החל מינואר 2013 - תחילת המועד שבו יהיו צמודים להסכמי השכר במגזר הציבורי.

 

 הפתרון לשביתות: בוררות חובה

 ח"כ פרופ' אריה אלדד

לפני כתשעים שנה היה זה זאב ז'בוטינסקי שקרא לקיים בוררות חובה בסכסוכי עבודה. הוא ראה לנגד עיניו את הצורך לרתום משקיעים פרטיים לפיתוח המשק בארץ, והיה סבור שהמאבק העיקרי שלנו צריך להיות להקמת מדינה עברית, לא מלחמת מעמדות. מתנגדיו טענו שכל כוונתו היא "לשבור את ההסתדרות".

השביתה היא ודאי זכות בסיסית של עובד הנגזרת מחירויות היסוד של האדם, וביניהן חופש ההתאגדות וחופש הביטוי. יחד עם זאת, זכותו זו של עובד אסור שתקנה לו זכות לנהוג בהפקרות, ולתבוע זכויותיו בעזרת פגיעה ברבים אחרים. גם חוק יישוב סכסוכי עבודה הקיים היום קובע מגבלות שונות לזכות השביתה.

הבעיה ניצבת במלוא חריפותה כאשר השביתה מתקיימת בשירותים הציבוריים וכמעט כל הציבור נפגע מהשלכותיה: הפסקת אספקת מים, ניתוק זרם החשמל, אי פינוי פסולת. השירותים הללו הם מונופוליסטיים והכרחיים והציבור כולו שבוי בידי העובדים בשירות זה. אלו הם 'הוועדים החזקים', המחזיקים בידם את 'השיבר' או את 'השאלטר' – הברזים והמתגים הראשיים. כשמגזרים אלו יוצאים לשביתה הם יודעים שהממשלה תיכנע לכל דרישותיהם. לעומתם, עובדים במגזרים שאינם הכרחיים חסרים את מנופי הלחץ הללו ומבחינת האוצר הם יכולים להמשיך ולשבות עד שיאבדו כל תמיכה ציבורית וייכנעו.

בהצעת החוק שלי קבעתי כי יש להכריז על סכסוך עבודה שלושה חודשים מראש, על מנת להעניק לעובדים ולמעסיקים די זמן להגיע להסדר. אם לא יושג הסדר כזה – ימונה בורר (מתוך מאגר של משפטנים הכשירים להתמנות לשופט מחוזי למשל, או ששימשו בכהונה כזו) ופסיקתו תחייב את שני הצדדים. במהלך הבוררות לא ניתן יהיה לקיים שביתה (וזו תוכרז 'שביתה בלתי מוגנת' ומארגניה והמשתתפים בה יהיו צפויים לעונשים). לצד הטלת המגבלות הללו על העובדים זהו כלי חשוב לכפות גם על המדינה את פסיקת הבורר, ובכך לחזק את כוחם של העובדים החלשים במשק, שבלי חוק זה נתונים כמעט תמיד לחסדי האוצר.

החוק צפוי להיתקל בהתנגדות נמרצת של האוצר, של ההסתדרות ושל הוועדים החזקים במשק. כל אחד מהסקטורים הללו עלול לאבד מכוחו אם תונהג בוררות חובה. גם המקהלה הקבועה הזועקת 'פאשיזם' לא תפתיע איש. הרוב הדומם, הציבור הסובל משביתות פראיות והעובדים החלשים הם שעשויים ליהנות מחוק כזה. אבל מי סופר אותם?