בשבע 481: מתפילים בששון

כבר מתחילת שנת 2014 יהיו עודפים שוטפים של מים בישראל",הצהיר מנכ"ל חברת מקורות שמעון בן חמו, בדיון מיוחד שקיימה ועדת הכלכלה בכנסת

ערוץ 7 , כ"ג בשבט תשע"ב

"כבר מתחילת שנת 2014 יהיו עודפים שוטפים של מים בישראל", הצהיר מנכ"ל חברת מקורות שמעון בן חמו, בדיון מיוחד שקיימה ועדת הכלכלה של הכנסת, לציון 75 שנים להקמת 'מקורות'. במהלך הישיבה קיבלו חברי הוועדה סקירה על התוכנית האסטרטגית של החברה. המנכ"ל בן חמו הסביר לחברי הכנסת כי כיום יש גירעון כולל של 1.5 מיליארד מ"ק מים במאגרים. "בשלב ראשון נצטרך למלא את החוסרים ולאחר מכן נצטרך להתחיל לנהל את משק המים בעודפים. ניהול בעידן של עודפים הוא אחר וצריך להיערך לכך", אמר בן חמו. לדבריו, ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום המים והמדינה המתפילה ביותר בעולם. עוד הוסיף בן חמו כי כבר ב-2014 יותפלו כ-620 מיליון מ"ק מים בישראל, והשנה תעמוד ההתפלה על כ-320 מיליון מ"ק מים. הוא הסביר כי בעקבות זאת ישנם שלושה תרחישים שונים לפי מצבי הביקוש למים שצפויים בשנים הקרובות. לדבריו, אם יהיה ביקוש נמוך של מים המאגרים ימולאו עד שנת 2019. במקרה של ביקוש בינוני ימולאו המאגרים עד שנת 2022 ואם הביקוש יהיה גבוה המאגרים ימולאו עד שנת 2030-2028.

אם מביטים על מדינת ישראל במבט השוואתי, אל מול מדינות אחרות, בהיבט של התפלת מים, מתגלה תמונה מרשימה – ישראל נמצאת בחזית המדינות המתפילות בעולם. כבר כיום מסופקים ממתקני התפלה כ-40 אחוזים מהמים ששותים אזרחי ישראל. עם השלמת פרויקט ההתפלה בישראל יספקו מתקני ההתפלה השונים כמות מים השווה לכל התצרוכת הביתית בארץ. כיום עומדת ישראל בשורה אחת בכמות התפלת המים לנפש עם המדינות שבהן כמות ההתפלה היא הגבוהה ביותר, ועם השלמת פרויקט ההתפלה תהיה ישראל למדינה המובילה בעולם בהתפלת מים לנפש.

במדינה דוגמת מדינת ישראל מדובר לכאורה בחדשות טובות. כמי שחוו שנות בצורת וקמפיינים לעידוד החיסכון, אזרחי ישראל מאושרים לדעת שאספקת המים לבתיהם איננה תלויה בגשם משמיים. אולם, את המשמעויות של מעבר לצריכת מים מותפלים התחלנו כבר להרגיש ומה שעדיין לא הרגשנו נרגיש בעתיד הקרוב. מאגר המים הניתנים להתפלה הוא מי הים, ובמקרה הישראלי הים התיכון, מאגר מים בלתי נדלה. אולם, על מנת להביא את מי הים לאיכות שתייה צריך להעביר אותם תהליכים פיזיקליים שונים, אשר צורכים לא מעט אנרגיה. בעולם שבו האנרגיה הופכת למצרך יקר יותר ויותר התלות בין אנרגיה למים הופכת לבעייתית. כבר היום אנחנו משלמים יותר על המים שאנחנו שותים, ומגמה זו רק תלך ותגבר עם העלייה בשיעור המים המותפלים. כל עלייה במחירי החשמל תגרור בעתיד הלא רחוק עלייה במחירי המים. בכירים בענף כבר מודים היום, כי ייתכן שהמעבר החד להתפלה בכמויות עצומות היה קיצוני מדי, וכעת כולנו נשלם את מחירו.

בחזית המדינות המתפילות בעולם. מתקן התפלה באשקלון צילום: פלאש90'

לומדים ומרוויחים

רבים מאיתנו מכירים את הסיטואציה. בחור צעיר או בחורה צעירה, הנמצאים על סף פרק הלימודים האקדמיים בחייהם, מתלבטים בשאלה עד כמה להשקיע בשיפור נתוני הפתיחה. ציוני הבגרות או הציון הפסיכומטרי הם פקטורים משמעותיים מאוד בשאלה לאיזה מקצוע יוכל הצעיר להתקבל ובאיזה מוסד לימודים הוא יוכל ללמוד, וצעירים רבים תוהים עד כמה עשויה להשפיע ההחלטה מה והיכן ללמוד על המשך חייהם. אורי בן ה-24 מספר כי כבר במהלך השירות הצבאי הוא החל להתלבט בשאלות הללו. "מגיע רגע שבו אתה אומר לעצמך: 'אני כבר לא ילד, אני צריך לחשוב איך אני רואה את החיים שלי כאדם מבוגר', וחלק מזה הוא כמובן לימוד מקצוע".

אורי, שסיפורו דומה לזה של רבים מבני גילו, אומר כי "כמו הרבה תיכוניסטים גם אני הקדשתי את מרבית הזמן בשנות התיכון לאותם עיסוקים שעניינו אותי, ולימודים לא ממש עניינו אותי באותו זמן. לא הייתי תלמיד גרוע, אבל מנגד קשה לומר שמיציתי את היכולות שלי. כך, כאשר התחלתי לברר מה האפשרויות העומדות בפני בשדה האקדמי, גיליתי שהעניינים אינם פשוטים כל כך. התברר לי שהשילוב בין ממוצע ציוני הבגרות וציון הבחינה הפסיכומטרית שעשינו בתיכון במרוכז איננו מספיק על מנת להתקבל ללימודי הנדסה בטכניון, מה שהיה חלומי במשך זמן רב. התלבטתי האם להתעקש או לוותר, האם לחזור על הבחינה הפסיכומטרית עם הכנה אינטנסיבית הרבה יותר או אפילו להתחיל לשפר את ציוניהן של חלק מבחינות הבגרות. בין השאר גם עלתה על הפרק השאלה עד כמה תשפיע שאלת מוסד הלימודים על שכרי ועל מעמדי המקצועי בעתיד".

אורי, אם אתם כבר במתח, החליט להתעקש, והשקיע שנה שלמה של לימודים אינטנסיביים בשיפור מצבו. אולם צעירים רבים מוותרים בשאלת מקום הלימודים או במקצוע הלימודים. כמו שאורי ציין, לא מדובר רק בסוגיה של יוקרה ומעמד, זו במידה רבה מאוד שאלה כלכלית פשוטה. המקצוע אותו בוחר הצעיר ללמוד, ובמידה לא מועטה גם מוסד הלימודים, ישפיעו משמעותית על יכולת ההשתכרות שלו בשנים שלאחר סיום התואר.

לא מדובר בחידוש, וכל מי שמצוי בעולם העבודה והשכר הכיר את הנתונים באופן תחושתי, אולם לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מעניינים אשר נותנים ביטוי מספרי לתחושות. בין השאר עולה כי שכרם של בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות עומד על כ-18.4 אלף שקלים בחודש בממוצע לאחר שלוש שנות עבודה. זאת לעומת כ-16.7 אלף שקלים בחודש לבוגרי מדעי המחשב בכלל המוסדות להשכלה גבוהה. שכרם הממוצע של בוגרי הנדסה באוניברסיטאות לאחר שלוש שנות עבודה היה כ-17.5 אלף שקלים בחודש, לעומת כ-16.3 אלף שקלים לבוגרי הנדסה בכלל המוסדות. לנוחות המבקשים לבחון את מצבם בנה הלמ"ס מחולל דו"חות, המאפשר לבחון את נושא ההשתלבות בשוק העבודה והשכר על פי מוסדות ועל פי מקצועות. רוצו לבדוק.

 

 כלכלת בית

ניהול סיכונים

 איך מחליטים אילו ביטוחים כדאי לעשות

קרדיט: רחל קסנר

ביטוח עושים כדי שלא נשתמש בו. שלא נצטרך. אבל איך מחליטים מה לבטח ובאיזה סכום? אנסה לתת כמה כללי אצבע ועקרונות בנושא.

ביטוח קיים כדי שאם חס וחלילה יקרה אירוע שידרוש ממני תשלומים גבוהים מאוד, כאלה שאינם מצויים בכיסי – אוכל לעמוד בהם. לכן, לדוגמה, החוק מחייב לעשות ביטוח לרכב, המבטח מי שנפגע בתאונה על ידי הרכב. למחוקק היה חשוב לדעת שלא יקרה מצב שבו אדם נפגע בתאונת דרכים ואין מי שידאג לטיפול בו. כך לגבי כל סוג של ביטוח: רכב, דירה, בריאות, חיים או מכשירי חשמל. משלמים סכום קטן בכל חודש וכשמתרחשת חלילה תאונה כלשהי, נתבע את הביטוח שישלם את ההוצאות.

החישוב שוקל רווח מול הפסד. ישנם ביטוחים שמשלמים עליהם פרמיה גבוהה, אולם התשלום – כשצריך לממש את הביטוח – אינו גבוה, וניתן לשלם אותו מהכספים המצויים בידינו. במקרה כזה לא תמיד שווה לשלם לחברת הביטוח פרמיה. לעומת זאת, אם חלילה בית קורס, לרובנו אין אפשרות לקנות בית חדש מהשוטף או מהחסכונות. לכן, רובנו מבטחים את מבנה הבית שרכשנו.

ביטוח בריאות אנו משלמים כמס בריאות חובה, אולם כל קופת חולים חייבת לאפשר למבוטחיה להשלים את הביטוח הרפואי על ידי ביטוח נוסף, משום שגם המחוקק יודע שביטוח הבריאות הבסיסי אינו מספיק תמיד. ביטוח משלים לקופת חולים הוא ביטוח שלדעתי חייבים לעשות בכל מצב. מעבר לכך, קופות החולים מאפשרות גם לעשות ביטוחים רפואיים רחבים יותר וביטוח סיעודי.

כל אחד צריך לעשות את החשבון אם כדאי לו לקחת את הסיכון של פגיעה ולשלם כשחלילה יצטרך, או לשלם בכל חודש פרמיה קבועה. חשוב לדעת כי חברות הביטוח הפרטיות שנותנות ביטוח רפואי, מיטיבות עם מי שיש לו ביטוח משלים וסיעודי של קופת חולים.

לסיום הערה חשובה: מדי פעם אנו נתקלים בסוכן ביטוח שעושה לנו ביטוח כלשהו ומשלמים בהוראת קבע. חשוב מאוד לעשות מדי פעם סדר במערך הביטוחים הקיים: לוודא שלא משלמים פעמיים אותו ביטוח (במקומות שונים) ושהביטוחים לא חופפים. בכל מקום נצטרך להגיש קבלות מקוריות ולא נוכל לקבל את ההחזר פעמיים.

 

הכותבת היא יועצת לכלכלת משפחה