חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

אגדה עם כנפיים

תא"ל במיל' אהרן דוידי שהלך השבוע לעולמו, היה ממייסדי חטיבת הצנחנים וממובילי דרכה, והוביל קרבות בתעוזה ומסירות נפש לא מצויות
16/02/12, 17:08
חגי הוברמן

תא"ל במיל' אהרן דוידי שהלך השבוע לעולמו, היה ממייסדי חטיבת הצנחנים וממובילי דרכה, והוביל קרבות בתעוזה ומסירות נפש לא מצויות | איש הצבא הבכיר לא הסתיר את השקפתו שדגלה ב'אף שעל' ושמירה על שלמות הארץ, ובמיגור טרור ללא פשרות |פרויקט 'שר-אל', אותו יזם כדי לגייס מתנדבים מחו"ל ככוח עזר בבסיסי צה"ל, הפך להצלחה שאף זיכתה אותו בפרס הנשיא

מילוי מקום תחת אש

מכל קרבות הצנחנים, המבצע המזוהה ביותר עם דוידי היה "חץ שחור". בפעולה הזו, אור לז' באדר תשט"ו, תכנן דוידי עם מפקד חטיבת הצנחנים אריאל שרון לכבוש מחנה מצרי בעזה, להרוס את המבנים ולחבל במתקני מכון המים שלידו. הפעולה התבצעה על פי הפקודה, אלא שבפועל התרחבה הרבה יותר. כששמע דוידי שמפקד הפלוגה סעדיה אלקיים (סופפו) נהרג, הוא מילא את מקומו, הסתער בראש הכוח, פרץ חשוף לאש, ארגן את הלוחמים והמשיך בהסתערות עד שחוסלה ההתנגדות המצרית. על גבורתו במבצע זה הוענק לו ציון לשבח של הרמטכ"ל משה דיין, שהומר אחר כך בעיטור העוז. מי שרוצה לדעת מי היה אהרן דוידי – זה היה דוידי.
יהואר גל, חתנו: "השקפת עולמו היתה ימנית מאוד: אנחנו לא כובשים. ארץ ישראל השלמה אינה שטחים כבושים, וכך גם סיני. היתה מלחמה, ניצחנו - וזה שלנו. יש מאבק? להכניס להם בכל הכוח. יש חטיפה בגבול לבנון? לא עושים פעולת תגמול, נלחמים. יורים רקטות? נגלח את עזה"

אהרן דוידי היה ממקימי חטיבת הצנחנים וממפקדיה, שהגיע לתפקיד קצין חי"ר וצנחנים ראשי. את עיקר תהילתו קנה בשנים שלפני מבצע סיני, אז התבלט כמפקד קרבי נועז, שקול וצנוע, שזכה להערכת הלוחמים ועמיתיו, קציני הצנחנים, גם מפני שחצה איתם את הגבול ולא המתין להם בחבורת הפיקוד מאחור. "דוידי היה גדול מפקדי הצנחנים לדורותיו", תיאר אותו השבוע ידידו דן זיו, מוותיקי לוחמי הצנחנים, "זה בא לידי ביטוי בתכנון, בפיקוד תחת אש, ובראייה נכונה של הפעולות והקרבות. ומעבר לכך היה בן אדם, חכם, רציני ביותר".

אהרן דוידי נולד בשנת 1927 בתל אביב. הוא למד בבית הספר היסודי תל-נורדאו ובבית ספר תיכון חדש בתל אביב, ובגיל 14 החל את פעילותו במסגרת גדודי הנוער של ההגנה בתל אביב.

בשנת תש"ד החל לשרת כטכנאי אלחוט. בתפקיד זה היה חבר בחוליה לשיבוש שידורי רדיו של השלטון הבריטי. לאחר שהאו"ם החליט על הקמת מדינת ישראל, מאס דוידי בתפקידו העורפי. ישיבה בחדר אטום כשמלחמה בפתח לא היתה לרוחו. הוא התנדב לפלמ"ח והוצב לשרת בקיבוץ ניר עַם כטכנאי קשר. בהמשך הפך לקצין בחטיבת הנגב.

במהלך חופשה קצרה בתום מלחמת העצמאות בה לחם, הוא נשא לאישה את חסידה לבית ריטבלאט. לזוג נולדו שתי בנות ובן. עירית, הבת הבכורה, נישאה ליהואר גל, נווט בחיל האוויר. גם הבן בועז דוידי, מהנדס במקצועו, שירת בחיל האוויר כנווט. הבת השלישית, יעל פרץ-דוידי, היא רופאה במקצועה. מילדיו זכה לראות 11 נכדים ושבעה נינים.

"כשדוידי היה מפקד פלוגה בצנחנים, הוא התבלט מעבר לשאר המ"פים", נזכר השבוע דן זיו, "הגדוד התאחד אז עם לוחמי יחידה 101. אריק שרון היה מפקד החטיבה. עוד באותו לילה אריק ציוות את כל הקצינים בזוגות, ושלח אותם למשימות מעבר לגבול. רובם חזרו בלי שביצעו את המשימה. דוידי היה אחד הבודדים שביצע את המשימה לפני שחזר".

"כל ימיו הוא בז לאריק שרון". תא"ל במיל' אהרן דוידי ז"ל צילום: לע"מ

 שרון מקנא

באדר תשט"ו, כאמור, השתתף דוידי במבצע "חץ שחור" ברצועת עזה. משלב זה מתחיל שמו להיות נודע ברבים. לקראת מלחמת סיני קיבל דוידי על עצמו את הפיקוד על גדוד 890, עד שהעביר את הפיקוד לרפאל איתן (רפול).

בתשט"ז הוקם גדוד צנחנים סדיר נוסף. "ערב מבצע סיני דוידי היה בלימודים", מספר דן זיו, "החזירו אותו ותקעו לו גדוד. דוידי היה בכוח היבשתי, עם אריק שרון. אני צנחתי עם רפול, סג"מ צעיר, חודש אחרי קורס קצינים. שלושה גדודים באו דרך היבשה. בדרך היו להם שלושה קרבות. דוידי הוביל את הקרב על כונתילה, את הקרב על נח'ל שהיה קרב לדוגמה, והוא הוביל אותו בצורה יוצאת מהכלל. אבל הצלחתו היתה לצנינים בעיני אריק שרון. הכל משיקולים של אגו. אריק חשש שדוידי יאפיל עליו, וביטל לו את מינוי המג"ד".

לכאורה היה דוידי מחוסר עבודה, אבל אז הסתבכו הצנחנים בקרב המיתלה, ודוידי ניהל את לחימת החילוץ של הצנחנים. שרון הטיל על דוידי את משימת השמדת הכוח המצרי וחילוץ הכוח שנותר במעבר. אלא שלדוידי היה חסר מידע על פריסתו של המארב המצרי, ועל השטח באופן כללי. בפעולה מתואמת בלילה תקף הגדוד את שני המורדות במקביל, משני הצדדים, על ידי ארבע פלוגות, בהן גם הכוח המנותק. מתקפה זו הצליחה, והגדוד השתלט על המעבר וטיהר אותו עד הבוקר.

הקרב גרם לקרע בין מפקדי הצנחנים – דוידי, מוטה גור, יצחק חופי - למפקדם אריאל שרון. הם, וכך גם הרמטכ"ל משה דיין, האשימו אותו שחרג מהפקודות שקיבל. הקרע לא אוחה למעשה מעולם. "דוידי בז לאריק שרון כל השנים", סיפר השבוע חתנו, אל"מ (מיל') יהואר גל, "אימרה מאוד מוכרת שלו למשפחה היתה שבהסתערויות הוא לא ראה את הגב של אריק. דוידי היה מהמסתערים, לא מאלו שישבו במפקדות בעורף. אריק עצמו לא היה באותה תקופה בשדה הקרב".

לאחר מכן מונה דוידי באופן רשמי כמפקד חטיבה 80 – חטיבת המילואים של הצנחנים, שניתן לה השם "חטיבת נשר". במלחמת ששת הימים פיקד דוידי על יחידה מיוחדת בשם "כוח אורים" שהשתתפה בכיבוש שארם א-שייח'. גם חטיבה 35 בהנהגתו הזמנית כבשה את גשר פירדן והעיירה קנטרה על גדות תעלת סואץ. היה זה הקרב האחרון במלחמת ששת הימים.

לאחר מלחמת ששת הימים היה דוידי לקצח"ר הראשון – קצין צנחנים וחיל-רגלים ראשי. בהמשך יצא לחופשת לימודים באנגליה. לפני 40 שנה, בשנת 1972, לאחר שסיים את עבודת הדוקטורט שלו, הוא חזר לארץ והשתחרר מצה"ל. "במשפחה כינו אותו 'הצנוע הידוע'. כי הוא לא הרבה לספר סיפורי גבורה, גם לא בבית עם הילדים. רק עם נכד אחד, שהתנדב גם הוא לצנחנים, לגדוד 202, היו לו הרבה שיחות", מספר חתנו.

סיוע לגוש אמונים

תמה דרכו של דוידי הלוחם והחלה דרכו של דוידי המחנך, הלומד, האינטלקטואל. כאזרח עשה דוקטורט בנושא תרבות דרום מזרח אסיה, ושימש כמרצה באוניברסיטת תל אביב בתחום זה. "היה לו זיכרון פנומנלי, ידע מלא כרימון", מספר יהואר גל, "הוא היה אינטלקטואל ואיש ספר אמיתי. מה שעניין אותו היה לקרוא וללמוד. זה עבר כחוט השני אצל כל מפקדיו, זכרו אותו כאינטלקטואל. כאדם שמדבר בשקט".

אלא שהמלחמות לא תמו, ובמלחמת יום הכיפורים הצטרף למפקדתו של רפול, באוגדה 36 בגולן.
בשבוע שעבר, באתר "חץ שחור" מול צפון רצועת עזה, חנכו ותיקי הצנחנים סלע שעליו נחרטו שמות הלוחמים שזכו בעיטורים בפעולות הגמול. תא"ל במיל' אהרן דוידי, ששמו מתנוסס על הסלע, היה אמור לשאת דברים. אלא שמחלתו גברה עליו, והוא לא הגיע. בשבת שעברה הלך לעולמו בגיל 84.

דעותיו הפוליטיות של דוידי היו נחרצות: אסור לסגת מאף שעל. ארץ ישראל כולה לעם היהודי. "מימינו היה רק קיר", מספר חתנו יהואר גל, "הוא לא הרבה לדבר. גם כשדיבר עשה זאת בצורה טלגרמית. אבל השקפת עולמו היתה ימנית מאוד: אנחנו לא כובשים. ארץ ישראל השלמה אינה שטחים כבושים, וכך גם סיני. היתה מלחמה, ניצחנו - וזה שלנו. יש מאבק? להכניס להם בכל הכוח. יש חטיפה בגבול לבנון? לא עושים פעולת תגמול, נלחמים. יורים רקטות? נגלח את עזה. גם בנושא האיראני הוא דגל בתקיפה, בלי חוכמות".

מאיר אינדור הכיר את דוידי באמצע שנות ה-70, כשהיה אחראי על אזור הדרום מטעם גוש-אמונים. בשנת 1975 הסכים רבין לנסיגה בסיני במסגרת "הסכם הביניים" עם מצרים. "חיפשתי אנשי ביטחון שיגבו מסע נגדי לממשלה", מספר אינדור, "גייסתי את מאיר הר-ציון ואת דוידי, והלכנו איתם לרבי מגור, שישכנע את 'אגודת ישראל' להתנגד להסכם. נפגשנו עם הרבי ועם שני האחים שלו. האח הצעיר, בעל ה'פני מנחם' ראש הישיבה, שאל שאלות רבות והרשים אותם בכך ששאל שאלות ענייניות. דוידי אמר לו: 'אני רואה שהרב מבין היטב את הסוגיה'. מאוחר יותר גייסתי אותו לסגל המרצים של גוש-אמונים".

בשנת 1977 עבר דוידי לרמת הגולן, שם שימש כאחראי על פעילות המתנ"סים ברמת הגולן ובעמק הירדן.

הבוז לשרון גבר כשהלה החליט על הנסיגה מגוש קטיף. "לא היה לו צל של ספק שההתנתקות היא טעות חמורה שתביא אסונות", מספר יהואר גל, "הוא הכיר את שרון על כל השטיקים והשקרים שלו".

לפני שלוש שנים, כשהקים אריה אלדד לקראת הבחירות לכנסת הנוכחית את מפלגת 'התקווה', הוא התפקד כחבר וצירף את שמו לתומכיה. הוא אף הביא עימו חבר, עוד אגדה חיה, את מאיר הר-ציון. "הוא לא רצה להיות חבר כנסת ולא רצה כיבודים. רק רצה להביע תמיכה ולהעניק לנו מכוחו", סיפר השבוע אריה אלדד.

עוד משימה אחת ביצע בחייו: בקיץ תשמ"ב, בעקבות מבצע שלום הגליל של צה"ל, גויסו חיילי מילואים רבים חקלאים במקצועם ופירות נותרו על העצים ללא קטיף. כך נוצרה יוזמה של הקמת מחנות אוהלים והבאת מתנדבים מארה"ב לקטיף. בעקבות כך קם שר-אל, ארגון שמביא לשרת בבסיסי צה"ל מתנדבים מחו"ל המקלים על עומס החיילים, ובו בזמן מחזק בקרבם את הציונות ואת החיבור לעם ישראל. באביב 1983 נוסדה העמותה באופן רשמי ומתנדבים מכל העולם הגיעו להשתתף בפרויקט. דוידי עמד בראשות הארגון במשך 27 שנים. הארגון מיוצג ב-30 מדינות ומדי שנה מגיעים באמצעותו כ-5,000 מתנדבים מחו"ל לשירות של מספר שבועות בבסיסי צה"ל. התנדבותם מאפשרת לצה"ל להפנות את חייליו למשימות בחזית ומהווה סיוע משמעותי למצוקת כוח האדם שצה"ל נתון בה. המפעל ממשיך כיום. בצה"ל הקימו יחידה שנקראת שר-אל, הממשיכה ומפתחת את הערכים האלה.

מאז הקמתו ועד היום, הביא 'שר-אל' לארץ יותר מ-100,000 מתנדבים, שישה אחוזים מתוכם עלו ארצה והפכו לאזרחים ישראלים. דוידי קיבל את פרס הנשיא על מסירותו לפרויקט. בשנת 2000, כהוקרה על הישגיו של שר-אל, קיבל דוידי את הכבוד של הדלקת משואה בהר הרצל לכבוד יום העצמאות. לפני שנתיים, ביום ירושלים תש"ע, קיבל את פרס מוסקוביץ' לציונות.