בשבע 481: נפתולי אלוקים

יום אחד צעד ר' יצחק ברחוב ועיניו קלטו לפתע את המודעה המכריזה על תוצאות ההגרלה החודשית

עודד מזרחי , כ"ג בשבט תשע"ב

ר' יצחק התגורר בדירת פאר במרכז העיר עם אשתו וילדיו שלא ידעו מחסור. כל ענייני הבית התנהלו על ידי משרתים ומשרתות. אחת המשרתות היתה בחורה צעירה ופשוטה בשם שרה-לאה. היא היתה בעלת לב רחב ואופי נוח והיתה מסורה מאוד לעבודתה בבית אדוניה. במשך הזמן חסכה סכום נאה שאותו ייעדה כנדוניה לחתונתה.

יום אחד פנתה למעסיקה, ר' יצחק, וביקשה ממנו שייעץ לה היכן להשקיע את הכסף שחסכה עד כה. הסוחר המיומן בדק את כל האפשרויות ולבסוף המליץ בפניה על תוכנית חיסכון מסוימת, שהניבה מלבד רווח חודשי נאה גם השתתפות בכרטיס הגרלה חודשית על סכום כסף גדול מאוד.

ר' יצחק ביצע עבור שרה-לאה את ההפקדה ומסר לה את כל המסמכים וגם את כרטיס ההגרלה המצורף. באותה הזדמנות החליט להצטרף גם הוא לאותה תוכנית. שרה-לאה נהנתה מההכנסה החודשית הצנועה שהניבו כספי ההפקדה. כאשר ר' יצחק בדק אם זכה כרטיסו בהגרלה החודשית, בדק באותה הזדמנות גם את מספרה של המשרתת.

כעבור כמה שנים פקדו אירועים קשים את ר' יצחק ובני ביתו. אשתו חלתה במחלה אנושה וכעבור תקופת מה נפטרה. מותה שבר את רוחו וכל מהלך חייו החל להידרדר. ילדיו הגדולים עזבו את הבית והוא נותר בודד. עסקיו נקלעו למשבר קשה והוא נאלץ למכור את ביתו המפואר ולפטר את כל משרתיו ומשרתותיו, כולל שרה-לאה שעדיין לא זכתה להקים בית. הוא עבר להתגורר בגפו בבית פשוט וקטן וחי חיים צנועים ודחוקים.

יום אחד צעד ר' יצחק ברחוב ועיניו קלטו לפתע את המודעה המכריזה על תוצאות ההגרלה החודשית. מזמן משך את פקדונו
יום אחד צעד ר' יצחק ברחוב ועיניו קלטו לפתע את המודעה המכריזה על תוצאות ההגרלה החודשית. לתדהמתו המספר שעלה בגורל היה של שרה-לאה! סכום הזכייה: מאה אלף רובל!
מתוכנית החיסכון וממילא איבד את זכותו בהגרלה, אבל ההרגל הישן גרם לו להציץ במספר הזוכה.

לתדהמתו המספר שעלה בגורל היה של שרה-לאה! סכום הזכייה: מאה אלף רובל!

אמנם ר' יצחק איבד את רכושו, אבל לא את חושו המסחרי. באותו רגע עלה במחשבתו לשאת לאישה את משרתתו לשעבר. "בכך אפתור שלוש בעיות", חשב לעצמו, "אגאל אותה מרווקותה, אבנה מחדש את ביתי ואוכל לחזור לעסקיי הגדולים ולחיות שוב ברווחה". תוך זמן קצר נוצר הקשר עימה, ובתוך כמה שבועות כבר עמדו האדון והמשרתת לשעבר תחת חופה אחת כאיש ואישה.

ר' יצחק תכנן לבשר לה על זכייתה הגדולה כעבור זמן מה כדי שלא תחשוד שהוא התחתן עימה בגלל זכייתה. בוקר אחד כשחזר מבית הכנסת קרא בהתלהבות: "מזל טוב, אשתי היקרה! הודו לה' כי טוב, אנחנו עשירים!"

"מה קרה?", שאלה שרה-לאה המופתעת.

"את זוכרת את כרטיס ההגרלה הישן שקניתי עבורך לפני שנים רבות?"

"כן", ענתה בשקט, "אני זוכרת".

"את לא תופסת מה קרה?! זכינו במאה אלף רובל!"

ר' יצחק המשיך להתלהב ואחרי כמה שניות שם ליבו לכך שרעייתו משפילה את עיניה ולא מצטרפת לשמחתו. אחרי רגע נוסף אמרה: "איננו עשירים, בעלי היקר. מזמן הכרטיס אינו ברשותי. אבי היה חולה ונאלצתי לממן את תרופותיו ולכן מכרתי את כרטיסי..."

ר' יצחק היה בהלם גמור. הוא צנח על כיסא סמוך, תפס את ראשו בשתי ידיו והחל לזעוק: "אוי ואבוי, מה עשית?! מה עשית?", והנמיך את קולו, "מה עשיתי?! מה עשיתי?..."

לאחר מכן הלך ר' יצחק לביתו של רבי מנדל מקוצק שישיא לו עצה. כאשר הסוחר עמד מול הרבי קולו רעד ועיניו הושפלו ארצה. הוא אמר: "רבי. כל נישואיי היו מקח טעות. הייתי סבור שנשאתי אישה עשירה, והנה התברר לי כי קשרתי את חיי עם אישה פשוטה וענייה... ברצוני להחזיר את הגלגל לאחור!"

הרבי הקשיב לסיפורו של ר' יצחק בקשב רב. לאחר שהלה סיים את דבריו, השתרר שקט מתוח בחדר. הרבי מקוצק נעץ את עיניו בר' יצחק ואמר: "מה חשבת לך, שזיווג הוא עניין פשוט וחלק?! לפעמים כדי לבצע שידוך, הקדוש ברוך הוא חייב לתחבל תחבולות שונות ומשונות, וכדי להוציא לפועל את השידוך הזה היה עליו להמציא תחבולה כל כך מתוחכמת שתפיל בפח אפילו סוחר ממולח כמוך..."

כאשר ראה הרבי שר' יצחק נטוע במקומו בתדהמה, ריכך מעט את קולו, הושיט לו את ידו לפרידה ואמר: "שוב לביתך ולרעייתך החדשה שהיא זיווגך האמיתי, והקדוש ברוך הוא יאציל עליכם שפע ברכה והצלחה".