בשבע 481: מתקפת טרור נגד יעדים ישראליים.

איראן וחיזבאללה נכשלו השבוע, ביחד או לחוד, בביצוע מתקפת טרור משולבת נגד יעדים דיפלומטיים ישראליים בחו"ל.

חגי הוברמן , כ"ג בשבט תשע"ב

מתקפת טרור נגד יעדים ישראליים. התוצאה - כישלון

איראן וחיזבאללה נכשלו השבוע, ביחד או לחוד, בביצוע מתקפת טרור משולבת נגד יעדים דיפלומטיים ישראליים בחו"ל. העיתוי של ניסיונות הפיגוע היה ציון יום השנה למותו של עמאד מורנייה, קצין המבצעים של חזבאללה, שחל ב-12 בפברואר. 

ביום שני, בסביבות השעה 15:00, עקב רוכב אופנוע אחר מכוניתו של נציג משרד הביטחון בניו דלהי שבהודו, והצמיד מטען נפץ לצידה הימני כאשר עמדה ברמזור אדום. בכלי הרכב היו באותה שעה נהג וטל יהושע קורן, אשתו של איש משרד הביטחון הישראלי, שנסעה לאסוף את ילדיה מבית הספר. במכונית אירע פיצוץ והיא עלתה באש. כתוצאה מהפיצוץ נפצעה טל יהושע קורן. מחקירה ראשונית של האירוע עולה כי מדובר במטען קטן יחסית שהפעיל חומר נפץ מתוחכם, שעוצמתו הורגשה בכל האזור. 

ההנחה היא שאיש משרד הביטחון הישראלי, בעלה של יהושע-קורן, הוא שהיה היעד לניסיון ההתנקשות. העיתון ההודי 'דיילי בהאסקר' דיווח שלשום כי ארבעה סוכני מוסד הגיעו לניו דלהי על מנת לעזור למקומיים בחקירת הפיגוע.

קודם לכן, בטיביליסי שבגיאורגיה, עובד מקומי בשגרירות שנסע במכונית השגרירות הבחין לפתע בעצם זר שנגרר ממכוניתו על הכביש. כשיצא מרכבו הבחין כי מטען חבלה שהוצמד למכוניתו נתלש מההתקן שעליו היה והוא נגרר על הכביש מבלי שהתפוצץ. העובד הזעיק למקום חבלני משטרה ואלה נטרלו את המטען. על פי ההערכה, המטען היה אמור להתפוצץ זמן קצר לאחר כניסת הרכב לשטח השגרירות.

שלשום בוצע ניסיון איראני שלישי לפגוע בשגרירות ישראלית נוספת, הפעם בבנגקוק בירת תאילנד. שני מטעני חבלה התפוצצו בדירה בבירת תאילנד שבה התגוררו שלושה איראנים. שניים נמלטו מן הדירה והשלישי יצא ממנה עם שני מטעני חבלה וניסה להימלט במונית. נהג המונית סירב להסיע אותו והאיראני השליך מטען חבלה אחד על המונית. את המטען האחר ניסה להשליך על שוטר אך בלי הצלחה, שני המטענים התפוצצו והוא עצמו נפצע ורגליו נקטעו. כלי התקשורת בבנגקוק דיווחו כי נפצעו עוד חמישה בני אדם. רוב הפצועים הם ככל הנראה אזרחים של איראן שפוצצו את המטענים. הפיצוצים היו בשכונת מגורים הרחק משגרירות ישראל וממוסדות יהודיים.

בדירה שבה התגוררו שלושת האיראנים החשודים במעורבות בפיגוע מצאה המשטרה חומרי נפץ. משטרת תאילנד עצרה שני חשודים במעורבות בפיצוץ מטעני החבלה, שניהם איראנים. האחד נפצע בפיצוץ והאחר נעצר בנמל התעופה בבנגקוק, בעת שניסה להימלט למלזיה, ואפשר שהוא קשור לאיראנים שפוצצו את מטעני החבלה ברחוב הומה מאדם. נערכים חיפושים אחרי המחבל השלישי.

בעקבות מתקפות הטרור נגד שגרירויות ישראליות הוגברה הכוננות בשגרירויות ישראל ברחבי העולם וחודדו נוהלי האבטחה השונים. במערכת הביטחון אומרים כי מורגש חסרונו של מורנייה עצמו, דבר המקשה על חיזבאללה לנקום את דמו בפיגוע מהדהד רב נפגעים, כשם שמורנייה נקם את חיסול מנהיג החיזבאללה הקודם עבאס מוסאווי בפיגועים הקשים בארגנטינה בתחילת שנות ה-90, בהם נהרגו עשרות ישראלים ויהודים.

 

בר און ליועמ"ש: איך תקנו את אמון הציבור כשאתם לא סופרים אותו

שלמה פיוטרקובסקי

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הצליח השבוע לעורר עליו את זעמם של כמה וכמה ח"כים, כאשר הציג בפניהם את הצעתו להקמת גוף הביקורת על הפרקליטות. מדובר ביוזמה שמקדמים כמה ח"כים, בראשם ח"כ אורי אריאל, ואשר זכתה גם לגיבוי שר המשפטים, לפיה יוקם גוף עצמאי אשר יבקר את עבודתה של פרקליטות המדינה. מובילי היוזמה מקרב הח"כים אף הגישו הצעת חוק פרטית בעניין, אך הסכימו לעכב את קידומה על מנת לתת ליועץ הזדמנות להגיש הצעה משלו. קצפם של הח"כים יצא על שניים ממאפייניו של גוף הביקורת החדש שהציע היועץ, כפיפותו ליועץ המשפטי עצמו וההחלטה שהוא לא יקבל תלונות מאזרחים אלא יבצע ביקורות עצמאיות בלבד. חברי הכנסת, שמלכתחילה לא נתנו אמון רב בהצעותיו של היועץ עקב האיחור הרב בהגשתן, זעמו על הצעתו של וינשטיין, ואף נדהמו מטענתו שנדרשים עוד חודשיים על מנת לנסח אותה כהצעה מעשית.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ רוני בר און, פנה במילים חריפות ליועץ המשפטי ואמר לו: "לא קיבלנו את הטענה שביקורת בתי המשפט או נציבות שירות המדינה רלוונטית לעניין. גוף שלא נפתח לציבור לא יעיל. איך אתם רוצים לקנות את אמון הציבור אם אתם לא מכניסים אותו?! בעיניכם זכות הציבור לדעת אבל לא לגעת". בר און אף הזהיר את וינשטין ואנשיו כי "הייאוש שאתם גורמים לחלק מחברי הכנסת יגרום לחוק שכולם יצטערו עליו". ח"כ אורי אריאל, אשר כאמור מטפל בנושא מזה זמן רב, ציין: "אני נפעם מהיכולות של משרד המשפטים לעשות צחוק מעבודה. לא נקבתם בתאריכים ולא התחייבתם למועד, ובשום עסק או משרד עורכי דין לא היו מסכמים בלי לוח זמנים. אפשר לכדרר כל היום אבל בסוף צריך להכניס גול. אתם מרחיקים את הציבור כשאתם אומרים לעם ישראל שהוא לא הלקוח. אתם גורמים שנצטרך לקדם את החוק כי הניסיון להדיר את הציבור לא יצליח".

 

פקידי הממשלה מעכבים את אישור ההסכם להעתקת מגרון

 ח"כ אורלב תוקף את ההסכמות: "מדובר בפתרון שגורם עוול לתושבים"

חגית רוזנבאום (רוטנברג)

מגרון מחכה לבגין – זוהי הגדרת הסטטוס הנוכחי של סאגת מגרון, שנמצאת כעת בשלבי המשא ומתן בין הממשלה למתיישבים. לפני כשבועיים הושגו הסכמות בעל פה בין עו"ד יעקב וינרוט ונציגי היישוב לשר בני בגין, המנהל את המשא ומתן מטעם הממשלה. ההסכמות – שעיקרן העתקת היישוב למקום קבע תוך השארת נוכחות אזרחית ביישוב הנוכחי - מקובלות בינתיים על המתיישבים, אולם כאמור הם ממתינים כבר זמן ממושך לתשובת הממשלה והשר בגין. אולם זו מבוששת לבוא.

"אנשי מגרון הוצגו כל הזמן כסרבנים, אלה שלא רוצים לדבר", אומרים במטה המשותף למען חוק ההסדרה של המאחזים, "הם הלכו כברת דרך ארוכה, מתחו את הקווים האדומים שלהם מעבר לקצה גבול היכולת כדי להגיע להבנות הללו, וכעת בני בגין והפרקליטות גוררים רגליים. מורחים אותם כבר שבועיים. האחריות כולה נמצאת כעת במגרש של בגין", דברי אנשי המטה. את התייחסותם העקרונית להבנות בעניין העתקת היישוב, מעדיפים אנשי המטה לשמור כרגע לעצמם.

"לא היתה ולא תהיה חקיקה"

השר בני בגין עצמו חוזר ומדגיש בשיחה בטון נזעם משהו עם 'בשבע', כי "אין הסכמה! אני מנסה לשכנע בזאת אנשים כבר יומיים (עיתונאים שפנו בעקבות הדיווח, ח"ר) אבל אנשים לא שומעים. אני לא אחראי על הפרסומים בתקשורת. הודעתי גם אתמול בישיבת הסיעה שאין שום הסכמה. אין משא ומתן. יש שיחות ודיונים, כולנו מבינים שרצוי מאוד למצוא פתרון בדרכי שלום".

מדוע אתה מתעקש על העתקה של היישוב ולא מוכן לקבל פתרון של חקיקה?

"אני לא מתעקש", השר נרגז, "זו עמדת הממשלה. ראש הממשלה הודיע מה הוא המתווה שהממשלה מציעה לחברינו במגרון, והשיחות עימם נסבו על הצעה זו של הממשלה. אנחנו לא מתעקשים".

ובכל זאת, מדוע אתה מתנגד לאפשרות של חקיקה שתסדיר את מעמדם של המאחזים?

"אין חקיקה, זה מאחורינו", פוסק בגין, "לא היתה ולא תהיה חקיקה. אחרי שנעבור את מגרון בשלום, אני אסביר לך את דעתי לגבי החקיקה".

גם אנשי מגרון מדגישים כי אין עדיין הסכם חתום, "וכל עוד הדברים לא חתומים, הכל יכול להתהפך", מזכיר דובר מגרון, איתי חמו. עם זאת, את ההסכמות שהושגו בעל פה הוא רואה כהישג למגרון ולהתיישבות כולה. ההסכמות מבוססות על שלושה עקרונות: 1. לא תתבצע הריסה ביישוב ותישמר בו נוכחות אזרחית לאחר שתושביו יעזבו לאתר חדש, שיוקם על אדמות מדינה סמוכות. 2. ימוצה הבירור המשפטי של חלקות הקרקע המדוברות בהליך אזרחי בבית המשפט המחוזי. 3. התושבים יעברו לאתר 'היקב', שני קילומטרים מהמיקום הנוכחי, רק כאשר בתי הקבע באתר יהיו מוכנים.

חמו מסביר כי לדעת תושבי מגרון, מדובר בהסכמות שבמידה ויתקבלו יהוו הישג משמעותי להתיישבות, כיוון שהן שונות באופן מהותי מהסכם ההעתקה שניסתה לקדם מועצת יש"ע. "עד היום דובר על הסכם העתקה, שזו מילה מכובסת לפינוי מרצון. בהסכמה שלנו עומדים על עקרונות שחשובים לכל ההתיישבות: לראשונה, המדינה מתייחסת לאדמות נפקדים ומוכנה לקיים בהן בירור משפטי לגופו של עניין לגבי הבעלות. עד כה היא התייחסה לאדמות אלו כקרקעות פרטיות ומכאן הדרך להריסה היתה קצרה. כעת דנים סוף סוף בהליך נורמלי בכתב הבעלות, וזה ישרת גם את גבעת אסף ועמונה. רק בשטחי בנימין יש עוד 34 בג"צים כאלה שתלויים ועומדים. כעת ניתן יהיה להשתמש בחוות הדעת המשפטיות שהגשנו, ולא יהיה צורך בפתרונות של הריסה", מסביר חמו.

לדבריו, ההכרה המשפטית-ממשלתית בנכסי נפקדים היא הישג ארוך טווח להתיישבות כולה, "שתניב רווח גדול יותר ממאבק אלים ומתוקשר על מגרון. מאבק כזה אומר שאנחנו חזקים, אבל אנחנו לא יודעים מה יהיו התוצאות, ועל הדרך ידאגו גם להכפיש אותנו. הפתרון הנוכחי מביא תוצאות ברורות על עתיד המקום".

בדרג המדיני עדיין לא מאשרים את ההסכמות, כאמור. מסתבר כי פקידי מדינה שונים, הן בפרקליטות והן במינהל האזרחי, מערימים קשיים ומסרבים לקבל את ההבנות. נזכיר כי ההבנות טעונות עדיין, לבד מאישור של הממשלה, גם מעבר במבחן בג"ץ. 

אתם סומכים על המינהל האזרחי שידאג שעל אדמת מגרון תישמר נוכחות יהודית? הרי מדובר בגוף עוין להתיישבות.

"הדרג הפוליטי יחליט מה יהיה ביישוב שייעזב", מדגיש חמו, "כיום מדובר על להקים שם מוסד חינוכי. כשנגיע לזה, הדרג הפוליטי יחליט מה וכיצד לבצע זאת. עם זאת, אנחנו אכן חוששים מאוד מנתינת הסמכות לשמירת מגרון בידי המינהל האזרחי. לכן ההסכם לא ייחתם עד שהדברים יהיו מעוגנים בתוכו. ואני מדגיש שוב, לא מדובר פה בהסכם העתקה. אנחנו מתעקשים ולא נחתום על פחות משמירה על נוכחות אזרחית ביישוב המקורי".

יש שטוענים כי ההסכמות האלו הן נסיגה, כניעה שלכם לתכתיבי הממשלה. בכל זאת, מדובר בפינוי של יישוב. אתם לא חשים כך?

"כל אופציה אחרת כרגע יכולה להביא להריסה", חמו נחרץ, "מי שיש לו פתרון טוב יותר שישמור על היישוב קיים, כפי שאנו עושים, שיתקשר אליי עוד היום". לגבי נושא החקיקה, חמו אומר בזהירות: "החקיקה נמצא כרגע במחסן".

 "זהו הסכם כניעה"

עם היוודע דבר ההסכמות בעל פה, בירכו עליהן חברי הכנסת כצל'ה ואורי אריאל, וגם ראש מועצת בנימין, אבי רואה, הביע סיפוק מההישגים. אולם לצד קולות המברכים, נשמעו בהתיישבות גם קולות מסויגים ומבקרים, דוגמת דניאלה וייס, שהגדירה את ההסכמות כ"הסכם כניעה".    

יו"ר ועד מתיישבי השומרון, בני קצובר, מבקש להתנסח בזהירות אך במדויק בנוגע ליחסו להסכמות הנידונות. "אני מברך את תושבי מגרון על עמידתם האיתנה, בגיבוי מועצת בנימין, עמידה שאכן הגיעה להישגים משמעותיים. יחד עם זאת", הוא מסייג, "יש להצטער על העדר שיתוף הפעולה מצד חלק מגורמי הממסד ביש"ע, אשר מנעו את הסיכוי להעביר את חוק ההסדרה בכנסת. חוק אשר היה מסיר את חרב העקירה מעל מאחזים נוספים, והיה מונע גם את הצורך בהעתקת מגרון". קצובר סבור שלולא סיכול המאמצים להעברת חוק ההסדרה, ניתן היה להגיע להישגים משמעותיים בהרבה למגרון בפרט ולמאחזים בכלל, כאשר אפשרות של עקירה מכל סוג היתה יורדת מהפרק באמצעות חקיקה.  

מי שעוד מבקש לצנן את ההתלהבות הוא ח"כ זבולון אורלב, שיזם וקידם את חוק ההסדרה. בשיחה עם 'בשבע', מזכיר אורלב כי פקידי המדינה עדיין מערימים קשיים על גיבוש ההסכם, "ולכן נראה לי שהשמחה מוקדמת. אני חושב שחרף ההסכמה הרחבה, צריך לומר ביושר שלא מדובר פה בפתרון צודק. זהו פתרון שגורם עוול לתושבי מגרון, כי אין שום פלשתיני שתובע בעלות על השטח".

אורלב גם מתריע מפני הצפוי ליישובים הבאים שעל הפרק - גבעת האולפנה, גבעת אסף ועמונה. "ההסכם הזה לא פותר את הבעיה שלהם, שם יש תובע פלשתיני. יש עוד למעלה מ-500 בתים ביישובי יו"ש הוותיקים שעומדים על אדמות באותו סטטוס – אדמות נפקדים שאין להן תובע. הסכם זה ייתן מנוף ל'שלום עכשיו' ו'יש דין' להמשיך בהגשת בג"צים. הם למעשה מקבלים איתות של לגיטימציה מהמדינה. כי מעכשיו, יישוב על אדמות נפקדים, גם אם בא תובע אחרי שנים רבות – יהיה קשה עד בלתי אפשרי למדינה להגן על זה. לכן אין מוצא אחר אלא חקיקת החוק. בשום דרך אחרת לא יהיה ניתן למנוע את הרס היישובים הבאים", קובע אורלב. 

אבל התקשית להשיג רוב שיתמוך בחוק הזה בהצבעה.

"זה כי ראש הממשלה חשב שיש פתרון אחר. לכן, במוקדם או במאוחר, כיוון שהממשלה לא רוצה הריסה, אז לגבי המקומות שלא תושג בהם הסכמה כי לא ניתן להעתיק אותם, לא יהיה פתרון אחר מלבד חקיקה".

 

מבזקים

בית המשפט העליון בצרפת קיבל היום (ד') את הערעור על הרשעתו של האורטופד ד"ר יהודה דוד בהוצאת דיבת אביו של הנער הפלשתיני מוחמד א-דורה. "זהו ניצחון אדיר", אמר ד"ר דוד לערוץ 7, "זו ההוכחה כי דיברתי אמת והפלשתיני שיקר כל העת בניסיון להכפיש את מדינת ישראל".

 

הרב יוסף שלום אלישיב עבר אתמול (ד') ניתוח בבית החולים שערי צדק. דובר בית הרב, שלמה קוק, מסר כי "הניתוח לסיוע נשימתי עבר בהצלחה. לאחר הניתוח אמרו רופאי הרב כי מצבו עדיין קשה וצריך להמתין ליממה הקרובה כדי לבחון את ההתאוששות". קוק הוסיף כי משפחתו של הרב אומרת כי הכל בזכות התפילות וקריאת התהילים.

 

ועד עובדי הרכבת העביר את הנהגת המאבק לידיו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אשר יפקח מעתה על כל הצעדים הארגוניים שיופעלו על ידי העובדים. ההחלטה התקבלה לאחר שבית הדין לעבודה קנס את ראשי הוועד בסכום של עשרת אלפים שקלים בגין בזיון בית הדין, זאת מאחר שנמנעו מלקיים את צו המניעה שהוציא.

 

חבר הכנסת מאיר שטרית הודיע כי אין בכוונתו להתמודד על הנהגת 'קדימה'. לדבריו הסיבה המרכזית היא הבנה שלו שהציבור אינו מעוניין בו כראש ממשלה, ועל כן התמודדותו תהיה מיותרת. לעומתו, ראש עיריית בת ים, שלמה לחיאני, בודק בימים אלו את האפשרות להצטרף למרוץ.

 

הכנסת דחתה את הצעת החוק של ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) שנועדה לאסור פינוי ילדים מבתיהם באישון לילה. ההצעה שנדחתה ביקשה לקבוע כי ביצועו של צו הריסה, פירוק או סילוק של בניין מאוכלס לא ייקבע לשעות שבין 18:00 ל-8:00 למחרת. בין המתנגדים היו גם ח"כים ושרים מהליכוד, חלקם חתומים על ההצעה.