חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

שבת היא מלזעוק - ידידיה מאיר

שנייה לפני שמאבק השבת בתל אביב מתחיל, הגיע הזמן להיפרד מהמונח שכולו סתירה פנימית: "מלחמות השבת"
23/02/12, 10:12
אתנחתא

טוב, זה היה ממש צפוי. אף אחד לא חשב שהקמפיין האנטי-דתי חסר התקדים יסתיים רק בשנאה אפלטונית. היה ברור - לשני הצדדים, אגב - שתהיינה השלכות מעשיות לכל מה שהלך כאן בחודשים האחרונים.

הסיפור הרי לא נגמר בזה שנעמה מרגוליס הולכת עכשיו בשקט לבית הספר, וטניה רוזנבליט (אשכרה לקח לי חצי דקה להיזכר בשמה של הגיבורה לרגע) יכולה לנסוע מקדימה באוטובוס. העניין הוא גם לא הצוערים בבה"ד 1 שיכנסו/יצאו/ישננו משניות בזמן שירת הלהקה. מלחמת האחים, כמו כל מלחמה, שרטטה מחדש את הגבולות בשדה הקרב, ובחודשים הקרובים נבין איך וכמה.

והנה זה מתחיל. הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" נראתה ביום שלישי השבוע כמו סטיקר. לא רק הטקסט, אפילו העיצוב: "עיר ללא הפסקה – גם בשבת". ערב קודם החליטה מועצת עיריית תל אביב לבקש ממשרד התחבורה להפעיל את התחבורה הציבורית בשבת. מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית" אמר בהתרגשות: "מדובר בהישג כמעט היסטורי לקמפיין שרק החל. יחד עם האופטימיות, על הפוליטיקאים לדעת שאנחנו לא הולכים הביתה עד שיהיה אוטובוס שיחזיר אותנו. גם בשבת הזו יחכו פעילי ישראל חופשית לאוטובוס בתחנות ברחבי תל אביב, ואנחנו מזמינים את ראש העיר וחברי המועצה להצטרף אלינו". זה בסדר, אתם לא צריכים להזמין את חולדאי למחאה שלכם, הוא בעצמו כבר מוביל אותה. "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה ברבע מימות השנה לא פועלת תחבורה ציבורית בחג ובשבת. זה חייב להיפסק", כך כתב בעמוד הפייסבוק שלו.

אפשר לדבר על הנושא העקרוני הזה מכל כך הרבה היבטים: מהטייס לשעבר חולדאי, שספק אם יש מי שמסמל את הישראלי השחצן יותר ממנו (לפעמים הוא נראה לי כאילו פשוט נלקח מהקריקטורות מלאות הבוז של "יתד נאמן" לחילוני היהיר) ועד לזווית הרוחנית. בשבוע שבו הנושא המרכזי שעל הפרק הוא האיום האיראני, בשבוע שבו צה"ל מציב סוללת "כיפת ברזל" ראשונה בגוש דן – דווקא עכשיו תל אביב מכריזה קבל עם ועולם וכותבת על קרן השור (טוב, נו, על תחנות האוטובוס): אין לנו חלק באלוקי ישראל. אנחנו מוותרים על האות שבינינו לבין בורא עולם.

ואגב, כמו במחירי הקוטג', גם כאן המחאה אינה של סולידריות חברתית (מה עם נהגי האוטובוס, הם לא יכולים לנוח בשבת?) אלא של "מגיע לי". כמו שאני רוצה את הקוטג' ואת הפסק-זמן שלי זול, אני גם רוצה לנסוע בשבת לים. והנה הפוליטיקאים שלנו כבר מאיימים במשבר קואליציוני אם שר התחבורה יאשר את המהלך, ורזי ברקאי מעלה את ח"כ נסים זאב מש"ס, ואפשר ממש לתסרט איך יראה העימות הבא בין דתיים וחילוניים.

אבל אולי עוד לא מאוחר, ושנייה לפני שהמאבק המצער הזה מתחיל אפשר לעצור רגע ולחשוב. אולי הפעם, לשם שינוי, לא נפעיל את האוטומט. ובשלב ראשון, הגיע הזמן להיפרד ממושג שכה רווח אצלנו, עד שכבר לא שמים לב כמה כולו סתירה פנימית: "מלחמות השבת". שבת ומלחמה? זה פשוט לא הולך ביחד. ובטח שלא שבת וכפייה.

אז מה, שהפרהסיה הציבורית כולה (הרי ברור שבעקבות תל-אביב ילכו ערים נוספות) תלך ותאבד מזהותה במדינה היהודית? שרבבות ישראלים יוותרו על יום המנוחה והקדושה ויתכנסו יחד לא סביב שולחן השבת אלא בתחנות האוטובוס? חס וחלילה. זה לא שאני קורא לציבור הדתי והחרדי לא לעשות כלום. להיפך. אם לא עושים במישור הפוליטי והתקשורתי והפולמוסני, צריך לעשות הרבה יותר במישורים אחרים, מהותיים יותר. הרי על מה בעצם אנחנו מדברים? על נרות שבת, קבלת שבת, זמירות שבת, תפילות שבת, בגדי שבת, אפילו על שינה בשבת. שבת היא הכול חוץ מהצבעה קולנית במועצת עיריית תל אביב ולחצים פוליטיים על ישראל כ"ץ.

מתנה טובה יש לי בבית גנזיי ושבת שמה, אמר לנו הקב"ה, ובתל אביב אומרים לו השבוע: אנחנו לא רוצים את המתנה שלך. זה עצוב, אבל מתנה אי אפשר לתת בכוח. צריך לחשוב איך כן.

שבת היא מלזעוק שי צ'רקה

 

סבא שלו היה סבא

ביום ראשון בערב, כמה דקות אחרי שנתניהו הודיע כי הוא ממנה את גיל שפר לראש לשכת ראש הממשלה, שאל אותי ידיד משותף בסמס מה אני אומר על המינוי החדש. "אני ממש מאושר בשבילו", עניתי, וכדי להיות בטוח שאני מובן כראוי הוספתי: "מאושר בשביל נתניהו, הכוונה".  

גיל שפר הוא ההיפך הגמור מכל מה שהייתם חושבים על מי שנושא בתואר "ראש לשכת ראש הממשלה". הלוא כשאנחנו מנסים לדמיין אישיות כזאת, שהגיעה למשרה בעלת עוצמה כה רבה, איזו דמות עולה מן הסתם מול העיניים? אדם תככן, ציני, כוחני, דורסני. ואם הוא צעיר בן ארבעים שקיבל את התפקיד, אז בכלל. ובכן, שפר הוא באמת האנטי-תזה: ערכי, קשוב, צנוע, אנושי. אני לא יודע אם זה הבית הטברייני (דור שמיני לעליית חסידי ר' מנחם מנדל מויטבסק), השנים במכינה בגבעת שמואל, החינוך אצל הרב נריה בישיבת כפר הרא"ה או החינוך אצל אורי לופוליאנסקי כיועצו בעיריית ירושלים.

בהודעת לשכת ראש הממשלה השבוע נאמר "נתניהו ציין כי שפר הוא איש מקצוע, שביצע את המשימות המורכבות שניתנו לו עד כה על הצד הטוב ביותר בזכות כישוריו ואישיותו". אם היו הולכים על נוסח פחות רשמי כנראה היו כותבים: "נתניהו ציין כי מדובר בתותח-על".

אבל הפרט הבאמת מעניין על המינוי החדש טרם נחשף: ראש הלשכה החדש הוא נכדו של הסבא. כל אחד הוא נכד של איזה סבא, אבל סבא של שפר, אבי אימו, רבי ישראל דב אודסר, הוא "הסבא", בה"א הידיעה, כפי שמכנים אותו חסידי ברסלב. עכשיו שפר לוחש על אוזניו של ביבי, אבל מעניין לראות מה לחש סבא שלו באוזניו של מנהיג בכיר דאז, הנשיא זלמן שזר. חסידיו של הסבא היום אולי היו פשוט מרססים נ-נת-נתניהו, הסבא עצמו מתברר, שלח אגרות קצת יותר ארוכות לבית הנשיא.

ההתכתבות הזו כונסה בספר "אב"י הנחל", והנה כמה קטעים מבין 32 המכתבים שמקובצים שם. הפתיחה של המכתבים מחמיאה למנהיג הרבה יותר מטקסט הנחיה של דן כנר: "לכבוד נשיא ישראל, עטרת ראשי ועטרת האמת עטר לראשו, מר ש.ז. שזר, אשר בו בחר ה' מכל ישראל והעיר את רוחו והבעיר את לבבו כאש בוערת להבעיר ולהדליק לב ישראל אל הנחל נובע, אשר בגודל כוחו כל ישראל ייתקנו בשלמות ויתהפכו כולם לה' יתברך, אפילו הרחוקים לגמרי יידעו את ה' וייתנו לו כתר מלוכה, ברכה ושלום וחיים אין קץ".

בהמשך הוא מספר על יחסי הקרבה שהוא חש לנשיא: "אש אהבתי אליך הבוער בלבי תמיד תוקד ולא תכבה לעולם. מים רבים אדירים לא יוכלו לכבותה חס ושלום. אנחנו צריכים להיות תמיד ביחד אפילו כשאין אנו רואים זה את זה, כי הגופים רחוקים אבל הנפשות קרובים מאוד, כי אנחנו קשורים יחד בהאמת האמיתי הנחל הנובע, שהוא כל תקוותנו וחיותנו לדור דור לנצח".

באגרת אחרת מודה הסבא לנשיא על מתנה שקיבל ממנו. ספק אם חוקי התקשי"ר ונהלי לינדנשטראוס היו מחליקים סיפור כזה היום: "ברוב עונג ושמחת לב קיבלתי מתנת פורים הקדוש על סך מאה ל"י, ישלם ה' פועלך הטוב אשר תשוקתך חזק תמיד לתמכני בכל לבך".

לא ברור מה הייתה ההשפעה של הרב הישיש על שזר, והאם בעקבות ההיכרות הנשיא אמר "תיקון הכללי" ויצא להתבודדויות בשדות (אגב, איך עושים התבודדות עם מאבטח?), אבל העלעול בספר הזה השבוע דווקא עשה לי חשק שמישהו ילחש גם על אוזניהם של נתניהו ושאר מנהיגנו (כולל יאיר לפיד) מסרים מהסוג הזה:

"כל מה שנעשה בתוקף חשכת אפלתנו באחרית הימים האלה שהוא סוף הגלות, הוא רק בשביל שנבקש ונחפש את המנהיג החכם האמת שהוא החיות והקיום של ישראל, והוא יעלה את ישראל לעלייה גדולה בתכלית העלייה ויגלה ויכניס האמונה בשלמות בכל באי עולם. כי עכשיו בעוצם תגבורת ההסתרה והירידה העמוקה, כל ישראל רעבים וצמאים ותאבים ומשתוקקים בפנימיות לבם בכלות הנפש למצוא מנהיג אמיתי שיוציאם מחושך וצלמוות הנורא מאוד. שלום לך, אל תירא ואל תחת, ה' עמך ואצלך וקרוב לך".

 

 yedidyam@netvision.net.il