בשבע 482: עסקת שליט – והרי התוצאות

רק חודשים ספורים חלפו מאז יציאתה של עסקת שליט לפועל, וכבר תחזיות המתנגדים לעסקה מתחילות להתממש אחת לאחת

חגי הוברמן , ל' בשבט תשע"ב

בשבועות האחרונים נעצרו מחבלים ממשוחררי העסקה בחשד לניסיון ביצוע פיגועי טרור | בצה"ל מדווחים על התגברות נסיונות חטיפת חיילים ואזרחים, לאחר שבחמאס הבינו כי מדובר ב"פעולה משתלמת"

לסוכנות הידיעות הפלשתינית "וואפא" היה שלשום דיווח שלא זכה כמעט לתשומת לב בישראל. צה"ל, דיווחה הסוכנות, עצר שני מחבלים פלשתינים ששוחררו במסגרת עסקת שליט. השניים, מאזור קלקיליה, חשודים במעורבות בפעילות טרור. על פי הדיווחים, כוחות צבא גדולים פשטו על ביתם של יוסף עבד א-רחמן אחמד שתיווי בקלקיליה ושל מחמוד עדנאן סלים מהכפר ג'יוס, ועצרו אותם. בצה"ל סרבו, נכון לשעת כתיבת שורות אלו, להכחיש או לאשר את הידיעה או להוסיף עליה פרטים.

 בחמס כבר דורשים לשחרר

מה שברור הוא, שידיעה כזו ממש לא מפתיעה. בשבוע שעבר, אור ליום חמישי, עצר כוח צה"ל את האנה שלבי, מחבלת מארגון הג'יהאד-האיסלמי, בביתה בכפר בורקין מערבית לג'נין. המחבלת נעצרה בעקבות מידע מודיעיני ודאי על כוונתה לבצע פעילות טרור. האנה שלבי שוחררה מהכלא לפני כ-4 חודשים, במסגרת העיסקה עם החמאס לשיחרור גלעד שליט.

שלבי היא המחבל השלישי ששוחרר בעיסקת שליט, וחוזר לכלא בגלל כוונה לחזור לדרך הטרור. לפני כשבועיים, פעל כוח של גדס"ר גולני בעיירה דורא שמדרום לחברון. יעד הפעולה היה ממוקד: לעצור את השייח' איימן איסמאיל א-שראוונה. באותו לילה נעצרו עוד 9 מבוקשים ברחבי יו"ש, אבל הזרקורים הופנו למעצרו של א-שראוונה, בן 38, כיוון שהיה מחבל חמאס ששוחרר במסגרת עסקת שליט.

א-שראוונה ישב בכלא בעקבות השתתפותו בפיגוע מיטען בבאר-שבע בתשס"ב, בו נפצעו 18 אזרחים ישראלים, וכן בגלל ביצוע פיגועי ירי נוספים במהלך מלחמת אוסלו. הוא היה חבר בחוליית חמאס שניסתה לחטוף חייל צה"ל בצומת נחשון בשנת 2002. באירוע עליו הורשע בניסיון פיגוע, הגיע סלאמה לבאר שבע עם פלשתיני נוסף כשברשותם מטען חבלה, ולאחר שחשד כי נהג המונית שהסיע אותם מתקשר למשטרה, הוא נמלט מהמקום עם חברו. אולם קודם לכן הספיק להפעיל את מטען החבלה ברחוב העצמאות בעיר, וגרם לפציעתם של 17 בני אדם באורח קל. כעבור כמה מאות מטרים הוא נתפס על ידי אזרחים שהיו במקום. "הפיגועים הרבים בהם היה מעורב סלאמה מלמדים על שאיפתו לגרום למותם של ישראלים ללא אבחנה, נשים גברים וטף", נכתב בגזר דינו בבית המשפט הצבאי. במשפטו לא הביע סלאמה חרטה על מעשיו.

בעקבות הרשעתו הוא נשלח לכלא, שם היה אמור להיות במאסר עד שנת 2039. במקום זאת שוחרר בתשרי תשע"ב, במסגרת עסקת שליט, 28 שנים לפני מועד שחרורו שנקבע על ידי בית המשפט. הוא נעצר מחדש לפני שבועיים לאחר שמידע מודיעיני שסיפק השב"כ הצביע בבירור על כך שעם חזרתו למשפחתו, במסגרת עסקת שליט, הוא חזר לעסוק בטרור ובעידודו. בצה"ל ובשירות הביטחון חושדים כי אסף אינפורמציה על סידורי אבטחה במטרה להוציא לפועל פיגוע. על אף שהעיירה דורא נמצאת במעמד שטח A שבשליטה מלאה של הרשות הפלשתינית, כוחות הביטחון הפלשתינים לא היו מעורבים במעצר, והעבודה היתה כולה 'כחול לבן'.

ביום שני שעבר נעצר בעיר חברון מחבל החמאס אימן יוסף אחמד אבו-דאוד, אף הוא ממשוחררי עיסקת שליט. אבו-דאוד היה מעורב בארבעה פיגועי ירי, ונשפט ל-36 שנות מאסר. הוא  נעצר שוב כששב לפעילות טרור במסגרת החמאס.

ייתכן שהיה גם עצור רביעי. סוכנות הידיעות הפלשתינית הרשמית "וופא" טענה לפני שבועיים כי מחבל נוסף מעיסקת שליט, עאיד ח'ליל, תושב כפר כפין, נעצר סמוך לטול כרם. בהודעה שפרסמה הסוכנות הובהר כי ח'ליל נעצר שעה שהיה עם אחיו וגיסתו והשלושה נלקחו למקום לא ידוע.

בחמאס דרשו כבר השבוע לשחרר את המחבלים העצורים, בטענה שמעצרם הוא "הפרת תנאי ההסכם". זאת למרות שכולם הודיעו, הגם מבלי שחתמו, שהם מתחייבים לא לחזור לבצע פיגועים.

"האפשרות לשרוד עם חטוף ביו"ש קטנה, בזכות חופש הפעולה שלנו". רויטרוס



 

המחבלים סירבו להתחייב

1027 מחבלים שוחררו במהלך עסקת שליט. שעות ספורות לפני שיצאה עסקת שליט אל הפועל, הגיעו רכזי שב"כ אל בתי הכלא כדי להחתים את האסירים המשתחררים על טופס בו הם מתחייבים לחדול מטרור. רוב האסירים סירבו והשב"כ נאלץ להסתפק בהקראת תוכן המסמך באוזניהם.

למרות זאת, מבחינת המערכת המשפטית אין מניעה להחזירם לכלא, למרות שלא חתמו במו ידיהם על ההתחייבות. בסמוך לעסקת שליט, קבע מפקד פיקוד מרכז אלוף אבי מזרחי, תיקון חדש לחקיקה ביהודה ושומרון, לפיה משוחררי עסקת שליט ביו"ש שייעצרו בשנית בחשד לפעילות חבלנית או פלילית, יובאו בפני ועדת שופטים מיוחדת שתקבע אם לממש את המשך מאסרם. החלטה שתיפול בעניין בקרוב עשויה להוות תקדים.

בחודשים האחרונים, מאז העיסקה, נרשמו עשרות הפרות של תנאי השיחרור מצדם של המחבלים ששוחררו ליהודה ושומרון, גם מאלו שלא חזרו לטרור. הפרות אלו התבטאו לרוב באי-התייצבות חודשית במנהלת התיאום והקישור האזורית. בחודש נובמבר נעצר סמי יונס, בן 82, אשר דם רב של ישראלים על ידיו, כאשר ניסה לחצות את מעבר רנתיס ליד בית אריה. במקרה נוסף נעצר מחבל שניסה לעבור לירדן דרך מעבר אלנבי.

עם זאת, חשוב להדגיש כי עד כה, כל המחבלים המשוחררים ששבו לדרך הטרור נעצרו בטרם הספיקו לבצע את זממם. ערב עיסקת שליט אמרו קצינים בכירים בפיקוד המרכז בתדרוכים לכתבים, כי חופש הפעולה המוחלט של צה"ל בכל רחבי יו"ש, הן מבצעית והן מודיעינית, יאפשר למנוע מהמחבלים המשוחררים לבצע פיגועים. נכון  לעכשיו, בדגש על נכון לעכשיו, קציני צה"ל עמדו בהתחייבות. המחבלים המשוחררים נמצאים תחת מעקב. לאחר העיסקה, תמונותיהם ופרטיהם של עשרות המחבלים ששוחררו ליו"ש נמסרו לחיילים במחסומים ובסיורים. בנוסף, בצבא מקיימים מעת לעת תצפיות על אזור מגוריהם של המחבלים, וכן ביקורי פתע בבתיהם.
קצין בכיר: "בגל השני השתחררו אסירים קלים לכאורה שריצו עונש של שנה ושנתיים, למדו איך עושים טרור, אין להם עבודה אבל הם מסתובבים כמו טווסים בכפר ומתכננים לחטוף חיילים או אזרחים מרחבי יהודה ושומרון, לרצוח אותם ולבצע משא ומת"

עוזרת גם העובדה שבמסגרת עיסקת שליט נשארו בכלא המחבלים הכבדים ביותר, המטכ"ל של הטרור ביו"ש, כמו מרואן ברגותי, מפקד החמאס ביו"ש איברהים חמאד, קצין המבצעים שלו עבדאללה ברגותי, עבאס סייד שביצע את הטבח במלון פארק בנתניה בפסח תשס"ב, אחמד סעדאת שהיה אחראי לרצח השר רחבעם זאבי הי"ד, מפקד החמאס ברצועה חסן סלאמה, ואחרים. נקודת המבט של השב"כ בהסכמתו לעיסקה לא היתה "כמה הם רצחו" אלא "כמה הם ירצחו". החשש היה ששיחרור המפקדים הבכירים יביא להתעוררות מחודשת של הטרור בישראל. כשהללו נשארו בכלא, הסכנה הזו, גם אם לא נעלמה באופן מוחלט, קטנה בכל זאת.

ולכך נוספה ההתקפלות השניה של החמאס: הגירוש. בחמאס, עד לחודש יולי אשתקד, התנגדו נחרצות לגירושם של 450 המחבלים שישוחררו בשלב הראשון, אל מחוץ לשטחי יו"ש. לא לעזה, לא לחו"ל, לא לירדן – רק ליו"ש, זו היתה העמדה הנחרצת של החמאס. ומהעמדה הזו הם נסוגו בסופו של דבר. 203 מחבלים שהתגוררו ביו"ש, גורשו לעזה או לחו"ל. כמות שבחמאס, עד לפני 4 חודשים, לא חלמו להסכים לה.

בפיקוד המרכז אומרים שהחשש העיקרי כיום הוא דווקא מפני מעשיהם העתידיים של 550 האסירים "הקלים" ששוחררו בשלב השני של העיסקה, בכ"ב בכסלו. בעוד שאחר האסירים "הכבדים" מתקיים מעקב צמוד, ולשם כך הם מחוייבים להתייצב בתחנות המשטרה מדי שבוע - משוחררי השלב השני בעסקה פטורים מההתחייבות הזו, ולכן הם הפכו לבעלי הפוטנציאל הגדול לביצוע פעולות טרור. לדברי קצין בכיר, "האסירים הכבדים, שישבו לא מעט שנים בכלא, העבירו אמירות ברורות: 'עיזבו אותנו. אנחנו סיימנו עם הטרור. אנחנו עייפים. ישבנו 15 שנה וזה מספיק'. בני המשפחה חיתנו אותם וסידרו להם עבודה. בגל השני השתחררו אסירים קלים לכאורה שריצו עונש של שנה ושנתיים, למדו איך עושים טרור, אין להם עבודה אבל הם מסתובבים כמו טווסים בכפר ומתכננים לחטוף חיילים או אזרחים מרחבי יהודה ושומרון, לרצוח אותם ולבצע משא ומתן".

  בקרוב: פק"ל חטיפות

וישנה תולדה נוספת לעיסקה, שאף היא נחזתה מראש: המסקנה הפלשתינית מהעיסקה היתה שחטיפות חיילים הן עסק משתלם. קצין בכיר בצה"ל ציין לאחרונה בתדרוך כתבים כי המאמצים מצד ארגוני הטרור לחטוף חייל צה"ל התגברו מאז העיסקה.

עם זאת, יהודה ושומרון אינם חבל עזה. הפריסה המודיעינית היעילה ביו"ש, גרמה לכך שלא היה מקרה חטיפה אחד שלא פוענח מיד. ביולי 2006, ביום בו נחטף גלעד שליט לרצועה, הצליח החמאס לחטוף צעיר ישראלי, אליהו אשרי הי"ד מאיתמר, שהמתין בטרמפיאדה בעפרה. אשרי נרצח בתוך דקות מרגע חטיפתו משום שחוטפיו ידעו שלא יוכלו להסתירו בשבי. בתוך פחות מ-48 שעות הגיעו כוחות הביטחון לגופתו של אשרי ולחוטפים. בנוסף היו עוד מעשי חטיפה בסופם המחבלים נתפסו והחטוף שוחרר. "האפשרות לשרוד עם חטוף ביו"ש קטנה, בזכות חופש הפעולה שלנו" – אמר הקצין הבכיר – "אבל כשהוא יוצא מהגיזרה זה כבר עלול להיות סכנה גדולה. במקרה כזה השטח ייסגר כדי למנוע את היעלמות החייל וחוטפיו".

זו עיקר הדאגה בצה"ל כיום: חטיפות חיילים נוספות. בפיקוד המרכז ובעיקר באוגדת יהודה ושומרון, מחלקים כעת לחיילים ערכה לא רגילה: "פק"ל חטיפות". הפק"ל (ראשי תיבות של 'פקודות קבע לחייל') יימצא ברשותם של החיילים ויכלול הוראות קצרות ושימושיות, זאת כמאמץ הסברתי למניעת חטיפת חיילים. הפק"ל מזהיר את החיילים מפני נסיעה בלתי-חוקית בטרמפים, קורא להם לנהוג בזהירות ולשמור על ערנות בהמתנה בתחנות הסעה בשעות מאוחרות, היכן להתיישב בנסיעה ברכב פרטי ונהלים נוספים שיימסרו לחיילים. את הפק"ל יידרשו החיילים לשאת בכיס בגדיהם באופן תדיר, יחד עם הפק"לים השונים המצויים ברשותם עד כה.

גם אוגדת עזה קיימה לפני מספר שבועות יום עיון בנושא "איום החטיפה" בראשות מפקד האוגדה, תא"ל יוסי בכר. באירוע השתתפו מפקדים בדרגים שונים של כלל הכוחות הנמצאים בתעסוקה מבצעית בגזרת האוגדה, לעיסוק משותף באיום שהתעצם לאחר השלמת "עיסקת שליט".

במקביל נערך תרגיל בשומרון, שהתמקד, בין היתר, גם באפשרות של חטיפת חיילים. באחד התרגילים "הוקפצה" חטיבת הבקעה על ידי הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, בעקבות תרחיש לניסיון חטיפה של חייל בגזרה, ממחסום בקעות לאזור שכם. החיילים בתרגיל הונחו לאפשר את החטיפה ואת נסיעת המכונית של המחבלים לכיוון העיר שכם, שעליה אחראית החטיבה המרחבית המקבילה, שומרון. על החיילים בגזרת הבקעה היה להעביר בהקדם האפשרי את תיאור מכונית החוטפים ואת מסלול נסיעתה. במטכ"ל העניקו ציון "טוב מאוד" לתגובות המבצעיות של הכוחות ולסנכרון בין החטיבות המרחביות.

החששות אינם רק ביש"ע. מאז חזרתו של גלעד שליט נעשו למעלה מחמישה ניסיונות לחטיפת חיילים במרחב פיקוד הצפון. "אנחנו רואים קשר ישיר בין חזרתו של שליט לבין ניסיונות החטיפה", אמר מפקד המשטרה הצבאית של פיקוד הצפון, סא"ל ניר גולן, שהסביר את מה שארגוני הימין טענו כל העת נגד עיסקת שליט, לפני ואחרי ביצועה: "ארגוני הטרור יודעים שישראל מוכנה לשלם מחיר גבוה, ולכן המוטיבציה שלהם לחטיפת חייל עולה".