בשבע 482: מי אחראי לרכבת

סכסוך העבודה ברכבת הפך לעימות בין שתי תפישות עולם: ועד כוחני המאמין שהוא שותף בניהול, מול הנהלה שדוגלת בהפרטה שיטתית



שלמה פיוטרקובסקי , ל' בשבט תשע"ב

השבוע נרשם פרק נוסף, מי יודע איזה מספר, בסאגה הבלתי נגמרת של אחת ממערכות יחסי העבודה הבעייתיות ביותר בישראל, בין הנהלת הרכבת ובין ועד העובדים המיליטנטי הנוכחי. לאחר שבשבוע שעבר החליטו העובדים לצאת לשביתה פראית, ללא אישור בית הדין, ואף צפצפו בבוטות על פסיקותיה של השופטת, החליט השבוע יו"ר ההסתדרות 'לקחת את העניינים לידיים'. בהנהלת הרכבת לעומת זאת, החליטו דווקא השבוע לבצע צעד המהווה הכרזת מלחמה מבחינתם של העובדים, ולחתום על הסכם מיקור החוץ לתחזוקת הקרונות. צירוף המקרים הזה כמעט והביא ביום שני השבוע לפריצתה של שביתה מחודשת, אולם ישיבה משותפת של יו"ר ההסתדרות ושר התחבורה בלשכתה של שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב, אפרת לקסר, הביאה את הצדדים להפסקת אש של כשבועיים.

על פי ההסכמה שהושגה בבית הדין, תקפיא הנהלת הרכבת את המהלכים להוצאת תחזוקתם של 150-200 קרונות לחברת בומברדייה במיקור חוץ למשך השבועיים הקרובים. בתמורה התחייבו העובדים שלא לצאת לשביתה בתקופת הזמן הזו. במהלך השבועיים הללו יקיימו הצדדים, בראשותם של שר התחבורה ויו"ר ההסתדרות, משא ומתן אינטנסיבי לפתרון המחלוקות. אם לא תושג הסכמה בתום השבועיים, יוכלו הצדדים לפעול כהבנתם ללא צורך לשוב לבית הדין. ההנהלה תוכל לחתום על ההסכמים כרצונה ואילו העובדים יוכלו להמשיך ולשבות. לכאורה ישנו כאן פתח תקווה לנוסעים, אשר השביתה שתוכננה לשבש את שגרת חייהם לא פרצה השבוע, אולם המרחק בין עמדות שני הצדדים בסכסוך הזה לא מותיר אופטימיות רבה בכל הנוגע לעתיד.

 מפריטן סדרתי

על מנת להעריך עד כמה גדול הפער, צריך להבין כי העומדים משני צידי המתרס במקרה הזה נמצאים בשני קצותיה של הקשת בכל הנוגע לתפישת עולמם בסוגיית יחסי העבודה. ביטוי לפער זה ניתן היה לחוש בדברים שאמרה יו"ר הוועד, גילה אדרעי, בשבוע שעבר בבית הדין, ובדברים שענה לה כמה שעות לאחר מכן שר התחבורה. אדרעי אמרה לשופטת לקסר, "אין לי כנפיים, גם אם אני אחראית על הרכבת לוקח לי זמן להגיע". בתגובה לדברים הללו אמר השר כץ, "זה לא תפקידה של יו"ר הוועד להיות אחראית על הרכבת, זה תפקידה של ההנהלה. התפקיד של יו"ר ועד עובדים הוא לדאוג לעובדים שלו. מה שאדרעי עושה פוגע מאוד בעבודה המאורגנת". מדובר במאבק בין ועד מיליטנטי, אשר רואה את תפקידו באופן רחב מאוד ומאמין שלוועד צריכה להיות נגיעה לניהול כל ענייניה של הרכבת ולא רק לשמירה על זכויות העובדים. מנגד ניצבת ההנהלה, שבראשה עומד אחד האנשים המזוהים יותר מכל עם המאבק בעבודה המאורגנת, אורי יוגב, מנכ"ל דירקטוריון הרכבת.

בכדי להבין יותר טוב מיהו יוגב ומהי השקפתו הכלכלית, צריך לחזור לדברים שאמר בעבר, משום שכיום הוא ממעט מאוד לדבר ולהתראיין. בראיון למגזין 'ארץ אחרת' בחודש מאי 2006 אמר יוגב, "צריך לשנות את דרך החשיבה בכל התחומים. להפריט את החינוך, את הבריאות, את בתי-הכלא, את המתנ"סים, את הטיפול הסוציאלי; בקיצור, כל מה שזז. המדינה לא צריכה להיות בעלים של שום דבר. כדי לשפר את מצבן של השכבות החלשות, המדינה צריכה למכור את השירותים החברתיים". השקפת עולמו של יוגב, הדוגלת בהפרטה מוחלטת, רואה בהתארגנות העובדים את האויב הגדול, "הבעיה העיקרית מבחינה זו הם העובדים המאורגנים. בראיון לעיתון 'הארץ' לפני שנתיים אמרתי, שההישג הגדול ביותר שלנו (אנשי האוצר בתקופתו של נתניהו כשר האוצר – ש.פ) היה חיסול העבודה המאורגנת בישראל. אולם, לצערי, לא הצלחנו לחסל את הסתדרות המורים. הם המכשול העיקרי בדרך להפוך את מערכת החינוך ליעילה, מתפקדת ומניבה תוצאות טובות".

חוששים ממעבר ל'מודל מע"צ'. ועד הרכבת בבית המשפט, השבוע צילום: פלאש90'

לא ל'חבילת תפעול'

מול יוגב התייצב ועד מיליטנטי אשר מייצג אולי יותר מכל את העבודה המאורגנת בגרסתה הנרחבת ביותר. ועד עובדי הרכבת ידוע כאחד הוועדים החזקים ביותר והמשפיעים ביותר על מקום העבודה, והוא אחראי, לפחות על פי השמועה, לכמה מהנורמות הפסולות הנהוגות ברכבת ישראל. מי שחושב שמינויו של יוגב לתפקידו כיו"ר רכבת ישראל היה תמים, ונבע רק מסגולותיו הידועות כמנהל וכאיש עסקים מצליח, הוא כנראה תמים מאוד. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא מאמין גדול מאוד ברכבות ומאמין קטן מאוד בוועדי עובדים. חזון הרכבת ממטולה ועד אילת של ראש הממשלה משולב אצלו בחלום הפרטתה, לפחות באופן חלקי. נתניהו רואה את הרכבת האידיאלית ככזו המופעלת ב'מודל מע"צ'. מטה ממשלתי קטן, המחזיק בבעלות על התשתית הפיזית, המסילות והתחנות, וחברות פרטיות המפעילות את הרכבות עצמן כולל הממשק עם האזרחים, הפעלת הקרונות והתחנות, והאחזקה הטכנית.

עובדי הרכבת חוששים כי הוצאת קבוצה של קרונות לתחזוקה באמצעות מיקור חוץ, היא רק הצעד הראשון בדרך להפרטה מלאה. הצעד הבא שתוביל המדינה יהיה קניית קרונות עם 'חבילת תפעול' שתכלול גם את הנהיגה והסדרנות, ובשלב השלישי כבר תכלול החבילה את הפעלת התחנות ויתר העבודות שמבצעים כיום עובדי הרכבת עצמם. מודל דומה מתקיים כיום בירושלים ברכבת הקלה, שם קיבלה חברה פרטית את ניהולו והפעלתו של הפרויקט כולו, ורק בתום החוזה ארוך הטווח יעבור הפרויקט לבעלות המדינה. בהנהלת הרכבת מכחישים כמובן את התסריט הזה, ומוכנים להתחייב על ביטחון תעסוקתי לעובדים הקיימים ל-20 שנה, אולם בוועד העובדים ממש לא רגועים, ואת חוסר הרוגע שלהם הרגישו כל המשתמשים ברכבת בשבועיים האחרונים. בשלב זה נראה כי פערי העמדות וחוסר האמון בין הצדדים כה גדולים, עד שגם אם יושג איזה שהוא הסכם במהלך השבועיים הקרובים, השביתה הבאה ברכבת ישראל היא רק עניין של זמן.

 

 נשואים וממוסים

 להחלטת בית המשפט העליון שבני זוג שעובדים יחד בעסק משלהם לא יוכלו לערוך חישוב מס בנפרד, יש השלכות כספיות משמעותיות

 יוסי גסנר

פסק דין חדש מבית היוצר של בית המשפט העליון גרם לבלבול רב בקרב מומחי המס בישראל ובקרב עשרות אלפי זוגות נשואים. זאת בשל קביעתו כי כאשר בני זוג נשואים עובדים יחד בעסק או בחברה שהיא בבעלותם, יש לערוך חישוב מס מאוחד. חישוב זה מעלה באופן משמעותי את חבות המס של בני הזוג. בחישוב מס נפרד כל אחד מבני הזוג נהנה משיעורי המס הנמוכים החלים על ההכנסות במדרגות המס הראשונות וכן  מהטבות מס אחרות (כגון בשל הפקדה לקרן השתלמות ולקופות גמל), ואילו כאשר עורכים חישוב מס מאוחד נהנים למעשה רק פעם אחת ממדרגות המס הנמוכות ומהטבות המס המיוחדות.

לדוגמה, המס בחישוב מאוחד (בשנת 2011) על הכנסות בסך 200 אלף שקלים לבני זוג העובדים יחד בעסק, שלהם שלושה ילדים מתחת לגיל 18, הוא 25,736 שקלים. ואילו בחישוב מס נפרד כאשר ההכנסה מחולקת למאה אלף ש"ח לכל אחד מבני הזוג, המס הוא 5,923  שקלים בלבד. בשנים האחרונות, בעקבות פס"ד בבית המשפט העליון של השופט ברק, רווחה הדעה בקרב מומחי המס שכאשר בני זוג עובדים ביחד, ניתן בתנאים מסוימים לתבוע חישוב מס נפרד. כך גם נפסק בביהמ"ש המחוזי, כי כאשר בני הזוג הוכיחו כי שתי המשרות שלהם נחוצות מבחינה עסקית ולא נבראו יש מאין מנימוקי מס, וכי תנאי שכרם נאותים, ניתן לתבוע חישוב מס נפרד.

כאמור, פסק הדין החדש שניתן בראשית החודש בבית המשפט העליון הפך את הקערה על פיה, וקבע  שיש לפרש את סעיף   66(ד' )  לפקודת מס הכנסה כקובע כי בכל מקרה בו מתקיימת תלות בין הכנסות בני הזוג תחושב הכנסתם במשותף, אף אם גובה ההכנסה לא נבע משיקולי מס.

בעקבות תוצאות פסק הדין הוגשה בקשה ואושרה הארכת מועד להגשת דיון נוסף. השאלות הפתוחות עדיין הן ממתי תחול קביעת פסק הדין וכן האם עדיין נותרה אפשרות לתבוע חישוב נפרד. נציין כי במקרים חריגים כגון הכנסה נמוכה, הכנסות מחקלאות, הכנסות של משפחת אומנה, או הכנסות מרכוש שקדם לנישואין, ניתן לעיתים לבקש חישוב מס נפרד, ועל כך יש להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס.

 

הכותב הוא רואה חשבון בפתח תקוה

www.startbusiness.co.il