בשבע 482: לוביסטים, נמאסתם

תחקיר 'עובדה' שחשף את היקף ועומק השפעתם של הלוביסטים בכנסת כבר גרם להגבלת פעולתם במשכן, אך יש ח"כים שאינם מתרגשים מהתופעה

שלמה פיוטרקובסקי , ל' בשבט תשע"ב

תחקיר 'עובדה' שחשף את היקף ועומק השפעתם של הלוביסטים בכנסת כבר גרם להגבלת פעולתם במשכן, אך יש ח"כים שאינם מתרגשים מהתופעה * נתוני האוצר מעידים: מספר עסקאות הנדל"ן ממשיך לרדת, וכך גם המחירים

בעיצומם של הימים הללו גועשת ורועשת הכנסת סביב שאלה הרת גורל: מה יהיה עם הלוביסטים? תחקיר התכנית 'עובדה' של אילנה דיין חשף לאחרונה את תופעת הלוביסטים במערומיה. במהלך התחקיר נחשפו שיטות העבודה הלא מאוד תמימות של המקצוע, וכיצד מלמדים את הלוביסטים הצעירים איך למכור לח"כים את מה שאנחנו, עם ישראל, ממש לא צריכים. עבור מי שעדיין לא שמע על המקצוע ואיננו יודע במה מדובר, נסביר כי לוביסט, ובעברית 'שדלן', הוא אדם אשר נשכר על ידי אדם או תאגיד, על מנת לקדם את ענייניו בקרב מקבלי ההחלטות: ח"כים, שרים וכל מי שמחזיק בעמדת כוח רלוונטית. זו יכולה להיות חברה עסקית שמנסה להכשיל הצעת חוק שתפגע בה. באותה מידה זו יכולה להיות חברה שדווקא מנסה לקדם הצעת חוק שאולי תיטיב עם הציבור, אולם בוודאות תועיל לתזרים המזומנים של החברה. תופעת הלוביסטים הלכה וצברה תאוצה עם השנים וכיום רשומים באופן רשמי 210 לוביסטים, פי 1.75 ממספר חברי הכנסת המכהנים. חלק מהלוביסטים פועלים באופן עצמאי וחלקם האחר פועל במסגרת חברות, אשר דרך הפעולה של אחת מהן היא זו אשר עוררה את התסיסה במערכת הפוליטית.

הראשון לזעום, ואף לעשות, היה יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, שהחליט מיד לאחר שידור התכנית על שינוי כללי המשחק. ריבלין הורה לשלול את אישורי הכניסה הקבועים לכנסת של עובדיה של החברה שנחשפה בתחקיר, ואילו על שאר הלוביסטים החליט ריבלין להטיל שורת מגבלות. בין השאר הוא הורה לאסור לאלתר את כניסתם של הלוביסטים למזנון חברי הכנסת ומבואת המליאה, למתחם מזכירות הכנסת, למתחם הלשכה המשפטית ולמתחם מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

מי שקצת פחות מתרגש מהתופעה, וכלל לא משוכנע שיש בה כדי להפריע להליך הדמוקרטי התקין, הוא יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה הכהן, אשר ועדתו היא אחד ממוקדי המשיכה המשמעותיים ביותר עבוד הלוביסטים. בפתח ישיבת הוועדה ביום שני השבוע שאל נציג העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, ברוך אורן, את שאמה הכהן מדוע הוא מתיר כניסה של לוביסטים בשכר לוועדה. בתגובה ענה לו שאמה הכהן כי "ישיבות ועדת הכלכלה שקופות ופתוחות לציבור ואף משודרות בשידור חי באינטרנט. הכל שקוף ופתוח ואני מעולם לא הרגשתי שלוביסט הצליח להטות את עמדתי. כל עוד חברי הכנסת ישרים ומספיק חכמים, אין שום השפעה מהותית ללוביסטים". חבריו של שאמה הכהן לסיעה, יו"ר הקואליציה אלקין ויו"ר ועדת הכנסת, יריב לוין, אף חוששים מהצרת צעדיהם של הלוביסטים הרשומים. "יותר גרוע מלוביסט רשום זה לוביסט לא רשום. צריך להיזהר מאוד מתופעה של 'לוביסטים פיראטיים' שאיש לא יוכל לפקח על עבודתם", אמר לוין.

חוששים דווקא מלוביסטים 'פיראטיים'. ועדת הכלכלה של הכנסת צילום: פלאש90'

בנייה בהמתנה

מי שמנסה להבין את המתרחש בשוק הנדל"ן, נקלע פעם אחר פעם לאותה בעיה. בישראל ישנם כמה גופים אשר אוספים נתונים על המתרחש בשוק זה, ולעיתים קרובות, או שמא יש לומר כמעט תמיד, הנתונים המתקבלים מהמקורות השונים נראים סותרים. בין השאר אוספים את הנתונים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השמאי הממשלתי ואגף הכנסות המדינה במשרד האוצר, אשר נתוניו מבוססים על העסקאות כפי שהן מדווחות לפי חוק לצורך 'מס רכוש'. לאחרונה פרסם האוצר נתונים מעודכנים בנוגע לרבעון האחרון של שנת 2011, המצביעים על שתי מגמות עיקריות.

הראשונה, מובהקת מאוד, היא ירידה חדה במספר העסקאות. גם ברבעון הזה, כמו ברבעונים שקדמו לו, המשיכו הישראלים לשבת על הגדר. מספר העסקאות ירד ברבעון הרביעי בשיעור של 37 אחוזים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. אף בהשוואה לרבעון השלישי של 2011, בו נרשם שפל משמעותי במספר העסקאות, הוסיף מספר העסקאות לרדת, בשיעור של כ-5 אחוזים. בסיכום שנתי, 2011 מול 2010, ירד מספר העסקאות בכ-17 אחוז. הירידה החדה במספר העסקאות ברבעון הרביעי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, הקיפה את כל האזורים, למעט אזור חדרה. אזורי ירושלים ותל אביב בולטים בשיעורי ירידה חדים גם כאשר משווים את המכירות ברבעון הרביעי לרבעון הקודם. זאת בעיקר בשל ירידה חדה במכירת דירות חדשות.

מגמה שנייה, מובהקת פחות אמנם אולם גם היא נרשמת רבעון שני ברציפות, היא ירידות מחירים.  מחירי הדירות החדשות הוסיפו לרדת ברבעון האחרון של 2011, בשיעור של 4 אחוזים בהשוואה לרבעון הקודם, שיעור ירידה מעט גבוה מזה שנרשם ברבעון השלישי (3.6 אחוזים). בין דצמבר 2010 לדצמבר 2011 ירדו מחירי הדירות החדשות בשיעור מצטבר של כ-13 אחוזים.

מגמה נוספת המהווה תוצאה מובהקת של צעדי רגולציה בהם נקטו בנק ישראל ומשרד האוצר, בצירוף לשינוי סביבת הריבית, היא ירידה חדה ברכישת דירות להשקעה בישראל. ברבעון הרביעי של 2011 נרכשו כ-4,500 דירות ע"י משקיעים, ירידה של  51 אחוזים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, יש לסייג נתון מרשים זה בשתי הסתייגויות. האחת היא שהרבעון האחרון של 2010 התאפיין ברמת שיא ברכישות של משקיעים, בין היתר על רקע הקדמת רכישות מצד המשקיעים לפני כניסתם לתוקף של שיעורי המס הגבוהים יותר. בנוסף, צריך לזכור כי ביחס לרמת הרכישות הכללית בשוק, הירידה בכמות הרכישות להשקעה משמעותית פחות. משקל הדירות להשקעה שנמכרו ברבעון האחרון של 2011 עמד על קרוב ל-25 אחוז, לעומת שיעור של 31 אחוז ברבעון המקביל ב-2010.

הקיפאון בשוק הנדל"ן בא לידי ביטוי גם במספר הדירות המוגדרות באוצר כדירות 'בהמתנה', ביחס לממוצע המכירות החודשי. דירה 'בהמתנה' מוגדרת כדירה שבעליה רכש דירה אחרת במקומה, אולם טרם הספיק למכור את דירתו הישנה. נכון לינואר 2012, מספר הדירות הממתינות היה גבוה ב-20 אחוז מהכמות הממוצעת החודשית של הדירות שנמכרו בשנת 2011. לעומת זאת, בשנה שקדמה היה מספר הדירות הממתינות דומה לממוצע המכירות החודשי.

 

 כלכלת בית

 שיקוף פיננסי

דידי  רוזנברג

בכל פעם  שמלווה מטעם ארגון פעמונים מגיע לפגישה עם משפחה, הוא שואל אותה מה לדעתה סך ההוצאות שלה בחודש. התשובה תמיד נמוכה בהרבה מהתוצאה אליה הם מגיעים לאחר חישוב מדוקדק. אנחנו  למדים מכך שלרוב המשפחות אין הערכה נכונה בנוגע להוצאות השוטפות. לכן ראשית אנחנו ממליצים לכל משפחה לעשות 'שיקוף': לחשב את סכום ההכנסות הכולל ובמקביל לחשב את כל ההוצאות (כולל הכל!), גם את הקבועות וגם את החד פעמיות. או אז מגיעים לסכום שמהווה את הפער שבין ההכנסות להוצאות. כשהספרות האלה נמצאות מול העיניים, הרבה יותר קל לבנות תכנית הבראה מסודרת.

לאחר השיקוף, מתחילים לחשוב איך מצמצמים  את הפער שבין ההוצאות להכנסות. אפשר כמובן להגדיל הכנסה ובמקרים רבים אין מנוס מלצאת לעבוד בעבודה נוספת, או לעבוד שעות נוספות, ועוד רשימה ארוכה של פעולות דרכן משפחות יכולות להגדיל את ההכנסה החודשית שלהן (כל זוג וההכשרה והכישורים שלו). הפעולה השנייה הינה צמצום ההוצאות. תמיד יש מקום להתנהל אחרת. לקבוע סדרי עדיפויות, לחשב בנפרד כל הוצאה ולתעדף אחת על פני רעותה. ניתן גם למקסם את הידע העומד לרשות המשפחה בנוגע למיצוי זכויות: כמעט בכל שירות שהאזרח מקבל הוא לא מודע לסעיפים הקטנים ולאפשרויות המיקוח והשדרוג שעומדות לרשותו. אבל עד שלא יבקש אותן, לצערנו – לא יקבל.

שורה תחתונה: הגברת המודעות הכלכלית, שיקוף  המצב תוך ירידה לפרטים הקטנים והרחבת הידע בכל הנוגע למימוש זכויות.

נכון, המטלה  לא קלה. ישנו קושי מובנה בהחלטה לעשות סדר בבלגן. כולנו רוצים לחיות יותר טוב ולהתנהל יותר נכון, אך המציאות  מוכיחה כי משפחות רבות אינן קמות מעצמן ועושות מעשה. אנחנו ממליצים לגלות אחריות ולצאת לדרך חדשה.

 

הכותב הוא דובר ארגון 'פעמונים'