חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

עושים להם רב

בחירתו השבוע של הרב מיכה הלוי לרבה הראשי של פתח תקווה, היה סיום מוצלח לשיתוף פעולה ראשון מסוגו בין ש"ס למפד"ל,
23/02/12, 10:12
חגית רוזנבאום

בחירתו השבוע של הרב מיכה הלוי לרבה הראשי של פתח תקווה, היה סיום מוצלח לשיתוף פעולה ראשון מסוגו בין ש"ס למפד"ל, שהביא לבחירת רב עיר ציוני לראשונה מזה 14 שנה | המושכים בחוטים אומרים כי שיתוף פעולה זה יהווה מודל לערים נוספות, באופן שרבנות הערים תאויש יותר ויותר על ידי רבני הציונות הדתית | הרב הלוי, תלמיד קרוב לרצי"ה ולר' אברום שפירא, שהספיק להתחבב הן על הפלג הליטאי בעיר והן על הדתיים המתונים יותר, מתכוון להנהיג רבנות "שתפנה לכלל ישראל"

"אני כל כך מתרגשת, יש לי צמרמורת", חזרה ואמרה האישה הגבוהה שעמדה לידי, אל חבריה העומדים בסמוך. המראה הכללי והלבוש העידו כי האישה, המכהנת בתפקיד ראש לשכתו של ראש העיר פתח תקווה, איננה שומרת מצוות. אולם זה לא מנע ממנה כאמור להביע שוב ושוב את רוממות הרוח שחשה עם היכנסם ללשכה של שני הרבנים הראשיים החדשים, שנבחרו לפני דקות מספר להנהיג את הרבנות בעיר. "מה זאת אומרת?" היא מתפלאה כשאני שואלת מה כל כך מרגש אותה במינוי הרבנים, "אנחנו נרתמנו לעניין הזה בכל רמ"ח איברינו. אפילו שאני לא דתית, אנחנו רואים בזה חשיבות עצומה. זה כבוד גדול שסוף סוף יש לנו שני רבנים, זה מה שהעיר הזו צריכה".

 "הישג היסטורי"

ההתרגשות הכנה בטקס מינוי הרבנים הראשיים לפתח תקווה השבוע (ג'), היתה משותפת לכל עשרות הנוכחים שמילאו את לשכת ראש העיר, יצחק אוחיון. לצד פוליטיקאים מקומיים ועסקני ציבור, גדשו את הלשכה עשרות תלמידיו של הרב הראשי האשכנזי החדש, הרב מיכה הלוי, והרעידו את תקרת הלשכה בשירה וריקודים, שסחפו פנימה גם את אישי הציבור והרבנים שבאו לחלוק כבוד, ובראשם הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן. השמחה על פניהם של אנשי המפד"ל וש"ס בפוליטיקה המקומית והארצית, היתה אמיתית. גם הממולחים והציניים יותר שביניהם, התקשו להסתיר את רגשותיהם. זה זמן רב שתהליך מינוי הרבנים הראשיים קורם עור וגידים, ולאחר צליחת מכשולים לא פשוטים ושיתוף פעולה נדיר ופורה, הגיע הרגע לברך על המוגמר.

בחלל האוויר ונאומי הברכות נישא לא פעם הביטוי "הישג היסטורי". הדוברים ציינו כי לראשונה מזה 14 שנה נבחר רב ציוני דתי לכהן כרב עיר, זאת לאחר שנים ששיתופי הפעולה בין ש"ס ליהדות הליטאית הדירו את רגלי הרבנים הציוניים דתיים מכס הרבנות. הפעם, במודל ראשון של שיתוף פעולה מקומי במועצת עיריית פתח תקווה בין אנשי המפד"ל וש"ס, הושג מינויו של הרב מיכה הלוי כרב ראשי אשכנזי, לצד הרב בנימין אטיאס, אחיו של שר השיכון אריאל אטיאס מש"ס, לרב ראשי ספרדי. בגוף הבוחר ישבו נציגי בתי הכנסת בעיר לצד נציגי מועצת העיר, משרד הדתות ועוד. שני הרבנים נבחרו ברוב מוחץ, לעומת מועמדים נוספים לתפקיד, שכמעט ולא זכו בקולות כלל. הרב מיכה הלוי זכה ב-37 קולות מתוך 48 נציגי הגוף הבוחר, והרב אטיאס זכה ב-38 קולות. נזכיר כי בג"ץ ביטל עתירה שהגיש אחד מנציגי בתי הכנסת נגד הליך הבחירה, אולם התנה את קיום התוצאות בכך שאם למפרע יתגלה כי ההליך לא היה תקין, יבוצע הליך חוזר.

"שיר המעלות לדוד, ה' לא גבה לבי ולא רמו עיניי ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני", פתח הרב הלוי את דבריו בחגיגת הכתרתו. "יש עלינו אחריות כבדת משקל, להגדיל תורה ולהאדירה, להוסיף מהחול על הקודש. לדאוג שכל ענייני העיר יסודרו בנועם, באהבה, בחברות הדדית בין כולם", הצהיר הרב, והוסיף "היה נפלא לראות איך כל ההליך הזה שמר על כבודה של הרבנות". בירכתי החדר, בצניעות וביישנות, דחקה את עצמה הרבנית הלוי, עם כמה מילדיה שהגיעו ליטול חלק בשמחת האב. האישה השקטה והעדינה נראתה כלא מוצאת את מקומה בתוך קהל העסקנים, מול הבזקי המצלמות ונוכח צלצולי המברכים שלא פסקו. היא עצמה מודה שלצד השמחה קיים גם קושי במעבר הצפוי, הן הגיאוגרפי והן המקצועי. בשנה הבאה ייאלצו היא ובני משפחתה לעזוב את הקהילה והשכנים בתל אביב, ולהתחיל מחדש בפתח תקווה. אולם בני המשפחה, כמו גם האב, ניאותו להקריב את צרכיהם הפרטיים לטובת הכלל, כפי שהורו לרב הלוי רבותיו, עימם נועץ בטרם קיבל על עצמו את התפקיד.

הרב הלוי, אב לשמונה, החל את דרכו בישיבת מרכז הרב, כתלמיד של הרצי"ה ובהמשך תלמיד קרוב לר' אברום שפירא זצ"ל. הוא היה הסנונית הראשונה להתיישבות התורנית בערים הגדולות, כאשר ראה לפני כ-23 שנים שתל אביב הולכת ומתרוקנת מיושביה הדתיים. הוא הגיע אל לב העיר העברית הראשונה, והקים בה את כולל 'מכתם לדוד'. בהמשך, כיהן כר"מ בישיבת ההסדר 'אור עציון' במשך 9 שנים. במקביל מונה על ידי תושבי שכונת נחלת יצחק התל-אביבית בה התגורר, לרב הקהילה. לפני כ-12 שנה הקים את הישיבה הגבוהה 'עטרת נחמיה' בשכונת נחלת יצחק, ומאז הוא עומד בראש הישיבה, המונה כיום כ-70 תלמידים ו-30 אברכים, רובם מתגוררים במקום. לצד שהות אינטנסיבית של שעות לימוד והוראה בישיבה, מילא הרב הלוי תפקידים ציבוריים וקידם יוזמות לטובת חיזוק הצביון היהודי בעיר. הוא גם מכהן כאחראי על כשרות המלונות בתל אביב מטעם הרבנות. אולי בשל כל אלו, נשמעו השבוע קולות בדבר "אבידה גדולה לתל אביב", לאחר היוודע דבר מינויו של הרב הלוי לתפקיד.

הרב אלי פרידמן, ר"מ בישיבה ושותף קרוב לרב הלוי לאורך השנים, מספר כי העיקרון היסודי אותו רואה הרב הלוי כתשתית לתפקיד הרבנות, הוא לימוד תורה. "רבנות זה קודם כל תורה. לכן גם עכשיו ראינו אצלו שלמרות שפעל פעילות עצומה בתל אביב, הכל היה מתוך בית המדרש, ללמוד ולהגדיל תורה. הוא נמצא בישיבה לפחות עשר שעות ביום". עיקרון נוסף, מסביר הרב פרידמן, הוא ש"הרבנות נועדה לכלל ישראל. צריך שגם יהודי פשוט שנכנס לסופר יוכל לקנות בהכשר הכי טוב שאפשר, גם אם הוא לא מודע להידורי כשרות". הרב הלוי, ממשיך שותפו ומסביר, רואה ברבנות מוסד ממלכתי באופן ש"עם ישראל כעם יילך לאור התורה. כלומר, לא מדובר פה רק על הנחת תפילין או חלוקת נרות, אלא תורה שקובעת את צביונו של העם והממלכה כולה. התורה צריכה להיכנס כמה שיותר כמערכת מובילה. כך שגם רישום נישואין למשל, צריך לגרום לכך שאנשים ירצו לבוא ולהירשם ברבנות, שיבינו שזה המקום המרכזי ברמה הלאומית".

פנים חדשות ברבנות פ"ת ניר קידר, באדיבות ארגון רבני 'צהר'

גם הליטאים התרשמו

פתח תקווה מתנהלת ללא רבנים ראשיים מאז פטירתו של הרב הראשי האשכנזי, הרב ברוך שמעון סלומון, לפני כשלוש שנים. רב ראשי ספרדי לא מכהן בפתח תקווה כבר חמש עשרה שנה, מאז נפטר הרב משה מלכה. לאחר שנותרה העיר ללא הנהגה רבנית, החלו חברי מועצת העיר הדתיים לרקוח את מינויים של הרבנים. אולם על שיתוף הפעולה בין אנשי המפד"ל לש"ס, מה שמכונה 'דילים', נשמעו ביקורות מצד גורמים בציונות הדתית, שכן הדבר גרם למשל לדחיקת מינויו של הרב אביחי רונצקי, בשל וטו שהטילו עליו אנשי ש"ס.

מוטי זפט, יו"ר סיעת המפד"ל בפתח תקווה וממלא מקום ראש העיר, דוחה את הביקורת. "כל עוד אופן בחירת רבני העיר היא על פי החוק הנוהג כיום, כאשר בגוף הבוחר יש נציגי משרד הדתות ומועצת העיר, אי אפשר להימנע ממעורבות פוליטית. לכן צריך למקסם אפשרויות במתכונת הזו. המקרה שלנו הוכיח ששיתוף הפעולה הניב תוצאות מבורכות. ולראיה, ללא שיתוף הפעולה הזה, במשך 14 שנה לא נבחר רב ציוני לשום עיר בארץ. זאת בשל היריבות האידיאולוגית במשך השנים בין המפד"ל לש"ס והחרדים הליטאים". זפט מספר כי ביומו הראשון בקדנציה, ניגש לעמיתו איש ש"ס והציע לו "לשתף פעולה על 98 האחוזים של הדברים שאנחנו מסכימים עליהם. כולנו מתפללים לאותו אלוקים". ההסכמה, מעיד זפט, הניבה בשלוש השנים האחרונות הצלחות בתחום החינוך ובתי הכנסת בעיר. כעת היא גם נושאת רווח בדמות בחירת רב ציוני לעיר.

זפט מסביר כי אמנם עד כה שיתוף הפעולה היה בין הליטאים לאנשי ש"ס, אולם במישור המוניציפאלי, שיתוף פעולה בין ש"ס למפד"ל, המונות יחד עשרה מנדטים, הוא כדאי יותר מאשר עם הליטאים, להם מנדט אחד בלבד בעירייה. "אגב, בשיחות המקדימות שערך הרב מיכה עם ראשי הציבור הליטאי בעיר, הוא הותיר גם עליהם רושם עז. עובדה שלא הם אלה שפנו לבג"ץ", מבהיר זפט.

אין זה סוד כי הרב הלוי מזוהה עם תפישה תורנית בלתי מתפשרת, ועם זאת, זפט מעיד כי הוא התחבב על כלל גווני האוכלוסייה הדתית בפתח תקווה, גם המתונים והפשרנים יותר שבתוכה. זפט עצמו אינו נמנה על הציבור היותר תורני, והוא מספר כיצד הפכה חשדנותו הראשונית לרב הלוי, להערכה גדולה. "בפגישתי הראשונה איתו, יחד עם חבריי, אמרתי לו: אני לא בא עם עמדה תומכת במיוחד. אני סבור שרב עיר צריך להיות באמצע, בין החרד"ל ללייט. אחרי שיחה של שעתיים עם הרב, תוך העלאת סוגיות הליבה של הציונות הדתית, יצאתי מוקסם מהתשובות שקיבלתי", מודה זפט "ככל שהקשר ביני לבין הרב התהדק בחודש האחרון, אני משוכנע יותר ויותר שהוא האדם הנכון להוביל את רבנות העיר פתח תקוה. השתכנעתי שהוא יודע לדבר עם כל אחד בשפתו, ללא כפייה".

מה לגבי דחיקתו של הרב רונצקי מהמירוץ בשל התנגדות ש"ס?
ניסן סלומיאנסקי: הוכח פה בפועל מה שאני מוביל כבר כמה זמן, שצריך שיתופי פעולה בין הציונות הדתית לש"ס. ההצלחה פה באה באופן כל כך גורף, שאנחנו מקווים שהיא תהיה סמל גם לערים נוספות בישראל, בהן ייבחרו בקרוב רבני הציונות הדתית. אני מקווה שההצלחה פה תהיה פריצה קדימה

"נכון שמועמדותו הועלתה, אבל פוליטיקה היא אמנות האפשר, אין מקסימום. הגענו למצב בו רוב החברים העריכו שנוכח התנגדות גורמים חרדיים, שאני לא מצדיק אותה, יש חשש שאם נעמוד על הרגליים האחוריות נרוויח אולי מאבק צודק אבל נפסיד במערכה. לכן הלכנו על אופציה שהיא גם מעולה בפני עצמה, וגם היה לה סיכוי טוב להיבחר".

 רוב גם למען דיינים ציוניים       

כאמור, בעת פרסום התוצאות חגגו זה לצד זה פוליטיקאים מקומיים וגם כאלה מהפוליטיקה הארצית. לצדו של ח"כ זבולון אורלב, נכח במקום גם איש מפד"ל נוסף - ניסן סלומיאנסקי. זה האחרון היה מאלו שעסקו מקרוב בתיווך ובקידום הדיל מול ש"ס. פניו מעידות כי בערב הזה הוא חש כשושבין בחתונה. "יש כאן כמה סיבות בגינן אנשים פה חשים שמחה יתרה", הוא מסביר "פתח תקווה היא ספינת הדגל של הציונות הדתית, השניה בגודלה אחרי ירושלים מבחינת אוכלוסייה דתית. לכן זה שנבחר פה רב מהציונות הדתית אחרי כל כך הרבה שנים שלא היה רב כזה, זו שמחה עצומה. שנית, הוכח פה בפועל מה שאני מוביל כבר כמה זמן, שצריך שיתופי פעולה בין הציונות הדתית לש"ס. ההצלחה פה באה באופן כל כך גורף, שאנחנו מקווים שהיא תהיה סמל גם לערים נוספות בישראל, בהן ייבחרו בקרוב רבני הציונות הדתית. אני מקווה שההצלחה פה תהיה פריצה קדימה".

סלומיאנסקי מסרב להסגיר פרטים על מועמדים בערים נוספות, אך מסביר כי מודל שיתוף הפעולה שנבנה בפתח תקווה, ייושם גם במקומות נוספים, תוך שיתוף פעולה עם ראש העיר ונציגי התושבים בכל אתר. כמי שמעורב גם בהליך מינוי הדיינים, ובעבר חבר בוועדה למינוי דיינים, סלומיאנסקי מבקש לאמץ את שיתוף הפעולה הנוכחי גם לטובת חיזוק הנוכחות הציונית דתית בשורות בתי הדין, בבחירות הצפויות בקרוב לבתי הדין האזוריים ובית הדין הגדול. "לש"ס יש רוב בוועדות הללו. אם נצליח לשתף עימם פעולה שם, זה יהיה הישג עצום", מייחל סלומיאנסקי.

בקהל המברכים נראו גם רב העיר שהם, הרב דוד סתיו, הרב הציוני האחרון שנבחר לתפקיד, והרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה. שניהם אנשי 'צהר', שהגיעו לברך את הרב הלוי. נזכיר כי הרב הלוי היה ממייסדי ארגון 'צהר', אולם פרש לפני כמה שנים בשל חילוקי דעות רעיוניים. עם זאת, בארגון 'צהר' נטלו חלק במאמצים לקידום מינויו, כחלק מתפישה כוללת של חשיבות מוסד הרבנות בישראל, ומתוך כך החובה לאיישו ברבנים ציוניים דתיים. הרב אוריאל גנזל, נציג 'צהר' שנטל גם הוא חלק באירוע, מסביר כי "אנחנו פועלים לא מתוך צורך לדאוג לג'ובים, אלא על מנת שהרבנות תשוב להיות מה שהיתה תמיד – של הציונות הדתית. לכן אנו פועלים כאן ובמקומות נוספים". הרב גנזל מסביר כי הבחירה ברב הלוי כמועמד המתאים לתפקיד נעשתה מתוך הבנה ש"מדובר באדם שהוא גם תלמיד חכם גדול וגם בעל יכולת לחבר ציבורים שונים. זה הדבר המרכזי שצריך בעיר הזו. אדם עם כתפיים רחבות שיכול להכריע, ובעל הארת פנים".