בשבע 482: שאלת השבוע?

האם מאבקו הציבורי של צה"ל להגדלת תקציבו הוא לגיטימי, או מנוגד להתנהלות דמוקרטית ראויה?

ירעם נתניהו , ל' בשבט תשע"ב

 מותר לצבא להציג את שיקוליו
 פרופ' יחזקאל דרור
המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית

עקרונות הדמוקרטיה מחייבים שתקציב המדינה יוצע על ידי הממשלה ויאושר על ידי הכנסת וועדותיה, תוך חשיפה מרבית לציבור, בכופף לצורכי שמירת סודיות מסוימים. עקרונות הדמוקרטיה גם אוסרים על גופי ממשל להציג בציבור דרישות תקציביות בניגוד להנחיות הממונים עליהם. בוודאי אסור להם להעלות טיעונים ציבוריים שיש בהם הטעייה, דמגוגיה וזריעת פחד. עם זאת, חובתם של גופי הממשל להציג בפני הציבור את טיעוניהם בכל הנוגע לתקציב, כדי להעשיר את השיח הציבורי הדמוקרטי.

חשוב להדגיש שבכפוף להנחיות של שר הביטחון (ובצה"ל – לפי הנחיית הרמטכ"ל בהסכמת שר הביטחון) חובתם של בכירי גופי הביטחון להסביר את צורכי התקציב הנראים להם כחיוניים. אך כמובן הממשלה תחליט לפי שיקולים כלל תקציביים.

עיקר המומחיות בנושאי הביטחון הלאומי מצויה בגופי מערכת הביטחון. לכן נודעת חשיבות יתירה להצגת מלוא דעתם, בכפוף לכללי ביטחון מידע, בפני ציבורים רחבים ככל הניתן. לכן עקרונית לא צריכים הממונים הפוליטיים למנוע מבכירי גופי הביטחון מלהביע את דעתם בנושאי תקציב בפומבי, אלא בנסיבות מיוחדות. הדבר הולם לחלוטין את עקרונות הדמוקרטיה.

התרשמותי היא שטיעוני מערכת הביטחון, כולל בראש וראשונה צה"ל, בנושאי תקציב המוצגים בציבור – טיעונים אלה עונים ברובם הגדול על העקרונות המוצעים. החריגות הן מעטות, גם שדרוש להפסיקן לחלוטין – חובה המוטלת על שר הביטחון והרמטכ"ל.

לגילוי נאות אציין שלהערכתי המקצועית דרוש להגדיל את תקציב הביטחון, תוך בחינה מחדש של הקצאתו לשימושים שונים לאור תורת ביטחון לאומי ההולמת את המציאות המשתנה שפיתוחה היצירתי הדחוף חיוני לישראל. אך אין לכך קשר לעמדתי על 'דמוקרטיה וטיעוני תקציב' הנובעת מעיסוקי בתורת המשטרים והממשל.

 

הכותב הוא מחבר הספר 'מנהיג תהיה לנו! מורה נבוכים למנהיג מכונן יהודי-ציוני'

 

תקציב הביטחון יעיל למדי
ירון זליכה

דיקן הפקולטה למנהל עסקים, הקריה האקדמית אונו

מאבק בנושא תקציב הוא מאבק לגיטימי, כל עוד הוא שומר על כללי הכבוד ההדדיים, כלומר כשמדברים בנימוס ושלא מכפישים ומשמיצים. תקציב הביטחון הוא סוגיה חברתית מהמעלה הראשונה ואיני חסיד של סתימת פיות.

שר הביטחון הוא חבר בממשלה שמאשרת את התקציב. וכי יעלה על הדעת שהוא ואנשיו לא יוכלו להתבטא על המשמעות של קיצוץ תקציבם? אמנם לא מוכרחים לשמוע להם בפועל, אבל זכותם להתבטא.

דיון בחדרי חדרים בסוגיה שהיא כלכלית חברתית עלול להביא לתוצאה שלילית. בלי ביקורת ציבורית עלולים להגיע לפשרות שאינן אופטימליות. כאן המקום לציין שלא כל תקציב הביטחון הוא מטוסים וצוללות, אלא רובו עוסק בשכר, פנסיה ורכש אחר. רק בדברים שהם סודיים באמת אפשר לדבר בחדרי חדרים.

הציפייה של האוצר לקצץ הרבה מתקציב הביטחון בטענה שביצוע התקציב אינו יעיל היא ציפייה מופרזת. למיטב ידיעתי וניסיוני, ביצוע התקציב יעיל לא פחות מביצוע התקציב של העניינים האזרחיים. זה לא אומר שאין מה לעשות ואין מה להתייעל, כי תמיד יש מה לעשות, אבל אין לתלות את כל הבעיות בתקציב הביטחון. אמירה כזו היא אמירה חסרת שחר שבורחת מאחריות.

אני נוטה להסכים עם צה"ל שאין מקום לקצץ, אלא התקציב יעיל למדי. צריך להבין שמקצצים בדרך כלל מקצצים בשל שתי סיבות: האחת – כשהתקציב לא יעיל ורוצים לקצץ את השומנים. איני חושב שזה המצב. חוסר היעילות בתקציב הביטחון מגיע למאות מיליונים אחדים ובוודאי לא למיליארדים. השנייה – כשהמדינה במשבר שנובע מתקציב גדול מדי. וגם זה לא רלוונטי. המשק הלאומי נכנס למיתון בשל מדיניות כלכלית שגויה שהנהיג משרד האוצר ולא בגלל צה"ל.

 לבחון את השלכות הקיצוץ
השר יוסי פלד
אלוף (מיל')

על אף עברי הצבאי, איני חושב שתקציב הביטחון קדוש. מותר לבדוק אותו ולבחון אותו – רק הכרחי להבין את המשמעויות של הבדיקה והקיצוץ במידת הצורך.
הצבעתי נגד דוח טרכטנברג, כי לפני הדוח אמרו שאין מספיק תקציב לצבא, אך בדוח היה כתוב שרוצים לקצץ בתקציב של צה"ל

לדעתי, היום יש מקום לבחון את מבנהו הארגוני של צה"ל ולראות האם וכיצד ניתן לשנותו ולחסוך בעלויות שונות.

אני הצבעתי נגד דוח טרכטנברג, כי מצד אחד לפני הדוח אמרו שאין מספיק תקציב לצה"ל, ומצד שני בדוח היה כתוב שרוצים לקצץ בתקציב של צה"ל ושיש ממה לקצץ. השאלה שצריכה להישאל ולהתברר היא האם הקיצוץ ישפיע על הרכש, על האימונים, על המלאי או על רמת המוכנות של צה"ל מול האיומים ואיך הקיצוץ ישפיע על מצב חירום. אם בלי לברר נושאים אלו יקצצו בתקציב הביטחון בלי להיות זהירים, אחר כך יטענו שנתנו יד לפגיעה בביטחון המדינה.

כך שלטעמי השאלה המרכזית היא לא אם מאבקו הציבורי של צה"ל להגדלת תקציבו הוא מאבק לגיטימי, או שהוא מנוגד להתנהלות דמוקרטית ראויה, אלא מהן ההשלכות של כל החלטה בנוגע לתקציב זה.

 

שיעשו תחילה את תפקידם

קודם כל שידאגו למנוע את פיגועי הטרור, שכבר משבוע שעבר רק הולכים וגוברים בכבישים שלנו ברחבי יהודה ושומרון בצורת "חטיפת רכבים" ועוד! לדרוש כסף ותוספת הכי קל. השאלה הגדולה היא עבור מה הכסף? 
עבור גירוש יהודים מביתם באמצע הלילה או בתגובה לפיגוע רצחני להרס צריף ריק מאוד?

מיכל שינפלד, גינות שומרון

 

לצבא אין פטור מביקורת

נכון שהצבא עסוק ימים ולילות למען שמירה על המדינה, וצודק מי שיאמר שיש אינסוף איומים ושאירגוני החבלה יותר מאובזרים ומשוכללים וחובה לתת מענה.
אך אין זה מקובל שהצבא מונע מהמדינה וממשרד האוצר את הביקורת הראויה של 'לאן הולך הכסף', ביקורת שנעשית כלפי כל משרדי הממשלה. וכן אפשרי ליעל את ההוצאות ולשמור על האיכות.
אל לנו לשכוח שהצבא הוא אמצעי להגן על הרווחה והמדינה שלנו , וניהול החיים זו המטרה. וברגע שהצבא לוקח נתח גדול כל-כך ולא נותן שיבקרו אותו, ישנה פגיעה ישירה בחיי היום-יום בחינוך ברווחה ובבריאות.

אורי, בית רימון