בשבע 483: העוסקים והעוסקות בצורכי ציבור באמונה

מאות גבאי בתי כנסת, ראשי מועצות ורבני קהילות יהודיות השתתפו השבוע ב"ועידה העולמית של העוסקים בצורכי ציבור באמונה" בירושלים

שמואל אדלמן , ז' באדר תשע"ב

יוזמי האירוע קראו לפתוח את בתי הכנסת בפני כלל הציבור. "בתי הכנסת חייבים להיפתח בפני כולם", אומר דודו סעדה, יו"ר בשבע, "על הגבאים וחברי הקהילה להשקיע מאמץ בלתי פוסק למען האחדות בעם ישראל. זוהי קריאה חשובה אשר לצערי איננה מובנת מאליה בקרב רבים מעם ישראל, ויש לשנות תפישה זו מן השורש".

במהלך הוועידה אשר כללה דיונים בנושאים תורניים ומקצועיים הקשורים בעבודת הגבאי וראש הקהילה, עלה נושא מעמדו הרצוי של בית הכנסת כמרכז רוחני וקהילתי לכלל ישראל, הועלו רעיונות שונים והוצגו פרויקטים חדשים במטרה להנגיש את בית הכנסת לכלל האוכלוסייה. גם הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמר, הצטרף לקריאה וציין בדבריו כי בתי הכנסת הם מקום של אחווה וידידות בין חלקי העם, וכי יש לפתוח את הלבבות למען אחדות ישראל.

בשיאה של הוועידה הוענקו עיטורי מפעל חיים לגבאים נבחרים העוסקים בצורכי ציבור באמונה אשר נבחרו בעקבות המלצות הציבור בידי ועדה מיוחדת בראשותו של הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר. "תפקיד הגבאי בבית הכנסת הוא אחד מהתפקידים היותר כפויי טובה שישנם", אמר דודו סעדה, "הוועידה היא הזדמנות להעריך את מי העושים עבודת קודש בתחומים אלו למען הכלל, ולהוקיר להם תודה". בין מקבלי העיטור זכו לתשומת לב מיוחדת שתי נשים, ניצה סמילנסקי מקיבוץ עין חרוד ותקווה צמח-שביט מקיבוץ איילת השחר, חברות בקיבוצים חילוניים אשר הפעילו במשך שנים רבות בתי כנסת בקיבוצים בצפון מתוך רצון לשמור על המסורת היהודית.

תקווה צמח שביט אומרת כי בקיבוץ שהיא מתגוררת בו היו בתחילה גם התנגדויות בקרב החברים, אך היא החליטה לא לוותר: "אני מנסה לתת לכל מי שמעוניין להיות חלק מבית הכנסת". תקווה, שהיא גם אמנית, תרמה לבית הכנסת לא מעט יצירות העוסקות במורשת היהודית. במהלך עבודתה פגשה גם בנערים מבני עקיבא שבאו להתנדב עם נוער אתיופי בקיבוץ והקשר שיצרה עימם נשמר עד היום.

ניצה סמילנסקי מקיבוץ עין חרוד איחוד מזכירה כי הקיבוץ הוקם ב-1921 על ידי חלוצים שנטשו את המסורת. חמש שנים לאחר מכן הגיעו חלק מההורים של החלוצים ובעבורם הוקם בית הכנסת. "מאז ועד היום לא חדלה בו תפילה", אומרת סמילנסקי בגאווה. ברבות השנים גבאי בית הכנסת הראשונים הלכו לעולמם  וסמילנסקי החליטה לקחת על עצמה את השליחות. "בית הכנסת שלנו ידע לשלב בין ערכי הציונות לערכים היהודיים. כיום יש תפילות בכל יום בבית הכנסת ומגיעים אליו כמה חוזרים בתשובה בני הקיבוץ ואנשים מהסביבה. אנו מציינים טקסי חיים כמו ברית, זבד הבת, בר מצווה ובת מצווה, ופעם בשבוע יש כאן לימוד משותף עם דודי זילברשלג. רוב החילונים מכבדים את בית הכנסת גם אם הם לא מגיעים על בסיס קבוע ושותפים גם בתרומות לאחזקתו של בית הכנסת, הקיים זה 86 שנה".

גבאים נוספים שקיבלו את עיטור מפעל החיים הם גבריאל יצקן ממעלה אדומים, אביעזר שפירא מירושלים, יצחק טורק מבת ים, אבי תאומים מראשון לציון, אבי בלוך מפדואל, שלום עפרוני מרחובות, מאיר קצין מרעננה, אבי הורוביץ ממיתר, משה ברקוביץ מגבעת שמואל, גדעון ממרוט מירושלים, דוד זאובר מתל אביב, יצחק בצלאל מרמת גן והרב יונה בליקשטיין מקראקס ונצואלה.

 גם בקיבוצים חילוניים. הרבנית שולמית מלמד מעניקה את עיטור מפעל חיים לגבאית ניצה סמילנסקי צילום: ניסים לב