בשבע 483: על התורה ועל העבודה

השופטים שביטלו את חוק טל התעלמו מתרומתו לעידוד תעסוקת חרדים. איך ישפיע יישום מסקנות ועדת הריכוזיות על הטייקונים

שלמה פיטרקובסקי , ז' באדר תשע"ב

החלטת בג"ץ מהשבוע שעבר לבטל את חוק טל, אשר נבחנה מעל דפי העיתונים, אתרי האינטרנט, ותוכניות הרדיו והטלוויזיה, זכתה לפרשנות ביטחונית וחברתית, מסוגים שונים ומכיוונים שונים. היו שסברו שזוהי הסנונית הראשונה שתבשר את בוא האביב המיוחל של השוויון בנטל. אחרים העריכו שהחלטות ופסקי דין לחוד ומציאות לחוד, וכי מה שהיה הוא שיהיה. גם פסק הדין של שופטי הרוב, ואף של שופטי המיעוט, עסק בעיקר בסוגיית השוויון בנטל, וזנח כמעט לחלוטין סוגיה נוספת, מרכזית לא פחות, שעמדה במרכזו של חוק טל: שילוב החברה החרדית במעגל העבודה.

אחת הבעיות המרכזיות המעיקות על הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים היא שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה. לנתון הנמוך יחסית לעולם המערבי ישנן כמה סיבות, אולם אחת המרכזיות בהן היא הדרת החברה החרדית ממעגל העבודה, שחלקה מרצון וחלקה מאונס. במשך שנים נוצר קשר גורדי בין הסדר דחיית השירות של בחורי הישיבה והאברכים החרדים ובין האיסור שהוטל עליהם לעבוד במהלך השנים הללו, שהביא לכך שבפועל הם לא השתלבו יותר במעגל העבודה. אחת ממטרותיו המוצהרות של חוק טל היתה לשבור את הקשר הזה, ובמקביל לשילובם של חלק מהחרדים בשירות צבאי או אזרחי, לאפשר לכמות גדולה ככל הניתן של חרדים לרכוש השכלה אקדמית ולהשתלב בשוק העבודה.

על מנת להשיג את המטרה הזו נבנו בחוק טל כמה מנגנונים, אחד מהם הוא 'שנת ההכרעה', אשר מטרתם היתה להבטיח כי צעיר חרדי שיחפוץ בכך יוכל להשתלב בשוק העבודה. החלטת בג"ץ בנושא חוק טל התבססה במידה רבה על מסקנתם של שופטי הרוב, לפיה החוק נכשל בהשגת מטרתו העיקרית: הגדלת השוויון בנשיאה בנטל. אולם שופטים אלו זנחו לחלוטין את התוצאה השנייה של החוק, זו שדווקא הושגה גם אם במידה חלקית, והיא הגדלה משמעותית של שיעור ההשתתפות של חרדים במעגל העבודה. מתוך הקבוצה הלא מבוטלת של חרדים אשר פנו ל'שנת הכרעה', אחוז קטן יחסית התגייס לשירות צבאי ממשי, אולם אחוז גדול הרבה יותר שולב בפועל במעגל העבודה לאחר שירות צבאי או אזרחי סמלי.

גורם המעורה בתחום מביע בשיחה עם 'בשבע' חשש כי פסיקתו של בג"ץ אשר תחייב את הכנסת לבנות חוק חלופי, עלולה להסיג לאחור את ההתקדמות הרבה בנושא שילוב חרדים במעגל העבודה. לטענתו, כל הסדר חדש שיגובש, וזאת בהנחה שהממשלה והכנסת ייאלצו לגבש הסדר כזה משום שגיוס בכפייה איננו אופציה, יהיה חייב לתת מענה הולם לסוגיית השילוב במעגל העבודה. "אסור לשפוך את התינוק עם המים. אם המדינה לוקחת ברצינות את מסקנות טרכטנברג לפיהן שילוב חרדים במעגל העבודה הוא משימה לאומית, היא חייבת לתת לזה ביטוי בחוק החדש שייחקק. אסור להביא למצב שבו החברה החרדית תחזור להיות חברת לומדים מוחלטת כפי שהיתה עד לפני כעשור".

 "לא לפגוע בהתקדמות שהושגה עד כה". יריד תעסוקה לחרדים צילום: פלאש90'

הקץ לפירמידות

מי שחשש שמסקנות ועדת הריכוזיות יישארו כאות מתה באחת מהמגירות הרבות שבמשרד האוצר, יכול כעת להתעודד. בראשית השבוע הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא עומד מאחורי המסקנות כפי שהן, וכי לא יקים ועדה ליישום או ועדה לדיון, אלא יפעל ליישום מיידי ככל הניתן של ההמלצות שגובשו. נתניהו דחה הצעה שהעלה בישיבה השר דן מרידור, לפיה תוקם ועדת שרים מיוחדת שתדון במסקנות ואמר כי "אין טעם בעיכוב המסקנות, אלא להיפך, יש להאיץ את הטיפול בנושא כבר בזמן הקרוב".

מסקנות הוועדה, בצירוף אמירותיו של ראש הממשלה, הכניסו את הקבוצות העסקיות הגדולות במשק לתזזית, מאחר שחלק גדול מהן עלול למצוא את עצמו מושפע מאחת משתי ההמלצות העיקריות של הוועדה. למי שלא נכח בפרקים הקודמים, נזכיר כי המלצות הוועדה נגעו בשני נושאים עיקריים: האחד הוא הפרדת אחזקות ריאליות משמעותיות מאחזקות פיננסיות, כך שאיש עסקים או קבוצה עסקית לא יוכלו להחזיק בעת ובעונה אחת גם בלווה גדול (חברה שפעילותה היא עסקית ריאלית) וגם במלווה גדול (בנק או גוף מוסדי גדול, אשר מנהל כספים ומעניק אשראי בהיקפים גדולים). הנושא השני הוא הפירמידות העסקיות, כלומר אותו מבנה עסקי שבו חברות אוחזות בבעלות על חברות בנות, נכדות, נינות ומעבר לכך. על פי ההמלצות, לא ניתן יהיה להחזיק בפירמידה עסקית חדשה שבה ישנן למעלה משתי 'שכבות'. בנוסף לכך, פירמידות עסקיות מורכבות הקיימות כיום תצטרכנה 'לשטח' את המבנה ותיאלצנה לעמוד תחת פיקוח מחמיר.

בין המלצות הביניים של הוועדה להמלצות הסופיות עברו המסקנות שורה של שינויים, אשר בניגוד לרגיל במקומותינו לאו דווקא הקלו על הנפגעים הפוטנציאליים. בחלק מהמקומות, במיוחד בכל מה שנוגע לאחזקות המנוגדות, פיננסיות וריאליות, המלצותיה הסופיות של הוועדה מחמירות יותר מההמלצות הראשוניות. אמנם, ברגע זה לא נראה שייפגעו מההמלצות קבוצות עסקיות נוספות מלבד הקבוצות הגדולות הידועות של נוחי דנקנר, יצחק תשובה וצדיק בינו, קבוצות שהיו על הרדאר גם במסקנות הביניים. המצטרפת האפשרית היחידה היא קרן 'אייפקס', אשר ייתכן שאחזקותיה בתנובה ופסגות במקביל תיאסרנה.

לאור זאת, המשמעות העיקרית של ההמלצות תהיה עתידית ותמנע את יצירתן של קבוצות חדשות שכאלו, בהן ישנה אחזקה משמעותית, פיננסית וריאלית. ההמלצה השנייה לעומת זאת, שתביא ל'שיטוח' הפירמידות, עשויה להשפיע על כמות גדולה הרבה יותר של חברות. בטווח הבינוני והרחוק תשנה ההמלצה לחלוטין את המבנה הפירמידלי אשר הפך חביב כל כך על אנשי העסקים בישראל, ותחייב אותם לשתף את הציבור באחזקותיהם בדרך שלא תפגע בו.

 

כלכלה והלכה

 מיהו אביון?

הרב שלמה אישון

חייב אדם ליתן בפורים לפחות שתי מתנות לשני עניים, ו"מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים" (רמב"ם).

בהלכות צדקה (יו"ד סימן רנג) מגדיר השו"ע עני כמי שאין לו סכום של 200 זוז שהוא הסכום המינימלי הנדרש לפרנסה לשנה. סכום זה משתנה בהתאם למקום ולזמן, ובימינו ייחשב לעני כל מי שאין לו הכנסה קבועה היכולה לספק את הנדרש לצרכים ההכרחיים לפרנסת ביתו, ואין לו נכסים שיכול למכרם ולהתפרנס מהם. הנותן 'מתנות לאביונים' לאדם זה יוצא ידי חובתו, אף אם כבר קדמו אחרים ונתנו לו ויש לו כבר די לפרנסת ביתו לאותו יום.

מי שנפלו עליו הוצאות חריגות, כגון הוצאות רפואיות וכדו', אף שיש לו הכנסה קבועה המספקת לו להוצאות הרגילות - אם אין לו מספיק לצורך ההוצאה החריגה, נחשב גם כן לעני. מאידך, בן הסמוך על שולחן אביו, אף שאין לו הכנסה קבועה משלו אינו נחשב עני.

יש הסבורים שהיות שהמצווה מוגדרת 'מתנות לאביונים', יש להעדיף אביון שהוא עני מרוד, שמרוב עניותו אינו מתבייש לבקש (עפ"י ב"מ קיא ע"ב). אולם בערוך השולחן דחה זאת וכתב שפשוט שיוצאים ידי חובה גם בעני רגיל, אלא שהמצווה הוגדרה כ'מתנות לאביונים' להשמיענו שאפילו באביון, שהוא בעצמו מבקש, יוצאים ידי חובה, וכל שכן בעני "שמתבייש לבקש ואתה מקדים ונותן לו שיש מצווה יותר".

הלכה מיוחדת נאמרה בפורים: "אין מדקדקים במעות פורים, אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו" (שו"ע תרצד ג). הלכה זו היא מדין שמחת הפורים הכוללת את החובה לשמח כל אחד - בין עני ובין עשיר. אכן, ידי חובת מתנות לאביונים ניתן לצאת רק אם נותנים למי שהוא עני באמת.

 

הכותב הוא ראש מכון כת"ר