חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

הפרלמנט הירושלמי

כנס ירושלים התשיעי שנערך השבוע, עמד בסימן סוגיות שהסעירו את המגזר הדתי והכללי בשנה החולפת
01/03/12, 11:40
רבקי גולדפינגר

נועם שליט הגן על תמיכתו בעסקת שחרור המחבלים, יהודית שילת הסבירה מדוע נחוצה פעילותו של פורום 'תקנה', לימור לבנת הצהירה שאין ימניות ללא מסורת יהודית והרב הצבאי הראשי טען שדווקא התנהלות הדתיים גרמה לסערת שירת הנשים בצה"ל

מאות בני אדם השתתפו השבוע בכנס ירושלים של עיתון 'בשבע', המקבילה הדתית-לאומית לכנס הרצליה. הכנס, המתקיים זו השנה התשיעית, מספק במה לנושאים בוערים הנמצאים על סדר יומו של המגזר הדתי בישראל. גם השנה התארחו בכנס דמויות מפתח, רבנים, שרים, חברי כנסת, הוגי דעות ובכירים באקדמיה ובתקשורת.

המושב הפותח את הכנס דן באחת הסוגיות האקטואליות שהסעירו את המגזר הדתי ומערכת הביטחון בתקופה האחרונה: השתלבות הציבור הדתי-לאומי בצה"ל. הפאנל עסק בריבוי החיילים הדתיים בצבא וניסה לעמוד על ההשלכות הנובעות מכך. בין המשתתפים בדיון היו הרב אליעזר מלמד ראש הישיבה ורב היישוב הר ברכה, הרב רפי פרץ הרב הראשי לצה"ל, ד"ר ראובן גל יו"ר אגודת חוקרי צבא וחברה בישראל וסא"ל במיל' הרב אבשלום קציר רב חיל האוויר לשעבר.

"הרמטכ"ל אינו איש מוסר"

בפתיחת דבריו הדגיש הרב רפי פרץ כי על החיילים הדתיים להגיע לצה"ל מתוך צניעות וענווה. "ליבת החינוך שלנו היא שותפות בדרך. בחינוך שלנו אין שמץ של התנשאות. אני נמצא ביחידות ורואה את כמות הדתיים, שהיא בהחלט לא פרופורציונלית. הם גם עושים עבודה נפלאה, אבל זו לא סיבה שנתגאה", אמר הרב פרץ. "זה צבא העם וזו גדולתו. אבוי לנו אם הצבא הזה לא יהיה צבא העם, אלא יהיה צבא של סקטור כזה או אחר. אוי ואבוי לנו אם המילה 'השתלטות' תעלה על דל שפתינו. אנחנו לא צריכים לקחת את המושכות ולעשות ככל העולה על רוחנו. צריך לדעת להשתלב", הדגיש הרב פרץ. "אני חושב שעם השנים התקדמנו מאוד בצבא מבחינת היחס לדת, גם לחרדים. בצבא עושים מה שאפשר כדי שהשירות יהיה מתאים לכולם".

הרב אליעזר מלמד ציין בדבריו כי בעת לחימה לא קיים הבדל בין חייל דתי לחייל חילוני. "בחיילות עצמה אין הבדל בין מפקד דתי ושאינו דתי. בשעת מלחמה אין הבדל והאחדות באה לידי ביטוי". יחד עם זאת, טוען הרב מלמד כי דווקא בגלל אותו ערך אחדות המתגלה בצבא, חשוב ביותר לשמור שהצבא יהיה 'צבא לשם צבא בלבד', כהגדרתו. "הצבא לא צריך לחנך לא לפמיניזם ולא לערך ליברלי אחר. הרמטכ"ל הוא לא איש מוסר ולא איש חינוך, והוא צריך להתמקד במקצוע שבו הוא מצטיין ולהשאיר את הנושאים הערכיים מחוץ לצבא. ערך הצבא הוא מספיק גדול ולא צריך להכניס עוד ויכוחים שמזיקים", קובע הרב מלמד. "לנו יש ויכוח עמוק על השירות בצבא עם הציבור החרדי. אבל בפועל קשה מאוד לנהל ויכוח אידיאולוגי עם החרדים, כאשר אנחנו שומעים שוב ושוב על מקרים של חיילים דתיים שנאלצים לשנות את אורחות חייהם בגלל הצבא. לפעמים צריך אפילו לשבת בכלא כדי לשמור על ההלכה בצבא".

הרב מלמד ציין כי הוא מצפה מהרב הצבאי הראשי להבהיר לרמטכ"ל את ההשלכות החמורות הנגזרות ממקרים כגון אלו. "אני מצפה מהרב פרץ לספר לרמטכ"ל עד כמה הדבר הזה פוגע וכמה אנשים מחליטים בשל כך לא לשרת בצבא. כשהרמטכ"ל מתבטא שחיילים דתיים נענשו בגלל שטענו שמבחינתם ההלכה קודמת לצבא, הוא לא מבין שהוא גורם שלחיילים יראי שמיים תהיה בעיה לשרת בצבא. כל אדם ירא שמיים מחויב קודם כל להלכה", קובע הרב מלמד. "כמו שאין מי שחושב שפקודה היא מעל למצפון, אז אצל דתיים ההלכה היא המצפון".

כתגובה לטענתו של הרב מלמד שהרמטכ"ל אינו צריך להתערב בסוגיות מוסריות, השיב הרב פרץ: "רמטכ"ל צה"ל עוסק בסוגיות ערכיות וחינוכיות ורואה זאת כחלק אינטגרלי מתפקידו כמפקד בצבא. זכותנו הגדולה היא שאנחנו בצבא שיודע את צידוקו הערכי והמוסרי, זו מעלתנו ואני רואה בכך עוצמה גדולה", אמר הרב פרץ והתריע מפני הסכנה הטמונה במחלוקת: "אנחנו נמצאים במרקם עדין מאוד. הרבה מאוד חיילים משרתים ביישובים שונים יומם ולילה, למרות שהם לא מאמינים בצורך להיות שם. הם עושים זאת במסירות ובאהבה כי הם מבינים שיש משהו משותף שהוא מעל למחלוקות. אני בוודאי חושב שאי אפשר לשחק בהלכה. מעמדת הרב הצבאי הראשי אני אומר: הצבא מכבד את מסורת ישראל ברמות הכי גבוהות שאני מכיר, הלוואי שבחיים האזרחיים היה לנו דבר כזה".
הרב אליעזר מלמד: "אני מצפה מהרב פרץ לספר לרמטכ"ל עד כמה הדבר הזה פוגע. כשהרמטכ"ל מתבטא שחיילים דתיים נענשו בגלל שטענו שמבחינתם ההלכה קודמת לצבא, הוא לא מבין שהוא גורם שלחיילים יראי שמיים תהיה בעיה לשרת בצבא"

לשאלת מנחה המושב, העיתונאי עמית סגל, כי לטענת הרב מלמד הרבצ"ר איננו מעניק לחייל הדתי את ההגנה והתמיכה שהוא נזקק לה, השיב הרב פרץ בציטוט מדברי הרמטכ"ל: "הצבא מאוד מכבד את המסורת. יש סוגיות והתמודדות, אבל אנחנו בצבא אחר היום. יש תהליכים ויש שינויים. הרמטכ"ל אמר בזו הלשון: 'אני מצפה ממפקד שיכיר את צרכיו המיוחדים של חייליו, רגישותם ואמונתם וייתן להם את המענה הפרטני הראוי והמכבד ביותר'". הרב פרץ התייחס בתשובתו גם למקרה הצוערים בבה"ד 1: "החיילים עשו נכון כשרצו לצאת, אבל כשהמפקד אמר להם 'נא לשבת', זה שונה מהלכות שבת, כי ברור שאסור לציית למפקד שפוקד לחלל שבת בלי סיבה. אבל כשמפקד אומר לחייליו 'נא לשבת', יש מפגש בין ערכים. אבל יש אפשרויות להתמודד עם ההלכה, אפשר להסיט את הראש, לא להתכוון. ברור שאנחנו שומרים על ההלכה אבל גם שומרים על האחדות. אני דואג שבהליכה המשותפת נשמור על שני הערכים הללו", אמר הרב פרץ.

בתגובה הדגיש הרב מלמד כי על הצבא לאפשר לחייל הדתי להמשיך ולשמור על אמונתו ואורחות חייו. "כדי לשמור על תפקידו החשוב והקדוש, חייב צה"ל להיות נקי מהוויכוחים האלו ולהעניק לחייל את האפשרות לשמור מצוות כפי שההלכה מורה. פה הכשל של הצבא, הצבא לא מבין את תפקידו כצבא הגנה לישראל, לכלל ישראל". הרב פרץ דחה את דברי הביקורת מצד הרב מלמד: "זו סכנה גדולה מאוד לבוא ולדבר על הצבא שלנו ככזה שאינו מאפשר השתלבות של הציבור שלנו".

הרב פרץ הפנה אצבע מאשימה כלפי הציבור הדתי בהתנהלותו סביב סוגיית שירת נשים: "לא ראיתי שום תחנה בדרך שבה הצבא אמר 'על אפכם ועל חמתכם'. הפעם היחידה שהצבא עשה בעיות ופעל ראש בראש היה כשהציבור שלנו החליט לקחת את נושא שירת נשים ולעשות מזה סיפור של 'הורדת ידיים', אז הצבא אמר: גם אני יכול ברוח כזו. ב"ה הצבא כבר ירד מזה והוא אומר בצורה מאוד שקולה שהוא מכבד כל חייל. יחד עם זאת, לא נוותר על זה שהולכים ביחד. אין לנו את הפריווילגיה להיות בצד. יש להבין, החיים אינם זבנג וגמרנו. מדובר בתהליך וצריך סבלנות", סיכם הרב פרץ.

 

לבנת: "אני לא חילונית"

מושב נוסף בכנס דן בשאלת עתידו של הימין החילוני בישראל. מנחת הפאנל, העיתונאית אמילי עמרוסי, שאלה את המשתתפים האם התשתית האידיאולוגית של הימין החילוני, שאיננה כפופה לאמונה הדתית, תהיה מסוגלת להישאר איתנה לאורך השנים. עמרוסי
עו"ד אביעד ויסולי: "פורום שהוא גם הדיין, גם התובע וגם המוציא לפועל, ללא הליך משפטי וללא פרוטוקול, הינו פסול. זוהי חבורה של תליינים, פעילות בלתי אפשרית. הנזק שעשה הפורום הוא נזק שאי אפשר לתקנו"
הביאה דוגמאות לפוליטיקאים חילונים רבים ששינו את דרכם האידיאולוגית בנסיבות שונות, כמו אריאל שרון, ציפי לבני, מנחם בגין, צחי הנגבי ועוד.

שרת התרבות והספורט לימור ליבנת הדגישה כי בסיס אמונתה מושתת באופן מהותי על ספר התנ"ך. "אין ספק שלא ניתן להישאר לחיות כאן ללא החיבור לספר הספרים". השרה ליבנת סיפרה כי גדלה בבית רוויזיוניסטי המחובר לשורשים ולמקורות היהודיים. "אבא שלי, שאינו דתי, לא הרשה לי מעולם לכנות את עצמי 'חילונית'. הוא תמיד אמר לי 'את לא חילונית, את יכולה לומר שאינך מקיימת את כל המצוות. גם אדם דתי לא מקיים את כל המצוות'. התחנכנו על הערך של מצוות יישוב ארץ ישראל, ששקולה כנגד כל המצוות". עוד אמרה ליבנת: "הפרקטיקה הדתית וגם הרעיונות הדתיים לא היו זרים לנו, גם אם סוציולוגית לא השתייכנו לציבור המכונה דתי. מהבחינה הזאת, הייתי מגדירה את עצמי מסורתית. כלומר מי שנטועה במסורת, שמבינה את החשיבות המכריעה שיש למסורת הדתית, התרבותית, האידיאית על עיצוב חיינו ועל שאלת הזהות שלנו".

ליבנת הסבירה כי היא רואה במסורתיות יסוד מהותי בזהותה: "המסורתיות היא הבנה שהמודרנה על היבטיה והישגיה השונים, לא תוכל לספק את האדם החדש ולא תשרוד אם לא נציב לידה גם את הערכים הוותיקים ונתיך אותם בזהותנו. הערכים הוותיקים מכילים ערכי דת, משפחה, לאום, אדמה, והיום גם את ערכי הציונות הקלאסית, ערכי ההתיישבות וההגנה על המולדת, מדינה יהודית ועוד. שאלת חבישת הכיפה היא היום יותר עניין סוציולוגי מאשר סוגיה תיאולוגית. כולנו מכירים אנשים שלא חובשים כיפה ואלוקים בליבם ובמעשיהם, וגם להפך", אמרה ליבנת.

מושב טעון במיוחד בכנס עסק בסוגיית פורום תקנה. בין המשתתפים היו הרב שמואל אליהו רבה של צפת, ד"ר דניאל גוטליב, דבי גרוס מנהלת מרכז הסיוע לנשים דתיות, עו"ד אביעד ויסולי, יהודית שילת מנהלת הפורום ורועי שרון כתב ערוץ 10, אשר חשף את פרשת הרב אלון.

הדיון הפך לסוער במיוחד כאשר עו"ד אביעד ויסולי, המקורב למשפחת הרב אלון, טען כי פורום תקנה הם 'חבורת תליינים', כהגדרתו. "פורום שהוא גם הדיין, גם התובע וגם המוציא לפועל, ללא הליך משפטי וללא פרוטוקול, הוא פסול. הנזק שעשה הפורום כאשר פנה לתקשורת בפרשת הרב אלון בטרם הוכחה אשמתו, הוא נזק שאי אפשר לתקנו", אמר ויסולי.

יהודית שילת ודבי גרוס, חברות 'תקנה', הבהירו את החשיבות הרבה בפורום. "פורום תקנה נחוץ ונדרש", טענה שילת בתוקף. "בפורום חברים רבנים בכירים רבים לצד נשים. הרב לבנון תליין? הרב ליכטנשטיין תליין? הסיכוי כי איש או אישה ימציאו עוול כזה הוא נמוך. ומכל מקום, בתהליך המורכב אשר במסגרתו מטופלת כל תלונה המגיעה לפורום, הכולל אימות ועדויות, אין מקום לטעויות", אמרה שילת והרחיבה על ההליך הפורמלי של הטיפול בתלונות. "זה לא בית משפט, ואנחנו לא פועלים על פי הפרוצדורות של בית משפט, עם כל המורכבות של הנושא". ד"ר דניאל גוטליב אמר כי הקמת הפורום היא בשורה חשובה, אשר מעבירה את המסר כי הבעיה אכן קיימת בכל קהילה ויש התייחסות לכך.

"בג"ץ עבר על החוק"

אחד המושבים הסוערים שהתקיימו בכנס ירושלים דן בסוגיית מחיר החזרתם של חטופים ישראלים אל מול האחריות הציבורית של מדינת ישראל כלפי חייליה ואזרחיה. מנחה המושב היה עורך 'בשבע', עמנואל שילה.

את הדיון פתח רבה של קריית ארבע-חברון, הרב דב ליאור, בסקירה על הלכות פדיון שבויים על פי דין תורה, במהלכה הביע את התנגדותו הנחרצת לעסקת שליט: "כל כניעה לטרור תגביר את האיומים והסחיטה. אם הם רואים שהסכימו על אלף מחבלים, מחר יבקשו עשרת אלפים. שחרור מחבלים עם סבירות גבוהה שיחזרו לטרור מהווה סכנה וכניעה לטרור. היה צריך למצוא דרכים אחרות ולא כניעה לסחטנות, מבלי לסכן אזרחים במדינת ישראל".
מאיר אינדור: "רבים מתומכי העסקה פעלו מתוך תפיסה של שלום. מהרגע הראשון פעלו במטה אנשים שחשבו שהמחבלים כלל לא צריכים לשבת בכלא. ח"כ ציפי חוטובלי ופעילי ימין שונים סולקו בבושת פנים ממטה המאבק"

נועם שליט, אביו של החייל החטוף גלעד שליט, הסביר כי משפחתו נלחמה על חיי הבן. "אני בטוח שכל אחד מהקהל היה נלחם באותה צורה כמונו. אנחנו לא דרשנו מהממשלה לשחרר אפילו מחבל אחד. אמרנו לראשי הממשלות שהתחלפו 'אם אתם יודעים להחזיר את גלעד באופציה צבאית או מודיעינית או בכל מנוף לחץ אחר, אז תעשו את זה'". עוד אמר שליט כי רק בחלוף השנים, משלא נראו כל תוצאות בשטח, הועלתה דרישתם לביצוע העסקה. "התבצע משא ומתן מול ארגון הטרור שחטף את גלעד ונעשו טעויות אסטרטגיות מהותיות בניהול המשא ומתן", האשים שליט. "ביקשנו מהממשלה להפעיל לחץ על החמאס כדי להכביד על הארגון, הלכנו לבג"ץ, חסמנו את משאיות הכסף לעזה, אך ממשלת ישראל המשיכה להעביר כסף. כשראינו שהסיכוי לקבל אותו בחיים ולא בארון הולך וקטן, אמרנו שיש את האופציה לשחרור מחבלים".

לשאלת המנחה בנוגע למחיר הכבד הכרוך בשחרור מרצחים, השיב שליט כי לא ניתן לשכנע אף הורה לוותר על חיי בנו מסיבות שונות. עם זאת, קרא שליט למדינת ישראל לפעול להחזרת ההרתעה: "על ישראל לפעול בכל דרך שתביא את ארגוני הטרור לחשוש מלבצע חטיפות עתידיות", אמר שליט.

עו"ד זאב דסברג, מנהל המכון המשפטי לחקר הטרור ואח שכול בעצמו, ציין בדבריו כי על אף שברמה האישית פעילותה של משפחת שליט היתה דוגמא ומופת לכל הורה, ברמה הציבורית לממשלת ישראל היה אסור להקשיב לה. "אין דבר יותר אנטי-משפטי מאשר שחרורם של אסירים מורשעים וחנינתם. אין בעולם הליך משפטי דומה לזה. בג"ץ עבר על החוק והיה צריך למצוא אמצעי לחץ נוספים".

מאיר אינדור מארגון 'אלמגור' תקף בחריפות את מטה המאבק לשחרורו של גלעד, ואת נועם שליט עצמו. "אצל רבים מהפעילים שחרור המחבלים היה מטעמים אידיאולוגיים. רבים מתומכי העסקה פעלו מתוך תפיסה של שלום. מהרגע הראשון פעלו במטה שליט אנשים שחשבו שהמחבלים כלל לא צריכים לשבת בכלא. ח"כ ציפי חוטובלי ופעילי ימין שונים סולקו בבושת פנים ממטה המאבק. מאבק מטה שליט היה אידיאולוגיה מבישה של כניעה", טען אינדור.

rivki@besheva.co.il

 

'פרס ירושלים'

לאורך שני ימי הכנס הוענקו פרסי ירושלים לאישים ולמוסדות כאות הוקרה והערכה על פועלם למען התורה, העם והארץ. מקבלי הפרסים היו הרב משה לוינגר, ממקימי גוש אמונים, על עשייתו הענפה בתחום ההתיישבות ביו"ש, ובפרט בחברון; פרופ' נח דנא פיקארד, נשיא בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, על קידום ושילוב תורה ומדע והקמת דור חדש מבני הציונות הדתית בתעשיית ההיי-טק; תומר מוסקוביץ', מנכ"ל חברת משהב, על קידום הבנייה לציבור הדתי-לאומי בכל רחבי ישראל; גרשון מסיקה ראש מועצה אזורית שומרון, על עשייתו בפיתוח ובניית יישובי השומרון, לצד הקמת המערך האסטרטגי להסברה על חשיבות ההתיישבות בשומרון; פורום המדרשות התורניות לבנות, על התרומה בתחום העשרת עולמן הרוחני של בנות ונשים; חנה מלמד, על פועלה בעידוד עליית יהודים לישראל; והחזן חיים אדלר, על תרומתו הגדולה לעולם החזנות במשך למעלה מיובל שנים, כחזן העיר תל אביב וחזן בית הכנסת הגדול בירושלים.