בשבע 483: עידן חדש בעליון

השופט אשר גרוניס הושבע לתפקידו ובמערכת הפוליטית תלו תקוות רבות בגישתו השמרנית. למרות זאת, גורמים משפטיים מעריכים כי השפעתו על דרכו של בית המשפט תהיה מוגבלת

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ז' באדר תשע"ב

ביום שלישי השבוע הושבע לתפקידו נשיא בית המשפט העליון החדש, השופט אשר דן גרוניס, שעות ספורות לאחר שהנשיאה היוצאת, דורית ביניש, פרשה בטקס חגיגי של מתן פסק דין אחרון בבית המשפט העליון. עם השבעתו אמר גרוניס כי "דמוקרטיה אמיתית אינה יכולה להתקיים ללא רשות שופטת שהינה בלתי תלויה ועצמאית. השופטים ממלאים מלאכת קודש, מתוך תחושת אחריות. אנחנו נותנים שירות באופי מיוחד והשופטים עומדים בפני קשיים לא מעטים - בחלק מבתי המשפט אין תנאים פיזיים נאותים. חלק מבתי המשפט שוכנים במבנים בלתי מתאימים ובלתי ראויים".

גרוניס הוסיף כי "לצד בעיה זו חובה להזכיר את הבעיה העיקרית - עומס התיקים על בתי המשפט. על פי כל קנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה ביותר ביחס בין התיקים לגודל האוכלוסייה ולמספר השופטים, דבר הגורם לחוסר משמעותי בשירות לאזרחים, שירות אשר הם זכאים לו. בית המשפט העליון מושך את תשומת לב הציבור והתקשורת, אך חייבים לזכור שעיקר העבודה השיפוטית לא נעשית בבית המשפט העליון אלא בבתי המשפט המחוזיים, השלום והעבודה, אשר תפקידם להכריע בסכסוכים בין שני גורמים".

בעיני רבים מסמלת פרישת השופטת ביניש וכניסתו של השופט גרוניס לתפקיד סופו של עידן ותחילת עידן חדש, זאת משום נטייתו השמרנית המוצהרת של הנשיא הנכנס. אולם גורמים משפטיים מזכירים כי מבט על מפת מינוי השופטים מלמד שהשפעתו הצפויה של גרוניס עשויה להיות מוגבלת. בתקופתה של השופטת דורית ביניש כנשיאת בית המשפט העליון וכחברת הוועדה לבחירת שופטים, נבחרו לכהן במשרה הרמה של שופטי בית המשפט העליון תשעה שופטים (בבית המשפט העליון מכהנים 15 חברים). שבעה שכבר מונו לתפקידם, ושניים שמינוים ייכנס לתוקף מיד לאחר פרישתה ופרישתו של המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין. לעומת זאת, אם לא יחולו שינוים בלתי צפויים, במהלך כמעט שלוש שנות כהונתו הצפויות של השופט גרוניס תפרוש מתפקידה רק שופטת אחת, עדנה ארבל, דבר שיחייב מינוי אחד בלבד לבית המשפט העליון.

אותם גורמים מציינים כי ההחלטה למנות את מחליפיהם של השופטים ביניש וריבלין עוד קודם פרישתה של ביניש, הותירה לגרוניס מעט מאוד השפעה על הרכבו של בית המשפט העליון, ונדמה כאילו זו היתה מטרתה של ביניש כאשר הכשילה את בחירתם של סולברג וזילברטל לכהונה עוד בחודש נובמבר. לדבריהם, גרוניס, אשר השקפתו המשפטית שמרנית, יוכל אולי לנסות ולהשפיע על חבריו בעזרת הסמכות הנגזרת מתפקידו הרם, אולם שופטים כידוע הם עם עצמאי ולא מעט פעמים מצאו את עצמם נשיאי בית המשפט העליון, ואפילו השופט אהרון, ברק בדעת מיעוט.

חוק ג'ובראן: לא שירתת – לא תוכל לכהן בבית המשפט העליון

רגע שירת ההמנון אשר החותם כל טקס רשמי במדינת ישראל הוא תמיד רגע מרגש עבור משתתפי הטקס. אולם אתמול, בעת שירת המנון המדינה בסיום טקס השבעת נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס לתפקידו, בלטה שתיקתו של השופט סלים ג'ובראן, אשר נמנע מלשיר את ההמנון ועמד בעוד שפתיו חתומות.

שתיקתו של השופט עוררה זעם בקרב חוגים רחבים, אולם ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) החליט שלא להסתפק במחאה. בן ארי החליט להעלות להצבעה במליאה את הצעת החוק שלו, שהונחה כבר לפני מספר חודשים על שולחן הכנסת, אשר מבקשת להתנות מינוי לשופט בבית המשפט העליון בשירות למדינה - שירות צבאי, לאומי או אזרחי. בהצעה, אשר נדחתה אתמול (ד') על ידי חברי הכנסת ברוב של 29 מתנגדים מול ארבעה תומכים בלבד, ביקש בן ארי לקבוע כי גם מי שכבר התמנה לבית המשפט העליון למרות שאיננו עומד בתנאי, לא יוכל להתמנות לא לנשיא בית המשפט העליון ולא למשנה לנשיא.

בן ארי מסביר בשיחה עם 'בשבע', כי בבסיס הצעתו שנדחתה עומד העיקרון לפיו לא ייתכן שאדם שמקבל החלטות בשאלות הנוגעות לזהותה של המדינה לא יהיה נאמן לה. "מי שלא נאמן לערכי מדינת ישראל, לא יכול להיות שופט בבית המשפט העליון, שם מכריעים בשאלות עקרוניות וערכיות הנוגעות לדמותה של המדינה ולערכיה כמדינה יהודית וציונית. שותפות בשירות למדינה, ויהיה זה שירות צבאי, לאומי או אזרחי, מבטאת נאמנות שכזו. אני אמנם לא אוהב את הביטוי שירות אזרחי, אשר נועד להקל על אזרחיה הערביים של המדינה להצטרף אליו, אולם זה החוק, ומתברר שגם לזה מתנגדים אזרחים ערבים רבים אשר לא מוכנים להיות נאמנים למדינה".

לדעתו של בן ארי, כל השבחים שמושמעים ביממה האחרונה על השופט ג'ובראן אינם מעלים ואינם מורידים במידה שנאמנותו למדינה ולערכיה פגומה. "מדובר בטירוף מערכות. שמעתי על השופט ג'ובראן שבחים, שהוא שופט טוב, מסור, כותב פסקי דין טובים. הכל ייתכן, אבל אם הוא נגד המדינה, נגד הציונות שהיא הרעיון המכונן של המדינה, הוא יכול להיות שופט בשוודיה או בערב הסעודית אבל לא במדינת ישראל".

את שירת ההמנון רואה בן ארי כאקט שמשמעותו הסמלית היא מהותית ולא חיצונית. "משמעות של סמלים איננה בהם עצמם אלא במה שעומד מאחוריהם, במה שהם מסמלים. שמעתי דיבורים על כך שג'ובראן לא יכול לשיר 'נפש יהודי הומייה' וניגשתי לכמה חברי כנסת לא יהודים כאן במשכן הכנסת. שאלתי אותם אם הם שרים את ההמנון והם ענו לי שכן. המנון או דגל הם סמלים, אשר מקפלים מאחוריהם עולם שלם של תקוות, אמונות ואידיאולוגיות. החלטתו של השופט ג'ובראן שלא לשיר את ההמנון העמידה את הדברים על מכונם והבהירה היכן הוא עומד. לא ברור לי למה שרי מפלגת 'ישראל ביתנו', מפלגתו של אביגדור ליברמן אשר טבע את הסיסמה 'אין נאמנות – אין אזרחות', לא תמכו בוועדת השרים לחקיקה בהצעה שלי אשר באה ליישם בדיוק את אותו עיקרון".

 

מבזקים

מצבו של מנהיג הציבור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב, החמיר בלילה שעבר (ד') והוא חובר למכונת הנשמה. בבדיקותיו הרפואיות התגלה כי חום גופו של הרב עלה, ורופאיו חששו מהידבקות בדלקת ריאות והחמרה נוספת במצבו של הרב בן ה-102. שלמה קוק, דובר בית הרב אלישיב, אמר כי הרב זקוק לרחמי שמיים. "בחסדי ה' מצבו של מרן הרב אלישיב שליט"א השתפר לאחרונה, אך הערב חום גופו עלה והרופאים מודאגים", אמר קוק.

הכנסת דחתה בהצבעה בקריאה טרומית את הצעת החוק של חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) וקבוצת ח"כים להפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי. גלאון ביקשה לקבוע כי שירותי התחבורה הציבורית יופעלו גם ביום המנוחה השבועי, משקיעת החמה ביום שישי עד שקיעת החמה ביום שבת, אלא אם כן אושר אחרת על ידי שרי המשפטים והתחבורה ועל ידי ועדת החוקה של הכנסת

תושבי איתמר זועמים, לאחר שהתברר להם כי ביום ראשון הקרוב מתכוונים המינהל האזרחי והצבא לאפשר לתושבי עוורתא להיכנס לתחומי היישוב לצורך חריש מתחת לעצי הזיתים. במכתב ששיגר ועד הפעולה ביישוב נאמר כי "אנו מביעים זעזוע עמוק על כך ששנה בדיוק לאחר הרצח הלקח לא נלמד והמינהל האזרחי מאפשר לתושבי עוורתא לתכנן את הפיגוע הבא".

למרות העלייה החדה במחירי הדלק נדחתה הצעת החוק של ח"כ מאיר שטרית (קדימה), אשר ביקשה לקבוע כי יש לבטל את תשלום מס ערך מוסף אשר משולם על מרכיב הבלו בחישוב מחיר הדלק, ולהשאירו רק על מרכיב מחיר הדלק. "זה לא מס בלו, אלא מס בלוף", אמר שטרית מעל בימת הכנסת, "הממשלה אטומה ולא מוכנה לשמוע מה עובר על הציבור".

שרי 'ישראל ביתנו' שר החוץ וסגן ראש הממשלה אביגדור ליברמן, שר התיירות סטס מיסז'ניקוב ושרת הקליטה סופה לנדבר סיירו אתמול (ד') במועצות האזוריות תמר, מגילות ובקעת הירדן. בתצפית בבקעת הירדן, למרגלות הסרטבה, אמר השר ליברמן כי "במקום הזה אפשר לראות בצורה הטובה ביותר את חשיבותה של בקעת הירדן לביטחון מדינת ישראל".