בשבע 483: שאלת השבוע?

בעקבות ביטול חוק טל, כיצד יש להסדיר את שאלת הציבור החרדי והגיוס?

ירעם נתניהו , ז' באדר תשע"ב

לימוד תורה לפני הכל

הרב משה גרילק 

עורך 'משפחה'

השאלה היא לא מה יעשה עולם התורה, כי אם כיצד יפעלו השלטונות המחזיקים כעת בידם את התפוח הלוהט הזה.

עולם התורה אמר את דברו בבהירות. שום מצב לא יפגע בלומדי התורה. לא מתגייסים וזהו. כיום כבר אין אפילו רצון להסביר שלימוד התורה הוא הבסיס לקיום עם ישראל ואין בלתו כמו גם חומת מגן לעם היושב בציון. נכשלנו בהסברה, אך לא תהיה כל תזוזה בעמדתנו בנושא.

עמדה זו שלא ניתן לפגוע במעוז האומה היא לא רק נחלת הרבנים הקנאים הלא ציונים של הציבור הזה לדורותיו, כי אם גם רבנים חשובים מן המגזר הדתי-לאומי, כגון דבריו הכואבים של הרב הראשי הרב הרצוג לבן גוריון, דבריו של הרב זווין לוועידת הפועל המזרחי, ודברי הרב שאול ישראלי והרב צבי יהודה קוק, זכר צדיקים כולם לברכה. 

כמובן מדובר בלומדי תורה נטו ולא בצעירים חרדים שאינם לומדים. הללו חייבי גיוס כמו שקבע האדמו"ר מקלויזנבורג, לא ציוני מוצהר (קריית צאנז ובי"ח לניאדו), שמי שאינו לומד ולא מתגייס הריהו עובר על איסור תורה של "לא תעמוד על דם רעך". אבל לומדי תורה בשום פנים ואופן לא. לימודם הוא גיוסם והוא השוויון בנשיאה בנטל.

הבעיה היא של הפוליטיקאים, איך הם יצאו מן הסבך. אחרי ההתלהבות הראשונית בעת ביטול החוק באה ההתפכחות, אם כי במרומז.

מה יעשו? ילכו בכוח? בכפייה? הרי זה לא יצלח. התוצאה תהיה סגירת ערוצי הגיוס שנפתחו, עזיבת אלפי תלמידי חו"ל שבאים ארצה ללמוד. ואם הלחץ יגבר הרי קיימת צוואתו של הרב שך זצ"ל שנצא לגלות. נזכור את ארץ ישראל בגעגועים, אבל לימוד התורה לקיומו של עם ישראל הוא לפני הכל.

אבל בואו נסמוך על יצר הקיום של הפוליטיקאים החילונים והחרדים. הם כבר ירקחו משהו כדי להשקיט את המערכת.


בחזרה לחוק טל

אל"מ במיל' הרב משה הגר

ראש המכינה הצבאית ביתיר

ראשית, לדעתי חוק טל היה חוק מוצלח, בניגוד לאלה שחושבים אחרת. בפרספקטיבה של עשר שנים אפשר לראות שינוי במגזר החרדי: החוק יצר תהליך של השתלבות חרדים בכלכלה הישראלית וגם תחילה של כניסה לשירות הצבאי, אם במסגרת הנח"ל החרדי ואם במסגרת השח"ר לצבעיו.

העולם התורני נמצא במגננה מול החברה החילונית, וכדי להגדיל את נפח המתגייסים היו צריכים לעורר את הצורך מלמטה. דהיינו, כדי להראות שאפשר להיות חרדי בצה"ל, היה צריך ללכת לישיבות שמהן נפלט נוער חרדי, ולהביא את אותו הנוער לצבא. אני נתקלתי בנוער כזה, והם בעלי ברק בעיניים ורצון לשרת כלוחמים קרביים, ואולם לא היו מספיק מגייסים מטעם צה"ל במגזר החרדי. רק לשם השוואה, במגזר הדתי-לאומי ראשי ישיבות ומכינות מסתובבים בישיבות תיכוניות ומשכנעים את הנוער לבוא אליהם ולמסלול שלהם, ואילו במגזר החרדי יש רק אדם אחד בתפקיד הזה. זה מראה שלא באמת מעוניינים להגביר את מעורבותם של החרדים בצה"ל, וזה מוכיח שכל הסיפור נגד חוק טל וביטולו הוא פוליטי, כולל מגזרת בג"ץ.

חוק טל הוא חוק בוגר ואחראי בהבנה שתהליך ההשתלבות של הציבור החרדי במדינה הוא תהליך ארוך שנים. לא במחי החלטה פוליטית יקרה השינוי אלא בהיערכות מתאימה של הצבא לקליטה מסיבית יותר של החרדים. לכן להערכתי החוק הבא יהיה דומה לחוק טל.

גיוס לכ-ו-ל-ם

משה ארנס

שר הביטחון לשעבר

דעתי היא שכל אחד מאזרחי המדינה, גם חרדים, גם מוסלמים, גם נוצרים, צריך לשרת בצה"ל. כל אזרח במדינת ישראל צריך לקחת חלק בהגנת המדינה. זוהי המחויבות של כל אחד לארצו.

כדי להגיע למצב הזה אי אפשר לעשות זאת באמצעות חוק, כי מדובר בהיקף רחב של אוכלוסיות וגם כי עבר זמן רב שבו כל האוכלוסיות הללו אינן מתחלקות בהגנת המדינה. לכן יש צורך לעשות זאת בהדרגה.

לגבי החרדים – צריך להרחיב את המסגרות שהוקמו בצבא בשנים האחרונות, כמו הנח"ל החרדי. צריך לנסות להכפיל את מספר החרדים שישרתו בצבא ובצורה הדרגתית יישאו בעול של הגנת המדינה.

לגבי הנוצרים והמוסלמים – יש יחידת חי"ר של בדואים ששם משרתים בהתנדבות. כדאי להרחיב אותה או להקים חדשה, ויש להטיל את חובת הגיוס גם על הדרוזים שבגליל. לגבי החשש ממוסלמים ערבים, צריך לזכור שבצה"ל יש יחידות לביטחון שדה ושם בודקים כל אדם, ואם מגיעים למסקנה שאותו אדם לא נאמן למדינה והוא יכול לגרום לה נזק – לא יגייסו אותו. וזה נכון גם לגבי יהודים וגם לגבי כל אחד.

העיקרון צריך להיות שכמו שיש שוויון זכויות צריך להיות שוויון חובות, וההגנה על המדינה היא חובה על כל אזרח. אסור לחוקק חוק שבמפורש משחרר מגזר מסוים מהאוכלוסייה מלשרת בצה"ל, ולדעתי צדק בג"ץ כשאמר שחוק טל לא היה חוק אזרחי וחוקתי, ואני חושב שגם החרדים מבינים שזה מצב שאינו נכון.

 

תשובות הגולשים:

לא בכפייה

כדי לפטור זאת נצטרך להיאזר בסבלנות רבה מאוד. אי אפשר לקפוץ מדרגות. הצבא צריך להכיר את ערכם של לומדי התורה ולומדי התורה את ערכו של הצבא. זה לא יבוא בן רגע. אולי בדרך של חיזוק חיובי: לתגמל את החרדים המתגייסים, ואת היחידות הקולטות אותם. אבל בעיקר על ידי חינוך והשפעה. אבל אני מדגיש, זה לא רק חרדים שלא רוצים להתגייס ועליהם כל הפוקוס. גם הצבא לא מעוניין כלל לקלוט אותם. וצריך לפעול בשני המישורים גם יחד.

אלי דוד, כוכב יעקב

 

הזדמנות לחשיבה חדשה

עד כה היה הסדר דקיק בין שומרי התורה לבין הצבא, ניתן היה לומר שהצבא מעוניין בנו מצד הצורך האמיתי בנו כחיילים.

אולם עכשיו, שהשלטון מפר גם את ההסדר הזה ולא מראה שום ניסיון רציני להתאים את הצבא לשומרי התורה, יהיה דחוק מאוד להמשיך לטעון שהם רוצים אותנו מתוך צורך אמיתי.

מתקבל יותר על הדעת לומר שהם מחפשים דרך להקניט אותנו ולהוציא את דיבתנו רעה, לכן מצד אחד מכניסים אותנו למציאות בלתי אפשרית מבחינה ערכית, ומאידך דורשים את מה שאין באפשרותנו לתת ללא רמיסת ערכינו הקדושים. כשהתורה תתווה את צה"ל - אז נתגייס!

יהודה לרנר, יצהר

 

אסור לוותר על חיל הרוח

כמו שאין לדרוש מטייס שיקדיש זמן לבשל לחיילים אף שבלא אוכל אי אפשר להילחם, כיוון שמי שיכול לתרום באופן נעלה יותר חייב שיקדיש לכך את כל זמנו, כך מי שמסוגל כיום למרות הקשיים והפיתויים לשבת וללמוד יום שלם, אסור שחלק מזמנו יופנה לתרומה אחרת.

הלומד תורם לעם את השמירה האמיתית, הוא מגן בתורתו ובעבורו העולם קיים! הגם שלמי שאינו מאמין קשה להבין את זה, לפחות אנו הדתיים שיודעים את הפסוקים "אם בחוקותי תלכו ונתתי שלום בארץ" וכן "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי", חייבים להבין ולהעריך את חיל הרוח.

אליהו שטיינמץ, בני ברק