בשבע 483: מורשת ביניש

שלושה פסקים מהדהדים שהוציאה דורית ביניש לפני פרישתה לא יטשטש את העובדה שכהונתה זכורה בגלל פרשיות מביכות והתנהלות שנויה במחלוקת

יאיר שפירא , ז' באדר תשע"ב

הפעלת אבישי רביב, סגירת התיקים של בעלה, הקידום של בתה, המאבק נגד מינויים ראויים ולמען מינויים של מקורבים - אלו מקצת מפרטי המורשת העשירה שהותירה אחריה הנשיאה הפורשת

ברגע האחרון דאגה נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, דורית ביניש, להותיר אחריה מורשת שיפוטית. בתוך שבוע הביאה השופטת לפסילת שני חוקים של הכנסת, ולאשרורו של חוק שלישי שעמד בסכנת פסילה. לא נוכל לטעון חלילה כי שיקולים שאינם משפטיים הביאו לפסקי הדין שפורסמו בשבוע האחרון. אך אין ספק שהם מעניקים לביניש עיצוב מוקפד למפרע של תקופת נשיאותה בעליון.

ביטול חוק טל זוכה להסכמה רחבה מאוד בציבור הישראלי, והוא מעניק לביניש תהילה כמעט בכל מקום מחוץ לעיתונות החרדית. ביטול הדרישה שלא להחזיק רכב כתנאי לקבלת קצבת ביטוח לאומי ערב מאוד לחיכם של הסוציאליסטים החדשים בסביבתה החברתית הקרובה, ולא צפוי לקומם אלא כמה פקידי אוצר. דחיית העתירה לביטול חוק החנינה לעצורי ההתנתקות מאזנת את התקפת האקטיביזם בארומה של ריסון שיפוטי, וכדרך אגב מביאה עימה אליבי כנגד הטענות על נטייה פוליטית בולטת של הנשיאה היוצאת.

לולי הפסיקות שנדחסו להן בטרם פרישה, היתה עלולה מורשת ביניש להסתכם בניסיון גמלוני מעט לשמירה על מורשתו של הנשיא שקדם לה, אהרון ברק. מכל מקום, מחוץ לכותלי בית המשפט הותירה אחריה הנשיאה מורשת עשירה, כזו שלא הוזכרה בנאומי הפרידה הנרגשים. אנחנו פה כמובן כדי להשלים את החסר, ולסכם כמה מפרשיות ביניש מאז היותה לשופטת.

לבית המשפט העליון

ביניש כשלה בניסיונה הראשון להתמנות לבית המשפט העליון. נשיא בית המשפט דאז, השופט מאיר שמגר, הוביל התנגד נחרצות למינויה של פרקליטת המדינה הפורשת. היום ישמחו ביניש ומקורביה לציין לגנאי כי קידומם של שופטים לא רצויים להם נעשים על ידי 'הפוליטיקאים בוועדה', הווי אומר שני השרים ושני חברי הכנסת המכהנים בה. הם ישמחו פחות אם נזכיר כי הניסיון הראשון למנות את ביניש היה של הפוליטיקאים בממשלת רבין בראשות שר המשפטים דאז, פרופסור דוד ליבאי, שביקשו לכפות על השופטים מינוי שלא רצו בו. אלא שאז הצטרפו אל השופטים גם נציגי לשכת עורכי הדין ומנעו את המינוי. חודשים ספורים לאחר מכן, ימים לאחר רצח יצחק רבין, יצא המינוי אל הפועל. אהרון ברק החליף בוועדה את שמגר הפורש, ובתמיכת נציגי ממשלת המעבר של שמעון פרס העבירו את המינוי תחת חסות ההלם הציבורי. לא היה אז מי שיעז להתנגד, וגם לא היה מי שהתעניין מאוד במינוי החדש. נסיבות בחירתה לא מנעו מביניש לטעון בחום שלוש עשרה שנה מאוחר יותר, כשהיא מנסה למנוע את מינויה של רות גביזון לבית המשפט העליון, כי בעת כהונתה של ממשלת מעבר אין למנות שופטים לבית המשפט העליון.

מקורביה ננהנו מתקופת כהונתה בעליון. ביניש ובני משפחה

פרשת שמפניה

הפרשה הזו אמנם צריכה היתה להימנות בין פרשיות ביניש בימי שירותה בפרקליטות המדינה (והן רבות ומרתקות, אך לא כאן מקומן). אלא שדבר הפעלתו של אבישי רביב בידי השב"כ התגלה ימים לאחר מינויה של ביניש לבית המשפט העליון, ומעורבותה העמוקה של ביניש בהפעלתו נחשפה ארבע שנים מאוחר יותר, והביאה לקריאות לפיטוריה מבית המשפט העליון. אז התגלה כי בהיותה פרקליטת המדינה, ביניש ליוותה את השב"כ ליווי צמוד בהפעלתו של הסוכן הידוע לשמצה, והיא זו שהורתה לסגור תיקים פליליים שנפתחו נגדו - גם בעבירות שנעשו על ידו שלא באישור מוקדם של מפעיליו. עוד התגלה אז כי ביניש הסתירה מהממונים עליה, היועצים המשפטיים יוסף חריש ומיכאל בן יאיר, את דבר הפעלתו של רביב.

בסוף שנת 1999 הגיע לידי חברי הכנסת פרוטוקול מקוצר מישיבה במשרד המשפטים שעסקה בהפעלתו של רביב. מהפרוטוקול עלה כי ביניש אישרה לרביב ולשב"כ להפליל בחור דתי צעיר, כדי להסיר מרביב חשדות כי הוא סוכן שב"כ. דוברי משרד המשפטים טענו אז כי הפרוטוקול מטעה ואינו משקף בבהירות את שהתרחש באותה פגישה. יש שטענו כי מאז ביניש לא רחשה חיבה יתרה למשפטן הצעיר שכתב את אותו פרוטוקול - שופט בית המשפט העליון הטרי נעם סולברג.

יחזקאל ביניש

(כמעט) מאחורי כל אישה מצליחה עומד גבר תומך. מאחורי השופטת ביניש עמד בעלה, עורך הדין יחזקאל ביניש, שלבד מתמיכה בקריירה המפוארת של רעייתו הביא עימו גם מספר רגעים מפוארים פחות. הבעייתי שביניהם היה כאשר המערכת המשפטית נחלצה כדי לחלץ את עו"ד ביניש מהעמדה לדין ערב מינויה של רעייתו לנשיאת בית המשפט העליון.

ביניש הסתבך כאשר שימש יו"ר עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים-רשות השידור. תחקירים עיתונאיים מגובים בדו"ח חמור של רשם העמותות גילו כי התזמורת נוהלה באופן לא תקין, שלכאורה מעלה חשד ללא מעט עבירות פליליות. הפרקליטות, רוויה במקורביה של דורית ביניש, לא עשתה דבר. אך רשויות החקירה והתביעה של רשות המיסים החלו לפעול. יחזקאל ביניש, כך נטען, קיבל עבור התזמורת תשלומים במזומן שלא נרשמו בספרים ולא העביר תקבולים לרשויות המס. אזרח מן השורה היה נעצר ועומד לדין, אלא שהשופטים שעסקו בפרשה גילו נדיבות מופלגת כלפי האיש. כך עשה גם היועץ המשפטי לממשלה, שחוות דעת חדשנית מטעמו הורתה לרשויות המס שלא להעמיד את בעלה של השופטת לדין.

דניאלה ביניש

למען ההגינות נקדים ונציין כי הנפוטיזם במערכת המשפט לא רשום על שמה של דורית ביניש. מאז ומעולם זוכים בניהם של שופטים בכירים להתמחויות יוקרתיות, ואחריהן למשרות נחשקות במערכת המשפט, שמקפידה על טוהר המידות ככל שמדובר במערכות שלטון אחרות. על קצה המזלג נזכיר את רעייתו של הנשיא לשעבר אהרון ברק, שבראשית שנות הארבעים לחייה סיימה את התמחותה במשפטים. המשפטנית הטרייה זכתה מיד למינוי כעוזרת משפטית לנשיא בית המשפט העליון שמגר, בעוד בעלה מכהן באותו בית משפט. כעבור עשור מונתה לשופטת בבית הדין לעבודה, ואז במקביל לנשיאות של בעלה זכתה לקריירה מדהימה שהביאה אותה עד לתפקיד סגנית נשיא בית הדין הארצי.

עם סיום לימודיה התקבלה דניאלה ביניש, בתה של השופטת, להתמחות אצל בת טיפוחיה של אמה, נאווה בן אור, שעמדה אז בראש המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. מאוחר יותר התקבלה עורכת הדין ביניש לעבודה תחת בן אור ללא מכרז. עד כאן דבר כמעט שבשגרה, אלא שבמסגרת תפקידה הופיעה ביניש הצעירה בפני עמיתיה של אמה בבית המשפט העליון. שם אמנם הקפידו כי ביניש לא תופיע בפני אמה ממש, אך בפני חברת נפש וידידת משפחה כשופטת עדנה ארבל הופיעה הבת גם הופיעה. הביקורת הציבורית, יחד עם דו"ח מבקר המדינה שביקר את הנוהג למנות פרקליטים ללא מכרז, הביאו לפרישתה של הפרקליטה ביניש ממשרד המשפטים לפני מספר שנים.

מינוי מקורבים לתפקידי שיפוט
לפני חמש שנים פרסם עיתון יהודי בארה"ב כי השגריר האמריקני נפגש בחשאי עם דורית ביניש וקיים איתה דיון על פסיקותיה בעניין גדר ההפרדה וההתנחלויות. עשרים חברי כנסת חתמו על עצומה שקראה לביניש שלא לשבת יותר בעתירות הנוגעות לעתיד היהודים ביש"ע. היא מצידה דווקא הקפידה לשבץ את עצמה להרכבים שדנו בעתירות שכאלה

נאווה בן אור זכתה במינוי לשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתמיכתה הנלהבת של ביניש, ויש מי שראו בכך תמורה לא נאותה למאמצים שעשתה בן אור לקידום הקריירה של בתה של השופטת. ביניש גם תמכה במועמדותו של השופט דוד חשין לבית המשפט העליון. כאן היתה המחויבות גדולה אפילו יותר. חשין היה זה שהוציא, כשכיהן בבית המשפט המחוזי בירושלים, צו שמנע מרשויות המס מלהעמיד לדין את בעלה של השופטת. הצו הותיר די זמן למשרד המשפטים להכשיל את הגשת כתב האישום. מינויו הזמני של חשין בעליון לא הוארך, אך הוא קיבל תחתיו מינוי לנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת. לעומתו, השופט עוזי פוגלמן, מקורבה של ביניש עוד מימי הפרקליטות, זכה למינוי של קבע בעליון.

ביניש נאבקה תחילה על מינויו הזמני של פוגלמן לעליון. בתפקידו זה דחה פוגלמן על הסף עתירה שביקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה שלא למנוע את העמדת בעלה של ביניש לדין. על אף הקרבה והמחויבות לשופטת, פוגלמן לא פסל את עצמו מלהחליט בעניינו של בעלה. בייניש מצידה לא נמנעה מאוחר יותר מלפעול למען מינוי הקבע של פוגלמן.

המינוי המפורסם ביותר של ביניש היה זה של חברתה הטובה עדנה ארבל. על אף התנגדותו של אהרון ברק למינוי שהוגדר בתחילה על ידו כ'לא ראוי', ועל אף פרשיות מביכות שנחשפו אז על ארבל, הביאה ביניש למינויה לבית המשפט העליון. לאחרונה קידמה ביניש את מינויו של השופט צבי זילברטל לבית המשפט העליון. בנאום הכתרת השופטים החדשים נאלצה ביניש להכחיש פרסומים בעיתונות כי זילברטל הוא ממקורביה. בדיקה מעלה כי אכן לא ברור על מה הסתמכו העיתונאים שטענו זאת. ייתכן שלמודי ניסיון הם הניחו כי אם ביניש נאבקת על מינויו של שופט, יש לה בוודאי סיבה שלא קשורה בהכרח לכישוריו.

המסוכלים

הנשיאה היוצאת ידעה לא רק למנות, אלא גם לסכל מינויים שכבר נראו כבטוחים. לרוב נעשו הדברים בעזרת מקורביה של הנשיאה בכנסת ובתקשורת, אך לא פעם נאלצה להפשיל שרוולים וללכלך בעצמה את הידיים.

שלושת קורבנותיה המפורסמים של ביניש חולקים תכונה משותפת בולטת אחת: שלושתם מטאורים משפטיים. המפורסמת שבהם היא פרופ' נילי כהן. המשפטנית בעלת השם העולמי נתקלה בהתנגדות נחרצת של דורית ביניש. רבים טענו אז נגד ביניש כי היא חוששת ממשפטנית שתאפיל עליה בכישורים ובמוניטין שיצאו לה. חרף תמיכתו הנלהבת של אהרון ברק, הצליחה ביניש להכשיל את מינויה של כהן בשנת 2003. שמה של כהן עלה גם בסבב המינויים שהתקיים שלוש שנים מאוחר יותר. אז הצטרף ברק אל ביניש ומנע את המינוי. ביניש עמדה להתמנות לנשיאה חודשים ספורים מאוחר יותר, וברק סבר שאין לכפות עליה שופטים שהיא אינה חפצה בהם.

בפרשת ניסיון מינויה של פרופ' רות גביזון היה זה ברק שהוביל את ההתנגדות, אך ביניש, שהצטרפה אליו כשהיה נשיא, המשיכה להיאבק במינוי גם לאחר שברק פרש מבית המשפט העליון.

לשתי הפרשות הללו - שהביאו על ברק, ביניש ובית המשפט שבראשו עמדו נזק תדמיתי - רק הצטרפה פרשה מפורסמת פחות של שופט בית המשפט המחוזי בועז אוקון. אוקון הוא איש שמאל שהיה בן טיפוחיו של השופט ברק ונחשב מועמד בטוח לבית המשפט העליון. בפרשת נילי כהן עבר חתול שחור בין ביניש לאוקון. ערב מינויה לנשיאה דרשה ביניש משר המשפטים דאז, חיים רמון, להעביר את אוקון מתפקידו כמנהל בתי המשפט. רמון סירב, אך אוקון ויתר ופרש לגמרי מכס המשפט.

קשרים עם גורמי חוץ

לפני חמש שנים פרסם עיתון יהודי בארה"ב כי השגריר האמריקני נפגש בחשאי עם דורית ביניש וקיים איתה דיון על פסיקותיה בעניין גדר ההפרדה ובענייני ההתנחלויות. המדיניות האמריקנית גורסת כי ההתיישבות היהודית ביו"ש אינה חוקית, והפגישה חסרת התקדים העלתה את רף החששות בימין. דוברות בתי המשפט סירבה אז למסור פרטים על תוכן הפגישה בין הנשיאה והשגריר. עשרים חברי כנסת חתמו על עצומה שקראה לביניש שלא לשבת יותר בעתירות הנוגעות לעתיד היהודים ביש"ע. היא מצידה דווקא הקפידה לשבץ את עצמה להרכבים שדנו בעתירות שכאלה, לרוב בחברתו של השופט פוגלמן המקורב אליה ומזוהה עם האגף השמאלי בבית המשפט העליון.

באותה שנה היא גם קיבלה בלשכתה את נשיאות הקרן החדשה לישראל יחד עם נשיאת קרן פורד, שהגיעה לביקור בארץ. באתר הקרן החדשה נכתב בזמנו שבאותו מעמד העניקה קרן פורד לקרן החדשה תרומת ענק של עשרים מיליון דולר. ביניש הכחישה כי היתה מעורבת בדרך כלשהי בקבלת התרומה. בתגובה לנציב הקבילות על שופטים היא טענה שהיא נוהגת לקבל בלשכתה נציגי ארגונים מכל קצות הקשת הפוליטית. אין ספק כי ביניש מדייקת בכל הנוגע לפגישתה עם הארגון העומד בקצה השמאלית של הסקאלה. את ארגוני הימין שזכו לקבלת פנים בלשכתה אנחנו עדיין מנסים לאתר.