חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 484ראשיהפצה

עניין אישי - בגליון השבוע

ניסן סלומיאנסקי. בן 65. נשוי לארלט. אב לחמישה וסב לעשרה. תושב אלקנה. סגן נשיא מכון לנדר.
08/03/12, 13:25
עפרה לקס

רמת גן, תש"ו. האב, תלמיד ישיבת וולוזי'ן, קיבל סרטיפיקט ממרכז הרב והגיע לארץ בשנת תרצ"ה. אחרי שנת לימודים חזר לגרודנא, נישא, ושב לישראל, כאן למד תשע שנים נוספות ב'מרכז'. הוא והרב אושפיזאי נשלחו על ידי הרב צבי יהודה קוק לבנות את התורה ברמת גן. האם היתה גננת, "אין עוד אמא יהודייה כזאת". סלומיאנסקי נולד כאח צעיר לאחות בכורה, ומיד זכה לצ'ופר.

הצ'ופר: הסנדק בברית המילה היה לא אחר מאשר הרב צבי יהודה.

לימודים: כיתות א'-ד' בצריפים של 'יבנה'. בכיתה ה' החליט האב, "ועד היום אני מודה לו", לשלוח את הבן לישיבת תל אביב. בבוקר למדו קודש ואחרי הצהריים חול. "היינו צריכים ללכת עם ברטים, ואת הכיפה להסתיר".

הפרישה: כשכולם המשיכו ל'יישוב', הוא נלך ל'נחלים', והיה במחזור מיוחד עם זבולון אורלב, הרב אורי דסברג, יהודה חזני ועוד. העשייה הציבורית התחילה כבר אז, בוועד הישיבה, והתבטאה בהפגנות סוערות על ערכים נעלים כמו איכות האוכל. "בסופו של דבר, כולם יצאו עם בגרות מלאה והלכו להסדר".

תנועת נוער: היתה מעורבות רבה, כולל מזכירות של גרעין 'עלומים'. החבר'ה רצו שנת ישיבה והבטיחו לחזור לגרעין. ואולם "מהישיבה דברים נראים אחרת. נשארתי שם".

הישיבה: למרות ניסיונות להביא אותו ל'חברון', הלימודים היו בסוף ב'כרם ביבנה'. "הייתי הבן יוחיד של ראש הישיבה, הרב גולדוויכט", שגם העניק סמיכה לרבנות. אבל הסוף היה כואב.

הסוף: "החלטתי ללכת לאוניברסיטה וזה שבר את ראש הישיבה. הרגשתי שצריך תורה כדי לבנות ולחזק את היסודות, אבל צריך לנהל חיים מלאים". המסלול היה פיזיקה וכלל תארים ראשון ושני עם קריירה אקדמית צעירה. כל אלה נקטעו לפתע.

המפתיעים: "הגיעו אליי שלושה משוגעים, הרב לוינגר, חנן פורת וגרשון שפט, ואמרו: אנחנו רוצים להקים את גוש אמונים, אבל אנחנו אנשי רוח. אנחנו מחפשים איש רוח שמבין גם במעשה. אנחנו רוצים שאתה תהיה המזכ"ל". אחרי סירוב, מספר פגישות והתייעצות עם האישה "הסכמתי ועשיתי שינוי אדיר בחיי".

האישה: מרשה יהודית דולגין עלתה לבדה ארצה ולמדה סוציולוגיה ופסיכולוגיה בבר אילן. היא התיישבה על הכיסא הריק ליד סלומיאנסקי בספרייה, ולא הרבה אחרי כן השניים נישאו. לזוג נולדו שלושה ילדים, אך בגופה של מרשה נתגלה סרטן ואחרי מאבק ממושך היא נפטרה בגיל 35.

בנה ביתך כבתחילה: "אחרי שנה וחצי, כשאמא שלה אמרה: 'נו תתחיל', התחלתי לצאת שוב". ארלט היא רעייתו ואם שני ילדיו הצעירים. היא עורכת דין במקצועה שעבדה בצרפת ובארצות הברית וניהלה עסקאות חשובות למדינה בתחום הנשק.

יחד: "המשפחה התלכדה, והכל בשיתוף ההורים של מרשה". שלושת הגדולים נשואים ולסלומיאנסקי עשרה נכדים. הבת הצעירה לומדת באוניברסיטה, והבן בישיבת מעלה אדומים.

ימי בראשית: מחדרון קטן העביר את משרדי גוש אמונים לדירה ברמת אשכול, ערך כנסים וגייס תרומות עבור כל מבצעי ההתיישבות. "המגמה בהתחלה היתה להיאבק במישור הפוליטי, אבל אז הבנו שצריך להקים עובדות בשטח, והתחלנו בהקמת יישובים".

אלקנה: היו מקומות אסטרטגיים שהיה ברור ששם תתיר מפלגת העבודה להקים יישוב. גובש גרעין של כ-600 משפחות והושגו חתימות תומכות של 66 ח"כים. במזכירות הגרעין היה שופט עליון.

השופט: טוב, אז הוא עוד לא היה: אליקים רובינשטיין. גם משפחת מופז (כן, שאול) היו חלק מהגרעין. בעיצומה של הפגנה על מתן היתר להתיישבות, דהר סלומיאנסקי אל תוך הקהל והקריא מסמך עקרונות ולוח זמנים מפורט לעלייה לקרקע. בנוסח המוסכם נכתב שזו החלטת ממשלה. "עד היום מחפשים אותה".

יישוב בורגני: "ההיפך. בכל המבצעים שהיו לאורך השנים וגם היום אנשי אלקנה מובילים. עם אידיאולוגיה בלבד אפשר ליישב רק יישוב אחד. כבר מההתחלה חשבתי שצריך שיגיעו לכאן גם כי נעים וטוב כאן. בכל פעם שיש מגרשים למכירה יש תור מאלקנה ועד צומת קסם".

רב היישוב: בשנים הראשונות, לצד היותו מזכיר יישוב, הוא שימש כרב הבלתי מוכתר, "עד שהחלטתי שזה יותר מדי". השיעורים היו מאוד עמוקים. שיעור על מסכת מכות (23 דף), למשל, התארך על פני שבע שנים.

הזירה הציבורית: בתום 21 שנים בראשות המועצה נכנס לכנסת ה-14. אחד ההישגים הוא הידידות הקרובה עם נתניהו. "הייתי היועץ הבכיר שלו, גם בביתו, והיתה לי השפעה עצומה במגוון נושאים".

14: מספר הוועדות בהן היה חבר בכנסת ה-16. והיו גם חוקים, "אבל עיקר הפעילות היתה בוועדת הכספים. דבר לא זז שם בלעדיי ואנחנו נהנים מהפירות של זה עד היום". גם כאן היתה מערכת יחסים טובה עם ראש הממשלה אולמרט, "למרות שהיינו באופוזיציה".

100 אחוז: של נוכחות בישיבות המליאה בכנסת ההיא. "אם אני לוקח משהו אז עד הסוף. אבל היום זה לא פשוט, אני עושה כמעט את כל מה שהייתי עושה כשהייתי ח"כ ומוסיף על זה עוד דברים".

שר האוצר המגזרי: "גם היום אני נמצא במשא ומתן עם האוצר. אין מי שיעשה את זה במקומי. אני מסביר בנעימות כמה הדברים חשובים לעם ישראל ויכול להרים ידיי ולומר שהעבודה היא תמיד ביושר ובלי תחמנות".

געגועים למשכן: "אני נמצא שם יום בשבוע, ואני אומר לעצמי, לא לעולם חסד, צריך להיכנס באופן רשמי כדי ליצור ולתחזק את המערכות". וגם כדי להחזיר את ההשפעה של הציונות הדתית על צביונה של המדינה, "בשביל זה צריך את המיקרופון. אבל זה לא ייהרג ובל יעבור".

ללכת ביחד: "חייבים". גם כי זו האמת, גם כי זה הסיכוי היחיד להחזיר את אמון הבוחר וליצור מפלגה גדולה ומשפיעה. "אם לא נעשה את זה, הציבור ימאס בנו".

מי בראש: "פעם חשבתי שאישיות סוחפת תלכד את הציבור, אבל אין אצלנו הרב אלישיב או הרב יוסף. אצלנו הדברים יותר בנויים מהצוות ולא מהעומד בראש. בכל מקרה, יהיה לזה פתרון".

רבנים מייעצים: בעבר הרבנים אליהו ושפירא. היום הרב יעקב אריאל, "איתו אני בידידות וחיבה גדולה ואנחנו אוהבים לדבר בלימוד". וגם עם הרב דב ליאור ואחרים.

מכון לנדר: מכללה מיסודה של 'טורו קולג'', שנותנת תארים במינהל עסקים, ביהדות, בחינוך ובחברה ותוכנית לארץ ישראל וירושלים, "שחשוב שכל יהודי ילמד אותה בלי קשר לתואר". יש עוד כמה תארים בבישול מול המל"ג.

להיות סגן נשיא: "פונקציה בכירה. יש את הנשיא פרופ' משה ליברמן ואת המנכ"ל שוקי גולן שהוא המנוע ומלווה את המוסד מההתחלה. עובדים קשה ויש התפתחות גדולה מאוד".

החלום: לאפשר לבוגרי ישיבות וכוללים להשלים גם את החלק האקדמי של לימודיהם בקמפוס נוח שבא לקראתם בתכני ובזמני הלימוד. "יש קבוצה של ראשי ישיבות שמעוניינים בכך, וגם זה מתבשל".

אם לא היית בעשייה ציבורית: "בטח הייתי פרופסור לפיזיקה ואולי ממשיך כתלמיד חכם. אבל לא בטוח שהייתי מצליח להתגבר על נשמתי הלאומית".

 

ובמגרש הביתי:

על הבוקר: "אומר מודה אני ומתכוון על אמת. זה פלאי פלאים - כל יום מחדש". אחרי תפילה וקפה יוצא לעבודה. ארבעת העיתונים נשארים סגורים. לפעמים, כשחוזר הביתה בחצות, מדפדף בהם.

דיסק באוטו: יש דיסק של אברהם פריד, אבל להאזין לו זה "לוקסוס". בדרך כלל הדרכים נועדו להשבת טלפונים ולעבודה. לפעמים יש גם חדשות או שקט שמאפשר חשיבה, סיכום היום ותכנון המחר.

שבת: "משתדל מאוד לא לצאת מהיישוב". היום מוקדש למשפחה וללימוד תורה, שמתחיל בשישי בבוקר, וממשיך לאורך השבת בעיון אישי ובהעברת שיעורים.

עיתים לתורה: פרט להכנה והעברה של שני שיעורי תורה לעומק בשבת, וכאמור, יום שישי, יש גניבת זמן לטובת הנושא, בלילות וגם בימים. "התורה היא אהבת חיי".

מאכל: אוכל רק פעם ביום, באמצע הלילה ארוחה גדולה. "וכל מה שיש חביב עלי".

פנאי: כל יום הליכה של 11 קילומטר, ויש גם צימאון אדיר לידע שכולל התעדכנות בהתפתחויות האחרונות בפיזיקה ובמשפטים, בעיקר במשפט העברי. יש נופש שנתי-משפחתי שלושה ימים בשנה, "ואז אני לוקח מהספרייה את הספרים שפעם אהבתי, מדע בדיוני".

עזרה בבית: בגינה האישה היא המומחית והוא מוציא לפועל את ההוראות. מלבד זאת "עושה מה שצריך", כולל הוצאת הפח ושטיפת כלים. התחביב הוא תיקון חפצים שנשברו.

מפחיד: "שבמו ידינו אנחנו דוחים את הקץ". הגואל רוצה לבוא אבל כל דבר שילבש או יחבוש, החל בכיפה וכלה בגרביים, יגרום לשני שלישים מהציבור להתעלם ממנו. "וגם הפיצול בציונות הדתית. כל אחד מחזיק חלק מהפאזל, אבל מרגיש שיש בידו אמת שלמה".

דמות מופת: הרב קוק האב, "אדם מדהים", ובנו. הגר"א והבעש"ט.

כשתהיה גדול: "אני עבד לעם קדוש, ומקווה שיהיה לי הכוח להמשיך לעשות את זה. לכל פסגה שמגיעים רואים שיש עוד פסגה. השאיפה היא תמיד להיות שליח של ה'".

ofralax@gmail.com