חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 484ראשיהפצה

מי מפחד מהאיראנים

מפגש הפסגה של נתניהו ואובמה בסוגיית תקיפת מתקני הגרעין באיראן, גוברות הקריאות בארה"ב לצאת במתקפה צבאית נגד המעצמה האסלאמית,
08/03/12, 13:25
ניצן קידר

שנת הבחירות בארה"ב מהווה גורם מכריע נוסף בשיקוליו של אובמה לטובת החרפת המדיניות נגד האיראנים, ואילו נתניהו מרוצה מהישגיו ההסברתיים בעולם ביצירת דעת קהל גורפת לטובת ישראל

בפתח הפגישה עם הנשיא אובמה, עוד ניסה ראש הממשלה להיאחז בנאום שנשא המנהיג האמריקני רק יום אחד לפני כן בפני ועידת השדולה היהודית האמריקנית אייפ"ק, ואמר: "ישראל ואמריקה ניצבות ביחד. מעל לכל זה, יש שני עקרונות שהזכרת אתמול בנאום. לישראל צריכה להיות תמיד האפשרות להגן על עצמה בעצמה. האחריות העליונה שלי היא שישראל תהיה אדונית לגורלה". אולם כבר בשלב הזה הבהיר אובמה כי האינטרס למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני משותף לאמריקנים ולישראלים, "אך יש לדבוק בדרך הדיפלומטית, בשל המחיר הגבוה שעלולה לגבות פעולה צבאית".

ההערכות המוקדמות, לפחות בישראל, דיברו על כך שראש הממשלה להוט למתקפה צבאית על מתקני הגרעין באיראן, וידרוש מאובמה לוח זמנים כדי למדוד את האפקטיביות של הסנקציות שהוטלו על איראן. אולם נתניהו דווקא הגיע לפגישה נינוח. הוא לא הציב קווים אדומים או דרישה למתקפה, ועל פי הערכות הבהיר גם שישראל כלל לא בטוחה שהיא מעוניינת לתקוף באיראן

"איראן אינה סכנה קיומית"

הפרופסור שלמה אהרונסון, מומחה ליחסי ישראל ארצות הברית, מעריך שראש הממשלה כלל לא מתכוון לצאת למתקפה, אלא מבקש להשיג הישגים בזירה הבינלאומית. "אני מעריך שמלכתחילה הוא לא חשב לעשות את זה. אבל אם הוא לא היה מאיים, אז לא היו לנו הישגים. אפשר לשים לב שההישג הגדול של נתניהו הוא בכך שכל העולם יודע כיום מיהי איראן ומהן הסכנות שנשקפות ממנה. להערכתי, כשנתניהו החל במערכה הזו, הוא לא חלם שהעיסוק שלו בנושא בצורה יומיומית יביא להכרה בינלאומית שכזו. הוא חשב לעשות מעט רוח, והרוח הזו הפכה לסערה של ממש נגד איראן".

להערכתך כיצד יתקדמו העניינים מכאן? אחרי פגישה כזו ראש הממשלה יכול לנקוט בכלל בצעד של תקיפה?

"לכאורה הוא יכול לעשות את זה, השאלה היא מה המחיר שאנחנו נשלם ועד כמה מתקפה כזו היא מעשית באמת, או משמשת איום. מה שאנחנו יודעים הוא שהאיראנים מאוד האיצו את התוכנית שלהם בחודשים האחרונים, הכפילו ושילשו את המאמץ שלהם להגיע לגרעין, בגלל החשש מהעיצומים. אבל מהצד השני אנחנו לא שוכחים, וגם ראש הממשלה יודע זאת, שאם האיראנים ישיגו נשק גרעיני בסופו של דבר וישתמשו בו, הרי שלא תהיה איראן כי כל העולם יקום עליה. ולכן, צריך לשאול שאלה אחרת: האם מדובר באמת בסכנה קיומית לישראל? אני מאלה שסבורים שהתשובה היא לא. לא היה ולא נברא".

אז איך אנחנו צריכים להתייחס לאיראן גרעינית?
פרופ' שלמה אהרונסון: "לא צריך לזלזל בסנקציות. המצב באיראן רע מאוד וממשיך להידרדר. האינפלציה גבוהה, יש אבטלה בשיעורים גבוהים. בזכות נתניהו בסופו של דבר, כולם פועלים נגד איראן בדרכים שאינן צבאיות, והדבר פוגע לא מעט בהתנהלות של איראן כמדינה"

"זה שינוי פסיכולוגי ופוליטי באזור, שינוי שהוא בהחלט לא נעים – אבל אנחנו יכולים להתמודד איתו. הפחד חודר פנימה בישראל, ומה יקרה אם יום אחד תתרומם פטרייה מעל מתקן באיראן והם יצהירו שמדובר בניסוי? כולם יברחו מכאן? הרי העיצומים והסנקציות דוחפים אותם לשם. נצטרך להתמודד עם המצב הזה, אם יקרה".

האם הסנקציות עוזרות בכלל?

"לא צריך לזלזל בסנקציות. המצב באיראן רע מאוד וממשיך להידרדר. האינפלציה גבוהה, יש אבטלה בשיעורים גבוהים. בזכות נתניהו בסופו של דבר, כולם פועלים נגד איראן בדרכים שאינן צבאיות, והדבר פוגע לא מעט בהתנהלות של איראן כמדינה".

ד"ר אפרים קם, סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחזק מהצד הביטחוני את ההערכות שישראל אינה קרובה למתקפה, ומדובר בעיקר באיומים. "היום ודאי שאף אחד לא מעלה בדעתו שישראל תתקוף. כל עוד לא ברור מה תהיה ההשפעה של הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו, ישראל לא תעשה אף צעד בנושא. אני גם יכול להניח בזהירות שנתניהו בעצמו לא יודע מה יעשה בעוד כמה חודשים בעניין הזה".

האם ישראל ערוכה מבחינה ביטחונית למתקפה כזו?

"אני מניח שהתשובה היא כן. זה לא פשוט, אבל אפשרי".

אתה חושב שיש אפשרות שישראל תחליט לתקוף את מתקני הגרעין באיראן בלי גיבוי אמריקני?

"הכל תלוי בסופו של דבר במה שיאמרו האמריקנים. אם הם יאמרו בצורה מפורשת שהם לא נותנים אור ירוק למתקפה כזו, ישראל לדעתי לא תתקוף. נתניהו זקוק לפחות להסכמה שבשתיקה מצד הממשל האמריקני כדי לפעול. עד כה האמריקנים דיברו על כך שהאפשרות קיימת, אבל התנאים אינם בשלים לכך".

: שני הצדדים השיגו את הרצוי להם מהפגישה. נתניהו ואובמה השבוע

 הרפובליקנים בעד ישראל

אלא שהן בארצות הברית והן בישראל יש מי שממשיכים להוביל את הקו הניצי בנוגע למתקפה באיראן. השדולה היהודית אייפ"ק שאירחה את אובמה ואת נתניהו בוועידה השנתית שלה, קיימה מסיבת עיתונאים מיוחדת עם לא אחר מאשר נפתלי בנט, מי שהיה ראש לשכתו של נתניהו ומנכ"ל מועצת יש"ע. בנט אמר באירוע כי אם ישראל לא תתקוף בקרוב את מתקני הגרעין האיראני, הרי שבתוך זמן קצר הם יועברו עמוק יותר אל האדמה, ואז ישראל לא תוכל להשמיד את האיום בכוחות עצמה. "במצב זה, ביטחונה של מדינת ישראל יהיה מופקד בידי ארה"ב. כל מדינה ריבונית נורמלית לא תאפשר מצב שבו היא מסנדלת את יכולתה להגן על עצמה ומעבירה את השרביט למדינה אחרת", טען בנט. לדבריו הצטרף גם בוב טרנר, חבר הקונגרס מטעם המפלגה הרפובליקנית, שאמר כי "יש תמיכה רחבה בקונגרס האמריקני בצורך של ישראל להגן על עצמה מפני האיום האיראני בכל אופן שנראה לה לנכון. העולם נמצא כרגע במלחמה. אם בעבר היינו צריכים להתמודד מול הקומוניסטים, כיום האיום המרכזי הוא מצד האיסלאמיסטים. איום זה עלול להימשך זמן רב ועלינו להיערך לכך", טען טרנר. הדעה הרווחת במפלגה הרפובליקנית בכלל היא שיש לפעול נגד איראן בדרך צבאית, אבל אין לשכוח שמדובר בכל זאת בשנת בחירות.

מי שלא שכח את העובדה הזו הם כלי התקשורת בארצות הברית, ובעיקר העיתונים, כשבעלי טורים רבים הביאו בשם בכירים בממשל את ההערכה שהולך וגובר הלחץ על הנשיא אובמה לעמוד בצורה נחרצת יותר לצידה של ישראל, גם אם לא ייצא למתקפה צבאית של ממש נגד איראן. כל עיתון כמובן מנצל את הדיווחים לטובת האג'נדה שהוא מקדם, אבל ניתן להבחין בימים האחרונים בתמימות דעים של רבים בממשל לגבי הנחרצות שיש להפגין בסוגיה האיראנית.

העיתון 'ניוזוויק' פרסם לאחרונה מאמר שכתב פרופסור ניאל פרגוסון מאוניברסיטת הרווארד, שנחשב לאחד ההיסטוריונים המובילים בארצות הברית, שדווקא קורא למתקפה על איראן. הוא מסביר ששיקוליו של הנשיא בעניין קשורים כולם למערכת הבחירות הממשמשת ובאה, ויחסו לצד הישראלי נגזר ממצבו בדרך לכהונה שנייה, אם וכאשר.
את השבוע המדיני הסוער יחסית שעבר עליו, יכול ראש הממשלה בנימין נתניהו לסכם בהישג אחד: מתקפה על מתקני הגרעין באיראן אמנם אינה נראית באופק, אבל עוד החרפות של העיצומים הבינלאומיים על איראן והעלאה נוספת של המודעות בעולם לנושא הגרעין יירשמו לזכותו.

במאמרו מעלה פרגוסון חמישה טיעונים קשים נגד תקיפה ישראלית באיראן – ואז סותר אותם בזה אחרי זה. וכך הוא כותב: "האווירה בישראל כיום דומה לזו ששררה בה בחודשים שלפני מלחמת ששת הימים, אז יצאה ישראל להתקפה נגד מצרים ובעלות בריתה, התקפה שנחלה הצלחה משמעותית... 45 שנים אחרי כן, המדינה הקטנה הזו שמה את איראן על הכוונת".

אחת הטענות העולות במאמרו נגד התקיפה היא התגובה האיראנית: סגירת מיצרי הורמוז והפעלת טרור בסיוע כל בנות הברית המוסלמיות של איראן. פרגוסון מותח ביקורת צינית על הטענה. "כן, גם אני יודע שהנשיא אובמה הוא אדם אציל ושוחר שלום, כמעט קדוש, שמשתמש במטוסים לחיסול אויבי ארה"ב בכמויות חסרות תקדים, לאחר שנאבק עם מצפונו בקושי 10 שניות". וכאן מתאר פרגוסון תרחיש שתיאר באוזניו באחרונה גורם בכיר מאוד בצבא ארצות הברית. על פי התסריט, בשעות אחר הצהריים של יום מסוים מצלצל יו"ר המטות המשולבים של צבא ארה"ב לנשיא אובמה ואומר: 'אדוני, יש בידינו מידע לפיו חיל האוויר יצא לפעולה צבאית, והוא מצוי במרחק של פחות משעה ממתקני הגרעין באיראן'. 'מה אני צריך לעשות?' שואל אותו אובמה, ומקבל תגובה חד משמעית: 'אדוני, הייתי ממליץ לך להעניק לישראל את כל הסיוע הנחוץ שיצמצם את הנזקים מפעולת תגמול אפשרית של איראן'.

הנשיא מנסה לטעון, על פי התרחיש, כי ישראל פעלה מאחורי גבו והוא אינו מבין מדוע הוא צריך כעת לעזור לה. הוא מקבל את ההסבר הבא מהרמטכ"ל שלו: 'הסיבה היא שאם האיראנים יסגרו את מיצרי הורמוז, יזנק מחיר הנפט בצורה חדה'. על פי התרחיש הדמיוני, אובמה בודק את מצבו אל מול הבוחרים, ומורה מיידית לסייע לישראל.

כאמור, לא מעט פרשנים בעיתונים המובילים בארצות הברית מעריכים בתקופה האחרונה כי אובמה מפחד מהמתקפה באיראן בעיקר בגלל סיבות פוליטיות – אם לא יתערב לטובת ישראל, הקול היהודי והתומכים הרבים של ישראל בזירה הפוליטית יכניעו אותו לפני הבחירות, ואם יתערב יעלה מחיר הנפט ויפגע בהישגים הכלכליים שהוא עמל עליהם במשך חלק גדול מהקדנציה.

בהקשר הזה אומר פרגוסון כי "אם ישראל תיכשל במתקפה על איראן, ארצות הברית תיאלץ להתמודד לא רק עם איראן גרעינית, אלא גם עם בעלת ברית חשובה ביותר שנמצאת במצב של השפלה ונחיתות, והממשל שלנו לא יכול להרשות דבר כזה". פרגוסון עצמו, שנחשב גם מומחה בתחום המדיני, טוען שאם בסופו של דבר תהיה מתקפה נגד איראן, יוביל אותה אובמה, אך ורק כדי שלא להיראות נגרר אחרי נתניהו ולהפסיד נקודות בדעת הקהל האמריקנית.

פרגוסון מסכם ואומר כי דיפלומטיה לא פותרת בעיות מול אנשים שההיגיון לא מדבר אליהם, ותוכנית הגרעין של איראן אינה באה מטעמי היגיון, אלא מטעמי טירוף. באחד מהראיונות הרבים שלו, בעקבות המאמר הזה, הוא הבהיר איך המצב כעת נראה על פי השקפתו: "הנשיא אובמה מעדיף שישראל תעשה בשבילו את העבודה הקשה ותתקוף את איראן. הוא כמובן לא יגיד זאת בקול. אין מה להיבהל מהאיומים האיראניים. מדובר במדינה שנותנת חסות טרוריסטית לאזור שלם – המזרח התיכון, ולא צריך להיבהל מאיומיה". הוא גם ציין כי אין לחשוש ממתקפה אזורית, משום שרוב המדינות המקיפות את ישראל מפחדות מהגרעין האיראני לא פחות מישראל, אך אינן מסוגלות לעשות דבר.

אובמה במבחן מדיני

שגריר ישראל לשעבר בארה"ב, זלמן שובל, טוען כי אין ספק שיש כאן שיקולים פוליטיים אבל הם לא היחידים. "אם ניקח כדוגמה את נאום אובמה בוועידת אייפ"ק – זה ללא ספק היה נאום בחירות, אבל מדובר בנאום שכל העולם שמע אותו. המסר של אובמה היה מופנה בעיקר לקהל היהודי, אבל גם לקהל הכללי: כשהוא אמר שאמריקה לא מעוניינת במלחמה, הוא דיבר לכולם".

שובל מעריך כי אובמה אכן ייבחן בסוגיה האיראנית: "הייתי אומר שמעמדו של אובמה כנשיא של מדיניות חוץ ייקבע על ידי הנושא האיראני. כי בעניין האיראני האמריקנים טעו בגדול, עוד לפני תקופתו, כשהוגשה חוות דעת של ועדת המודיעין המשותפת שאמרה שהאיראנים לא מתקדמים ולא מעוניינים בכלל בנשק אטומי. המודיעין הטקטי האמריקני הוא מעולה, וראינו זאת במקרה של אוסאמה בן לאדן. אבל המודיעין האסטרטגי והמדיני שלהם לוקה בחסר, הם לא יודעים בדיוק מה קורה – ואם יתברר שאובמה טעה, למשל, בעניין של מתן הזמן לסנקציות, ויתברר שהאיראנים יגיעו לפצצה אטומית, זה לא ייראה טוב ברקורד הפוליטי והמדיני שלו", הוא אומר.

כך שבסיומו של המפגש הנוכחי בין ראש ממשלת ישראל ונשיא ארצות הברית, ניתן לומר כי שני הצדדים הרוויחו: ישראל לא תצא בעתיד הקרוב למתקפה באיראן בדיוק כפי שרצה אובמה, אבל הוא עצמו ייאלץ להוביל עוד החרפה בקו הבינלאומי התקיף ובהטלת סנקציות נוספות, כפי שביקש נתניהו להשיג.