חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 484ראשיהפצה

אם קטינים - לא מתחתנים

אנשי החינוך במגזר הדתי-לאומי, מסכימים לצורך בבגרות על מנת להתחתן, אולם מתנגדים להטלת חקיקה בסוגיה אישית וחינוכית.
08/03/12, 13:25
רבקי גולדפינגר

 ח"כ יריב לוין, יוזם ההצעה, טוען כי היא תסייע לאוכלוסיות מוחלשות, בפרט בקרב הבדואים, ומאידך תציל נערות יהודיות מנישואי תערובת מסוכנים עם ערבים | במגזר הדתי-לאומי מסכימים לצורך בבגרות על מנת להתחתן, אולם מתנגדים להטלת חקיקה בסוגיה אישית וחינוכית

יעל (26) ובעלה אביחי נישאו כשמלאו להם 17 שנים. את בעלה הכירה בסניף בני עקיבא ביישוב בו גרו. בסיום השביעית החליטו שעליהם למסד את הקשר ולהינשא. בתחילה הביעו הוריהם חשש כבד עקב גילם הצעיר, אך לבסוף השתכנעו ברצינות כוונותיהם ותמכו בהחלטה. בקיץ שבין כיתה י"א לי"ב הם נישאו. ההורים משני הצדדים נתנו את הסיוע הנדרש לזוג הצעיר. עוד לפני סיום לימודי התיכון הפכו יעל ואביחי להורים. במבט לאחור, מודה יעל כי הנישואים בגיל כה צעיר גבו מחיר אישי מסוים, אך יחד עם זאת גם הביאו עימם יתרונות לא מבוטלים. יעל מציינת כי היא  היתה ועודנה שלמה לחלוטין עם ההחלטה להינשא צעירה. עוד מוסיפה יעל, כי נישואיהם אינם יוצאי דופן בחברה ממנה באו וקיימים מקרים נוספים של נערים ונערות שנישאו בגיל צעיר שכזה. ואכן, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2009, מתוך כ-50 אלף גברים שנישאו באותה שנה, 477 היו מתחת לגיל 18. עוד מתברר מנתוני הלשכה כי בקרב הנערות התופעה רחבה הרבה יותר, ומתוך כחמישים אלף כלות שנישאו ב-2009, ליותר מארבעת אלפים נערות עדיין לא מלאו 18. מתוכן 1,201 יהודיות, 2,781 מוסלמיות, 25 נוצריות ו-166 דרוזיות. יצוין כי אף על פי שאותם נערים ונערות היו בעת חתונתם קטינים, נישואיהם בטווח הגילאים שבין 17-18 התאפשרו והם לא נזקקו לאישור מיוחד, זאת על פי החוק הקיים בישראל. אולם המציאות החוקית עומדת, כפי הנראה, להשתנות, וקטינים לא יורשו עוד להינשא אלא לאחר היותם בני 18.

 נישואין שפוגעים בזכויות יסוד

בניגוד למדינות רבות בעולם, שם גיל הנישואין, קרי הגיל שבו ניתן להינשא ללא צורך בקבלת אישור מיוחד, הוא גיל הבגירות שהוא 18 שנים, בישראל עד כה עומד גיל הנישואין על 17. זאת בהתבסס על  'חוק גיל הנישואין' אשר נחקק בשנת 1950 ואשר קובע כי גיל הנישואין המינימלי המותר הן לבנים והן לבנות בישראל הוא 17 שנים. על פי החוק האמור נקבע שנישואיהם או עריכת נישואיהם של מי שטרם מלאו להם 17 מהווה עבירה פלילית שעונשה קנס או שנתיים מאסר, למעט אם התיר בית המשפט לענייני משפחה את הנישואין בנסיבות מיוחדות.

אך כעת עולה על הפרק הצעת חוק חדשה אשר באה לשנות את המצב הקיים ולהעלות בשנה נוספת את גיל המינימום לנישואין. בהצעת החוק, אשר הוגשה ביוזמה משותפת של סגנית השר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין מהליכוד, נכתב כי "תופעת נישואי קטינים מהווה פגיעה חמורה בזכויות היסוד של הקטין, ובראשן הזכות להיכנס בברית הנישואין תוך הסכמה חופשית... קביעת גיל הנישואים המינימלי (ל-17 שנים, ר"ג), שנחשבה למתקדמת בעת חקיקתה, אינה עולה כיום בקנה אחד עם נורמות בינלאומיות מקובלות ועם ההתפתחויות במשפט ובמחקר בנוגע לנישואי קטינים. ישראל, שמחזיקה בשיא העולם המערבי בנישואי קטינות, תיישר בכך קו עם מרבית המדינות המתוקנות". השבוע (א') אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה. חמישה שרים תמכו בהצעה: השר דניאל הרשקוביץ', השר בני בגין, השרה אורית נוקד, השר דן מרידור ויו"ר הוועדה שר המשפטים יעקב נאמן. המתנגד היחיד היה השר משולם נהרי מש"ס. הצעת החוק הועלתה השבוע (ג') להצבעה במליאת הכנסת בקריאה טרומית.

מוזר בעיניי ששופט יקבע האם פלוני ראוי להתחתן". צילום אילוסטרציה למצולמים אין קשר לכתבה

ח"כ יריב לוין רואה באישור הצעת החוק לא פחות מ"צעד היסטורי חשוב". "לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים של חברי כנסת רבים במשך עשרות שנים לתקן את העוול שנגרם לקטינים, ובעיקר לקטינות, הנישאים בגיל צעיר, אני מקווה שאנחנו נצליח בכך. נאמר 'כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא', ובמקרה הזה אני חושב שמדובר בהצלה של הרבה יותר מנפש אחת", אומר לוין.

לוין מדגיש כי אין מדובר בתופעה שוויונית בין גברים לנשים. "מסתבר כי תשעים אחוזים מקורבנות התופעה הן נערות. אישור החוק יציל אלפי צעירות מנישואי כפייה, מעוני ומאלימות ויעניק להן הזדמנות שווה להתחיל את חייהן כרצונן, לרכוש השכלה ולפתח קריירה. מדובר בחוק חברתי מהמדרגה הראשונה שתהיה לו השפעה ישירה על אוכלוסיות מוחלשות".

זו לא פטרונות לקבוע לאחרים את הגיל שבו הם רשאים להינשא?

"נישואי קטינים, גם במקרים שהם נעשים בהחלטה מודעת, מביאים הרבה פעמים לפגיעה ביכולת שלהם לרכוש השכלה ולהיחלץ ממעגל העוני. בנוסף לכך, מחקרים מצביעים על שיעור גירושין גבוה של זוגות שהתחתנו בנישואי בוסר, כמו גם על גילויי אלימות בתוך המשפחה וקשיים כלכליים. זו לא פטרונות אלא התערבות מתוך רצון להגן על נערות אלו".

אבל לשם מה צריך התערבות של החוק בתחום כל כך אישי ופרטי כמו נישואין?

"קשה לעקור תופעה כמו זו כאשר החוק עצמו מאפשר אותה, כולל רישום נישואין ושינוי הסטטוס בתעודת הזהות. רק לאחר שתיקבע הנורמה בחוק ונצהיר שהחל מעכשיו לא ניתן יהיה להינשא לפני גיל 18, אז יהיה אפשר לעבור לשלב ההסברה והחינוך. תופעת נישואי קטינים מגלמת בתוכה שורה של היבטים שליליים בעייתיים. במקרים רבים, ובפרט בחברות שבטיות ומסורתיות דוגמת החברה הבדואית, נכפים הנישואין על נערות צעירות הנתפשות כרכוש המועבר מאב המשפחה לחתן המיועד", מסביר לוין. "צריך להבין ששני שלישים מהנישואין הללו מתקיימים בחברה המוסלמית וחלק לא מבוטל מכך הוא בחברה הבדואית. לכן אין לי ספק שההגנה על אותן צעירות היא מאוד נכונה".

לוין מציין כי העובדה שמדובר בנערים ונערות בגיל ההתבגרות מגבירה את אחריות המחוקק. "במצב החוקי הקיים יש אבסורדים בלתי נסבלים. לנערה הקטינה אין זכות להצביע בבחירות, היא לא יכולה לבצע עסקת מקרקעין ולא יכולה אפילו לצאת לטיול שנתי ללא אישור הורים, אבל היא רשאית באותה העת על פי החוק להחליט להינשא, החלטה שתשפיע על כל עתידה. כשמדובר בגיל ההתבגרות, כל שנה היא משמעותית ביותר אצל הקטין, כדי שיהפוך לבעל הבנה לכל ההשלכות הרבות בכניסתו לעולם הנישואין.

"יש לחוק השפעה בהרבה מישורים, כמו בעיית הנישואין המעורבים, תופעה מוכרת ונפוצה. כיום, קטינות יהודיות שמעוניינות להתחתן עם בן מיעוטים יכולות בחסות החוק לעשות זאת, אבל בעקבות העלאת גיל הנישואין תהיה אפשרות להורים לומר לבתם הקטינה 'חכי עם ההחלטה הגורלית הזו עד שתגיעי לגיל שהחוק מאפשר זאת'. בכך ניתן יהיה לדחות את ההחלטה וגם למנוע מקרים בלתי הפיכים כאלו".

עוד מוסיף לוין כי בסוגיה זו מדינת ישראל נמצאת מאחור גם ביחס למדינות השכנות לה. "אנחנו בפיגור. אפילו במדינות מסביבנו כבר מזמן גיל הנישואין הוא 18. בעיראק גיל הנישואין הוא אפילו 20", מדגיש לוין. "לעומת זאת, אנחנו בשורה אחת עם ערב הסעודית, תימן וכויית - מדינות אסלאמיות אולטרה קיצוניות".

מה עם אותם זוגות צעירים מהמגזר הדתי-לאומי או החרדי שמגיעים משיקולים שונים להחלטה מודעת כי ברצונם להינשא בשלב זה של חייהם?

ח"כ לוין מדגיש כי בחוק המוצע קיים מסלול מיוחד גם לנסיבות אלו. "אחד הקשיים בהתמודדות עם תופעת נישואי הקטינים הוא החשש מהתערבות במסורות דתיות או בנורמות חברתיות של חברות שונות. לכן בית המשפט לענייני משפחה בבואו לשקול מתן היתר בנסיבות מיוחדות, יבטיח התייחסות נאותה לשונות דתית וחברתית, מבלי לסכל את מתן הסיוע הנדרש לקטינות הנפגעות מהתופעה. נכון, יש מקרים מוצלחים של נישואים של קטינים, אני לא מתכחש לזה, אבל לצערי הם לא מייצגים את הרוב".

הקריירה היא בניית בית בישראל

רב העיר רמת גן, הרב יעקב אריאל, מסביר כי מבחינה הלכתית יכול אדם להינשא עם הגיעו לגיל בגרות, אך יחד עם זאת הרב איננו ממהר לעודד נישואין בגיל צעיר. "התפישה, גם על פי חז"ל, היא שנישואין דורשים בגרות. כמובן, צריך לבחון כל מקרה לגופו. יש לבדוק האם הנער והנערה בשלים, בוגרים ומבינים את משמעות ההחלטה וגודל האחריות בלקשור גורל של שני אנשים לעולם ועד. בימינו, בדרך כלל, בגיל 18 רוב הנערים והנערות אינם בשלים לכך", קובע הרב. "אמנם אי אפשר לקבוע גיל נישואין חותך ואחיד לכולם, אבל אם הסטטיסטיקה מלמדת שעד לגיל 18 עדיין אין את אותה בגרות נדרשת, אזי צריך להתייחס לכך במלוא הרצינות. אני לא מכיר את פרטי החוק המוצע, אבל אני מסכים בעיקרון לקביעה כי ללא בשלות ראויה אסור בשום אופן להינשא", אומר הרב אריאל.

גם הרב גדי בן זמרה, ראש אולפנת מעלה לבונה, בה מספר רב של תלמידות נישאות בסביבות גיל  17, מסכים כי נישואי קטינים אינם מתאימים בהכרח לכולן. "אנחנו באולפנה לא מעודדים נישואין של התלמידות שלנו לפני סיום השמינית. למחנכות אצלנו אסור להציע שידוך לבנות לפני סיום הבגרויות. זו אצלנו אמירה ברורה, אבל כמובן שישנן בנות חריגות שהן כן מתאימות לכך. הן מאמינות שהקריירה האמיתית והתכלית שלהן זה לבנות בית קדוש בישראל. הרבה פעמים מדובר גם על הכוונה של הבית. הבת מקבלת תמיכה וליווי ללכת בכיוון הזה, והיא פוסעת באותו מסלול שהתוו לה מהבית", מסביר הרב בן זמרה.

האם לדעתך יש מקום לחוקק חוק המגביל את גיל הנישואין במגזר הדתי-לאומי?

"נראה לי שזו סוגיה חינוכית ערכית, וכמו שלא הכל שפיט כך באופן בסיסי לא הכל חקיק. כיצד יכול שופט בית המשפט לענייני משפחה להרגיש ולהבין את המנטליות, את האמונה, את השקפת העולם העמוקה, את הקודים הפנים-מגזריים של אותו זוג שמבקש להינשא בגיל צעיר?" תמה הרב בן זמרה. "מוזר בעיניי ששופט יקבע האם פלוני ראוי להתחתן או שמא זה לא בטובתו. איך שופט יבחן נכון את כל אותם פרמטרים שונים שזרים לעולמו? זו נראית לי התערבות גסה של המדינה במקום שהיא אינה מבינה. אי אפשר לתת דין אחד לכולם, זו דרך קצרה שהיא גם בסופו של דבר ארוכה", מתריע הרב בן זמרה. "זה לא נכון לחוקק חוק כל כך גורף שהוא גם כל כך שטחי. זה מזכיר לי קצת את הפעולה של כיסוח הדשא, שקוצצים את כולם באותו הגובה בדיוק. זה מוטעה בעיניי. יש להעצים את המסגרת הקהילתית ולתת אחריות בתוך כל קהילה וקהילה כדי להתמודד עם כל מקרה ומקרה לעומקו. ראוי היה שראשי הקהל, המחנכים, המחנכות והרבנים היו מקבלים את הכלים והסמכות לבחון כל מקרה לגופו, לייעץ ולכוון. החוק עלול לגרום לאותם זוגות צעירים שהחליטו להינשא כקטינים שיעשו זאת במחתרת ובמסתור, וחבל".

 רוח גבית לחברה הבדואית

הדמוגרף יורם אטינגר דווקא מברך על החוק המוצע. אטינגר מציג נתונים מפתיעים על מגמת ירידה חדה במספר הלידות אצל ערביי יהודה שומרון ועזה בעשרים השנים האחרונות, וטוען כי זו תוצאה מהשפעתה של החברה המערבית. לדבריו, השפעה זו ניכרת גם בקרב החברה הבדואית בישראל, ומובילה לירידה גם במספר המתחתנים שם בגיל הנעורים. ״אם לפני 10-5 שנים חלק גדול מהנערות הערביות היו נישאות בגיל 16-15, היום ביו"ש ובעזה התהליך מתחיל רק אחרי גיל 18. בפועל, בניגוד לתחזיות, אפשר לומר שבעשור האחרון ממשיכה מגמת גידול שיעור הפריון היהודי וצניחה מהירה בשיעור הפריון הערבי, בעולם המוסלמי בכלל ובין הירדן לים בפרט. יש לכך סיבות רבות: האצת תהליכי מודרניזציה ועיור, כגון חינוך, בריאות, תעסוקה, תכנון משפחה, צמצום הריון גיל הנעורים והשרשת תודעת קריירה נשית", מסביר אטינגר.

בקרב הבדואים המגמה במידה רבה זהה, קובע אטינגר. "בחברה הבדואית בצפון הארץ ניכר 'תהליך ישראליזציה' יחסית מהיר. בעקבות זאת, הצעירים מסיימים ברובם שתים עשרה שנות לימוד, והנערות הבדואיות אשר רוכשות השכלה ומתקדמות, שואפות להגשים את עצמן ולא ממהרות להינשא. גם בקרב הבדואים בדרום הארץ אנחנו רואים בעשור האחרון צמצום בנישואין של צעירים ועקב כך ירידה גם במספר הלידות בגיל הנעורים. זה התחיל מאז 2002 וקיבל תנופה כתוצאה מפתיחת שערי אוניברסיטת בן גוריון לבדואים ועידוד רכישת השכלה גבוהה, גם על ידי סף קבלה נמוך יותר מליהודים. כתוצאה מכך, ניכרת עלייה מאוד מהותית בכניסת המודרנה אל הצעירים והצעירות הבדואים".

אטינגר מצביעה על נתון מעניין נוסף המשפיע על תופעת הנישואין בקרב קטינים בחברה הבדואית: "הנערה הבדואית משתלבת בתשתית החינוך יותר מאשר הנער הבדואי. יותר ויותר נערות בדואיות ממשיכות את מסלול הלימודים גם מעבר לשתים עשרה שנות לימוד. זה מוביל לאיחור בתהליך הנישואין ולעיכוב בשנות הפריון". אי לכך, מסביר אטינגר, הנטייה לא להתחתן מתחת לגיל 18 כבר קיימת ממילא בקרב צעירי הבדואים, אך החוק המוצע יעניק לטענתו רוח גבית למגמה בשטח. "החוק להעלאת גיל הנישואין ייתן לנערה הבדואית והערבית, שכבר מזמן קראה תיגר על החברה הפטריארכלית, את הגושפנקה והכוח לממש את רצונה להתקדם, ויקל עליה להתגבר על אותם גורמים אסלמיים קיצוניים המנסים לכפות עליה דרך חיים", אומר אטינגר.

rivki@besheva.co.il