חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 484ראשיהפצה

דתיים בתוכניות ריאליטי - קידוש השם או הבל ורעות רוח? - שאלת השבוע

הרב אבינר "השתתפות אנשים דתיים בתוכניות ראליטי היא עבירה המנוגדת להלכות צניעות ולערכים מוסריים של אורח החיים היהודי".
08/03/12, 13:25
ירעם נתניהו

הדתיים שכולם אוהבים

צביקה דויטש

משתתף בתוכנית הריאליטי 'השגריר'

הפולמוס נוצר בעקבות הכרזתו של הרב אבינר ש"השתתפות אנשים דתיים בתוכניות ראליטי היא עבירה המנוגדת להלכות צניעות ולערכים מוסריים של אורח החיים היהודי".

עקיבא וענהאל מהמרוץ למיליון, שאליהם כיוון הרב בדבריו, מצטיירים כאנשים מדהימים. הם נעימי הליכות, אוהבים את החיים, טובים, ישרים, חמודים, נראים טוב, כיף להם בזוגיות ובנוסף לכל – אוהבים את אורח החיים הדתי כמו שהם מבינים אותו. אלו אנשים שדתיים ולא-דתיים כאחד היו שמחים ללמוד מהם, להקים איתם שכונה משותפת ולגדל לידם את ילדיהם. מדינת ישראל השסועה ממילא בימים אלה בגלל מתיחויות על רקע דת, צמאה לאנשים כאלה.

לעומתם, הביקורת עליהם מבוססת על מושגים יחסיים ומשתנים. המושג 'אורח חיים יהודי' אינו אבסולוטי – הוא תלוי מקום ותקופה והוא מתעדכן מחדש גם בעת הזו. ההלכה אינה אחידה, היא יחסית, ויעיד על כך ריבוי הדעות המנוגדות לגבי כל נושא העולה לסדר היום. סתם כדי להמחיש: מה מאפיין את האישה הדתייה: ראש מגולח, פאה, כיסוי ראש או שיער גלוי? האם קיים 'דתי אמיתי' שנוהג על פי ההלכה האמיתית וכל השאר עוברים על ההלכה?

באשר למושג 'ערכים מוסריים' - זו הטעייה. יש להבדיל בין ערכים למוסר. אלו שתי סקאלות התייחסות שונות להתנהגויות אנושיות. לא כל עניין שהוא ערך בעבור תפישת העולם הדתית אפשר לייחס לו מידה של מוסריות. ליל הסדר בפסח הוא ערך בעבור רוב היהודים, אך קיומו או אי קיומו לא נושא מטען מוסרי. בבואנו לעשות אקסטרפולציה של הלכה מודרנית מתוך עקרונות הלכתיים קודמים, אולי כדאי שנפעיל יותר שיקול דעת ונפר פחות עקרונות מוסריים.

 

שבויים ב'אח הגדול'

הרב חגי לונדין

ר"מ בישיבת ההסדר שדרות

השאלה אם ההשתתפות בתוכניות ריאליטי היא קידוש השם או חילול השם היא פתח לשאלה מהותית יותר: מהי יהדות - דת או אמונה?

לפי האפשרות הראשונה, היהדות היא אוסף חוקים התנהגותיים שיש לקיימם באופן מעשי ותו לא. אולם לפי האפשרות השנייה, היהדות היא מציאות חיים שאמנם באה לידי ביטוי באקטים מעשיים אך בד בבד אמורה לחשוף עולם פנימי המעצב מחדש את הרגשות, המחשבות והערכים כולם.

ייתכן שמבחינת קריטריון דתי (צניעות גופנית וכדומה) ניתן למצוא תוכניות ריאליטי ש'עוברות מסך' (ואף זאת בספק גדול); ואולם מצויה כאן החמצה אדירה של הקריטריון האמוני-נפשי.

עולם המדיה הטלוויזיוני בכלל ועולם הריאליטי בפרט מושתת מלכתחילה על רדידות מחשבתית, גירויים דמיוניים, תחרותיות, רדוקציה, חשפנות רגשית ומציצנות זולה; ערכים שהפוכים לחלוטין מערכי אמונת ישראל: ענווה, צניעות נפשית, השלטת השכליות על הדמיון והרגש, אצילות פנימית ושליטה עצמית. ברגע שבו אדם דתי משתתף בתוכניות מסוג זה, גם אם יתנהג באופן מכובד יחסית, בין ירצה ובין אם לאו נותן הוא לגיטימציה תרבותית לעצם המדיה; לגיטימציה תת-הכרתית המזיקה יותר מכל קידוש השם נקודתי שאולי ייצא מהופעתו שם.

עם כל הכבוד לשושי ושושה ומרוצם הערכי למען מיליון שקלים, השתתפות בתוכניות ריאליטי, יחד עם תופעות מקבילות הקיימות בעולם הדתי כיום – כפולחן הידוענות סביב שחקנים וזמרים חסידיים; עריכת תחרויות מאסטר שף דתיות; נופשי פאר 'כשרים-למהדרין' בחו"ל; אמירת פרקי תהילים (!) לזכיית סרט ישראלי באוסקר – כל אלה הם ביטויים לאנשים בעלי תפישת עולם דתית מבולבלת, השטופים בתרבות המערבית עד כדי אובדן היכולת להשתחרר מתבניות החשיבה והרגש שלה. ובמילים אחרות: שבויים באופן מוחלט בידיו של 'האח הגדול'. כפשוטו.

 

נחמד, לא יותר

מוטי שקלאר 

לשעבר מנכ"ל רשות השידור, ממייסדי בית הספר לקולנוע 'מעלה'

בעיניי, קידוש השם נתון במחוזות אחרים, בוודאי לא בחיים היומיומיים ובוודאי לא בתוכניות טלוויזיה, אלא אם כן מדובר בתוכנית עמוקה מאוד. מנגד, הבל ורעות רוח תלויים באופי התוכנית ובסוג התוכנית. אפשר להופיע בתוכנית חדשות ולבטא הבל ורעות רוח ואפשר גם להשפיע ולעשות דברים טובים וחשובים.

כמו בכל דבר, יש ריאליטי נמוך מאוד, ולעומת זאת יש תוכניות ריאליטי שיש בהן המרכיב הבידורי שמתאים לשעות פנאי שבהן אדם לא יכול לעסוק בדברים רציניים אלא רוצה זמן של מנוחה למוח. בשעות הללו יש מי שקורא ספר, יש מי שמתעמל, יש מי שהולך לקולנוע ויש מי שרואה טלוויזיה.

לשמחתנו, יש כמה תוכניות ריאליטי סבירות ומשעשעות. 'המרוץ למיליון' היא דוגמה לתוכנית נחמדה שבה היה זוג נחמד שהתנהג בזוגיות יפה. הם שיקפו יחסים יפים, והם התנהלו למופת, והיה כיף לראות זוג דתי נחמד בגובה העיניים שמייצר אמפתיה לציבור הדתי.

באותה מידה גם ב'בית ספר למוזיקה' שבו זכה מישל – הוא יצר אמפתיה והראה שניתן להתחבר למסורת ולהיות אותנטי בלי להתיפייף. בהחלט היה בזה משהו מרגש. אבל האם יש בזה קידוש השם? קידוש השם הוא כשנוגעים בדברים העמוקים של הקיום. מנגד, 'האח הגדול' היא תוכנית שהבל ורעות רוח יהיו מינוח גבוה לעומת מה שיש בה.

כך שלסיכום, כל דבר תלוי בהקשר הכולל שלו ולא כל דבר הוא קידוש השם. ובכלל אני נגד שחור-לבן בחיים. אסור שהעולם הדתי יתנהל כמו בדיפלומטיה: כל הזמן עם עניבה וחליפה. אלא עלינו להיות אותנטיים וזה יגרום לחיבור.

 

תשובות הגולשים

 

קידוש השם ענקי

עקיבא וענהאל עשו קידוש השם ענקי. אולי לא בכל משימה, אבל ברובן הם קידשו את שם ה' ובגדול.

אלה האנשים שבפניהם אנחנו צריכים להוריד את הכובע. הם אלה שאחראים על האחדות של העם שלנו.

זה לא אומר שצריך ללכת לתוכניות ריאליטי, אך כל אחד יעשה את השיקול שלו ולא כל עם ישראל צריך להתערב בענייניהם של אנשים אחרים. ותפסיקו להיות לא שפויים. זה שהם הלכו לריאליטי לא אומר שהם לא דתיים.

מאיר דוידי, ירושלים 

 

ואיפה הצניעות?

יש הטוענים שעקיבא וענהאל קידשו שם שמיים, בהתנהגותם הכביכול חברית, מאמינה וכו׳. לדעתי עצם ההחצנה של הקשר הזוגי לעיני המצלמות היא פגיעה בקשר הזוגי עצמו. קשר זוגי אמיתי וכן הוא אינטימי. צניעות בין בני זוג אינה מגבילה את האהבה משיקולי ערכים חיצוניים, אלא בונה את עצם הקשר הזוגי, וכל החצנה מיותרת גורעת.

מוטב לחברה הישראלית להיפגש עם זוגיות צנועה, מה שכנראה לא יקרה אל מול המצלמות החטטניות של תוכניות הריאליטי.

משה לוי, ירושלים 

 

האחדות מעל לכל

אנחנו עם אחד, דתיים וחילונים, ואנחנו חייבים להראות תוכניות שמקרבות בין הצדדים. הדתיים במירוץ למיליון, ואחרים שמופיעים בתוכניות הריאליטי, עשו הרבה יותר לקרב בין דתיים וחילונים מאשר כל אלו שאוסרים להשתתף באותן תוכניות. 

כל חוקי ההדרה, ההתבדלות והפילוג מחזירים אותנו לגטאות ולשנאת אחים.

בית המקדש השני חרב בגלל שנאת אחים, אף על פי שרוב העם היו רבנים מקיימי מצוות. לכן עלינו לשנות כיוון ולהדגיש את המשותף, ולא את המבדיל בין יהודי ליהודי.

דב פורר, פלורידה, ארה"ב