בשבע 485:מלחמת מצווה

כוכבי 'כנגד כל הסיכויים', ילדים עם קשיים התנהגותיים, מוכיחים שקולנוע יכול לבדר, אך גם לשמש כלי חינוכי רב עוצמה

אסתי רמתי , כ"א באדר תשע"ב

רותי גרינגליק היתה אישה צעירה, אם לחמישה ילדים בין גיל תשע לחצי שנה, כשהיא גילתה גוש חשוד. היא עדיין הניקה, ולא העלתה על דעתה שמדובר במשהו מדאיג – אך בכל זאת, היא החליטה לפנות לרופא. התמונה התבהרה מהר מאוד, ובני הזוג גרינגליק קיבלו את הבשורה הקשה מכל: רותי חולת סרטן. מכאן התחיל המסע הארוך והמפרך בדרך להחלמה.

אם אתם תוהים מה לסיפור הזה ולביקורת תרבות, סימן שעוד לא יצא לכם לראות את מופעה של רותי, 'אף פעם לא לבד', שבו היא מספרת את סיפורה.

רותי היא אישה חייכנית, כשרונית ומלאת חיים. בגילוי לב ומתוך אינטימיות גדולה עם הקהל, היא חושפת אותנו למה שעבר עליה. היא לא מהססת לספר על אימת הגילוי, על הוודאות המוחלטת שהיא עומדת למות, על הטיפולים הקשים שגרמו לה להסתגר בתוך עצמה למשך חודשים או על חוסר יכולתה להתפלל. אך מתוך הכאב והייאוש היא מעפילה איתנו אל האמונה והתקווה והשיבה לחיים. אנו מתוודעים בין השאר לביקורים המחזקים אצל רבנים, לנסיעה מאלפת לאומן ולהתמודדות האמיצה של רותי ושל המשפחה כולה.

בהופעה משולבים דברי תורה מגוונים, שמאירים את האירועים באור אמוני ומיוחד. "היצר הרע הגרוע ביותר הוא הדמיון", מביאה רותי בשם ר' נחמן, וממש לא צריך להיות חולה כדי להזדהות.

בנוסף לכך, בין לבין, רותי שרה שירים, לבד או עם בנותיה. לא בהכרח שירים 'דתיים', אלא שירים עבריים של גבסו, דלומי ועפרה חזה, שבקונוטציה של המופע נשמעים אחרת לגמרי. כשרותי שרה את 'שמע ישראל' של שרית חדד בעיצומו של תיאור קשיי הטיפולים נראה שהמילים נכתבו במיוחד עבורה, ואין מי שלא התרגש מ'מישהו הולך תמיד איתי' בפי רותי ובעלה צביקה.

בניגוד למצופה מנושא מעיק כל כך, יש במופע לא מעט רגעים של צחוק. לגרינגליק יש חוש הומור מפותח, והיא משתפת אותנו ב'חוכמות' של ילדים של אמא חולה: בן הארבע שסיפר בשמחה בגן במה אמא שלו חולה (הגננת כמעט התעלפה) או שיר שהילדים נהגו לשיר ליד שולחן שבת ("אמא, נאהב אותך המון/ גם אם תהיי קירחת כמו לימון"). בכלל, אפשר ללמוד הרבה ממשפחת גרינגליק - משפחה חמה וכיפית, עם יכולת מעוררת התפעלות להתמודד עם קשיים.

בסרט שעשו עליה בנות אולפנת מעלה לבונה, אומרת רותי על הסרטן: "זה כאילו שאתה נזרק לעולם אחר, ואתה שוחה חזרה לחוף. אבל אתה שוחה ואוסף המון דברים בדרך". נאחל לרותי שתמשיך להיות בריאה וחזקה בתוך שאר חולי ישראל, ושתמשיך לשתף אותנו בדברים שהיא אספה בדרך, במופעה המרגש והמחכים.

 'אף פעם לא לבד', רותי גרינגליק