בשבע 485:מאבק מפורש

השם המפורש צריך להישאר שם שכותבים בספר התורה ומדפיסים בפסוקי התנ"ך, ולא בשום מקום אחר

שמואל אדלמן , כ"א באדר תשע"ב

התפתחות האינטרנט מאפשרת שימוש בשמות מתחם (דומיין) המכילים שמות עבריים. אל הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים הוגשה בקשה לאשר שם מתחם המכיל את השם המפורש בן ארבע אותיות, שעל פי ההלכה אין להגות אותו באותיותיו ויש לנהוג בו בקדושה.

הוועדה מורכבת מארבעה אישים, ובכדי לפסול שם מתחם יש צורך ברוב קולות. פרופ' מיכאל בירנהק, חבר הוועדה, התנגד לפסילה: "משום שכדי להגיע לאתר שיופעל, יהיה צריך הגולש לנקוט פעולה אקטיבית, ומאחר שהשם המפורש כשלעצמו אינו פוגעני, מאחר שהוא נגיש ברשת בשלל יישומים חוקיים, לגיטימיים ורצויים, ובכללם התנ"ך, אני סבור שמידת הפגיעה שעלולה להיגרם היא מועטה, ואינה חורגת מסף הסיבולת הציבורית".

בעז אוקון הצטרף לדעתו: "השם המפורש מופיע ממילא בכל חיפוש באינטרנט, וקשה לראות מדוע עצם השימוש בו כשם מתחם דווקא מעורר קושי".

מאידך ביקשה יוכי ברנדס לפסול את שם המתחם: "השם המפורש צריך להישאר שם שכותבים בספר התורה ומדפיסים בפסוקי התנ"ך, ולא בשום מקום אחר. אין במדינת ישראל רחוב או יישוב בשם זה. מן הראוי שגם לא יהיה אתר אינטרנט בשם כזה".

ואילו חבר הוועדה הנק נוסבכר ציין כי בעבר בית המשפט הצדיק את התנגדותו של רשם החברות לרשום חברת סרטים בשם 'סרטי הכותל' בנימוק של פגיעה ברגשות הציבור. "אם שם כמו 'סרטי הכותל' נפסל, אזי קל וחומר שאנו יכולים לפסול את השימוש בשם המפורש בשם מתחם". על פי נוהל עבודת הוועדה, מכיוון שלא נמצא רוב לפסילה, אושר שם המתחם.

בתגובה לפנייתנו, השיב הרב שלמה אבינר כי הוא רואה בשימוש בשם מתחם המכיל שם שמיים שימוש לא מתאים. הרב הפנה לגמרא במסכת ראש השנה המציינת שחכמים ביטלו את תקנת החשמונאים להזכיר שם שמיים בשטרות מחשש לביזוי שם שמיים.

גם שר המדע והטכנולוגיה, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, מתנגד. השר אמר ל'בשבע': "יש כאן בהחלט טעם לפגם, ועל משרד התקשורת למצוא את הדרך למנוע מקרים כגון זה - בתקנות או אף בחקיקה. לא ייתכן שההחלטה הבלעדית תהיה מסורה בידי ארבעה חברים מאיגוד האינטרנט ולא תהיה רגולציה ממשלתית".