בשבע 485:חוסכים ובוכים

דמי הניהול שנגבים עבור החיסכון הפנסיוני שלנו עלולים לנגוס בו במאות אלפי שקלים | שתי רפורמות שגובשו לאחרונה מנסות לעשות סדר

שלמה פיוטרקובסקי , כ"א באדר תשע"ב

 מאז כניסתו של הסדר 'פנסיית חובה' לתוקף אין מי שלא מחזיק בחיסכון פנסיוני כלשהו. אולם רק מעטים מאיתנו עוקבים אחרי המתרחש בחיסכון הפנסיוני, ועוד פחות מבינים את משמעותו של כל סעיף בדו"ח הרבעוני שאנו מקבלים לביתנו. אחד הסעיפים הבעייתיים ביותר בכל הנוגע לחיסכון פנסיוני הוא דמי הניהול. מדובר בסכום כסף אשר נגבה מדי חודש על פי מפתח מסוים, שכולל בדרך כלל ניכוי מהצבירה הכוללת וניכוי מההפקדה החודשית, ואשר עשוי להצטבר במשך השנים לסכום בלתי מבוטל. בדיקה שערכו גופים שונים גילתה כי חוסך ממוצע ישאיר בידי החברה המנהלת את ביטוח המנהלים או קרן הפנסיה שלו במשך שנות החיסכון הפנסיוני סכום שינוע בין 150 אלף לחצי מיליון שקלים.

על מנת להבין במה מדובר, נציין כי אין חולק על כך שניהול חיסכון פנסיוני הוא שירות, וככל שירות שאנו מקבלים גם ניהול החיסכון הפנסיוני עולה כסף. מדובר בשורה ארוכה של עלויות, מסוגים שונים, שהחברות על ידי דמי הניהול מחזירות לעצמן. הגבייה מהחוסך והעובדה שהחוסך הוא זה שמממן את ניהול החיסכון הפנסיוני שלו, חשובה גם על מנת לוודא שמנהל החיסכון עובד עבור החוסכים כנאמן שלהם ומייצג את האינטרס שלהם. עלויות הניהול הן מורכבות, ונוגעות בין השאר לניהול מערכת הגבייה, המערכת המנהלת באופן טכני את הכסף (מחשוב מתקדם וכדומה), המערכת המנהלת את השקעת הכספים עבור החוסכים במכשירי ההשקעה השונים ואשר עוקבת אחרי הביצועים של ההשקעה באופן יומיומי. בנוסף לכך, ישנן עלויות שנובעות מהצורך לדווח לחוסך על מצב חסכונותיו ומהצורך לעמוד בדרישות הרגולציה השונות. כמו כן, ניהול חיסכון פנסיוני איננו גמ"ח, והגופים שמנהלים את הכסף צריכים מטבע הדברים גם להרוויח, ודמי הניהול הם מקור הרווח העיקרי שלהם.

אולם, גם במשרד האוצר הבינו בתקופה האחרונה כי המצב הנוכחי שבו דמי הניהול בחלק מהמכשירים הפנסיוניים, בעיקר ביטוחי המנהלים וקופות הגמל, גבוהים מאוד, הופך את דמי הניהול למשקולת משמעותית על החיסכון הפנסיוני. כך נוצר מצב שבו אותו החלק מן התשואות שנוגסים דמי הניהול הוא בלתי סביר, ולעיתים גורם לכך שהחוסך כבר היה עושה טוב יותר אם היה שומר את כספו "מתחת לבלטות", או בתוכנית חיסכון צמודת מדד בבנק. במקרה כזה החוסך אולי לא היה נהנה מניהול השקעות איכותי של כספו, אולם מנגד לא היה נאלץ להפריש סכומים בלתי סבירים עבור הניהול. סכומים אלו יחסרו לו מאוד כאשר יגיע לגיל פרישה ויאלץ להתחיל להתקיים מהכספים הללו.

בעקבות הגל החברתי-מחאתי של הקיץ האחרון, עלו דמי הניהול גם על סדר יומם של חלק מחברי הכנסת, אשר ראו בחברות המנהלות את כספי הפנסיה של כולנו מטרה ראויה. כך נולדו כמעט במקביל שתי רפורמות דמי ניהול. רפורמה אחת של קבוצת ח"כים 'חברתית' ובראשה חברי הכנסת חיים כ"ץ, אילן גילאון ועוד מספר חברים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אשר קיבלה לידיה בקדנציה הנוכחית גם את הטיפול בכל הנושא הפנסיוני. רפורמה שנייה הוביל האוצר, ובעיקר אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, אשר בראשו עומד פרופ' עודד שריג. שתי הרפורמות ביקשו להביא להורדת דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים. אולם ההבדל הגדול ביניהן היה בשיעור ההפחתה של דמי הניהול.

כוחם של הוועדים

אבל לפני שנגיע להפחתה, צריך קודם כל להבין מה היה המצב בשנים האחרונות. שוק דמי הניהול מעולם לא היה פרוץ לחלוטין, וגם כיום ישנן מגבלות על דמי הניהול המקסימליים שניתן לגבות מהחוסכים. בקרן פנסיה ניתן לגבות עד 0.5 אחוזים מהסכום הצבור לשנה ועד 6 אחוזים מההפקדות השוטפות. אולם בקופת גמל ניתן היה לגבות עד 2 אחוזים מהסכום הצבור ובביטוח מנהלים עד 2 אחוזים מהצבירה, כאשר ניתן להמיר חלק מהגבייה מהסכום הצבור לגבייה מההפקדות השוטפות ביחס של 1:10 (לדוגמה אחוז אחד מהסכום הצבור ו-10 אחוזים מההפקדות השוטפות). משרד האוצר כאמור, חשב גם הוא כי דמי הניהול בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה מוגזמים, וביקש להורידם בשני המקרים לתקרה של 1.2 אחוז מהסכום הצבור בתוספת 5 אחוזים מההפקדות. אולם, לדעת הח"כים ההפחתה שהציע האוצר היתה בלתי מספקת, והם שאפו להפחית את דמי הניהול בשיעור משמעותי הרבה יותר – 0.7 אחוז מהסכום הצבור ו-3 אחוזים מההפקדה השוטפת.

בסופו של דבר הושגה פשרה בין הצדדים בכל הנוגע לקופות הגמל וקרנות הפנסיה, לפיה דמי הניהול המקסימליים באפיקים הללו יורדו ל-1.05 אחוז מהסכום הצבור ו-4 אחוזים מההפקדה השוטפת. ההצעה אושרה כבר על ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ותיכנס לתוקף בשתי פעימות, הראשונה כבר בתחילת 2013. מי שלא ייהנה בשלב זה מכל הטבה הם החוסכים בקרנות הפנסיה, אשר דמי הניהול המקסימליים שלהם לא יופחתו, משום שלטענת האוצר הם כבר כיום ברמה סבירה ביותר.

הנושא העיקרי שעדיין לא קיבל מענה במסגרת השינוי והתקנות החדשות הוא אי השוויון בנושא הפנסיוני, והסבסוד הצולב הפוגע בעובדים המאורגנים פחות. כל המספרים שהוזכרו עד כאן היו דמי הניהול המקסימליים, אולם מי שינסה להתמקח לבדו על הפחתתם יגלה שאין לו כל סיכוי. מי שחבר בארגון עובדים חזק, לעומת זאת, משלם כבר כיום דמי ניהול נמוכים הרבה יותר, המגיעים לפעמים למחצית מדמי הניהול שמשלמים הלקוחות הרגילים, אשר למעשה מסבסדים בפועל חלק גדול מההטבה הזו. כל הניסיונות שנעשו עד עתה לקבוע דמי ניהול מינימליים, אשר יקטינו את מידת אי השוויון בין הקבוצות השונות כשלו. אולם כעת מנסה קבוצת חוסכים להעמיד את ההסדרים הללו לבחינה משפטית, ולחייב את האוצר להקפיד על שוויון בין החוסכים.

לפעמים שמירת הכסף מתחת לבלטות מניבה תשואה טובה יותר. חברי מפלגת הגימלאים

 

 מי ישלם לעובדים בדרום?

 על פי החוק, המעביד לא מחויב לשלם שכר לעובדים שלא הגיעו עקב מתקפת הטילים, אולם הוא אינו רשאי לפטר אותם

 עו"ד אבירם רחימי

לאור המצב בדרום נאלצו עובדים רבים להיעדר ממקום עבודתם עקב סגירת מוסדות החינוך. שר האוצר הודיע כי בכל הנוגע למגזר הציבורי, לא ינוכה שכרם של העובדים שנעדרו. אולם בנוגע למגזר הפרטי הדברים עדיין נותרו פתוחים.

על פי חוק, עובדים שנעדרו אולם המפעל שהם עובדים בו עודנו פתוח, ההיעדרות אינה מזכה בשכר. בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, עובד זכאי לשכר גם אם לא עבד בפועל, כאשר הוא מוכן ומזומן לעבוד והמעביד לא סיפק לו עבודה. במקרה של היעדרות עקב מצב ביטחוני, אין מדובר במצב שבו המעביד מונע מן העובד לעבוד, אלא באי יכולת להתייצב לעבודה עקב 'כוח עליון'. לכן, בהיעדר הוראה חוקית אחרת, המעביד אינו חייב לשלם שכר עבודה לתושב הדרום שנאלץ להיעדר ממקום עבודתו באופן מלא או חלקי כתוצאה מהמצב הביטחוני.

האם אפשר לפטר עובד שייעדר? במקרה זה חלות הוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006 המונעות בעיקרון פיטורים בהתאם לכללים הקבועים בחוק זה. עם זאת, עד עתה טרם הוכרז המצב בדרום כ'מצב מיוחד בעורף' לפי חוק ההתגוננות האזרחית על מנת שהוראות חוק זה תחולנה.

בכל מקרה, גם אם הוראות חוק ההגנה על עובדים לא תתקיימנה, הרי שלמרות שהחובה להתייצב לעבודה היא חובה ראשית ואי קיומה מאפשר לכאורה למעביד לפטר את העובד, שימוש בזכות זו של המעביד (במיוחד אם ניתן להשתמש באמצעים אחרים לפצות על אי הגעתו של העובד למקום העבודה כמו ניכוי יום חופשה, או קיזוז יום ההיעדרות מן השכר החודשי) יהיה שלא בתום לב וסביר להניח כי בתי הדין לעבודה לא יכירו בפיטורים על רקע זה.

ומה קורה בעת השבתה יזומה של מקום העבודה? השבתה יזומה של מקום העבודה ושלא תוך מתן הודעה מוקדמת מספקת מחייבת את המעסיק לשלם שכר לעובדים בימי ההשבתה, וזאת בהעדר הסכמה אחרת עם העובדים עצמם.

 

הכותב הוא מתמחה בדיני עבודה ממשרד בן-שחר לקנר ושות'