בשבע 485: אמהות אובדות

המלכוד של האמהות העובדות: מחקר של בנק ישראל מגלה כי המחסור במעונות יום לילדים מאלץ אותן לפנות למוסדות פרטיים ויקרים

שלמה פיוטרקובסקי , כ"א באדר תשע"ב

ההוצאות על מסגרות טיפול בילדים בגיל הרך הן חלק ניכר מתקציבן של משפחות עם ילדים. במשפחות שבהן האם עובדת הוצאה זו מסתכמת בכ-1,900 שקלים לחודש – בממוצע כרבע משכר הנטו שלה. עלויות כה גבוהות מחלישות את התמריץ של האם לשוב ולעבוד לאחר הלידה, משום שהן מקטינות את תוספת ההכנסה נטו שמשק הבית מקבל מעבודתה. הענקת תמיכות למשפחות עובדים עם ילדים בגיל הרך אמורה להקטין את ההשפעה השלילית הזו. ערוץ התמיכה העיקרי במשפחות אלו הוא סבסוד המסגרות הציבוריות לילדים בגיל הרך, מעונות יום ומשפחתונים. מנתונים שפרסם השבוע בנק ישראל עולה כי שיעור הסבסוד הממוצע מסתכם בכ-44 אחוזים מהמחיר החודשי של המסגרת – נמוך במידה ניכרת מאשר במדינות המפותחות המאופיינות בשיעורי תעסוקה גבוהים של נשים (סבסוד ממוצע של 68 אחוזים).

אולם, הנתון הבעייתי הרבה יותר נוגע ליכולת לממש את ההטבות. על פי נתוני בנק ישראל, מרבית האימהות הזכאיות לסבסוד זה לא מצליחות לנצל את ההטבה, בעיקר בשל המחסור במסגרות המפוקחות שבאמצעותן ניתן לממש את הזכאות. בפועל, רק חמישית מכלל האימהות העובדות לילדים בגיל הרלוונטי נהנות מהסבסוד, ואילו יתר האימהות, מרביתן הגדול זכאיות לסבסוד לפחות ברמה מסויימת, כלל אינן מסוגלות להתקבל למסגרות שבהן ניתן הסיוע מטעם המדינה. בבנק ישראל מציינים כי המחסור בהיצע של מסגרות מפוקחות ידוע היטב זה שנים, ובעבר נעשו מאמצים רבים בעניין זה. בשנת 2009 הוחלט להקצות כ-88 מיליון שקלים לבנייה של מסגרות חדשות. בסוף שנת 2011 הורחבה ההקצאה בעוד כ-100 מיליון שקלים, ואושרה לביצוע. היא תממן את בנייתן של מסגרות חדשות, ואמורה להגדיל את ההיצע בכ-6 אחוזים במהלך שלוש וחצי השנים הבאות.

עם זאת, בבנק ישראל מזהירים מהשלכותיו של מהלך מקביל אשר מתבצע גם הוא בימים אלו. על פי הצעת חוק הפיקוח על מסגרות יום לפעוטות, יורחב הפיקוח על הגנים הפרטיים. לשם כך יחייב החוק את הגנים לעמוד בתקנים מסוימים, שאמורים לייקר את העלויות של הפעלת הגנים הפרטיים בכ-40 אחוזים. חלק מההוצאה ימומן על ידי הממשלה, אך ללא תקצוב מלא של תוספת העלויות ייפול הנטל על כתפי ההורים, או יביא לצמצום מספר הגנים, בגלל סגירת אלה שאינם עומדים בעלות של יישום התקנים. על כך מלמד מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב: העלאת התקנים לגנים גרמה שם להתייקרות המסגרות ולירידת מספרן של אלה הפונות לאוכלוסיות החלשות, שבהן המחירים נמוכים.

בבנק ישראל מוסיפים כי במסגרת החוק לשינוי כלכלי-חברתי, שחוקק בעקבות המחאה החברתית, אושר יישום חוק חינוך חינם לבני שלוש-ארבע החל משנת הלימודים 2013/2012. צעד זה יפחית את נטל התשלומים על ההורים, אך לא את ההוצאה הפרטית על טיפול בילדים עד גיל זה; מרביתם נמצאים במסגרות פרטיות, שעלותן גבוהה מאוד.

כיתוב תמונה: הגברת הפיקוח על הגנים תייקר את פעילותם. גן ילדים ביו"ש אילוסטרציה: פלאש90'

 מורישים פערים

אחד הגורמים העיקריים שדחפו את מחאת הקיץ האחרון היתה התחושה הרווחת בקרב ישראלים רבים שאי השוויון בחברה הישראלית איננו פוחת אלא להיפך. רבים חשו שנוצרה בישראל אצולת ממון שמחזיקה בידיה סכומי כסף בלתי נתפשים, בשעה שמרבית הישראלים נאבקים כדי 'לגמור את החודש'. אחת הסיבות העיקריות לתחושת אי השוויון, היא קיומן של משפחות עשירות, כאלו שבהן הכסף הגדול עובר מאב לבן ומזין את עצמו, בבחינת 'כסף עושה כסף'. לציבור כנראה קל יותר להתמודד עם מישהו שעשה כסף גדול בעשר אצבעותיו, מאשר עם המחשבה שאותו עשיר קיבל את כל הונו בירושה.

כחלק מהגל החברתי הפוקד אותנו מאז הקיץ, הגישה יו"ר מפלגת העבודה, חברת הכנסת שלי יחמוביץ', הצעת חוק המבקשת להשיב לחיים את מס העיזבון, שבוטל בישראל לחלוטין לפני שנים. ההצעה מבקשת להשית על ירושות של למעלה מ-15 מיליון שקלים מיסי ירושה בשיעורים משתנים של 5 עד 12.5 אחוזים, לפי גובה הירושה. ירושות שעד לגובה של 15 מיליון שקלים תהיינה פטורות לחלוטין ממס ירושה. יחימוביץ' מציינת כי "ישראל היא כיום המדינה היחידה מבין המדינות המפותחות אשר אין בה מס עיזבון או מס ירושה. בארה"ב ובמדינות האיחוד האירופי הוטל מס העיזבון לפני 100 שנה ויותר, ומאז הוא שריר וקיים. מס העיזבון בישראל בוטל בשנת 1981, בעיקר בשל האינפלציה הגבוהה ששררה אז ושחיקת שווי הסכומים שנגבו. אולם הביטול נותר על כנו ללא סיבה גם כשהמשק התייצב".

לדבריה, "בדו"ח ועדת בן-בסט שפורסם בשנת 2000 נכללה המלצה להטיל מס בגובה של 10 אחוזים על עזבונות בשווי של 2 מיליון שקלים חדשים ויותר. ההמלצה לא יושמה בשל לובי חזק של בעלי אינטרסים. הצעת החוק שהגשתי מוציאה מהמלצות ועדת בן בסט את מעמד הביניים, פוטרת אותו ממס העיזבון ומחילה את מס העיזבון רק על ירושות גדולות במיוחד".

מתברר שאין מי שסבור שמס עיזבון איננו צודק, אולם מומחי מס רבים סבורים שהוא איננו חכם. לדבריהם, זהו מס שקל מאוד לעקוף את החובה לשלמו, ועל כן גם במדינות שבהן הוא קיים נמנעים רבים מהתשלום. המומחים מעריכים כי אם יוטל מס ירושה יתרבו מאוד המתנות בחיים והסכומים שייגבו בפועל יהיו לא משמעותיים. אולם, יחימוביץ' איננה מקבלת את הטענה וסבורה שמדובר בהתחמקות. לדבריה, העובדה שבכל העולם המערבי מדינות מפעילות את מנגנון מס העיזבון מראה שיש לו היגיון. לא לחינם אנשים אינם מחלקים את כספם בחייהם ומותירים את החלוקה לאחר מותם. יחימוביץ' ציינה עוד כי מדובר בירושות גדולות שגם לאחר המס עליהן יישאר חלק הארי ביד היורשים, וזאת בניגוד למצב במדינות אחרות. לדבריה, כמו שהמס על ההון לא הבריח מישראל את כל המשקיעים גם המס על הירושה לא יגרום להברחת כל הירושות מישראל.

 

 כלכלת בית

מטלפנים וחוסכים

דידי רוזנברג

מנתונים שעולים ממחקר פנימי שעשינו נמצא כי סעיף ההוצאות בשימוש במכשיר הסלולר עולה משמעותית ומתחיל לנגוס חלק גדול יותר בעוגת התקציב הביתי. אך לדמיין את החיים שלנו בלי המכשיר הקטן והצמוד נדמה שאי אפשר.

אז מה עושים? לומדים להשתמש בו באופן חכם יותר ולהתנהל נכון מול חברות הסלולר. מומלץ לקרוא את האותיות הקטנות שבחשבונית המגיעה אליכם. קראו אותה בנחת ושימו לב לפרטים הקטנים. אולי אתם משלמים על חבילה שאתם בכלל לא משתמשים בה? אולי אתם במסלול ישן שחשבתם פעם שהוא מאוד כדאי, אבל היום אתם יכולים לשדרג אותו בקלות? אולי בפירוט השיחות אתם רואים שדיברתם הרבה מהבית ויכולתם לעשות זאת מטלפון קווי לטלפון קווי בפרוטות?

התשובות שתמצאו לשאלות אלו שוות כסף לא מבוטל. לאחרונה נתקלנו בסיפור מקומם: זוג גמלאים מירושלים שילם בחשבון הסלולרי כמאתיים שקלים בחודש. לאחר שהסב את תשומת ליבנו ראינו כי הם מדברים בממוצע שמונה (!) דקות בחודש מהסלולרי. מסתבר שלמעלה מעשור הם לא התעדכנו במסלולים או קראו את החשבונית החודשית. בטלפון אחד התאמנו להם את החבילה, כך שהם משלמים עכשיו 15 שקלים בחודש. בחישוב מהיר: חיסכון של אלפי שקלים.

עוד לא קם האדם שהפסיד כסף כתוצאה מהתמקחות עם נותני השירות השונים. מניסיון רב שנים אנו למדים כי בפעמים רבות במסגרת הליווי שלנו ב'פעמונים' ביקשנו שדרוג – וקיבלנו. הדבר נכון לא רק לגבי התנאים למכשיר הסלולר אלא גם להוצאות התקשורת השונות. מתי לאחרונה ריעננתם את התנאים בחברת התשתית לאינטרנט? ומה לגבי ספק האינטרנט? לאחרונה נחקק במדינת ישראל חוק האוסר על חברות התקשורת לגבות קנס יציאה. מה זה אומר? שהתחרות בין החברות השונות בשיאה וידו של הלקוח על העליונה. טלפון אחד לחברת התקשורת שבו אתם מבקשים תנאים חדשים יכול לחסוך לכם הרבה מאוד כסף.

הכותב הוא דובר ארגון 'פעמונים'