בשבע 485:בשירות המדינה

הצעת חוק חדשה מבקשת להעביר את האחריות על השירות הלאומי מידי העמותות לידי המדינה

עפרה לקס , כ"א באדר תשע"ב

ראשי העמותות מתריעים מפני השלכות שיזיקו לבנות המשרתות: פגיעה תקציבית במעטפת החינוכית והתורנית לבנות, קיצוץ בתקנים לטובת מתנדבים חרדים וערבים, והתחייבות לתקנון שלא משקף את רוח העמותות | במינהלת השירות לאומי-אזרחי מבקשים להרגיע, ומדגישים כי לרוב החששות יש מענה הולם בחוק, וכי אנשי המינהלת ממשיכים לעמול על סעיפים נוספים הדורשים תיקון לטובת הבנות

 העמותות חוששות שהחוק יהפוך אותן לחברות כוח אדם. בנות שירות לאומי. צילום אילוסטרציה. למצולמות אין קשר לכתבה

ורד ולילך החליטו לשרת את המדינה בהדרכת ילדים בטיולים וחינוכם לאהבת הארץ. הן גרות זו מול זו בשתי דירות שירות, ובערבים, כשהן שבות מטיולים מפרכים, הן מעבירות ביניהן חוויות משעשעות וחומרי הדרכה. שתיהן קיבלו את אותה הכנה ושתיהן ישרתו את המדינה במשך שנתיים. אבל ורד, שבחרה במסלול הצבאי, מקבלת נסיעות חינם, מענק שחרור ומשכורת כפולה, ולילך... ובכן לילך משרתת בשירות לאומי.

שירות שווה זכויות

המקרה הזה, שהיה ונברא, לא היה כל כך נדיר עד לפני כמה שנים. אמנם התדמית הירודה של בנות השירות הלאומי בעיני החברה, זכויותיהן הדלילות, והעובדה שלא תמיד העבירו להן משכורת בזמן - לא מנעו מן הבנות להגיע בהמוניהן ולשרת את העם והארץ, אבל לפני כמה שנים ואחרי כמה פרשות שחיתות שהתגלו בעמותות, החליטה מדינת ישראל לשים לדבר קץ. המדינה, המתקצבת 12 מתוך 15 אלף תקנים של השירות הלאומי, הקימה את 'ועדת עברי' שהחליטה על הקמת מינהלת שירות לאומי-אזרחי. בצד זה, החלה עבודה על הסדרת סמכויות המינהלת מול העמותות המפעילות את השירות הלאומי בחוק.

מנכ"ל המינהלת הראשון היה ראובן גל, שפעל תחת עמי איילון. אחרי הבחירות האחרונות, הועברה המינהלת לידי משרד המדע שתחת שרביטו של השר דניאל הרשקוביץ, ולתפקיד המנכ"ל התמנה שר שלום ג'רבי, שרואה בתפקידו פרויקט לאומי.

ג'רבי הציב לעצמו מטרה לקדם את מעמדם וזכויותיהם של משרתי השירות הלאומי (שכבר מזמן לא כוללים רק בנות דתיות). הוא השיג להם תעריפי כניסה שווים לאלה של חיילים באתרי בילוי, ארגן עבורם אירועי הצדעה ממלכתיים וזכויות נוספות. הוא גם פועל כדי להכניס למעגל המשרתים נערים בעלי צרכים מיוחדים, ועמל להקל על בחורים ובחורות מעוטי יכולת לשרת, באמצעות הענקת טיפולי שיניים חינם, הקמת קרן סיוע מיוחדת ועוד.

ג'רבי נכנס במלוא המרץ לשדה פתוח, והחל להפוך את האדמה. במקום שאין פיקוח על עמותות, וזה היה המצב במשך שנים, נכנסת השחיתות. יותר מדי דברים היו תלויים ברצונן הטוב של 7 העמותות המפעילות את השירות הלאומי, ובטיב האנשים שעבדו בשטח. יותר מדי בנות הלכו לאיבוד בשנת השירות שלהן, כי לא היה להן מישהו לדבר איתו. הרבה עמותות קיבלו תקציבים עבור הבנות, אבל הוציאו אותם על משכורות ורכבים. ג'רבי לא נותן לעמותות מנוחה. המוטו שלו הוא "תחשבי שזאת הבת שלך", וכך הוא פועל. לאט לאט למדו העמותות לחיות עם ג'רבי בשלום ואפילו להעריך את פועלו, אבל האיום הגדול המתרגש עליהן כיום, היא הצעת החוק שאמורה לעבור השבוע בקריאה ראשונה בכנסת. הצעת החוק המקורית היתה דרקונית, כך אומרים כל הגורמים הרלוונטיים, והשר הרשקוביץ וג'רבי עובדים זמן רב מול הנוגעים בדבר כדי למתן אותה.

דוגמה קטנה? החוק הציע בהתחלה שאת ההכשרה לקראת השירות הלאומי ייתנו גופים חיצוניים ולא העמותות. אחד הגופים שהוצע כמעביר השתלמויות הוא מכללת 'בית ברל'. נכון שהייתם נותנים לבת שלכם להתחנך שם?

העמותות חוששות שהחוק יהפוך אותן לחברות כוח אדם. בנות שירות לאומי.

המינהלת קשובה

הצעת החוק מתפרשת על פני עשרות עמודים, סדר גודל שראוי אולי לשנתיים כל כך חשובות לצעירים וצעירות בעם ישראל. ובכל זאת, אחרי תקופה ארוכה של עבודה מאומצת, ראשי עמותות השירות הלאומי עדיין לא מרגישים איתה בנוח. תחילה נבהיר, שכל מי שדיברנו איתו מברך על הסדרת הנושא בחוק מעודכן. "החוק הנוכחי לפיו פועל השירות הלאומי, מתבסס על תקנות וכללים ארכאיים", אומרת חיה שמואל, מנכ"לית 'שלומית', עמותה דרכה עוברים בעיקר משרתים חילוניים. "המון שינויים חלו בשירות הלאומי בשני העשורים האחרונים. נוספה אוכלוסייה משרתת שלא היתה בעבר, ולכן נדרש חוק".

הרב צבי במברגר, מנכ"ל 'עמינדב', מוסיף שזה העיתוי הנכון, "כשהשר הרשקוביץ עומד בראש המשרד וכששר שלום ג'רבי הוא מנכ"ל המינהלת, ואנחנו רואים איתו עין בעין את הנושא".

שמואל אומרת שבין העמותות, שרובן משלבות ידיים מול החוק החדש, ובין המינהלת יש פערים אבל גם שיתוף פעולה, ובעיקר אמון בסיסי. "הם קשובים ורוצים את טובת הבנות. הם לא רוצים לחסל את העמותות. אין לי פרנויה בעניין הזה. בעבר היתה לי, אבל הרפיתי".

חלק מראשי העמותות, אגב, גם מודים שלא לייחוס שפיקוח מבחוץ שמכריח אותך לעשות את מה שהתחייבת מול המינהלת ועבור הבנות, הוא דבר לא כל כך נוח. גם זה תורם להתנגדות מסוימת מצידם לחוק.

אבל לצד כל אלה יש גם חשש אמיתי, אותו מבטא בצורה החריפה ביותר הרב צפניה דרורי, שייסד את מפעל השירות הלאומי ועומד בראש עמותת 'האגודה להתנדבות' - הגדולה מבין העמותות: "אנחנו מעוניינים שיהיה חוק, אבל שיהיה חוק טוב, עם סייגים ברורים. אם הם לא יהיו, החוק עלול לקלקל את כל השירות הלאומי וכל מה שהמדינה משקיעה בו היום יתפרק. מדינת ישראל תפסיד את כל מה שהשירות הלאומי מביא איתו, את הרוח המיוחדת של ההתנדבות, האווירה המיוחדת בבתי ספר ובתי חולים. יש מקומות שבלי השירות הלאומי יתמוטטו".

 כשנכנסים לתוך החוק עצמו, ראשי העמותות מעלים טענות ענייניות. את המרכזית שבהן, השוזרת את דברי כולם, מיטיבה לנסח יפה גיסר, יו"ר 'בת עמי- אמונה-אלומה'. "אנחנו חוששים שיש כרסום בסמכות העמותות. אנחנו רואים את עצמנו כשליחים, כמעצבי תהליכים חברתיים, כאחראים לבנות ולחינוך שלהן. החוק לא מסדיר מספיק את היחס בין המינהלת לבין העמותות. האם היא מנהלת אותן או רק מסדירה את פעילותן. מה גבולות הגיזרה שלה ומה שלהן".

הצעת החוק, טוענים ראשי העמותות, לא מסתפקת בפיקוח וויסות פעילות העמותות, אלא מתערבת באופן גס ומיותר בפעילות שלהן. "צריכה להיות בקרה על העמותות באמצעות קריטריונים שקופים וידועים, דרישות מהעמותות מה הן צריכות לתת למתנדבים ודאגה לזכויות שלהם, אבל מכאן ועד הצגת רשימות מפורטות של המשרתים - הדרך ארוכה", אומרת חיה שמואל. כל אחת מעמותות השירות הלאומי קמה ממניעים אחרים, בדרך כלל אידיאולוגיים, ומציעה למשרת את הארומה המיוחדת לה. "פתאום המדינה אומרת 'נקבע לכם השתלמויות, נגיד מי מתקבל ומי לא. המדינה יודעת לעשות צבא. אם היא רוצה להקים את צבא השירות הלאומי, שתיקח את כל הפרויקט".

הרב במברגר מדבר על כך שהחוק מלאים את השירות הלאומי, מהלך המנוגד לכל מה שקורה היום במדינה. "היום המגמה הרווחת היא להעצים את החברה האזרחית. המדינה מפריטה שירותים ומעבירה אותם אל העמותות, וכאן המדינה קובעת שכוחן של עמותות יופחת". גיסר מבהירה שאין כאן עניין של אגו, אלא חשש אמיתי מפגיעה בבנות עצמן. הרב במברגר ממחיש: "קודם כל, במועצה הציבורית שתפקידה לכוון את הפעילות של השירות הלאומי, אין ייצוג לעמותות או להשקפת עולמן, אין מקום בחוק לתקנונים של העמותות, ובאופן הזה תמיד החוק יגבר. בת שתתנהג בצורה לא הולמת והעמותה תרצה להפסיק את ההתקשרות איתה, תוכל תמיד להגיע לבג"ץ וזה יקבע לפי חוק שעל העמותה להשאיר אותה בשירות". ראשי העמותות מלינים על כך שהחוק הופך אותן לחברת השמה וכוח אדם ותו לא. "המעטפת והליווי שאנחנו נותנים לבנות מבדילים אותנו מחברת כוח אדם לגוף שליחותי וחינוכי. בחוק אין גם התייחסות למעטפת שאנחנו נותנים לבנות, למשל תקצוב ה'אורייתות' (שיעור תורני שבועי, ע"ל)".

הרב דרורי מוסיף: "אין כמעט מילה אחת על ליווי סוציאלי, נפשי ופסיכולוגי. מדובר באלפי אנשים שחלקם זקוקים לזה. מי מטפל בזה? הדברים לא ברורים". לדבריו, המשמעות של חוסר סעיף כזה היא תקציבית. מי שישקיע בכך פחות כסף, יעשיר את העמותה שלו אך יפגע בבנות.

ראשי העמותות מדברים גם על כך שהחוק קובע את ימי החופשה של הבנות. תשעה באב ופורים, למשל, הם ימי בחירה ולא ימי חופשה קבועים, ואין מי שישחרר אותן ביום ירושלים מעבודה לטובת ציון יום החג הזה.

טיעון נוסף נוגע לסנקציות שמטיל החוק על עמותות שלא יעמדו בכללים. הרב במברגר: "אנחנו לא חברה שעושה טסטים למכוניות ולא חברה רווחית. אם יטילו עלינו קנסות, זה יילקח מהתקציבים ששמורים לבנות". הרב במברגר מציע במקום להטיל קנסות, פשוט להורות לתקן את העוול שנגרם. שנית, הוא מציע, אפשר פשוט להודיע לגוף החורג שהוא לא זוכה במכרז. "חלק מהקנסות הרשומים בחוק נוגעים לטעויות מנהליות, וזה צעד שלא מקובל בשום מקום. אז הם אומרים 'לא ייעשה בסעיף הזה שימוש', אבל החוק לא פרופורציונלי".

 

יפה גיסר מציגה זווית נוספת, והיא אוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים והרצון לשלבם באוכלוסיית המשרתים. "העמותה שלנו מפעילה המון פרויקטים, ויש לנו מעטפת שלמה שמטפלת בהם. למשל 21 בנות בסיכון שיש להן תכנית שלמה וצוות שלם של עו"סיות שמלוות אותן. החוק יוצר הפרדה בין הגופים ובין המעטפת". גיסר רוצה שהאוכלוסיות בעלות הצרכים המיוחדים ייכנסו לחוק ככאלה שיכולות לשרת, והחוק ייתן להן מענה מיוחד. כרגע, היא אומרת, זה לא נמצא.

 

חלק מהטיעונים האלה נשמעים אולי מעט קטנוניים בימים שבהם הכל זורם על מי מנוחות, אבל הרב דרורי ועמיתיו מביטים קדימה וחוששים מימים אחרים, בהם תיק השירות הלאומי לא יהיה בידי חובש כיפה, וגם השר הממונה לא בדיוק יהיה מהאגף הרצוי של המפה. "החוק לא רק מאפשר לשר ולמנהל המינהלת להשפיע חינוכית", הוא אומר "אלא הם יכולים ביום אחד לקחת את כל התקציבים ולהעביר אותם לפרויקטים לאומיים אחרים. הנהלת המינהלת רשאית לאגם את כל המשאבים ולקחת אותם לאן שהיא רוצה. אם יהיו אלפי ערבים או חרדים שרוצים לשרת, היא יכולה להפנות את התקציבים לשם ולשלוח את הבנות הדתיות לשרת בצבא".

הרב דרורי מצביע על חוסר בהירות נוסף בחוק: "לא ברור מי מחליט לאן בת מגיעה ומה הם התנאים שיהיו לה. לא מספיק ברור אם יש כאן כפייה ואז הבת תהיה, בעצם, תחת מרות של מישהו אחר, וזה מביא לבעיה מוסרית".

השירות יישאר התנדבותי

מן העבר השני, גם ג'רבי מסביר שהוא חושב על היום שאחרי, וגם הוא מבקש לקבוע מסמרות כדי להגן על הבנות. עם זאת, הוא מבקש לחזק את העמותות ולא להחליש אותן. להלאים, הוא מבהיר מושגים, זה לעשות מה שקורה היום בגרמניה, שם קיימת מינהלת עם 2000 עובדים שמנהלת את כל נושא השירות הלאומי בלי עמותות. "אנחנו לא מבקשים לסגור ולו עמותה אחת. רק לפקח". גם ג'רבי חושב שהחוק איננו מושלם. הוא קיבל טיוטת חוק הרבה יותר גרועה, וצוות משרדו עובד בצורה מאוד אינטנסיבית על תיקונים, אבל לא הכל אפשרי. יש גם תקרת זכוכית שמציבים משרדי המשפטים, האוצר והתמ"ת. מצד שני, יש בידיו של ג'רבי תשובות לרבות מן הטענות שעלו כאן.
הרב צפניה דרורי: הם יכולים ביום אחד לקחת את כל התקציבים ולהעביר אותם לפרויקטים לאומיים אחרים. אם יהיו אלפי ערבים או חרדים שרוצים לשרת, היא יכולה להפנות את התקציבים לשם ולשלוח את הבנות הדתיות לשרת בצבא

ראשית, מבהיר ג'רבי, ישנה עמידה בחוק על כך שהשירות הלאומי יהיה התנדבותי, ושאם בת תבקש לעזוב בעיצומו של השירות, היא אכן תעשה זאת. "הדבר הזה לא ישתנה".

לגבי ההשתלמויות, ג'רבי מסביר שהמדינה קובעת שיהיו שלושה ימי הכשרה וכן סיור לימודי וגם תקבע באופן כללי שמדובר בחינוך לאזרחות טובה ולהעצמה, אבל פרט לכך יש מקום לתכנים נוספים. לגבי תיקצוב שיעורי התורה ומערך התמיכה הנפשי, התקציב שיקבלו העמותות כולל אותם.

כשהוא נשאל על תקנוני העמותות, הוא משיב בסיפור אמיתי: "אתמול נקראנו להתייחס למקרה בעיר מסוימת בארץ, בה צעקה הרכזת על אחת הבנות לפני כולן. הבת השיבה לה במילים לא כל כך יפות, והרכזת אמרה לה שתארוז את עצמה ותצא מהדירה. הבנות המשרתות הן לא זבל. בגלל חוצפה היא לא תעשה שירות לאומי?". לדבריו, יש בחוק התייחסות לתקנון של העמותות עליו חותמת הבת כשהיא נכנסת לשירות. החוק דורש שהתקנון יכלול כמה דברים בסיסיים, ומעבר לכך כל עמותה מוסיפה את הנקודות החשובות בעיניה. אבל הבת כן תקבל הגנה מן המינהלת. "אנחנו רוצים לחזק את העמותות, הן חשובות לנו, אבל לא פחות חשובות לנו הבנות".

כשג'רבי נשאל על הקנסות, הוא משיב שוב במקרה מהשטח, הפעם מקרה שהתפרסם. לפני שנה ישבה עידית רואימי, ששירתה שנתיים בשירות הלאומי, במשך חודש בכלא בעוון עריקות. בהתערבותו של ג'רבי היא שוחררה. ג'רבי איננו בא בטענות אל הצבא. היה כאן מקרה, בכלל לא יחיד במינו, שבו הבת לא הביאה תעודה פטור מצה"ל ובכל זאת העמותה צירפה אותה למערך המתנדבים. ג'רבי מסביר שלא מדובר כאן בטעות מינהלית אלא בטעות קריטית שפוגעת בבנות. "תהיו בסדר - לא תקבלו קנסות. וחוץ מזה, גם האגודות עצמן מטילות קנסות על בנות שמשאירות דירות מלוכלכות, שלא מחזירות מפתח". עם זאת, ג'רבי מודה שזהו פרק שהוכנס בלחץ משרד המשפטים ושהיום כל חוק חדש שנוגע למנהלות ומשרדים, מכיל פרק עם קנסות.

לבסוף, הוא מבקש להשיב לטיעון של גיסר על שירותם של בעלי הצרכים המיוחדים. "עד לפני שנתיים היו רק כמה עשרות תקני שירות לבעלי צרכים מיוחדים ולנוער בסיכון. היום יש 400 לבעלי צרכים מיוחדים ו-700 לנוער בסיכון, ובשנה הבאה יהיו אף יותר. הרוב ממומן מכספי המינהלת. אנחנו ניסינו להכניס סעיף של 'הזכות להתנדבות' לפיו כל מי שקיבל פטור מצה"ל: החל באוכלוסיות שכאלה וכלה בחרדים וערבים, יוכל לשרת בשירות לאומי, אבל האוצר הראה לשרים שזה יעלה כמה מיליארדי שקלים ולכן לא אישר את זה". בחוק יש סעיף שלם הנוגע לשירות של בעלי מוגבלויות, ומה שג'רבי הצליח להכניס הוא הביטוי 'ייצוג הולם'. כאן גם הוא היה מעדיף שיהיה אחרת, והוא עדיין עובד על זה.

אקורד הסיום של כל הדיון הזה צפוי להיות אופטימי גם לדעת ראשי העמותות. לאחר הקריאה הראשונה בכנסת, יועבר החוק לדיון באחת הוועדות. חברי הכנסת יזמינו לדיונים את ראשי העמותות, שכבר עבדו על הצעות אלטרנטיביות לסעיפים הבעייתיים, וכבר פעלו מול הח"כים. כך, מקווים כולם, הכל יבוא על מקומו בשלום לטובת הבנות וההתנדבות. והעיקר, שהבת שמסייעת לילד המתקשה בלימוד הקריאה, תוכל לתת את המקסימום מתוך רוגע פנימי.

ofralax@gmail.com