בשבע 485:רבבות ליוו את האדמו"ר מויז'ניץ למנוחות

קרוב למאה אלף בני אדם, ובהם אדמו"רים, ראשי ישיבות, רבנים וחסידים, השתתפו אתמול (ד') במסע ההלוויה של האדמו"ר מויז'ניץ,

ניצן קידר , כ"א באדר תשע"ב

 הרב הגר זצ"ל, ששימש במקביל כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. האדמו"ר נפטר בגיל 96, לאחר שבעשר השנים האחרונות סבל ממחלות קשות ומיעט לפגוש בחסידיו. בימים האחרונים חלה התדרדרות חמורה במצבו, וביום שני לאחר חצות נפטר.

הוא היה בנו של ה"אמרי חיים", האדמו"ר הקודם, ושימש במשך שנים ארוכות, מאז הגיע לישראל מיד לאחר השואה, כראש הישיבה של החסידות, והיה ידוע בלמדנותו המופלגת. לאחר פטירתו של אביו שימש בהנהגת החסידות למעלה מ-40 שנה, והיה מבין אלו שקידמו וחיזקו את מוסדות ויז'ניץ והביאו להקמת השיכון של החסידות.

אחד הנושאים שהיו יקרים לליבו היו חינוך הילדים, ובזה היה עיקר עיסוקו. לפני כשנתיים אף נערך בויז'ניץ אירוע גדול שציין 70 שנות חינוך של האדמו"ר, החל מהישיבה שייסד כשהיה צעיר ברומניה ועד להקמת המוסדות בישראל. נושאים נוספים שהקפיד עליהם היו השילוב בין התורה והחסידות, והכל מתוך שמחה אמיתית. הוא הקדיש גם זמן רב לקדושתה של השבת, ואלפים היו נוהרים כדי לעשות את השבת במחיצתו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח אתמול עם סגן שר החינוך, חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, חסיד ויז'ניץ וממקורבי האדמו"ר, והביע צער עמוק על לכתו של הצדיק. "אבד לנו איש יקר, דמות מופת, מנהיג דגול שהעמיד אלפי תלמידים הממשיכים מורשתו לדורות. פטירתו היא אבידה גדולה ליהדות החרדית ולכל העם בישראל", אמר נתניהו בשיחה. לאחר מכן גם פירסם הודעת אבל מיוחדת.

גם בכנסת ניתן לאדמו"ר כבוד אחרון, כשהיו"ר ראובן ריבלין פתח את דיוני המליאה בהספד משלו: "האדמו"ר המנוח ייזכר כמי שהקים את חסידות ויז'ניץ מאפר השואה, ושיקם אותה כאן, בארץ ישראל. האדמו''ר חרת על דגלו את חשיבות החינוך. בשיחותיו ובמעשיו הדגיש שוב ושוב את חשיבות החינוך, דרכו היתה לומר: חינוך, חינוך, חינוך. חינוך קודם לכל".

 

למרות הטענות: פרס ישראל יוענק לרב דרוקמן

שר החינוך גדעון סער והשופט בדימוס יעקב טירקל החליטו השבוע שלא לשנות את המלצת הוועדה שבראשה עמד טירקל להעניק את פרס ישראל על "מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה" לרב חיים דרוקמן. השניים נועדו בעקבות מכתב ששיגרו לשר סער כמה מבוגרי ישיבת נתיב מאיר, ובו הם מוחים על הענקת הפרס לרב דרוקמן. הבוגרים, אשר קובלים על התנהלותו של הרב דרוקמן בפרשת הרב קופולוביץ', כתבו במכתבם: "אנו מזועזעים מהרעיון כי ביום העצמאות הקרוב יקבל הרב חיים דרוקמן פרס ישראל על מפעל חיים. אנו חושבים שאדם שהסתיר מרשויות המדינה פושע מין אינו ראוי לקבל את פרס ישראל".

בעקבות הפרסום על המכתב, והפרסום החוזר של דברי היועמ"ש דאז, השופט אליקים רובינשטיין, לפיהם החלטת הרב דרוקמן שלא להתלונן במשטרה איפשרה פגיעות נוספות, הבהיר הרב דרוקמן כי הוא מתחרט על החלטתו אז. "כשהגיעו אלי שמועות בלי הוכחות, שמועות, בו ביום הוצאתי אותו מתפקידו. השעיתי אותו מתפקידו. דבר אחד לא ידעתי - שאני הייתי צריך לדווח על כך גם למשטרה. צר לי מאוד שלא עשיתי זאת. חשבתי שמילאתי את חובתי בכך שהפסקתי את עבודתו בו ביום", אמר הרב דרוקמן.

לאור זאת ציינו השר סער והשופט טירקל, כי אין מקום לשלול את הפרס מהרב דרוקמן. "בדיעבד מסכים, אפוא, הרב דרוקמן כי טעה בתום לב, אך אין בכך כדי לשלול מכלול מעשיו וזכויותיו במהלך חייו בגינם ראתה אותו הוועדה ראוי לפרס ישראל למפעל חיים".

מי שהחליט לתקוף את הניסיונות לשלול מהרב דרוקמן את הפרס היה מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה', שמואל שטח, אשר מעבר לשבחים שהוא חולק לרב מתייחס גם לסוגיה העקרונית: "בעולם העשייה תמיד יש טעויות, תקלות וסיבוכים חמורים. מי שיושבים רק מאחורי מקלדת אינם מבינים שלא תמיד קל לקבל החלטות נכונות ולא באמת אפשר לדעת מה ילד יום. הבעיה הארצית היא שלעיתים אותם אנשים שבחייהם אפילו לא התנסו בארגון מסיבת יום הולדת, מסוגלים להפיל מלכים רק בגלל שספרי הזיכרונות פתוחים תדיר לידם".

שטח מציין כי אותו ההיגיון שמוביל את המתנגדים להענקת פרס ישראל לרב דרוקמן, היה שולל את הפרס גם מדוד המלך בשל חטא בת שבע, מיוסף הצדיק, מאברהם אבינו, ואפילו ממשה רבנו אשר גם בפעולותיו נמצא פגם כלשהו. אולם לדבריו, "אלו שתמיד מנסים למצוא את הרע במי שמוביל את הטוב, עלולים להביא אותנו לעולם רע יותר שבו אף אדם ראוי לא ירצה לקחת אחריות".

 

"חוק הרב עמאר" אושר בקריאה ראשונה

ניצן קידר

מליאת הכנסת אישרה השבוע בקריאה ראשונה את ההצעה לתיקון חוק הרבנות הראשית, בצורה שתאפשר לרבנים המכהנים להציג את מועמדותם לתפקיד פעם נוספת, בניגוד לנהוג כיום. ההצעה עברה ללא התנגדות במליאה ותועבר בחזרה לוועדת החוקה, להכנתה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

משמעותה של הצעת החוק היא הצגת מועמדותו של הראשון לציון הרב משה שלמה עמאר לכהונה שנייה ברציפות, קרוב לעשרים שנה לאחר שהאפשרות הזו נחסמה בפני הרבנים הראשיים. הרב הראשי האשכנזי, הרב יונה מצגר, כבר הודיע כי אין בכוונתו להגיש מועמדות לכהונה נוספת, ובין היתר עלה שמו כמועמד למספר תפקידים רבניים בולטים בארץ ובעולם.

הוועדה עתידה לאשר את החוק, אך היא עשויה להוסיף לו עוד הסתייגויות או סעיפים. בדיון הקודם בנושא הציע יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, לאפשר לרבנים ראשיים לכהן רק עד גיל 70, כבכל התפקידים הבכירים בשירות המדינה, כשהוא יחול רק מהבחירות הבאות לתפקידים, ולא על הרבנים המכהנים.

הצעת החוק הוגשה במקור על ידי ח"כ אלי אפללו שפרש מהכנסת, ומי שמוביל אותה כעת הוא ח"כ ציון פיניאן מהליכוד.