חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

עניין אישי - בגליון השבוע

אברהם ליפשיץ. בן 59. תושב חיספין. נשוי לרחלה ואב לשישה. מספר הנכדים חסוי. ראש מינהל החמ"ד
22/03/12, 14:26
עופרה לקס

התחלה: תשי"ד, שכונת פג'ה, פתח תקווה. בן זקונים מתוך שלושה. ההורים, ילידי לובלין, נמלטו מציפורני הנאצים ונישאו בזמן הבריחה. העלייה ארצה היתה באוניית 'נגבה' הישר למעברה בחדרה. משם כאמור לפתח תקווה. כשהיה בן שלוש לערך הגיעה המשפחה לבני ברק.

לא תיסע: "התלמידים שלי נוסעים לפולין ואני מכבד את רצונם, מלווה אותם אל ומהמטוס. ההתנגדות שלי לנסיעה נובעת מ'הרצחת וגם ירשת' וגם מהמחשבה שכדי להיות ציוני שורשי ומאמין יותר, לא צריך לנסוע לשם. גם על יציאת מצרים אנחנו לומדים מישראל.

לימודים: 'מוהליבר' וגם 'סגולה' היוקרתי ואחר כך יב"ע נחלים.

תנועת נוער: חניך בני עקיבא סניף בני ברק "אימפריה".

חופשי-הקשב: בכיתה י"א הלך עם קבוצה להקים את סניף פרדס כץ בעיר ונחת הישר לתפקיד המרכז. "דיברנו בבתי הספר שיגיעו עם חולצות לבנות בשבת. הם הגיעו, אבל על אופניים". בשבת הבאה כבר לא היו גלגלים. אבל ההישג הבלתי נשכח הוא ללא ספק הזכייה במקום ראשון במאהל במחנה הקיץ, "לפני סניף בני ברק".

הסדר: הר עציון. חמש שנים אחרי שחרור יש"ע. "זה היה חלוצי ותחילתי והיה לי קשר אישי של הערצה אל הרב עמיטל והרב ליכטנשטיין". לאורך השנים הם התעניינו וליוו אותו בפועלו. "ניסינו לגעת בשולי גלימתם".

צבא: טירונות נח"ל לפני שירות בשריון. אבל עוד לפני כן פרצה מלחמת יום כיפור. הוא היה העשירי למניין במוצב 107 ברמת הגולן, "שכולו שרד בניסי ניסים", ועוד שנה וחצי במובלעת הסורית. היתה היכרות עם רבים שנהרגו ונפצעו. "אצלנו, הדור של מלחמת יום כיפור, המלחמה העצימה את תחושת המחויבות והשליחות כלפי העם היהודי".

האישה שאיתו: רחלה. שימשה סגנית מנהלת בתיכון הממלכתי 'נופי גולן' בקצרין במשך שנים רבות. מלמדת בישיבה התיכונית בחיספין ומרצה במכללת 'אוהלו'.

השדכנית: בני עקיבא, "היינו יחד באותו שבט". ההיכרות נערכה בתחילת חבריא ב', החתונה שנתיים אחרי מלחמת יום כיפור. הרב המשיא: הרב ליכטנשטיין.

ילדים: הפרטים חסויים. לאחר הפצרות: שלושה בחינוך, שניים במקצועות חופשיים ואחד בישיבת ההסדר בירוחם. עירכו את החשבון לבד. מספר הנכדים: שמור בכספת.

מכון לב: תואר ראשון במחשבים. "מתוך מחשבה לשלב את התחום עם שדה החינוך". במקביל היתה הדרכה ב'קריית נוער', "שם התוודעתי למגוון אוכלוסיות רחב, מגוון ונפלא". קריירת ההיי-טק הופסקה טרם לידתה, כשהזוג נענה, לא בלי התלבטות, להפצרת החברים ועלה לגולן להקים שם את המדרשה בחיספין.

חיספין: "בית שאני שמח להיות בו וקהילה מצויינת". עם זאת ההומוגניות אינה לכתחילית, "שם התחלנו, אז נשארנו. היום, מן הסתם, היינו מגיעים לטבריה". 

טבריה: בסוף השנה הראשונה במדרשה הוא נקרא לנהל את המקיף הדתי בעיר, שכלל אז 180 תלמיד ותלמידה. בלי תעודות, ניסיון, בג"ץ או 'בצלם', הוא שיקם את בית הספר. כעבור שנה הפריד אותו לאולפנית וישיבה עירונית, וניהל אותה 28 שנים וחצי ברציפות. כשעזב למשרד החינוך, היו בשני המוסדות יחד 1,400 תלמידים מכל האזור.

האזור: "אנחנו לא בוחרים תלמידים. הם בוחרים אותנו וכולם מצויינים. בכל שנה כשהבנות היו נבחנות נהניתי לומר להן: כולן מתקבלות, כולן טובות. זו התורה בהתגלמותה".

התנדבות: "תפישת העולם הרגילה היא שיש פער בין הנותן למקבל והוא תמיד נשמר. הדבר היותר גדול הוא שמביאים את האנשים אליך, לבית הספר, שם הם שווים לך". צוות האולפנית הביא אליו כיתות י"ג, י"ד בעלי צרכים מיוחדים, וכיתת זקנים. הבנות מוכרות בקיוסק הבית-ספרי עם ילדי הוסטל ומעבירות פעילות מדרשה לבתי ספר חילוניים ועוד, "כל זה חוץ מהדברים הרגילים".

הישיבה התיכונית: "מוסד יקר. מקום מדהים של אותנטיות, ר"מים מצויינים. ככל שאתה מתקרב אתה מבין שפריפרייה זה מרכז. שם הטבעיות הגדולה ביותר והאיכות הגדולה. מי שמכיר הולך אחרי האהבה הזאת".

מזכ"ל: אחרי עשור בניהול האולפנא הגיעו "משום מקום" פרופ' מוטי בר לב ז"ל ודובדב שקבעו פגישה והציעו את מזכ"לות התנועה. "הופתעתי". ההתלבטות היתה גדולה וההחלטה שכלית, אבל אחד האותות הגיע מהרב יהושע ויצמן, החברותא, שבשעת שכרות בפורים אמר: "מזכ"ל ראשי תיבות: מנהל זה כלום ליד מזכ"ל".

מסביב לשעון: בעת המזכ"לות היו גם ישיבות הנהלה שנקבעו לחצות. "בורכנו בכך שהעלייה הגדולה התרחשה בתקופתנו. עבדנו מסביב לשעון, הסבנו את מחנות העבודה בקיץ מעבודה בקיבוצים למרכזי קליטה, הקמנו 80 סניפים בעיירות פיתוח. חיינו באטרף כמו בתקופת הנביאים".  

שכר המזכ"ל: ליפשיץ היה המזכ"ל הראשון הלא קיבוצניק של התנועה. "אחרי חודש בעבודה ניגש אלי הגזבר ושאל כמה לשלם לי. מכיוון שעבדתי באולפנית עד אז במשרה וחצי ונשארתי בה בחצי משרה, ביקשתי את ההשלמה לשכרי הקודם, כלומר משרה". על המצב היום הוא לא מדבר.

לימודים גבוהים: תואר שני בטורו קולג' בחינוך ותושב"ע, ושלישי מהעברית: 'הוראת התושב"ע בבתי ספר ממלכתיים - דרכי השפעה'.

השפעה: אנשים רבים הפצירו שיציע עצמו לתפקיד ראש מינהל החמ"ד, אבל הוא בירר קודם אם למי שעומד בראש הפירמידה יש השפעה בשטח. "אחרי שיחה עם הרב שמעון אדלר השתכנעתי". אל המשרד בירושלים נכנס לפני שנתיים וחודש.

שנתיים וחודש: הצוות, המפקחים, המנהלים והמורים נמצאים בעיצומה של עבודה, אבל יש כבר תוצאות. מבחני הבגרות בתחום הקודש, למשל, עוברים שינוי, מספרם של הממשיכים מן הגן אל בית הספר של החמ"ד עלה ב-4,000 תלמידים, לאחר עבודה ומיפוי הזולגים לבתי חינוך אחרים. קיימת התקדמות בנושא ביטול בחינות הכניסה מכיתה ו' לז', פרויקט רמב"ם יומי ופרויקטים חמו"דים נוספים:

שבוע החמ"ד: "הרציונל - להעלות על נס, להעצים ולברר מה זה חינוך ממ"די. כשהמושג 'גאוות יחידה' בא מתוך רצון להעצמה, זה חיובי".

החגיגות: כנסי הצדעה לחמ"ד, כולל בכנסת, אירועי 'חמד ויצירה' שיהיו בירושלים ובאפרת ויאגדו את התלמידים ממגמות היצירה; 'חמ"ד של תורה' במסגרתו יסיים החמ"ד את התנ"ך ואת הש"ס, וחידונים על מסכת אבות, וכנס מנהיגי חינוך.

חמ"ד של חופש: "חינוך זה לדאוג לשלום התלמיד שלך גם בחופש. לשלוח מייל, לשלוח סמס אתה בטוח יכול. כל אחד עושה לפי כוחו, יש בתי ספר שעשו חמישה ערבים בחופש ויש שפחות, אבל אי אפשר לעמוד אדיש מול השליחות הזאת. מי שלא עושה, שלפחות יתבייש בכך ולא יאמר את זה בקול".

שכ"ל: "דיוני הוועדה אמורים להסתיים תוך חודש מעכשיו. "ידוע שבחמ"ד נותנים את החינוך האיכותי ביותר. אני מקווה שהוא יהיה מוזל".

הנני כאן: "כל עוד אני חושב שיש לחבורה שזוכה לשרת את עם ישראל השפעה טובה על המציאות בשטח, ושאנחנו מצליחים להשפיע ולהניע - אשאר. אני לא רואה בתפקיד שלי ג'וב, אבל אני גם לא קובע זמנים. אנחנו מרגישים כרגע שאנחנו בפריצה ובהתחלה".

רחוק מהבית: הפרידה מהבית מתבצעת בראשון בבוקר, והחזרה אליו היא בימי חמישי בערב, אם לא היה סיור כלשהו בצפון - שאז אפשר ללון בבית. "אשתי היא אידיאליסטית וראינו בזה סוג של שליחות".

אם לא היית בחינוך: "אף פעם לא חשבתי על זה. נזרקתי לתחום מוקדם ואני שם. זה כבר אבוד".

ובמגרש הביתי:

על הבוקר: "משתדל ללמוד דף יומי".

דיסק באוטו: קרליבך ושירי ארץ ישראל הישנה פלוס הבלחות לרשת ג' - אם אין שיחות עם מנהלים, וכאלה יש כל הזמן.

שבת: "מנשק את הקב"ה בכניסתה ומנסה למלא את עצמי בלימוד ומשפחה". בבוקר, אחרי הקידוש, לומדת המשפחה יחד שיר או מדרש, ובסעודה שלישית קוראים מעשה מהספר על ר' אריה לוין, שהוא "השולחן ערוך שלנו".

עיתים לתורה: דף יומי ולימוד בשבת, וכן לפני כתיבה לקהל העובדים בחמ"ד. "רציתי גם לשמוע שיעור פעם בשבוע, אבל אני לא עומד בזה".

אוכל: "סלט ירקות" - שנת הבריאות או לא?

עזרה בבית: כמעט ולא נמצא בבית ולכן "לא עוזר". בשנים של שיגרה, הקניות היו התיק שלו.

דמות מופת: הרב ליכטנשטיין. "אחד בדורו. גאון בצדקות וצדיק בגאונות. תורה בשלמותה".

מרתיע: "חוסר רגישות, פגיעה בזולת וחילול שם שמיים".

שפם: "הוא שם כבר הרבה שנים וחלק ממני. בני הבית לא מרשים לי לגעת בו. הם לא יודעים איך זה יהיה בלי".

פנאי: מושג לא מוכר. "אני מת לדקה של פנאי. מן הסתם הייתי לומד בה".

כשתהיה גדול: "אעשה כל מה שטוב לעם ישראל ואחר כך אלמד תורה".