בשבע 486: מפת הדרכים

מיפוי הגנום האנושי מאפשר בדיקות בעוברים ובעתיד אפילו הנדסה גנטית בבני אדם, אבל כשמדובר בענייני אופי הכל נותר בידי שמיים

חנה קטן , כ"ח באדר תשע"ב

  אולם ההרצאות בתל השומר עמוס מאוד. התכנסו ובאו אליו מכל קצות הארץ רופאים מומחים בגינקולוגיה של ילדות ונערות (בעיקר רופאות), תת-תחום חדש ומרתק ברפואת הנשים. אני נכנסת באיחור (כדרכי, בעוונותיי הרבים) לאולם החשוך-חלקית, ומתיישבת בשורה האחרונה בכיסא ששמרה לי חברתי הטובה, שנוזפת בי במבטה על איחורי, למרות שהיא מכירה היטב את המנהג המגונה שלי לאחר.

ההרצאה מעניינת והמצגת מרהיבת עין, וחברתי רושמת בקפידה את הדברים, ואילו אני שולחת מסרונים לבעלי (הוא מסמס לי בחזרה שהוא מנחש שההרצאה משעממת, לפי כמות ההודעות שהוא זוכה לקבל). והנה בחצי אוזן, בין מסרון אחד לזה שבא אחריו, אני שמה לב שמתחילה הרצאה חדשה; מסתבר שהוועד המארגן של הכינוס החליט לפנק אותנו הרופאים בהרצאת העשרה מיוחדת בתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה, לשם הרחבת אופקינו הצרים. ההרצאה דנה בפער הדורות, והמרצה מציג את משנתו בהומור, ופורש לפנינו תבנית שדרכה אולי נוכל להתבונן בצורה יותר מושכלת על תחלואי גיל ההתבגרות. הוא מסביר שהמבוגרים של היום שייכים לדור ה'בייבי בום' – אלו שנולדו בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה לאווירה של 'אני ואתה נשנה את העולם', נתקן את העולם, דור האידיאולוגיות. לאחר מכן בא דור ה'איקס', שמדלג על כל אידיאולוגיה שהיא, ומתמקד בקידמה טכנולוגית ובהישגיות חומרית. ואז בא דור ההמשך, אותם ילדים שהם היום בגילאי העשרה, והם מכונים 'דור ה-Y, יותר נכון – דור ה-why, דור ה'למה'; הם מתרחקים מההישגיות והתחרותיות של הוריהם, והשפה שלהם מכילה מושגים כמו 'התבוננות', 'התחברות', 'הפנמה', 'אינדיווידואליות', 'זרימה' ו'אורות'. ואנחנו, הזקנים, אנה אנו באים...

בסוף ההרצאה החברה שיושבת לידי, רופאת נשים תל אביבית, פונה אלי בהתלהבות, עיניה נוצצות, שבויה באשליות, כאילו נגלו לה לפתע סודות היקום. ברור לה שעכשיו, לאחר שהדברים מובנים לה, נפתרו במשפחתה כל חוליי גיל ההתבגרות ופער הדורות... אני משיבה לה בספקנות מופגנת שלעולם לא נוכל לבחור את תכונותיהם, רצונותיהם, דעותיהם, ונטיותיהם של גוזלינו, והריאקציה של הילדים לדור ההורים מוטבעת בטבע האנושי.

 ילד לפי הזמנה

יש שמנסים למצוא קיצורי דרך, ולהטביע מראש בדור הבא באמצעים טכנולוגיים תכונות מסוימות, אבל הסיכוי להצלחה לא גדול. לאחרונה הוקם בסין פרויקט לזיהוי מאפייני הגנום של הגאונים, אבן נוספת בפסיפס של ההנדסה הגנטית, שמביאה לפתחנו טכנולוגיות מודרניות שאולי נוכל בעזרתן להזמין בקרוב את הילד המושלם, עם תכונות גוף ואופי מעולות לפי הזמנה. אני בוחרת ילד חייכן עם חוש הומור וגומות עמוקות וקריצה קלה בעין ימין, אינטליגנציה גבוהה ומראה חיצוני נאה, ככל העולה על הדמיון (אני חולמת על ג'ינג'ית עם צמות ארוכות, עיניים גדולות, ונמשים מאוזן לאוזן). וכך יוצאים לדרך לקראת בניית משפחה בישראל: מדי שנה או שנה וחצי (תלוי בכוחות הגוף והנפש ובעזרת ה' יתברך) הולכים ל'מכולת', ליתר דיוק - מטיילים עם האצבעות על המקלדת ומגיעים לאתר המתאים, ושולחים הזמנה מותאמת ומדויקת, והנה מול עינינו נבנית שרשרת הדורות...
בדיקת הצ'יפ הגנטי מסוגלת לזהות או לשלול הפרעות גנטיות בעובר בדיוק של פי חמישים מבדיקת מי שפיר. אך חלק מהממצאים כוזבים, כך שסף החרדה של ההורים מטפס מעלה מעלה, והעובר עלול לשלם על כך מחיר יקר

אבל זו לא רק בדיחה או מדע בדיוני; בדיקה שנעשתה פופולרית לאחרונה היא הצ'יפ הגנטי של העובר. התחלת המחקר של מיפוי הרצף הגנטי נעשתה במסגרת פרויקט הגנום האנושי, שמטרתו היתה לזהות את עשרות אלפי הגנים הקיימים בדנ"א שלנו ולקבוע את הרצף של הבסיסים שמרכיבים אותו. בעקבות המחקרים האלו נוטלים עתה תא עוברי ממי השפיר, ובעזרתו בונים את תיאור הרצף הגנטי של העובר. ישנם הורים פוטנציאליים שמשליכים את יהבם על בדיקת הצ'יפ הגנטי הזו, ומוצאים בה דרך נפלאה להגיע לשקט הנפשי המיוחל בעניין מצבו של עוברם. הבדיקה מסוגלת לזהות או לשלול הפרעות גנטיות בעובר בדיוק של פי חמישים מבדיקת מי שפיר שגרתית שבוצעה עד כה - אך חלק מהממצאים כוזבים וחסרי משמעות קלינית, כך שסף החרדה של ההורים מטפס מעלה מעלה, והעובר עלול לשלם על כך מחיר יקר. לאחרונה מתרבות בספרות הרפואית המקצועית העבודות המצביעות על נזק נפשי ארוך טווח לעובר שחש את המתח של הוריו, ללמדכם מה רבה ההשפעה החינוכית ההורית עוד כשהעובר שוכן במעי אמו. זה מוביל אותי לתובנה הפשוטה שכדאי לקיים את סדנאות ההורות עוד לפני קורס ההכנה ללידה...

ויש ים של בדיקות נוספות הנעות בין אבחון של דנ"א עוברי בדם האם בשבועות הראשונים של ההריון לקביעת מין עובר ולזיהוי כרומוזום 21 העודף המצביע על תסמונת דאון. בקרוב יתחילו גם במיפוי הגנום של תאי העובר בשלב טרום ההשרשה בתהליך של הפריה חוץ-גופית, מה שיאפשר איתור של אלפי מוטציות, ואף של תכונות נפש המורשות על ידי ההורים, לטוב ולמוטב, ועוד היד נטויה.

אמנם לפחות לגבי תכונות הנפש של ילדינו אני מאמינה באמונה שלמה שהכל בידי שמיים. יש ילד שקם בבוקר עם חיוך רחב מקיר לקיר, ויש ילד שנראה שכל עול העולם רובץ על כתפיו; יש ילד שנולד ותרן ורך עם סביבותיו, ויש ילד שנולד עקשן כפרד. והנה לכם סיפור המדגים עניין זה: לפני שנים טיילתי, לעת בוקר, עם שלושת הילדים הקטנים שלנו, בדרכם לגן (כתיקון לשנים המרובות שנמנע ממני הכיף הגדול של ליווי ילדינו לגן, עת יצאתי כמעט עם עלות השחר למסלול של טרמפים ואוטובוסים בדרך לישיבת הבוקר המחלקתית הקדושה), והנה שלושתם רוצים להחזיק בידי. אך מה אעשה ונבראתי עם שתי ידיים בלבד? ואז אחרי מריבה קלה ביניהם אחת הקטנות ויתרה על היד, כדרכה. שיבחתי אותה מאוד על צדיקותה, ואז אחיה פנה אלי בתמיהה: 'אמא, אבל את לא מבינה - גם אני צדיק, אבל פשוט קל לה לוותר, ולי זה קשה'... מכל בניי השכלתי: כל ילד נולד עם נטייה אישית מיוחדת לו, ומהות תפקידנו הוא ניסיון לעזור לו לנווט את ספינת חייו על פי כוחותיו, על פי טבעו.