בשבע 486: טרור בשער בית הספר

הקהילה היהודית השלווה בטולוז הוכתה בתדהמה עם הירצחם של המורה ושלושת הילדים בפתח בית הספר 'אוצר התורה'

דבורה גינזבורג , כ"ח באדר תשע"ב

קרובי הנרצחים בישראל מספרים על חיי השליחות של הרב יונתן סנדלר הי"ד, ועל השמחה שהפיצה סביבה הילדה מרים מונסנגו הי"ד |תלמידיו של הרב סנדלר בצרפת סירבו להיפרד ממנו בטקס האזכרה, וראשי הקהילה נערכים להתמודד עם הטראומה שנגרמה לילדי בית הספר | מומחים בישראל מנסים להעריך האם הפיגוע יהווה זרז לעליית יהודי צרפת לישראל

ספק אם הפיגוע בדרום צרפת יביא לעלייה משמעותית במספר העולים משם לישראל, אבל את רגשות הזעם והתדהמה שחשו השבוע בקהילה השלווה בטולוז ניתן היה לחוש למרחוק.

זה קרה בבוקר יום שני, סמוך לבית הספר היהודי 'אוצר התורה' בטולוז, דרום צרפת. מחבל חמוש רכוב על קטנוע ירה אל התלמידים והמורים בפתח יום הלימודים ונמלט. כתוצאה מהירי נהרגו ארבעה: הרב יונתן סנדלר (30) מורה למקצועות קודש בבית הספר, ושני ילדיו אריה (6) וגבריאל (3), שבעת שירדו מרכב ההסעות נורו למוות מטווח קצר. יחד איתם נרצחה מרים מונסנגו (7), בתו של מנהל בית הספר יעקב מונסנגו. היא ניסתה לברוח אך הרוצח לא ויתר, אחז בשערות ראשה וירה בה מטווח אפס. נער בן שבע עשרה שנורה אף הוא במקום נפצע באורח קשה, אך לאחר מכן נותח ויצא מכלל סכנה.

בליל יום שני התקיימו בצרפת צעדות הזדהות ועצרות מחאה שקטות לזכר הנרצחים. בשעות הלילה מילאו מאות סטודנטים יהודים את רחובות פריז. הצועדים נשאו את דגלי צרפת וישראל, בזמן שהנשיא סרקוזי השתתף בתפילה שנערכה בבית כנסת בעיר. הוא גם הכריז על דקת דומייה שתיערך לזכר הנרצחים למחרת בכל בתי הספר במדינה.

האלמנה, חווה סנדלר: "אם הקהל הקדוש הזה יקיים מצוות, אני מאמינה שהנשמה של הילדים שלי תתקבל בגן עדן".
 
 
הרב חיים הלל מטוסוב, אחד מרבני הקהילה ושליח חב"ד לעיר, סיפר השבוע כי המשטרה בצרפת תיגברה מאוד את השמירה סביב מוסדות הקהילה בטולוז, המונה כחמישה עשר אלף יהודים. עם זאת, התחושות הקשות והפחד השפיעו על חברי הקהילה וביום שלישי, היום שאחרי הפיגוע הרצחני, הגיעו לתיכון היהודי 'אוצר התורה' רק כמחצית מהתלמידים. לבית הספר שנפגע הגיעו פסיכולוגים מהקהילה וכאלה של משרד החינוך הצרפתי, ושוחחו עם התלמידים על התחושות הקשות.

בשעות הצהריים של יום שלישי הובאו גופות הנרצחים לבית הספר, שם נערך טקס זיכרון ופרידה. חווה סנדלר, שאיבדה את בעלה יונתן ואת ילדיה והפכה בן רגע לאלמנה ולאם שכולה, נותרה לבדה עם תינוקת בת שנתיים.

באולם, בו התכנסו רבים מחברי הקהילה היהודית בעיר, סיפרה חווה על בעלה: "הוא הגיע הנה במטרה ללמד במשך שנתיים, ועבר בין הערים טולוז ובורדו כדי לעזור לילדים עם קשיי למידה להצליח להכיר היטב את התורה. הוא העניק את כל כולו למען המשימה והמטרה הנעלה הזו".

בפנותה לקהל הוסיפה האלמנה: "אנשים שואלים אותי במה הם יכולים לעזור לי ואני אומרת להם, 'העזרה היחידה שאני מבקשת היא שתקיימו מצוות ותדבקו בדבר תורה'. אם הקהל הקדוש הזה יקיים מצוות, אני מאמינה שהנשמה של הילדים שלי תתקבל בגן עדן".

הרב אברהם וייל, רב הקהילה היהודית בטולוז, שוחח עם 'בשבע' בדרכו לפריז, בשיירה שליוותה ארון אחד רגיל ושלושה ארונות קטנים. "איך אני מרגיש? אני לא יודע איך אפשר להרגיש עכשיו כשאני רואה את הארונות של הילדים. זה דבר לא נורמלי ואין לי מילים לתאר. האסון גדול. האווירה עצובה מאוד". הוא סיפר כי התלמידים התקשו לעצור את הדמעות בטקס, וכמעט שלא איפשרו לארונות לעזוב את האולם. "הם צעקו שהם לא מבינים למה זה קרה להם, ואיך הם יכולים להמשיך עכשיו לחיות בלי הרב סנדלר".

הרב וייל בעצמו עדיין לא יכול לענות על השאלה מה הלאה ואיך הוא מתכוון לחזק את הקהילה. "זה מוקדם מדי לומר דברי ניחומים. כתוב הרי שלא מנחמים אדם שמתו מוטל לפניו, ולא אומרים שום דבר לאבלים. עכשיו זה הזמן של האבלים לדבר, לא שלי".
אהרן גץ, חברו של יונתן סנדלר הי"ד: דווקא שם, בפתח בית הספר שכל כך אהב, הוא נרצח. קשה לנו מאוד לחשוב שהוא איננו. קשה לעכל את זה. הוא היה כל כך אהוב, חברותי, אדם שנתן מעצמו לטובת הקהילה. ראינו בו דמות של אדם שמכיר טובה

הרב סנדלר, שהתגורר עד לאחרונה עם משפחתו בקריית יובל בירושלים, נולד בפריז ובצעירותו נשלח על ידי הוריו ללמוד בבית הספר 'אוצר התורה' בטולוז. כשבגר למד בישראל, נישא והקים משפחה, ולפני מספר חודשים הגיע לצרפת לשליחות של שנתיים על מנת לחזק את הקהילה היהודית. הוא נשלח לטולוז ללמד בבית הספר שבו למד בצעירותו.

חבריו של הרב סנדלר בירושלים התקשו להאמין שיונתן, האיש שהיה ידוע בטוב ליבו, נרצח על משמרתו בעת שליחותו. אהרון גץ, תושב ירושלים, למד עם הרב סנדלר בכולל 'בית יחיאל' בשכונת הר נוף, כולל המיועד לאברכים המעוניינים להגיע לשליחות בצרפת.

גץ סיפר ל'בשבע' כי הרב סנדלר היה חדור בתחושת השליחות, ועוד בהיותו בארץ היה פעיל בקרב סטודנטים צרפתים בארגון 'שורש' להעמקת היהדות. "סטודנטים יהודים מצרפת שהיו מגיעים לארץ לתקופות קצרות, תמיד היו מוצאים מקום אצלו בבית".

גץ והחברים בירושלים שמעו על האירוע דרך אמצעי התקשורת. "קיווינו מאוד שזה לא מישהו שאנחנו מכירים", סיפר, "אבל אז קיבלנו את הידיעה שהרב סנדלר נרצח עם שני ילדיו. דווקא שם, בפתח בית הספר שכל כך אהב, הוא נרצח. קשה לנו מאוד לחשוב שהוא איננו. קשה לעכל את זה. הוא היה כל כך אהוב, חברותי, אדם שנתן מעצמו לטובת הקהילה. ראינו בו דמות של אדם שמכיר טובה".

שני אחיה הגדולים של מרים מונסנגו הי"ד מתגוררים בישראל, וכאן קיבלו את הבשורה הקשה. אחיה, אבישי מונסנגו, המתגורר בירושלים, אמר השבוע: "אני יודע שמרים נתנה הרבה אושר לכל מי שהיה מסביבה. דיברתי איתה בפעם האחרונה בטלפון. היא רצתה לשאול איך אני אקרא לבת שלי שעומדת להיוולד. ההרגשה היא שאני מתחיל עכשיו מה שעם ישראל חי כבר 2000 שנה, מה זה להרגיש צער, לאבד קרוב משפחה. אני יודע שאבא ואמא חיכו לה הרבה זמן. היא הבת האחרונה במשפחה".

גם בני הקהילה הצרפתית בישראל הביעו הזדהות עם משפחות ההרוגים. חלק מהם התכנסו בבית הכנסת של הקהילה בירושלים על מנת להתפלל לזכרם של בני משפחת סנדלר. שרה, סטודנטית לחינוך באוניברסיטת בר אילן, עלתה לארץ עם משפחתה מטולוז לפני מספר שנים. השבוע היא סיפרה ל'בשבע' כי מדובר בקהילה קטנה שבה כולם מכירים את כולם. את תחושת האחדות בעקבות האירוע הקשה הביעו חברי הקהילה, בעיקר הצעירים שבהם, ברשת החברתית פייסבוק. שם קראו לאמירת תהילים לשלום הפצוע בזמן אמת, ושם שלחו זה לזה מסרים מנחמים. חברי הקהילה בארץ הגיעו ביום שני לחזק את אחיה של מרים מונסנגו. "כולנו עצובים ומזועזעים. משפחת מונסנגו היא משפחה מקסימה. כל אחד מהאחים שם היווה לנו דוגמה אישית, כולנו חושבים עליהם כל הזמן", סיפרו החברים.

אהדה יהודית לסרקוזי

אתמול (ד') הובאו ארבעת הנרצחים למנוחת עולמים בהר המנוחות בירושלים. בתחילה סירב המוסד לביטוח לאומי לממן את הטסת גופות הנרצחים, בטענה שהנרצחים אינם תושבי ישראל. אולם בתום התייעצות הוחלט כי המוסד יישא בעלויות הבאתם לקבורה.

המצוד שניהלה משטרת צרפת אחר המחבל הרוצח קיבל אתמול לפנות בוקר תפנית משמעותית. חקירת המשטרה הובילה לצעיר צרפתי ממוצא אלג'יראי בשם מוחמד מראח, שלפי החשד רצח שלושה חיילים צרפתים בשבוע שעבר, ועל פי החשד קשור לאל קאעידה. עוד דווח כי החשוד כבר נעצר בעבר בקנדהאר שבאפגניסטן בעקבות פעילות בלתי חוקית.

על פי הדיווחים, פריצת הדרך בחקירה הגיעה בעקבות אימייל ששלח מראח לקורבן הראשון שלו, זייתן אבן עימאד, חייל ממוצא מוסלמי, שקבע עימו פגישה בעקבות מודעה למכירת אופנועו. המשטרה איתרה את כתובת ה-IP של המחשב שממנו נשלח האימייל וכך הגיעה לבית החשוד.

אתמול לפנות בוקר פשטה יחידה מיוחדת על ביתו של מראח בטולוז וניהלה עימו משא ומתן. מראח סירב להיכנע ודיבר עם השוטרים מאחורי הדלת. בנוסף לכך ירה החשוד בדלת ביתו עם הגעת השוטרים, ושניים מהם נפצעו. שר הפנים הצרפתי קלוד גואן סיפר כי החשוד אמר שהוא "רצה לנקום על מות ילדים פלשתינים ועל פעילות חיילים צרפתים ברחבי העולם". עד מועד כתיבת שורות אלו החשוד לא נעצר.

הפרופסור אילן גריילסאמר, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן ומומחה לאנטישמיות באירופה, מעריך כי למרות הפיגוע והאנטישמיות המתגברת יהודי צרפת לא יעלו בהמוניהם לארץ, כיוון שלדבריו החיים בצרפת נוחים ליהודים.

"אני חושב שהפיגוע יעודד יותר יהודים לקנות דירות בארץ, לנסוע לעיתים יותר קרובות לישראל, ולשקול את האפשרות לבוא לכאן", הוא אומר בשיחה עם 'בשבע', "אבל אני לא מאמין שתהיה לזה השפעה משמעותית על מספר היהודים שחיים בצרפת. מבחינה חברתית, כלכלית ותרבותית טוב להם מאוד שם. אמנם האנטישמיות של החוגים המוסלמים הקיצונים מפריעה, וגם הימין הקיצוני, הקבוצות הניאו-פשיסטיות של צרפתים ששונאים זרים ויהודים. בסך הכל זה לא נעים ולא נוח, צריך להיזהר, אבל מצד שני החיים הם חיים טובים. היהודים שוקלים את הדברים. המיעוט שנמאס להם והמצב בלתי נסבל עבורם יעזבו, אבל הרוב הגדול מודאג אך לא יעשה עלייה".

לדברי גריילסאמר, למרות האנטישמיות, המצב בצרפת אינו דומה למצב בגרמניה בשנות השלושים של המאה הקודמת. אז היהודים בגרמניה שיכלו לעלות ארצה, בחרו להישאר ולא לעזוב את החיים הנוחים שם. "הסכנות הן לא אותן סכנות", הוא אומר, "אז היתה עליה של המפלגה הנאצית לשלטון, היא זכתה בבחירות והיתה סכנה מיידית וממשית, ובהחלט היה צריך להבין ולעזוב. במקרה של היום, על אף שירו והרגו ילדים בטולוז, הרוב הגדול לא יקום ויעזוב".

לדבריו, האבטחה המוגברת סביב בתי כנסת, בתי ספר ומוסדות יהודיים בצרפת תישאר כזו במשך מספר חודשים, ולאחר מכן ישובו לשגרה.

גריילסאמר מוסיף כי אמנם יש מפלגה ימנית קיצונית המתמודדת בבחירות שייערכו בעוד חודש בצרפת. למפלגה, העונה לשם 'החזית הלאומית', יש מועמדת לנשיאות בשם מארין לה פן, אבל להערכתו אין סכנה שהיא תעלה לשלטון. "גם היא הביעה צער על הפיגוע. סרקוזי, היריב השמאלי שלה, התחזק מאוד השבוע. היהודים אהבו את התגובה האוהדת שלו למה שקרה".