בשבע 486: עוד הזדמנות לרבנות

הסיעות החרדיות זועמות על הדילים הפוליטיים של ש"ס, ומאיימות בפרישה אם יאושרו החוקים

ניצן קידר , כ"ח באדר תשע"ב

הדיל בין ש"ס לישראל ביתנו הביא השבוע לאישור 'חוק צוהר' במליאה, ובמקביל לאישור התיקון לחוק הרבנים הראשיים, שיאפשר לראשון לציון הרב עמאר להתמודד לכהונה נוספת | בציונות הדתית הדעות חלוקות באשר לתמיכה בחוק, אולם גורמים מעריכים כי כדי לקדם מועמד ציוני לרבנות הראשית, מוטב להותיר את ש"ס מוחלשת, ללא החוק

סוגיית המשך כהונתם הרבנים הראשיים לישראל עומדת בתקופה האחרונה על סדר היום של המערכת הפוליטית. מסתבר כי מדובר באחת הסוגיות הסבוכות שמעסיקה את הפוליטיקאים הדתיים, אבל לא רק אותם.

התיקון לחוק הרבנים הראשיים, שיזם ח"כ לשעבר אלי אפללו ומוביל כיום ח"כ ציון פיניאן מהליכוד, מבקש לבטל את סעיף 5(ג) לחוק הרבנות הראשית, שאינו מאפשר לרב הראשי לישראל להציג את מועמדותו לבחירה לכהונה נוספת הסמוכה לכהונתו. סעיף זה נקבע בחוק לפני שנים, אז כיהנו בתפקיד הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן, וכעת מבקשים שורה של חברי כנסת לשנותו.

מטרת השינוי היא בעיקר כדי להביא למינויו של הראשון לציון הרב שלמה עמאר לקדנציה נוספת, שכן הרב הראשי האשכנזי, הרב יונה מצגר, אינו מעוניין להתמודד לכהונה שנייה, וכבר התבטא בנושא בעבר. גם הרב עמאר דיבר על כך שאינו רוצה בקדנציה נוספת, אך לאור הוראת הרב עובדיה יוסף בנושא, יתמודד הרב עמאר על כהונה שנייה, אם אכן יאושר החוק.

הרב עובדיה יוסף הורה לרב עמאר להתמודד שוב. הרבנים הראשיים לישראל, הרב עמאר והרב מצגר
 

גם מרגי תומך בחוק צוהר

היוזמה לתיקון החוק, כאמור, היא כדי לאפשר לרב עמאר לכהן בתפקיד קדנציה נוספת. ברקע הדברים מצוי הסכם בין ש"ס לישראל ביתנו שאומר כי הסיעות, שבדרך כלל נלחמות זו בזו, יסכימו כל אחת להעביר חוק שפחות נוח עבורה: הח"כים מש"ס יתמכו ב"חוק צוהר", שיאפשר לנרשמים לנישואין להירשם גם בערים שאינם מתגוררים בהן, ובתמורה תתמוך ישראל ביתנו בתיקון לחוק הרבנות הראשית. את תוצאות ה"דיל" שיצא לדרכו, ניתן לראות מתוך העובדות בשטח: בשבועות האחרונים אושרה וקודמה הצעת התיקון לחוק הרבנים הראשיים, והיא מצויה כעת בוועדת החוקה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. במפתיע, או שלא, בראש הוועדה עומד ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, שתגובתו לא נתקבלה עד לסגירת הגיליון. מן הצד השני, חוק צוהר אושר בראשית השבוע בכנסת, ולאחרונה נשמע גם השר לשירותי דת, יעקב מרגי, שהיה בעבר ממתנגדי החוק, משבח אותו ומסביר כמה הוא יהיה טוב וכמה הוא ראוי.
גורם ב'בית היהודי': "המדינה החליטה לקצוב אורך כהונה לבעלי תפקידים מרכזיים במדינת ישראל, וזה ראוי ומובן, ונשאלת השאלה למה לשנות זאת עכשיו? הרי הדבר יהווה פרצה לנושאי משרות אחרים לדרוש גם הם להתמודד על התפקיד פעם נוספת, ואף לעגן זאת בחוק"

בציונות הדתית מתייחסים לסיכום הזה ברגשות מעורבים. מצד אחד, העברת חוק צוהר היא בשורה משמעותית לחובשי הכיפות הסרוגות, וגורמת לסיפוק רב. מצד שני, חוק הרבנים הראשיים לא מלהיב במיוחד אף ח"כ בסיעת הבית היהודי, וגם לא את רוב החברים באיחוד הלאומי. בשאלה כיצד תנהג סיעתו ביחס לחוק, הסכים ח"כ אורי אריאל לומר רק ש"יש לחוק השלכות רבות, וטרם התייעצנו לגבי עמדתנו בין חברי הסיעה ועם הרבנים עימם אנחנו מתייעצים". בבית היהודי, השר דניאל הרשקוביץ היה מהיחידים שהתנגדו לחוק בוועדת השרים לחקיקה, ואמר כי הוא יוצר מצב בלתי ראוי, בו יהיה אפשר לכאורה להטיל דופי ברבנים שבזמנם שונה החוק.

גורמים בסיעת הבית היהודי הסכימו לומר לנו שמדובר בחוק בעייתי, וזאת בלשון המעטה. "זה חוק רע. הרי אם מישהו יעלה מחר את האפשרות לאפשר למבקר המדינה להתמודד לכהונה נוספת, האם ראש הממשלה יתמוך בכך? הרי צפוי שהוא יפיל את החוק הזה יחד עם חוק הרבנים הראשיים. המדינה החליטה לקצוב אורך כהונה לבעלי תפקידים מרכזיים במדינת ישראל, וזה ראוי ומובן, ונשאלת השאלה למה לשנות זאת עכשיו? הרי הדבר יהווה פרצה לנושאי משרות אחרים לדרוש גם הם להתמודד על התפקיד פעם נוספת, ואף לעגן זאת בחוק".

על כן, אומר הגורם, השאלה המרכזית היא שאלת רווח מול הפסד. "יש מי שאומר, אין לנו בעיה שהרב עמאר ימשיך לכהונה נוספת, העיקר שחוק צוהר יעבור. השאלה היא האם זה שווה בשבילנו? תשובה חד משמעית אין".

אבל גורם אחר, אשר בקי היטב בדילים הפנימיים בין הציונות הדתית לש"ס, מסביר כי אישור החוק יחליש את כוח המיקוח של הדתיים מול הסיעה החרדית, לכשיגיע הזמן למנות רבנים ראשיים. "הסיכוי של הציונות הדתית למנות רב ציוני הוא גדול הרבה יותר אם ש"ס תצטרך להתמודד על תפקיד הרב הספרדי, ולא אם היא תזכה בו כמעט באופן אוטומטי", אומר הגורם, "אם הרב עמאר לא יתמודד, ש"ס תצטרך למצוא מישהו אחר, ואז הסיכויים להגיע להסדר כשכל צד תלוי בשני הם טובים יותר. לציבור הדתי עדיפה התמודדות על שני התפקידים מאשר לבוא מעמדה נחותה יותר".

מי שעסק רבות בהבנות בין ש"ס לציונות הדתית, ואף היה משושביני מינוי הרבנים הראשיים בפתח תקווה במסגרת הסכמות אלה, הוא ח"כ לשעבר ניסן סלומינסקי, שעמל בימים אלה על המשך שיתוף הפעולה למינוי רבנים בערים נוספות. גם הוא זהיר בלשונו כשהוא מדבר על חוק הרבנים. "בין אם ההצעה תעבור ובין אם לא, אני מקווה שההבנות שהושגו עם ש"ס יוכלו להימשך גם לגבי מינוי הרב הראשי לישראל, גם לגבי מינוי מועצת הרבנות הראשית וכמובן להמשך מינויי רבני ערים ודיינים".

רבני צוהר, שגם הם חלק מהעניין בשל החוק הנושא את שמם לפתיחת אזורי הרישום לנישואין, סירבו אף הם להגיב לכתבה זו.

מי שכן הביעו עמדה הם תנועת נאמני תורה ועבודה, שבאופן מפתיע יחסית תומכים בחוק. "אנו תומכים בבחינת חוק הרבנות הראשית לישראל. העברת הדיון לוועדה תאפשר לשנות את החוק, להרחיב ולגוון את הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. בניגוד להתלהמות של גורמים שונים נגד הצעת החוק, היא איננה מאריכה את הכהונה, אלא מאפשרת התמודדות נוספת. העיקרון של כהונה מוגבלת לזמן, ולאחריה התמודדות נוספת, צריך לחול בכל דרגי הרבנות, מרבני היישובים והשכונות, ועד רבני הערים והרבנים הראשיים לישראל".

 רב עד גיל שבעים

הצעת החוק המדוברת עוררה גם מספר הסתייגויות. יושב ראש ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם, ביקש להציע כי הרבנים הראשיים יפרשו לגמלאות בהגיעם לגיל 70, כמו כל השופטים במדינת ישראל, כשהתיקון יחול כמובן רק החל מהבחירות הבאות. כשנשאל מה יקרה אם רב ייבחר לתפקידו בגיל 68, השיב רותם כי במקרה כזה הוא מציע מראש לאותו רב לא להתמודד לתפקיד. בעיה נוספת היא שאישורה האוטומטי של הקואליציה לחוק לא בטוח, כיוון שבדיון האחרון בנושא ציין נציג משרד המשפטים עו"ד הראל גולדברג שוועדת השרים לחקיקה תמכה בחוק רק לצורך קריאה טרומית, וטרם דנה אם וכיצד לקדמו. בסופו של דבר, החוק עבר כאמור למליאה שאישרה אותו בקריאה ראשונה.

ויש את הצד החרדי-אשכנזי של הסיפור. בבחירות לרבנות העיר פתח תקווה, שברה ש"ס הסכמות רבות שנים עם הסיעות החרדיות האשכנזיות, ומגמתה היא להמשיך בכך. חוק צוהר מרגיז מאוד את מפלגת יהדות התורה, שבינתיים גם מנסה לעצור את הבחירות לרבנות העיר ירושלים – שגם עליהן יש הסכמות בין ש"ס והציונות הדתית. בסיעה האשכנזית איימו השבוע כי "אישור חוק צוהר יגרור אחריו תגובה חריפה, כולל פרישה אפשרית מהקואליציה". בהתייעצויות פנימיות של חברי הסיעה נאמר כי מדובר בהפרה בוטה של ההסכמים עימם. גורמים בסיעה אמרו ל'בשבע' כי "לראש הממשלה אין עניין בשלב זה לריב עם אף אחד ממרכיבי הקואליציה. אישור החוק, בניגוד מוחלט להבנות קודמות, עלול להוביל למשבר קואליציוני שסופו מי ישורנו", מזהיר הגורם.

בש"ס הבהירו לנו השבוע שאין כאן עניין לפגוע באף אחד. "הצעת החוק של אזורי הרישום ראויה, ועל כן הבענו בה תמיכה. גם הצעת התיקון לחוק הרבנות הראשית ראויה, ועל כן אנחנו תומכים בה. אין כאן עניין של ש"ס מול מפלגה אחרת. לעיתים אתה חובר בנושא מסוים למפלגה אחת ולעיתים למפלגה שנייה".

לפי שעה, אין כמעט התעסקות בהצגת מועמד של הציונות הדתית לתפקיד הרב הראשי לישראל. שמות שעלו בהקשר זה היו של הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, ושל הרב שמואל אליהו, רבה של צפת המכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית. אף גורם שעימו שוחחנו לא הסכים להתייחס למועמדים קונקרטיים או בכלל למועמדות של רבנים מהציונות הדתית לתפקידי הרב הראשי. "מוקדם מדי", אמרו לנו חלק מהנשאלים. אבל מתחת לפני השטח ממשיכים כל העת לבדוק את הנושא. כעת הכל תלוי בחוק. אם יעבור בסופו של דבר, יישאר רק תפקיד הרב הראשי האשכנזי פנוי לדתיים. אז הכל יהיה תלוי בהסכמות שיושגו עם ש"ס, כאשר על פי כל ההערכות אם יתמודד הרב עמאר לכהונה נוספת צפוי לו רוב גדול בקרב הגוף הבוחר. אם אכן ייפתחו שני התפקידים להתמודדות, נערכים בציונות הדתית להציע מועמדים הן לתפקיד הראשון לציון והן לתפקיד הרב הראשי האשכנזי, ולא מן הנמנע שבסופו של דבר דווקא הרב הספרדי יהיה מן הציונות הדתית, למרות שההערכות הן כי הסיכוי לכך קלוש.

השאלה המרכזית שנותרה היא האם גם הליכוד יתגייס למען החוק הזה, בשל העובדה שח"כ של הסיעה חתום על ההצעה. גם בליכוד סירבו השבוע לספק עמדה רשמית, אבל ידוע שכמה חברים בכירים במפלגה, ובהם יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין, מתנגדים לתיקון הזה בחוק, ועל כן גם עצם הכנתו לקריאה שנייה ושלישית עדיין לא מבטיחה דבר. במערכת הפוליטית מעריכים שגם הדיל בין ש"ס וישראל ביתנו תלוי רבות במחלוקת הקשה שיש בין שתי הסיעות על הקריטריונים לדיור ציבורי, וכאמור, ההכרעות בשני הנושאים ייפלו רק במושב הקיץ של הכנסת – לפחות בעוד חודשיים וחצי.