בשבע 486: חדשות

"פסיקת בג"ץ מעמידה את החקלאות היהודית ביו"ש בסכנת כלייה"

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ח באדר תשע"ב

אם "מתנת הפרידה" שהותירה נשיאת בית המשפט העליון היוצאת לציבור החרדי היתה פסק הדין בעניין חוק טל, הרי שלציבור המתיישבים ביו"ש ותומכיהם הותירה דורית ביניש "מתנת פרידה" חמורה וקשה לא פחות, אולי יותר. פסק הדין אותו פרסמה ביניש ביום שלישי השבוע עלול להפוך למכת מוות לחקלאות היהודית בהרי השומרון, בנימין ויהודה. בפסק דין ארוך ומנומק, אותו פרסמה ביניש בהסכמתן של חברותיה השופטות מרים נאור ועדנה ארבל, היא הופכת על פניו את כל משטר הקרקעות ביו"ש - ככל שהוא נוגע ליהודים החיים שם.

על מנת להבין את גודל המשבר, נציין כי מאז שחררה ישראל את שטחי יו"ש נקבע כי הדין החל בהם יישאר כפי שהיה עד לשחרור - הדין הירדני. למרות זאת, הוסמך המפקד הצבאי לערוך תיקוני חקיקה, על מנת לאפשר את החיים התקינים באזור. דין זה, כך היה מקובל עד כה, חל על כל מי שמתגורר ביו"ש, יהודים כערבים. כולם נהנים מיתרונותיו וסובלים מחסרונותיו.

חוק הקרקעות הירדני, על פיו מתנהל משטר הקרקע ביו"ש, קובע בין השאר כי אדם שהחזיק בקרקע מסוג "מירי" (סוג הקרקע הנפוץ ביותר ביו"ש) ועיבד אותה במשך 10 שנים ללא ערעור, רשאי לדרוש לרשום על שמו את הבעלות עליה. הרישום ייעשה גם ללא שהמחזיק הוכיח את העילה החוקית להחזקתו בקרקע. בדרך זו התנהלו חלק גדול מרכישות הקרקע ביו"ש, כאשר המוכר הערבי קיבל את התשלום ובתמורה הניח ליהודים להחזיק בקרקע ולעבד אותה עשר שנים ללא ערעור. לאחר עשר שנים היו הקונים היהודים רושמים את הקרקע על שמם תוך שהערבי מוחה וזועק, על מנת שלא ייחשב לבוגד שמכר קרקע ליהודי - מעשה שעלול לעלות לו בחייו.

 

אזרחים סוג ב'

הרוחות הרעות אשר נושבות בפרקליטות במהלך העשור האחרון הביאו לשינוי בגישתה של המדינה לנושא הקרקעות ביו"ש. בניגוד לעמדתה הרשמית של מדינת ישראל כלפי העולם, ובניגוד לתפיסה המשפטית שהיתה מקובלת מאז ומעולם, החליטו גורמים בפרקליטות להגדיר את שטחי יו"ש כ"שטח כבוש". ההגדרה הזו של "שטח כבוש", בו היהודים הם הכובשים והערבים הם הנכבשים, או בלשון החוק "תושבים מוגנים", עושה בפועל מהפכה ומנשלת את היהודים ביו"ש מרבות מזכויותיהם. כך הפכו הערבים ביו"ש לאזרחים סוג א', כאלו הנהנים מהגנתם של סעיפי החוק הירדני, ואילו היהודים הפכו לגישתה של הפרקליטות לאזרחים סוג ב'.

רוחות רעות אלו מנשבות במסדרונות הפרקליטות כבר שנים רבות, אולם לאורך השנים ועד לעת האחרונה ממש סירבו בתי המשפט בישראל לשתף פעולה עם מגמה זו. תביעות לרישום בעלות ותביעות למניעת סילוק מקרקע שהגישו יהודים על סמך החוק הירדני התקבלו בבתי המשפט, ולכאורה המצב נותר כשהיה. גם ניסיון של הפרקליטות לשנות את ההלכה הפסוקה באמצעות בג"ץ נכשל, לאחר שמתיישבים יהודים ויתרו על רישום זכויותיהם בקרקע סמוכה לירושלים על מנת להימנע מפסיקה עקרונית של בג"ץ בסוגיה. אולם, ניסיון פלשתיני לנשל יהודי מאדמתו הסמוכה לקדומים העניק לביניש את ההזדמנות לחולל את המהפכה, רגע לפני פרישתה.

המדובר במיכאל לסנס, חקלאי יהודי תושב קדומים, אשר עיבד במשך שנים קרקע סמוך לישוב, עד שערבים הגרים בכפר קדום טענו שהם בעלי הקרקע. בעקבות תביעתם הוציא ראש המנהל האזרחי צו, המכונה "צו שימוש מפריע", אשר מורה לו לפנות את המקום. לסנס עתר לוועדת העררים הצבאית, וזו, על פי החוק הירדני, קבעה כי הוא בעליו החוקיים של הקרקע מכוח ההחזקה והעיבוד שלה. אולם הערבים לא אמרו נואש ופנו לבג"ץ, כאשר לסנס במקביל מנסה להוכיח את בעלותו על הקרקע בבית משפט השלום בי-ם.

כדי למנוע פסיקה עקרונית של בג"ץ שתפגע בכל החקלאות היהודית, לסנס כבר הסכים לוותר על החזקה ולהעביר את הקרקע השנויה במחלוקת לפלשתינים העותרים. כעת כבר לא היה צורך בפסיקה, אך ביניש החליטה בכל זאת לפסוק בעתירה ולשנות אחת ולתמיד את כללי המשחק. בדרך משפטית פתלתלה קבעה בפועל ביניש, כי היחידים אשר יכולים ליהנות מהגנתם של סעיפי החוק הירדני הם הערבים ביו"ש. ביניש סגרה את הדלת בפני ערוץ רכישות הקרקע העיקרי ביו"ש, ואף העמידה במצב בעייתי מאוד את מעמדן של מרבית הקרקעות החקלאיות היהודיות ביו"ש.

 דורשים חקיקה דחופה

ביניש עיקרה בפסק הדין את תוקפם של שניים מסעיפי החוק הירדני ככל שהדבר נוגע ליהודים, ובכך למעשה שינתה את מצב העניינים באופן שלא נעשה עד היום. החלטתה זו, שכאמור לא היתה מחוייבת כלל לאור הסכמתו של לסנס לפנות מיידית את הקרקע, מעוררת זעם רב בקרב המתיישבים ביו"ש. יו"ר ועד מתיישבי השומרון, בני קצובר, אמר בתגובה לפסיקה כי "דורית בייניש בסיום תפקידה כנשיאת בית המשפט העליון החליטה לנסות ולהנציח את מורשתה כנציגת השמאל בישראל. ביחד עם נציגי השמאל בפרקליטות המדינה יצרה בייניש הלכה חדשה הסותרת את כל פסקי הבג"צ שניתנו עד כה ומבטלת את תוקף החזקה של יהודים על קרקעות ביהודה ושומרון, אך 'כמובן' משאירה בתוקף את חזקתם של ערבים אשר על פי האומדנים גזלו עד כה כשני מיליון דונם מאדמות יהודה ושומרון. אנו דורשים מהממשלה ליזום חקיקה דחופה אשר תבטל אפליה גסה זו בין יהודים לערבים ותמנע את הרס החקלאות היהודית בשטחי יו"ש".

יו"ר מועצת יש"ע שיגר בעקבות הפסיקה מכתב בהול לראש הממשלה וכמה משריו הבכירים, בתוכם גם שר המשפטים נאמן, בו הוא מתריע מההשלכות החמורות של הפסיקה. "המדיניות אותה יזמה הממשלה הקודמת ושאותה המשיך כעת בג"ץ, מפלה את חקלאי יהודה ושומרון הישראלים. במצב שנוצר, שומה על ממשלתך לפעול להחזרת המצב המשפטי ששרר לתוקפו, הן על ידי מתן הנחיות מתאימות לפרקליטות המדינה והן על ידי ביצוע השינויים הנדרשים בתחיקת הביטחון. אם לא כן, עתיד מפעל חידוש החקלאות היהודית בלב ארצנו לעמוד בפני סכנת כליה של ממש".

 

 

 

 פרשנות / בצלאל סמוטריץ'

 

אחריותו של הדרג הפוליטי

 

קריאה פשוטה של פסק הדין הזה לא תסגיר את הסערה שהתחוללה מאחורי הקלעים עובר לכתיבתו ואת השלכותיו ההרסניות לחקלאות היהודית ביהודה ושומרון. כדרכה, עטפה ביניש את עוינותה להתיישבות באצטלה משפטית תמימה, ואפשר שהקורא שאינו בקיא לא יבין על מה המהומה.

אלא, שבחסות המילים המשפטיות הגבוהות כתבה ביניש את אחד מפסקי הדין הפוליטיים ביותר שידע בית המשפט העליון מאודו. במילים חלקלקות התנקשה ביניש בחקלאות היהודית המפוארת שנבנתה כאן בעשרות השנים האחרונות והעמידה אותה בסכנה קיומית.

שלילת החזקה מתושבי האזור הישראלים היא השלכה מעשית נוספת של התפיסה הרווחת בבית המשפט העליון ולפיה יהודה ושומרון הם שטחים כבושים שאין ולא יכולות להיות לנו זכויות בהם. זוהי תפיסה הרואה בהתיישבות כולה מעשה בלתי חוקי שיש להגן על הפלשתינים המסכנים מפניו, ואף לשנות לשם כך חוקים והסדרי זכויות הקיימים באזור מדורי דורות. עמדתה הרשמית של מדינת ישראל אינה רואה ביהודה ושומרון 'שטחים בתפיסה לוחמתית'. אבל זה לא מפריע לחונטה המשפטית לקבוע אחרת, ולכפות בשם כך מדיניות הפוכה במאה ושמונים מעלות.

אבל הבעיה איננה בייניש. עמדותיה הקיצוניות מוכרות זה עידן עידנים, והיה זה אך טבעי שהיא תנצל את אחת ההזדמנויות האחרונות שעוד נותרו לה בכדי לפגוע בהתיישבות ולהצר את צעדיה. מי שמאכזב הרבה יותר הוא הדרג הפוליטי. פסק הדין הזה לא היה בא לעולם אילולא ביקשה זאת פרקליטות המדינה, בשם המדינה. לכל אורך ההליך הציגה המדינה עמדות חמורות ומקוממות בהרבה מאלו שבסופו של יום קיבלה בייניש בפסק הדין. אבל את איזו מדינה בדיוק מייצגת הפרקליטות?! עם ישראל בחר בבחירות האחרונות בקואליציה יהודית, לאומית וציונית מובהקת. אבל נבחרי הציבור מפחדים לשלוט ומתגלים פעם אחר פעם בחולשתם מול הפקידות המשפטית.

פסק הדין הזה יירשם על שמם של אותם פוליטיקאים שמסכלים בעקביות כל ניסיון להשיב את ההכרעה בדבר עתידם של יהודה ושומרון לידי נבחרי העם, וכופים עלינו לקבל את כללי המשחק של בייניש ושל שותפיה לדעה בארגוני השמאל הקיצוני ובפרקליטות. פסק הדין הזה יירשם על שמם של אלו הסוגדים באדיקות דתית לבג"צ וממליכים עלינו דיקטטורה שיפוטית פוסט-ציונית ופוסט-יהודית. אם עוד נשאר משהו מהממשלה הנבחרת בירושלים, על קברניטיה לתפוס את המושכות ולתקן לאלתר את פסק הדין המעוות הזה באמצעות חקיקה.

 

מבזקים

 

המשטרה החליטה לסגור את תיק החקירה שנפתח נגד סגן השר איוב קרא, בטענה שהטריד לכאורה עובדת במשרדו. המשטרה הודיעה כי היא סוגרת את התיק מחוסר ראיות. נציין כי כבר עם פרסום הפרשה הכחיש קרא את הדברים וטען כי מדובר בניסיון נואל להתנקם בו.

 

ישראל וגרמניה חתמו אתמול (רביעי) על חוזה לרכישת צוללת שישית לחיל הים הישראלי, בטקס במעמד שר הביטחון ברק ומנכ"ל משרדו. ברק אמר לאחר טקס החתימה כי "הצוללת השישית תהיה מכפיל כוח נוסף ליכולות ולעוצמות של צה"ל ומדינת ישראל אל מול האתגרים ההולכים ומתעצמים".

 

האגודה לזכויות האזרח, עמותת אליאטר לפיתוח חברתי ותרבותי בעכו, ו'הקליניקה המשפטית לזכויות אדם בחברה' באוניברסיטת חיפה, עתרו לביהמ"ש המחוזי בחיפה בדרישה לבטל את זכייתן של "העמותה לבניית שכונה דתית - עכו" ו"העמותה לפיתוח עכו ובניינה", במכרז לבניית 196 יחידות דיור בעכו, זאת עקב שיווק הדירות לדתיים בלבד.

 

כתב אישום יוגש נגד צעיר יהודי תושב יהודה ושומרון שנעצר בשבוע שעבר יחד עם עוד שני צעירים בחשד למעורבות בפעילות תג מחיר. הצעיר חשוד בהצתת רכב, גרימת נזק, הכשלת שוטרים בעת מילוי תפקידם וריסוס גרפיטי. במשטרה מציינים כי שני הצעירים הנוספים שנעצרו שוחררו, אך החקירה בעניינם עדיין נמשכת.

 

אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית קיימה השבוע צעדה מקמפוס הר הצופים לשכונת הגבעה הצרפתית, במחאה על אזלת ידן של הרשויות בטיפול באלימות כלפי סטודנטים במרחב זה. סטודנטיות וסטודנטים מדווחים על התנכלויות, הטרדות ונזקים לרכוש שנגרמו להם ע"י צעירים ערבים.