בשבע 486: שאלת השבוע

החזרת 700 הפליטים לדרום סודן: צעד הכרחי או אטימות לב שלטונית?

ירעם נתניהו , כ"ח באדר תשע"ב

עלייה בפשיעה

שלמה מסלאוי 

חבר מועצת העיר תל אביב (ליכוד)

זה צעד מתבקש, וזו החלטת ממשלה שיש לבצעה.

כבר הורגלנו למצב שיש החלטה להחזיר מסתננים או עובדים זרים לארצות שלהם, כמו 400 הילדים שהוחלט להחזירם, ואז כל יפי הנפש וארגוני זכויות האדם מקימים קול זעקה. ואני שואל: מה יהיה? הם יצעקו גם על ה-700 הבאים וגם על אלה שאחריהם, ולא יהיה סוף לדבר.

כבר לפני שמונה חודשים הוכרזה עצמאות בדרום סודן ויש להם מדינה משלהם. להגיד שהמצב שם לא טוב הוא כמו להגיד שבמדינת ישראל מסוכן ואסור להגיע לכאן בגלל המתיחות בדרום. גם בסודן יש מקומות לא נעימים, אבל בסך הכל המצב טוב. אסור לשכוח שהאו"ם מלווה את סודן, ולו היו בעיות ומלחמות מן הסתם היה האו"ם מתערב.

ועם כל הכבוד לצד ההומניטרי, מדינת ישראל אינה יכולה לפתור את כל הבעיות של כל העולם. ישראל אינה יכולה לתת מענה לכל המדינות שבהן יש רעב. צריך לזכור שגם בישראל יש תושבים שמאוימים על ידי הסודנים. מסתננים באים על חשבון תושבים חלשים ממילא, והם לוקחים להם את הרווחה, העבודה והדיור. הסודנים אינם נמצאים במקומות חזקים בישראל כמו צהלה, רחביה וקיסריה. ואם כבר מקבלים אותם – לפחות שיהיה צדק חלוקתי.

צריך לזכור שגם כעת נכנסים מסתננים, ואם לא נמנע את זה – לא יהיה לדבר סוף, כאמור. נכון, כולנו נבראנו בצלם והפליטים הם בסך הכל אנשים מסכנים וצריך לעזור להם, אבל מנגד אי אפשר שאנו, תושבי דרום תל אביב, נסחב אותם על הגב שלנו. גם המשטרה מודה שיש עלייה בהיקף הפשיעה: משנת 2010 עד היום חלה עלייה של 23 אחוזים בפשיעה בדרום תל אביב. אם לא נטפל בבעיה בסוף היא תחזור אלינו. כבר כעת תושבי דרום תל אביב הם הקורבנות למחדל הגדול של ממשלת ישראל, ואני אומר זאת כאיש ליכוד.

 

איפה הנפש היהודית?

אורית מרום

אס"ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל

אם הממשלה תחליט שלא לבטל את צו הגירוש זו תהיה אטימות שלטונית. מאוד ייתכן שכשהממשלה החליטה לגרש את הפליטים הדרום-סודנים, היא לא היתה מודעת להחרפה ולהידרדרות הקיצונית המתרחשת בשבועות האחרונות במולדתם. המצב בדרום סודן כולל הפצצות אוויריות של השלטון מצפון סודן, אלפי הרוגים בחודשיים האחרונים ומאות אלפים עקורים ופליטים חדשים. זאת נוסף על המצב ההומניטרי שמגיע לממדי אסון. על כן חייבים לגרום למשרד החוץ לשנות בדחיפות את ההערכות שלו על דרום סודן.

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם באחרונה, מסתמך על דיווחי האו"ם מדרום סודן ולפיהם ב-2012 יסבלו 5 מיליון בני אדם מרעב.

נכון, ישראל אינה יכולה לסייע לכל נדכי עולם ואינה יכולה להאכיל כל ילד אפריקאי רעב ומסכן. ואולם מחובתה היהודית-המוסרית להמשיך ולתת הגנה ל-700 הפליטים, ביניהם 400 ילדים שחיים כאן בקרבנו. מדובר בהצלת נפשות של ממש ולא פחות מכך.

אותם 700 בני אדם אינם בגדר איום דמוגרפי על מדינת ישראל ואינם בגדר איום על זהותם היהודית של המדינה. מה שכן בגדר איום למדינה הוא שליחתם של האנשים הללו לסכנה, לתופת ולרעב. נפש יהודית אמיתית אינה יכולה לסבול דבר כזה.

 

מלחמה על הבית

ח"כ דוד אזולאי

יו"ר השדולה למניעת הגירה בלתי חוקית לישראל והסדרתה (ש"ס)

מיום הקמת המדינה, ישראל ניצבת בפני אתגרים רבים. חלק מהם איומים מבית וחלק - איומים מבחוץ. אולם אתגר המסתננים הוא אחד המאבקים לקיומה של המדינה כמדינה יהודית. 

על פי הנתונים שהמדינה השיבה לבג"ץ עולה כי בכל חודש מסתננים לארץ כ-700 מהגרי עבודה, ומובן שמחודש לחודש מספרם רק הולך וגדל והמסתננים מציפים את מרכזי הערים. בהיותי יו"ר ועדת הפנים של הכנסת נפגשתי עם תושבים בתל אביב, באשדוד ובאילת, ומהשיחות איתם עולה תמונה מדאיגה של פשיעה גואה בעקבות כניסתם של המסתננים לארץ. יש שאומרים כי מדובר בנשק הסודי של מצרים ושאר דורשי רעתה של המדינה, בכך שהיא מאפשרת את כניסתם של המסתננים לישראל ומציפה את מרכזי הערים במסתננים, שלימים יקבעו כאן רוב דמוגרפי ובעתיד יחברו לשונאינו מבית ומחוץ וזאת מתוקף היותם אזרחים.

הבעיה המרכזית עם הפליטים מסודן היא לא רק הפשיעה והאלימות. אין כאן בעיה דמוגרפית בלבד. יש כאן מלחמה על הלחם של אזרחי המדינה. אנחנו חייבים לספק מקומות תעסוקה עבור הצעירים שלנו. מדינת ישראל משקיעה בכך סכומים לא קטנים, ואולם די בכך שמסתננים אלו תופסים את מקומות התעסוקה המיועדים לאזרחי המדינה, כדי לשבור את שוק העבודה.

יוצא אפוא שהשבתם של המסתננים, ולא גירושם כמו שנוהגים לכנות זאת, למולדתם סודן היא צעד הכרחי למען ביטחונה וחוסנה הכלכלי של מדינת ישראל. היתרי העבודה שלהם חייבים להיות מונפקים לזמן קצוב ולאחר מכן יש לשלוח אותם למקום שממנו באו.

בזמן כהונתי כיו"ר ועדת הפנים של הכנסת סיירתי בגבול ישראל-מצרים. קשה יותר להיכנס לבית פרטי מאשר לעבור את הגבול לישראל. על המדינה מוטלת חובה לסיים את הליך בניית הגדר כמה שיותר מהר, ובכך נחסוך צרות ובבוא היום גם אסונות.

 

תשובות הגולשים:

חובה מוסרית לגרש

חובתה של הממשלה לגרש לא רק 700 אלא את המקסימום שאפשר מבלי להיכנס בכלל לשיקול של גיל או מין. החובה היא בעיקר כלפי הדורות הבאים שייאלצו להתמודד - במידה ולא יגרשו אותם - עם בעיות חמורות פי כמה וכמה. צריך לזכור שכעת רוב המסתננים עדיין שקטים וצייתנים, אך הדור הצעיר שלהם גדל לתוך מציאות ישראלית... והם יהיו אלה שעוד יחסמו רחובות וכבישים ויציתו אש, תרתי משמע, בכל מקום, בדיוק כפי שזה נעשה כעת בפריז ובלונדון, שם יש שכונות שלמות על טהרת המסתננים שלהם. אני לא משלה את עצמי שזה יהיה קל.

משה מעיין, ראשון לציון 

 

כתם מוסרי שלא יימחה

הגזענות והרשעות שהאנשים האלה סופגים כאן גורמים לי להתבייש בעם שלי. אני רוצה להאמין שאנשים תומכים בגירוש כי הם לא יודעים מה המשמעות שלו. הם לא יודעים שמתרחש אסון הומניטרי בדרום-סודן. הם לא יודעים שאנחנו שולחים משפחות לסבול מרעב, שאנחנו שולחים ילדים למות ממלריה ומדיזנטריה, שהקרבות נמשכים באזורים שונים. אבל האמונה שלי מתערערת, כי מה שאני רואה זה שהפחד מכל מי שאינו יהודי, ומשחורים בפרט, גורם לשנאה עיוורת. אנשים שכחו שהמצווה הנפוצה ביותר בתורה היא לאהוב את הגר.

שרון ליבנה, תל אביב

 

ללמוד מהאמריקנים

אנחנו לא צריכים להיות יותר צדיקים מארה"ב, שבעצמה בנתה גדר נגד המסתננים ממקסיקו, ויש לחזור לנוהל שבוטל - החזרה חמה: להחזיר אותם באותו יום לסיני, כי אחרת המדינה תקרוס תחת נטל הוצאות בניית גדר, כלא, אוכל, רפואה וטיפול בפשיעה. חובה להסתכל קדימה כי ייתכן שהם ידרשו זכויות מוגזמות, כמו הבדואים שיושבים על אדמות שלא שייכות להם וסוחטים את המדינה .

משה כהן, בת ים