בשבע 487: ראייה לטווח ארוך

ניתוחי הלייזר להורדת משקפיים פופולריים בקרב ההישראלים מהפונים הם תלמידי ישיבות, או צעירים דתיים המבקשים להתגייס לשירות קרבי

רבקי גולדפינגר , ו' בניסן תשע"ב

גם המנותחים המרוצים מזהירים מפני תופעות לוואי מינוריות או דרמטיות לאחר הניתוח, ביניהן לקויות ראייה וכן נסיגה וחזרה להרכבת משקפיים לאחר כמה שנים | מומחי העיניים ומנתחי הלייזר מודים כי קיים סיכון נמוך בניתוח, אך סבורים כי השיפור באיכות החיים שלאחריו – מצדיק את אי הנוחות הנלווית

זה קרה לפני תשע שנים. רופא העיניים של מ' המליץ לו על ניתוח לייזר לתיקון הראייה. הוא נבדק בדיקות מקדימות, שבסיומן דווח לו כי הוא מתאים לביצוע הניתוח. עוד הובטח לו כי כבר למחרת הניתוח יוכל לשוב וליהנות מראייה מושלמת. מ' ניגש לניתוח בתחושה טובה וציפה לבאות. אולם זמן קצר לאחר הניתוח, גילה מ' לאכזבתו כי ראייתו לא רק שאיננה חדה כלל, אלא שככל שחלפו הימים המצב רק הלך והידרדר. מ' התלונן בפני רופאיו על טשטוש, כפל ראייה ויובש קיצוני ומטריד בעיניים. הוא הגיע מספר רב של פעמים לרופא המנתח, והביע שוב ושוב את דאגתו. כתוצאה מכך, החליט הרופא לבצע בעיניו של מ' ניתוח נוסף, אולם גם לאחריו מצב ראייתו של מ' לא השתפר. כיום מ' הוא בעל לקות ראייה. כושר העבודה שלו נפגע ויכולתו לפרנס ירדה בהתאם. גם חייו האישיים השתנו לבלי הכר בעקבות המגבלה.

לא הליך קוסמטי פשוט

סיפורו של מ' הוא אמנם נדיר, אולם קיים בקרב אחוז מסוים מהאנשים שעברו ניתוח לייזר להסרת משקפיים. הללו סובלים אף הם מסיבוכים שונים לאחר הניתוח, שבמקרי קיצון יכולים להגיע עד לאובדן כושר ראייה חלקי או מלא. חלקם יסבלו מיובש וצריבה קשה בעיניים, אחרים מתופעת סינוור מטרידה, מפגיעה בכושר ראיית לילה או מזיהומים שונים. מתברר שלניתוח הכל כך פופולרי בישראל, יש לפרקים גם סיבוכים נלווים לא פשוטים. יעידו על כך גם התביעות הרבות שהוגשו במהלך השנים לבתי המשפט על נזקים בדרגות חומרה שונות, אשר נגרמו כתוצאה מניתוחים אלו. לאור זאת, מפתיעה העובדה כי בשני העשורים האחרונים הפכה ישראל לתעשייה משגשגת בתחום ניתוחי הלייזר. מהשוואה בין ישראל לשאר מדינות המערב, עולה כי ישראל היא בין המובילות בעולם בשיעור האנשים המבצעים את הניתוח. עד כה, עברו את הניתוח האמור מיליוני בני אדם בעולם כולו, ובישראל בלבד מנותחים אלפים רבים מדי שנה.

ניתוח הסרת משקפיים בלייזר, המוכר גם בשם 'ניתוח תשבורת', הוא טיפול הנחשב בעיני רבים להליך קוסמטי פ
יאיר שלוסברג, נותח בלייזר: "כשאני נכנס לחדר מואר או לאולם אירועים ויש אור חזק, אני מרגיש מיד סחרחורת וסינוור גדול. לפעמים אין לי חדות בראייה. לפני שנה היתה לי נסיגה במספר ונאלצתי לעבור שוב ניתוח מתקן בלייזר. אני מציע לכולם לחשוב טוב לפני שהם מגיעים להחלטה"
שוט. הוא נועד כדי לתקן את הראייה ולבטל את הצורך בהרכבת משקפיים או עדשות מגע. הניתוח נעשה בהרדמה מקומית בלבד. בעקבות ההתפתחות הרפואית-טכנולוגית בתחום, הוא נחשב כיום לניתוח בטוח ביותר. על פי הסטטיסטיקות, הוא עומד על קרוב למאה אחוזי הצלחה. זמן ההחלמה קצר, ונמשך בדרך כלל מספר ימים בלבד. אולם על אף הדימוי הקל והבטוח שהוא זוכה לו, יש לזכור כי הניתוח נחשב לטיפול בלתי הפיך כיוון שבמהלכו מתוקנת שבירת קרנית העין, זו הגורמת לקוצר ראייה או לרוחק ראייה ולצילינדר בראייה. על ידי חיתוך דק המבוצע בעזרת קרן הלייזר, משנה הרופא המנתח את צורת הקרנית, בדומה לפעולת שיוף, ולא ניתן להשיב את המצב לקדמותו. מחירי הניתוחים נעים סביב אלפי שקלים בודדים לעין, ובמקרים רבים גם זוכים להחזר מסוים מקופת החולים. בסופו של הטיפול, אשר אורך מספר דקות בכל עין, אמורה הראייה לשוב לתקינות מלאה.

לפני שמונה שנים החליט יאיר שלוסברג (41) לעבור ניתוח להסרת משקפיים בלייזר. שלוסברג, אשר היה מוטרד מהעובדה שמספר המשקפיים שלו התמיד לעלות עם השנים והגיע עד למינוס 11, פנה להתייעצות עם רופא העיניים. הרופא המליץ על ניתוח להסרת משקפיים. לאחר בירורים ובדיקות, בחר שלוסברג ברופא עיניים מקצועי ומוכר בתחום. "היה לי מספר ממש גבוה וזה פגע לי באיכות חיים. עד אז הייתי תלוי לגמרי במשקפיים. לכן, הבנתי שלמרות החשש מניתוח בעיניים אין לי ברירה אחרת, וקבעתי מועד לניתוח", הוא מספר. בתאריך שנקבע הגיע שלוסברג למכון בו אמור היה להתבצע הניתוח, ותוך זמן קצר ההליך הרפואי הושלם. "היו המון אנשים בתור וכמו בשיטת הסרט הנע עברנו את הניתוח אחד אחרי השני. חצי שעה והייתי כבר אחרי הכל". את תקופת ההחלמה מתאר שלוסברג כקלה ביותר. "די מהר מרגישים בשינוי. יום יומיים הייתי עם רטייה, נתנו לי טיפות לעיניים, וזהו".

שלוסברג מבקש לציין כי על אף היותו מרוצה באופן אישי מתוצאות הניתוח, הוא איננו ממליץ עליו למי שלא באמת זקוק לו. "צריך להבין שלמרות הדימוי הקליל, יש בניתוח הזה גם סיכונים ותגובות נלוות ויש לקחת את זה בחישוב הכללי לפני שמחליטים לערוך אותו", מסביר שלוסברג. "נכון, אני בסך הכל מרוצה מהתוצאות ואיכות החיים שלי עלתה מאז, אבל ניתוח עיניים זה לא משחק ילדים. צריך להבין שיש לכך גם השלכות וסיכונים".

שלוסברג מתאר תופעות לוואי לניתוח עימן הוא נאלץ להתמודד ביומיום: "כשאני נכנס לחדר מואר או לאולם אירועים ויש אור חזק, אני מרגיש מיד סחרחורת וסינוור גדול. לפעמים אין לי חדות בראייה. לפני שנה בערך, היתה לי נסיגה במספר ונאלצתי לעבור שוב באחת העיניים ניתוח מתקן בלייזר. בקיצור, אני מציע לכולם לחשוב טוב טוב לפני שהם מגיעים להחלטה", מתריע שלוסברג.

גם רופא מיומן לא יכול לצפות מראש את תגובת הגוף לניתוח". ניתוח עיניים,

בזכות יפני שנפל

פרופ' פנחס נמט, מגדולי המומחים לרפואת עיניים בישראל, אינו מתעלם מהסיכונים הטמונים בניתוח. נמט הוא חלוץ מבצעי ניתוחי הלייזר בארץ. בראשית שנות התשעים הקים את מרפאת הלייזר הראשונה בישראל להסרת משקפיים במרכז הרפואי אסף הרופא. "כל הטיפול של הלייזר התגלה לעולם הרפואי די במקרה", מספר פרופ' נמט. "אדם יפני שסבל מקוצר ראייה, נפל ונחבל. לאחר כמה ימים הוא שם לב שלמרבה הפלא הוא רואה טוב יותר. לאחר בדיקות שנערכו לו, התגלה שמעוצמת הנפילה נקרעה הקרנית בעין שלו וזה יצר את השיפור הניכר בראייה. מכאן התחילו החוקרים לחפש דרך טיפולית שתשחזר את אותה פעולה בקרנית להשגת שיפור בראייה. כך החל הטיפול בקרן הלייזר".

בקרב קהילת רופאי העיניים והציבור הרחב לא הובע כל חשש משיטת הטיפול הזו? בכל זאת מדובר בפעולה חודרנית בלתי הפיכה.

"כמובן שהיו גורמים סקפטיים וחשדניים, אבל מנגד היו שקפצו למים בשמחה ואהבו את הרעיון שהם יוכלו להיפטר מהמשקפיים. כמו בכל דבר חדש, בהתחלה היתה ביקורת והובע חשש גדול, בעיקר בארצות הברית, אבל לאט לאט הובן התהליך, והוא קיבל את המעמד הנכון בעולם הרפואי".
פרופ' פנחס נמט: "חד משמעית, מדי פעם קיימת נסיגה בראייה. ככל שהמספר לפני הניתוח היה גבוה יותר, כך גדל הסיכוי שתהיה רגרסיה כלשהי במספר. אי אפשר לחזות זאת מראש. אבל כאשר עובי הקרנית מספק, ניתן בדרך כלל לעשות טיפול מתקן"

בתחילת שנות ה-90, כמנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי אסף הרופא, נסע פרופ' נמט לבית החולים בשטרסבורג שבצרפת למשך כשבועיים. שם פגש רופא עיניים צרפתי, אשר התמחה בניתוחים מסוג זה. "במשך שעות רבות צפיתי בו ולמדתי ממנו כיצד זה פועל. זה הדהים אותי. הבנתי שמדובר בדבר מהפכני שיכול לסייע לרבים". מיד עם שובו ארצה פעל לקבלת היתר ממשרד הבריאות להבאת המכשיר לישראל, ואישור לשימוש בו. לצורך כך הוקמה ועדה מיוחדת של בכירים מתחום רפואת העיניים בארץ, אשר בחנה את הבקשה. לאחר בדיקה מקיפה קיבל פרופ' נמט אור ירוק, ומכשיר הלייזר הראשון לניתוחי עיניים הגיע אחר כבוד לישראל.

האם בזמנו יכולתם לדעת על ההשלכות של הניתוח לטווח ארוך? "הבאנו את המכשיר לארץ אחרי בדיקות יסודיות ולאחר יותר מחמש שנים של שימוש ברחבי העולם, כך שכבר אז יכולנו להתרשם מהשפעת הטיפול לאורך שנים. כשיצאנו לדרך, לא היתה לנו תשובה לשאלה מה קורה לקרנית לאחר 20 שנה מהניתוח. אבל כיום, כשבודקים את מצב הקרנית של אלו שנותחו לפני כמעט שני עשורים, לא מוצאים נזק כתוצאה מהניתוח. מלבד כמובן ההשפעות השגרתיות של זקנה והתעייפות החומר".

פרופ' נמט מודה כי לאחר הניתוח יכולות להיווצר הפרעות בראייה, אך מסביר כי ההתפתחות הטכנולוגית פועלת כדי לתת להן את המענה הראוי. "כמו בכל ניתוח, גם כאן יש יתרונות ויש גם חסרונות וחשוב להיות מודעים אליהם מראש. יובש בעיניים הוא תופעה מוכרת בקרב אלו שעוברים את הניתוח, כאשר הפתרון הוא פשוט יחסית על ידי טיפול בטיפות עיניים. במקרים אחרים, לאחר הניתוח מתקשים מטופלים בראיית לילה. בחושך הם רואים מעין הילה או אור שמתפזר לכל עבר. יש גם הפרעות אחרות כמו ירידה בחדות הראייה, שעלולה להיגרם מזיהומים כאלו ואחרים בקרנית. הזיהומים מחייבים טיפול מיידי. חשוב לדעת שהניתוח הזה לא מתאים לכל סוגי העיניים, ולכן יש לבדוק את סוג העיניים, הרשתית והקרנית, לפני שמחליטים לנתח", מדגיש נמט. "כיוון שהטיפול מתבצע על קרנית העין, יש חשיבות רבה לעובייה. קרנית דקה מדי לרוב אינה מתאימה לניתוח. לרופאים יש קו אדום. בודקים את עובי הקרנית ומתחת לרף שנקבע לא עושים את הטיפול, כי אז עלולים להיות סיבוכים".

תוצאות הניתוח אינן יציבות אצל כל המטופלים לאורך השנים, מוסיף פרופ' נמט. "חד משמעית, מדי פעם קיימת נסיגה בראייה. ככל שהמספר לפני הניתוח היה גבוה יותר, כך גדל הסיכוי שתהיה רגרסיה כלשהי במספר. אי אפשר לחזות זאת מראש. אבל כאשר עובי הקרנית מספק, ניתן בדרך כלל לעשות טיפול מתקן".

על השאלה האם נכון הדימוי שדתיים מרכיבים משקפיים באחוזים גבוהים יותר משאר המגזרים באוכלוסייה, משיב נמט בחיוב: "בהחלט אפשר לומר שיותר בחורי ישיבה מרכיבים משקפיים, כיוון שהם מתמידים מאוד בלימוד ומאמצים את העיניים במשך שעות ארוכות ולאורך שנים ממושכות. כיום, ניתוחי הלייזר מקובלים בכל המגזרים, וגם דתיים מעוניינים להסיר את המשקפיים ולשפר את הראייה שלהם", אומר פרופ' נמט.

המשקפיים נזרקו, וחזרו

שלהבת חסדיאל, עיתונאית חרדית ועורכת המגזין fine לסגנון חיים, נושאת את תואר מנותחת הלייזר בעיניים הראשונה בישראל. כשאני מנסה לברר איך העזה להיות 'שפן הניסיונות' ולהמר על מאור עיניה, היא משיבה בחיוך. "זה כנראה האופי שלי. אני אוהבת הרפתקאות", היא צוחקת. "הייתי בת 19 עם משקפיים מספר מינוס 4 והוצע לי על ידי פרופ' נמט, שהוא ידיד המשפחה, להיות הנחשונית ולהיפטר מהמשקפיים. זה מאוד קסם לי".

ומיד הסכמת?

"לא הלכתי לניתוח על עיוור. כל המשפחה שלי היתה מעורבת. בדקנו את הנושא, חקרנו ובעיקר סמכנו מקצועית על פרופ' נמט".

ביום הניתוח, הגיעו יחד עם המנותחת הצעירה לבית החולים אסף הרופא צוותי סיקור רבים מאמצעי התקשורת של אז. "סביב הניתוח שלי היתה חגיגה שלמה. הגיע צוות של 'מבט' והיו מרשת ב' וכתבים מהעיתונים, וכולם התלהבו מהניתוח".

ההמולה סביב הניתוח ועובדת היותו כל כך מהפכני לא הלחיצה אותך?
פרופ' יוסף פרוכט-פרי: "צריך להבין שכאשר אדם מגיע אליי עם מספר של מינוס תשע ויוצא עם אחד וחצי, זה שיפור גדול מאוד עבורו. מאדם שלא ראה כלום הוא הופך לאדם שיכול להסתדר במצבים מסוימים גם בלי משקפיים. זה שינוי ענק באיכות החיים"

"בכלל לא. היה כבר את הניסיון בחו"ל שלימד על אחוזי הצלחה גדולים. הרגשתי שזה מה שנכון בשבילי ולא שקעתי בחששות של 'מה יהיה אם'".

שלושת הימים הראשונים, מספרת חסדיאל, היו מלווים בכאבים חזקים. "הרגשתי כאילו תקעו לי סכינים בתוך העיניים. טיפסתי על הקירות מרוב כאב, אבל זה עבר ויצאתי מהניתוח עם המספר אפס. זרקתי מיד את המשקפיים".

היום, 22 שנים אחרי, את עדיין רואה 6/6?

"לצערי לא. עשר שנים אחרי הניתוח חזר לי המספר ונזקקתי שוב למשקפיים. עברתי בפעם השנייה ניתוח לתיקון הראייה, אבל זה לא שיפר את המצב וכיום אני עם מינוס 2".

תרצי לעבור גם בפעם השלישית ניתוח לתיקון המצב?

"הייתי מאוד רוצה, אבל עובי הקרנית שלי כבר לא מאפשר עוד ניתוח. חשוב לי להדגיש שלמרות שאני צריכה כיום להרכיב משקפיים ולכאורה חזרתי למצב הקודם, אני לא מצטערת לרגע על עשר השנים שבהן כן נהניתי מתוצאות הניתוח. לי זה היה כדאי".

פרופ׳ יוסף פרוכט-פרי, מנהל היחידה למחלות קרנית בבית החולים הדסה עין כרם ומנהל מכון הלייזר הדסה אופטימל, הוא בעל ותק מקצועי בתחום קרוב לשני עשורים. פרופ' פרוכט מבהיר כי בניתוח אין התחייבות להצלחה של מאת האחוזים. "שיעורי ההצלחה בניתוחי הלייזר נכון לשנת 2012 גבוהים ביותר", הוא מדגיש. "כשמגיעים אליי אנשים לניתוח עם מספרים קטנים (עד מינוס 6) אחוזי ההצלחה עומדים על 98 אחוזים. במספרים היותר גבוהים (בין מינוס 6 למינוס 10) 96 אחוזים מהמנותחים יצליחו להיפטר מהמשקפיים. מנותחים שמגיעים אליי עם מספר שהוא מעל למינוס 10 זה כבר סיפור אחר. אחוזי ההצלחה שם עומדים על 65 אחוזים. תמיד מיעוט מהאנשים יישארו עם משקפיים אחרי הניתוח. יש כאלה שהניתוח עובד אצלם יותר טוב, ויש כאלה שפחות". פרופ' פרוכט מבהיר כי לא ניתן לחזות מראש מי מהמנותחים ייאלץ להמשיך להרכיב משקפיים. זה תלוי גם בנתונים הטבעיים של העיניים, הוא מסביר. "גם אם הרופא המנתח הוא מיומן ומנוסה, גוף האדם יכול להגיב בצורות שונות לניתוח וכתוצאה מכך יישאר מספר חלקי. זו תגובה של הגוף ואי אפשר לדעת זאת מראש".

אז ישנו אחוז מסוים של מנותחים שלאחר הניתוח רק יחליפו למשקפיים עם מספר נמוך יותר?

"נכון. אני מקפיד להסביר לכל המנותחים שלי את המציאות הזו כמו שהיא. הם יודעים שישנו סיכוי, אמנם קטן אבל קיים, שלאחר הניתוח הם יישארו עדיין עם מספר. צריך להבין שכאשר אדם מגיע אליי עם מספר של מינוס תשע ויוצא עם אחד וחצי, זה שיפור גדול מאוד עבורו. מאדם שלא ראה כלום הוא הופך לאדם שיכול להסתדר במצבים מסוימים גם בלי משקפיים. זה שינוי ענק באיכות החיים".

 שליש מהפונים לניתוח - נפסלים

במפגשי ההכנה לקראת הניתוח, פרופ' פרוכט פורש בפני המנותחים הפוטנציאליים את מגוון האופציות הקיימות. "אם רופאים לא מסבירים למנותחים שלהם את כל התרחישים הקיימים, אז במקרה שהמנותחים לא הצליחו להיפטר מהמשקפיים לגמרי אלא רק להקטין את מספר העדשה, הם מאוכזבים מתוצאות הניתוח. זה נובע מציפיות לא ריאליות. כשמדברים על גוף האדם, מה לעשות, אין הצלחה של מאת האחוזים".

לגבי תופעת היובש בעיניים לאחר הניתוח, מסביר פרופ' פרוכט כי "ישנה תופעה כזו אך היא זמנית בהחלט. היובש מציק ומפריע, אבל זה ניתן לטיפול ובהדרגה הוא גם נעלם. אנחנו מאוד ערים לכך. אדם שסובל מלכתחילה מיובש בעיניים, אני לא אנתח אותו".

אתם פוסלים על הסף מועמדים לניתוח?

"בהחלט. אנחנו דוחים אנשים שלא מתאימים עוד בשלב הפנייה הטלפונית אלינו. מדובר בעיניים ואנחנו מתייחסים לכך במלוא האחריות. יש לנו כללים מאוד ברורים ואנחנו מאוד זהירים. יש מצבים שהקרנית לא מתאימה, שהאדם סובל ממחלות רקע מסוימות או שהאדם סובל מיובש קיצוני של העין. לא אגזים אם אומר, שקרוב לשליש מהאנשים שפונים אלינו נפסלים מחוסר התאמה".

כסיבוכים נלווים אפשריים מונה פרופ' פרוכט גם את ההפרעות בראיית הלילה, הילה וסינוור. יחד עם זאת, הוא מדגיש כי מדובר בהפרעות קלות יחסית אשר חולפות עם הזמן. הסיכוי לאיבוד ראייה מלא או חלקי כתוצאה מהניתוח, לטענת פרופ' פרוכט, הוא נדיר ביותר. "עיוות של הקרנית הוא אחד מהסיבוכים הגרועים ביותר, אך כיום הוא סיבוך נדיר שניתן לטיפול. גם זיהומים שונים הם סיבוכים נדירים שעלולים לגרום לנזק משמעותי בראייה, אבל הם בדרך כלל ניתנים לטיפול".

אליבא דפרופ' פרוכט, הרווח בניתוח מסוג זה גדול מההפסד: "גם אם המנותחים מסיימים עם הפרעות בראייה יותר משהיה להם לפני הניתוח, ההפרעות הן מינוריות. השיפור באיכות החיים לאחר הניתוח הוא עצום. מכשירי הלייזר של הדור החדש הם לא הלייזרים של לפני עשור. גם כללי הבטיחות הפכו ליותר נוקשים. אפשר לומר באופן חד משמעי, שתחום ניתוחי הלייזר בעיניים נמצא במגמת השתפרות כל הזמן".

פרופ' פרוכט רואה סיפוק רב בעבודתו: "יש לאורך השנים סיפורים מאוד מרגשים. לפני מספר חודשים הגיע אליי תלמיד ישיבה כבד ראייה עם מספר מאוד גבוה במשקפיים. הוא התלונן שהוא לא מסוגל ללמוד כמו שצריך והוא חייב לשפר בדחיפות את הראייה. אחרי הניתוח הוא בא וסיפר לי בבכי שסוף סוף הוא יכול לראות את דף הגמרא ופתאום הוא גם רואה בבירור את הפנים של הילד שלו. זה היה מאוד מרגש".

הרבה אנשים מהציבור הדתי מגיעים אליך לניתוח?

"בהחלט. בשנים האחרונות קיימת תופעה מעניינת מאוד, אני נתקל בהרבה חבר'ה צעירים מהציבור של הכיפות הסרוגות. הם מגיעים אליי ממש לפני גיוס ומבקשים ממני להוריד להם את המשקפיים, כדי שיוכלו להתגייס ליחידות סופר קרביות. הם מדהימים הצעירים האלו", אומר פרופ' פרוכט בהתלהבות. "הם חדורי מוטיבציה. כשאני שואל אותם 'לאן אתם רוצים להתגייס?' הם עונים לי בטבעיות 'להכי קרבי שאפשר'. כל פעם אני מתפעל מהם מחדש. איזה חבר'ה נפלאים. בשבילם אני אעשה כל מה שאפשר", הוא אומר בהערכה.

rivki@besheva.co.il

 

בוקסה:

לפני החלטה על ניתוח לייזר – כדאי לזכור:

* למדו את מגוון השיטות וסוגי הניתוחים המוצעים כיום במכונים השונים.

* העדיפו מכון ותיק ומנוסה על פני מכון חדש ונוצץ. בשום אופן אל תתפתו למחיר ואל תבחרו מכון רק בגלל המחיר הנמוך.

* בררו מי הוא הרופא המנתח ומה ניסיונו המקצועי בתחום. אל תתביישו לשאול בנוגע להכשרתו ובאיזה ציוד הוא משתמש. בקשו המלצות של אנשים שניתח בעבר.

* לפני הניתוח חובה לעבור בדיקת התאמה רפואית מקיפה, הכוללת מיפוי קרנית, בדיקת עובי הקרנית, יובש בעין ובדיקה מדוקדקת של רשתית העין. אף מכון רציני לא ידלג על שלב משמעותי זה. אם אתם מרכיבים בדרך כלל עדשות מגע, מומלץ להסירן ולהרכיב משקפיים מספר שבועות לפני בדיקת ההתאמה לניתוח הלייזר.

* בחנו ולמדו גם על הסיכונים הנלווים לניתוח. בקשו מידע נרחב ככל האפשר לגבי הסיבוכים וההפרעות בראייה, גם אם הם נדירים, ובררו על דרכי הטיפול המוצעות.