בשבע 487: במגמת עלייה?

ההנחה המקובלת שהבורסה תמיד עולה בטווח הבינוני והארוך מתחילה להיסדק

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ו' בניסן תשע"ב

מיזם חדש: הגרעין התורני בלוד משתמש בכוח הקנייה של חבריו למטרות חברתיות-תורניות

כל מי שהתעניין אי פעם בנעשה בשוק ההון, שמע בוודאי על ההבדל בין נכסים 'סולידיים' ל'ספקולטיביים'. בין הנכסים הסולידיים הנסחרים בשוק ההון ניתן למצוא בעיקר איגרות חוב ממשלתיות לסוגיהן ולעיתים גם איגרות חוב של חברות (אג"ח קונצרניות) בדירוג גבוה. הנכסים הספקולטיביים כוללים בעיקר את שוק המניות ולצידו את שוק איגרות החוב של חברות בדירוג נמוך, אשר זכו לכינוי הבלתי מחמיא 'אג"ח זבל'. לאורך שנים רבות רווחה ההנחה כי בהשקעות לטווח קצר ישנו היגיון רב בהשקעה סולידית, אולם בטווח הבינוני והארוך השגת תשואות נאות אינה אפשרית ללא מרכיב ספקולטיבי. המומחים הסבירו כי משכי הזמן הארוכים מחפים על ירידות שערים זמניות, ובטווח הארוך מגמתו של השוק היא אחת - למעלה.

אולם, נדמה כי בשנים האחרונות נסדק משהו בהנחה הכל כך מקובלת הזו. מתברר כי לפחות בטווח הבינוני (ופרק זמן של חמש עד שבע שנים בהחלט יכול להיחשב לטווח זמן בינוני), התשואות שסיפק שוק המניות בשנים האחרונות כלל אינן מרשימות. לשם השוואה, מי שהשקיע 1,000 שקלים בהרכב מניות זהה למדד ת"א 100, אחד משני מדדי המניות המובילים בבורסה של תל אביב, ב-22 במרץ 2007, קיבל כעבור חמש שנים בדיוק, ב-22 במרץ 2012, 1,053 שקלים. לעומתו, מי ששם ב-22 במרץ 2007 את כספו בסך 1,000 שקלים בתוכנית חיסכון צמודת מדד ללא כל ריבית (בהנחה שקיימת כזו), קיבל כעבור חמש שנים 1,174.99 שקלים, 'רווח' גדול פי שלושה שכל כולו שמירה על ערכו של הכסף.

מי ששואל את עצמו, "מה כל זה נוגע לי? הרי אני בכלל לא משקיע בבורסה?", טוב יעשה אם יפתח את הדו"חות הכספיים של קרן הפנסיה, קרן ההשתלמות או ביטוח המנהלים שלו, ויבדוק את ביצועיהן במהלך השנים האחרונות. כל הגופים הללו, אשר משקיעים את כספנו בנאמנות על מנת להשיג תשואה סבירה, משקיעים כספים בשוק המניות. מדובר אמנם רק בחלק מהכסף, אולם כאשר מצרפים את רמת ההשקעה במניות, באיגרות חוב קונצרניות בעלות דירוג נמוך ובאיגרות חוב שבמשך הזמן הפכו ל'אג"ח זבל', התמונה כבר פחות ורודה.

חשוב לציין, כי ככל שהדברים נוגעים לפנסיה, בין אם בקרן פנסיה, בביטוח מנהלים, ולעיתים בקופת גמל, פני הדברים לא חד משמעיים. נכון שמאז ערב המשבר של 2007 ועד היום שוק ההון הישראלי מדשדש, אולם אם נביט על התשואה הנומינלית ב-12 השנים האחרונות, נגלה תשואה של כ-100%. בהחלט ייתכן שעבור מי שאיננו עומד על סף פרישה, הנזק שהסבו חמש השנים האחרונות לחיסכון הפנסיוני שלו איננו כבד. אולם כאשר מדובר על הטווח הבינוני, קרן השתלמות לדוגמה, אשר בה טווחי הזמן לפירעון מתחילים משש שנים ולרוב אינם עולים על עשר שנים, תמונת המצב הרבה פחות מעודדת.

להשקעה ב'אג"ח זבל' יש לפעמים מחיר גבוה. הבורסה בתל אביב

 כלכלה ערכית בלוד

ישנה נטייה לחשוב שחשיבה עסקית כלכלית וחשיבה ערכית הן צורות מחשבה שונות, אולי אפילו מנוגדות. אך מתברר שזו איננה גזירת גורל. בגרעין התורני בלוד, הגרעין התורני הגדול ביותר בארץ, פועל מזה כשנה וחצי 'פורום עסקי', המורכב מכמה מחברי הגרעין המצויים בעולם הכלכלי-עסקי. מטרתו של הפורום היא מינוף כוח הקנייה של חברי הגרעין לטובת רווחת החברים מחד, והפעילות החברתית–תורנית של הגרעין מאידך, כפי שמספר נעם קלט, חבר הפורום. "בגרעין בלוד ישנן כיום 350 משפחות ובקיץ אנו צפויים לקלוט עוד כ-50 משפחות נוספות. מדובר במספר לא מבוטל של משקי בית, בעלי פרופיל צריכה מאוד דומה, כולם ברמה סוציו-אקונומית בינונית עד בינונית פלוס. בבסיס הרעיון של הקמת הפורום העסקי היתה ההבנה שמדובר בכוח קנייה בלתי מבוטל שניתן למינוף בדרכים שונות".

קלט מציין כי מודל שיתופי הפעולה שיוצר הפורום העסקי דומה למדי במרבית המקרים. "המטרה היא להשיג מצד אחד הטבה משמעותית לחברי הגרעין, ומצד שני לרתום את העסק שאיתו נוצר שיתוף הפעולה לפעילות התורנית והחברתית שמקיים הגרעין לאורך השנה. זה יכול להיות בצורת תרומה ישירה לגרעין, או בצורת מתן חסות ומימון לפעילות או אירוע שמבצע הגרעין לאורך השנה".

לקראת חג הפסח יצר הגרעין, בהובלת חברי הפורום העסקי, שיתוף פעולה עם רשת 'ויקטורי'. מדובר ברשת מרכולים עם 20 סניפים, כולם באזור המרכז וצפון הנגב, אשר התפתחה בקצב מהיר בשנים האחרונות. חברי הפורום פנו לרשתות השיווק השונות הפועלות בעיר לוד בהצעה לשיתוף פעולה, ואת המענה המשמעותי ביותר קיבלו מאייל רביד, מנכ"ל רשת 'ויקטורי'. על פי הסיכום בין הרשת ובין הגרעין, כל אחד מחברי הגרעין אשר נרשם למיזם זוכה להנחה של 10 אחוזים על קניותיו בחנויות הרשת. בנוסף, תורמת הרשת סכום השווה לאחוז אחד מסך הקניות של חברי הגרעין בחזרה לטובת הגרעין.

קלט מציין, כי זהו שיתוף הפעולה המשמעותי ביותר שיצר הפורום העסקי עד היום. "אם אנחנו בודקים את כל סעיפי ההוצאה, המשמעותי ביותר הוא בסופר. כתוצאה מכך זהו גם הסעיף שבו כל הטבה וכל חיסכון הוא המשמעותי ביותר. באמצעות שיתוף הפעולה אנחנו מסייעים לחברי הגרעין וגם לפעילותו של הגרעין. בנוסף, עד לחג הפסח, כל אחד יכול לקנות דרך הגרעין תלושי קנייה ברשת 'ויקטורי' בחנויות הרשת בכל הארץ. התלושים, הנמכרים בהנחה של 10 אחוזים גם כן, תקפים גם אחרי החג בכל החנויות". קלט מציין כי מודל דומה של שיתופי פעולה כבר קיים במספר תחומים ומתרחב בימים אלו לתחומים נוספים, "אנחנו מקווים לבנות כאן מודל שיועתק למקומות נוספים ויהווה דגם לפעילות עסקית נכונה שגם תורמת לקהילה".

 

 ניירות מסודרים

איך לתייק מסמכים וקבלות, ומתי אפשר להיפטר מהם

רחל קסנר

בין אם בניקיון פסח עסקינן או בניקיון אביב, כולנו מגיעים אל מגירת הניירת המעצבנת. שם צריך לקבל החלטות קשות ביותר: מה לשמור ומה לזרוק? איך לשמור כך שנמצא את הנייר האחד הזה בעת הצורך?

הדרך הנוחה ביותר לטעמי היא לקבל את החשבונות במייל ולתייק אותם באופן מסודר עם תיקיות משנה במחשב. ולמי שבכל זאת רוצה לשמור את הניירת, כדאי לקנות שלושה קלסרים גדולים עם שלוש חבילות חוצצים. הקלסר הראשון למסמכי תחזוקת הבית: הרשות המקומית (ארנונה, מיסים וכדומה), חשמל, מים, גז, תקשורת (טלפונים ניידים ונייחים, רדיו, טלוויזיה וכו'); הקלסר השני למסמכי הבנק: דפי חשבון עו"ש, הלוואות, חסכונות, משכנתא; הקלסר השלישי לתלושי שכר ונלוויהם: חוזה העבודה, תלושי שכר, טופסי 106, קרן השתלמות, קופת גמל וכדומה. כמובן שלכל סעיף - חוצץ משלו. התיוק יבוצע באופן כרונולוגי, כשהחדש ביותר למעלה.

כמה זמן לשמור מסמכים?

מסמכי תחזוקת הבית: חוזה התקשרות שומרים עד שנה אחרי שמנתקים את ההתקשרות (עוברים דירה, עוברים לנותן שירות אחר וכדומה). קבלות תשלום בדרך כלל מספיק לשמור שנה (בהנחה שכולן שולמו). זה נותן תמונה כללית על הצריכה הממוצעת, ומאפשר להוכיח תשלום לנותן השירות.

דפי בנק של העו"ש כדאי לשמור שבע שנים, כי המידע בהם מתיישן רק אז. כמובן שניתן לבקש בבנק עותקים אבל בתשלום. ניתן להעתיק כל חודש את הדף מאתר הבנק ולשמור בתיוק במחשב. הלוואות, חסכונות, משכנתא ודומיהם – יש לשמור את חוזה ההתקשרות עד שנה מתום סיום התוכנית (החזרת כל ההלוואה או פתיחת תוכנית החיסכון) ודו"ח אחרון של התקדמות התוכנית.

תלושי שכר וטופסי 106 וכן דו"חות שנתיים של קופות גמל וקרן השתלמות כדאי לשמור. יש שם נתונים מדויקים על הפרשת העובד והמעביד ורק בעזרתם ניתן להוכיח את ההפרשות (שימו לב, לא כל המידע נמצא בטופס 106). חוזה עבודה שומרים לפחות שנה אחרי הפסקת העבודה.

תעודות אחריות וחשבוניות של 'מכשירים לבנים', כמו טלוויזיות וכדומה, כדאי לשמור שבע שנים. זאת גם אם האחריות פגה, משום שהיבואן חייב לשמור חלקי חילוף לתקופה זו. הקבלה משמשת כהוכחה לתאריך הרכישה ומחייבת את היבואן לדאוג לחלפים.

 

הכותבת היא יועצת לכלכלת המשפחה