בשבע 487: פינוי או בינוי

דחייתם של שופטי בג"ץ את הסכם מגרון הפתיעה את הממשלה, אך לא את התושבים

ניצן קידר - ערוץ 7 , ו' בניסן תשע"ב

בקואליציה מבקשים כעת לקדם פתרונות בנייה חלופיים ומהירים, ובמקביל מאחדים כוחות לקידום הסדרת המאחזים באמצעות חקיקה | אנשי מגרון מצהירים כי הכדור נמצא בידי נתניהו, לאחר שהם מצדם עשו כל מאמץ להגיע לפשרה | בימין נערכים לקראת האיום הקרוב: תאריך הפינוי המיועד בעוד כחודש לשכונת האולפנה בבית אל

בית המשפט העליון טרף השבוע את כל הקלפים בסיפורה הארוך והמפותל של העתירה נגד היישוב מגרון. אחרי שכבר היה כמעט ברור שההסדר בין הממשלה למתיישבים יהיה מקובל על בג"ץ, דחה הרכב השופטים בראשות הנשיא אשר גרוניס את הצעת הפשרה, וקבע כי המאחז שהיה אמור להיות מפונה רק בעוד שלוש שנים וחצי, יפונה בעוד ארבעה חודשים. השופטים טענו שהם עושים חסד עם התושבים ולא דורשים פינוי מיידי, בשל הרצון הטוב לאפשר להורים למצוא מוסדות חינוך חלופיים לילדיהם. בהחלטה נכתב כי למרות הרצון הטוב של השר בגין למצוא פתרון מוסכם עם תושבי המאחז, אין בכך כדי לבטל את פסק הדין שניתן לפני שנים, בו נקבע כי המאחז נבנה על קרקע פרטית באופן לא חוקי.

 דרישה לכינוס חירום בפגרה

במערכת הפוליטית סערו הרוחות בעקבות ההחלטה, והדעה הרווחת היתה שיש לקדם את החוק להסדרת המאחזים במהירות כדי לפתור את המצב שנוצר במגרון. ח"כ זבולון אורלב מהבית היהודי, המוביל את אחד החוקים, קרא לקיים כינוס חירום של מליאת הכנסת, חרף הפגרה, כדי לאשר את החוק בהליך מהיר. "זכותם של אנשי מגרון לחגוג את חג החירות מתוך ידיעה ברורה כי ממשלת ישראל והכנסת לא ייתנו להם להיות פליטים בארצם", הסביר אורלב. יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, קרא להשגת פשרה וציין כי "החלטת בג"ץ לא סתמה את הגולל על ההסכם, שכן בית המשפט לא פסל את מתווה ההעתקה המוצע אלא רק הגביל את משך הזמן. אמנם פרק הזמן שקבע בית המשפט מצומצם מדי בעיניי, אך אני מאמין שבכל זאת ניתן לקיים את ההסכם בין הממשלה ובין תושבי מגרון, גם בלוח הזמנים זה. אם יוגשו לי 25 חתימות של ח"כים לדיון בנושא זה, אכנס את הכנסת בפגרה על פי תקנון הכנסת".

מי שהופתע מאוד מההחלטה היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה בטוח שהסיפור הזה כבר מאחוריו, והצליח להעניק רק תגובה אומללה למדי: ''זו הזדמנות לומר שממשלת ישראל, כמו גם כל אזרחי ישראל, מכבדים את החלטות בית המשפט ופועלים על פי חוקי ישראל. לפעמים גם המובן מאליו צריך להיאמר". זאת בעוד כלל שריו, כולל אלו שאינם תומכים בחוקי המאחזים, הזדרזו לומר כי חובה על הממשלה לדאוג ולמצוא פיתרון הולם וראוי עבור אנשי מגרון.

ההחלטה עצמה עוררה זעם רב בקרב המתיישבים. יו"ר ועד מתיישבי השומרון, בני קצובר, אמר כי "שופטי בית המשפט העליון שואפים כנראה לראות דם יהודי נשפך. לצערנו נוכח שוב הציבור לראות כי בג"ץ מבטא את דעות השמאל הקיצוני בישראל. לאור מציאות עגומה זו האחריות עוברת לראש הממשלה אשר חייב לפתוח בהליך חקיקתי מזורז, להעביר את חוק ההסדרה בכנסת, שיסדיר את מעמד מגרון ושאר המאחזים ולא ישאיר אותם טרף לשיני השמאל הקיצוני".

תנועת 'רגבים', העוסקת רבות בנושא המאחזים, ציינה כי "כמי שעוקבים מקרוב בשנים האחרונות אחר הדינמיקה של התנהלות בג"ץ בסוגיות הללו, צפינו את ההחלטה מראש. לנבחרי הציבור לא נותרה ברירה אלא להעביר את 'חוק ההסדרה', שכזכור נהנה מרוב בכל פורום רלוונטי, החל מוועדת שרים לחקיקה, עובר בממשלה וכלה במליאת הכנסת".

השר בגין ממשיך להגן על בג"ץ ומתנגד בתוקף לחוק ההסדרה. מסיבת העיתונאים של תושבי מגרון,

החקיקה תלויה בשר נאמן

אלא שחוק ההסדרה הוא פתרון עתידי, ולסוגיית מגרון כנראה הוא כבר לא יכול להועיל. ח"כ זאב אלקין, יו"ר הקואליציה, שותף להובלת שני החוקים להכשרת המאחזים. את האחד יזם ח"כ זבולון אורלב, ועל השני הוא עצמו חתום יחד עם יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב (כצל'ה) כ"ץ, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת דוד רותם, ויו"ר ועדת הכנסת יריב לוין. אלקין מבין שהחקיקה כבר לא תועיל למגרון, אבל בטוח שהמצב הנוכחי יכול להגיע לידי פתרון.
איתי חמו, דובר מגרון: אני מניח שמדינה שיודעת להגיע לאיראן ויודעת לגלות משאבי טבע ולהוביל כלכלה יציבה בתוך העולם הסוער, מסוגלת לעשות את הדבר הקטן הזה - למצוא פתרון הולם לסיטואציה המביכה הזו

"יש למעשה שתי אפשרויות לדרכי פעולה במצב שנוצר. האחת היא קידום החקיקה. הצרה היא שכדי להעביר חוק מהסוג הזה, ביחסי הכוחות שיש כיום בכנסת לא מספיק שרק הימין יהיה בעד, כי יש שרים שמתנגדים לחוק כמו בגין, מרידור ואיתן. הסיכוי היחידי לייצר רוב לחוק, הוא החלטת ממשלה שתחייב את השרים, אם לא להצביע בעד אז לפחות לא נגד. זה דורש שיתוף פעולה מצד ראש הממשלה, שמתנגד לכך מנימוקים מדיניים, שאני מבין אבל חולק עליהם".

אז כרגע אין דרך לקדם באופן מעשי את החקיקה?

"לכאורה, ניתן לקדם אם ראש הממשלה יהיה פסיבי, בהנחה שהשר נאמן יהיה אקטיבי. הסמכות להביא לממשלה את הערר על החוקים שהגישו השרים אדלשטיין והרשקוביץ, היא בידי שר המשפטים, בלי צורך באישור ראש הממשלה. השאלה היא כמה הוא יהיה מוכן להביא את זה בעצמו, וההערכה היא שהוא לא יעשה זאת בלי אישור מראש הממשלה".

למה כל כך קשה לגבש רוב לנושא?

"לרוב אנשים מפחדים להתעסק עם מערכת המשפט, כי יודעים שהיא נוקמת. אני נחוש להמשיך בדרך הזו וליצור רוב לקידום החקיקה בנושא".

אך אלקין יודע שגם אם החוק יעבור תוך כמה חודשים, יש לו מבחנים נוספים לעבור. "אני מניח שהחוק יצטרך לעמוד במבחן בג"ץ, וכיוון שהיועץ המשפטי לממשלה מתנגד לו בחריפות, יש סיכוי שהוא ייפסל שם. כמובן שהוא לא יהיה רלוונטי לגבי מגרון במצב כזה, כי יאמרו שאי אפשר להחיל אותו רטרואקטיבית".

מעבר לדרך החקיקה בעניין מגרון, יש גם אפשרויות אחרות לפיתרון.

"האפשרות השנייה היא פרקטית יותר. הרי הממשלה הבהירה לתושבי מגרון שתוך שלוש שנים וחצי היא יכולה לבנות יישוב חדש, ואחרי שתיבנה מגרון החדשה יוחלט מה ייעשה עם מגרון הישנה. כרגע בג"ץ לא קיבל את הפשרה, והקציב לממשלה הרבה פחות זמן ממה שהיא רצתה. לא ברור למה מי שצריך לשלם על ההחלטה הם המתיישבים. ניתן "לגלגל" את קיצר לוחות הזמנים על הממשלה. כשממשלה מאוד רוצה, היא יכולה לפעול מהר יותר ולהשקיע תקציבים גדולים יותר כדי לקדם את הנושא. כל השלבים שדרושים לבניית מגרון החדשה דורשים ביורוקרטיה וכסף, ואם דחוף לממשלה אז ניתן לקדם את הנושא בשני המישורים".

לאחר פסיקת בג"ץ הציע שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס פיתרון זמני משלו. "ניתן לבצע הקמה של יישוב זמני בגבעת היקב, אליו סוכם כי המתיישבים יעברו במסגרת הפשרה, תוך ארבעה חודשים. זאת בתנאי שנעבוד בנוהל חירום כמו שעבדנו אחרי השריפה בכרמל, בהקמת פתרון זמני ליישוב בית אורן", אמר השר אטיאס. ח"כ אלקין לא מאמין ברעיון הזה: "הרעיון לקחת את מגרון היום ולהעבירה לאתר ביניים בלי מבני קבע, הוא בעייתי. משום שברגע שהם יעברו, הם יצטרכו לרדוף אחרי המדינה כדי שתבנה ותשלים את בתי הקבע, כפי היה עם מתיישבי גוש קטיף. מיהרו לפנות אותם, אבל לחלקם אין עד היום בתים למרות ההבטחות של המדינה. אני מבין שאי אפשר לבנות בתי קבע תוך כמה חודשים, אבל אפשר לעשות את כל שלבי התכנון והפיתוח, כך שהתושבים יוכלו ללכת לפתרון זמני בלב שקט שאכן בעוד שלוש שנים וחצי יהיה להם בית קבע".

ידוע לך על הצעה שהוצעה למתיישבים מטעם הממשלה?

"אני מניח שזה עוד ברמת ההתייעצות של מה שאפשר להציע להם. בוודאי יקיימו מולם דיונים ואני יודע זאת מבדיקות שערכתי. הפתרון שצריך לחפש הוא לא סתם בנייה מהירה של מחנה זמני, אלא איך מתקדמים להקמת יישוב קבע הכי מהר שאפשר, כולל השקעות מצד המדינה יותר מאשר מה שהתכוונה. על הבעיות צריך לשלם מי שלהוט כל כך לקיים במהירות את החלטת בג"ץ, ולא תושבי מגרון שמוכנים להמתין".

נראה שראש הממשלה חסר אונים בסוגיה הזו, והחלטת בג"ץ הפתיעה אותו מאוד. מה דעתך?

"באופן חד משמעי ההחלטה היתה הפתעה לממשלה. התפיסה היתה שאחרי שהשר בגין השקיע כל כך הרבה בהגנה על אושיות החוק ובית המשפט, ולחץ את המתיישבים להגיע לוויתורים, בית המשפט יקבל את ההסכם, וכולם הוכו בתדהמה והופתעו. חשוב לי לציין שנוצר מצב אבסורדי ששופט עליון שלא מכבד את האופי של המדינה ואת ההמנון שלה, החליט לזרוק 50 יהודים מבתיהם".

אלקין ממהר לציין כי נעשו טעויות גם מצד המתיישבים בהתנהלות הארוכה מול הבג"ץ. "גם כוחותינו עשו לא מעט טעויות, ואפילו התרעתי על חלק מהן. הסיבה שבג"ץ התעקש בפסק הדין הנוכחי היא הלוקשים שמכרו לשופטים במהלך הדרך, מה שלא פוטר אותם מאחריות מפסק דין שערורייתי".

ביניים: "לעבוד על הסכם חדש"

ראש הממשלה אולי הופתע מהפסיקה, אבל תושבי מגרון דווקא התכוננו גם להחלטה מסוג זה. איתי חמו, דובר היישוב, אמר השבוע כי התושבים לא הופתעו מהפסיקה יתר על המידה, משום ש"הפסימיות שרתה לאורך כל הדרך על המהלך הזה". לדבריו, התושבים כרגע אינם פעילים אקטיבית בנושא, אלא ממתינים שמי שיצר את הבעיה יפתור אותה. "זו לא דמגוגיה. התושבים כאן ממתינים לראש הממשלה כי מבחינתנו מדינת ישראל מכירה עד היום שני מודלים של פינוי יהודים מבתיהם: מודל גוש קטיף ומודל עמונה, שניהם לא הצליחו. לגבי מודל גוש קטיף, ניתן לראות עד היום שחלק מהתושבים חיים בקרוואנים וללא בתי קבע, ולגבי מודל עמונה, אף אחד לא רוצה לחזור עליו. אנחנו הצגנו מודל אחר, אחראי יותר, התפשרנו, וכעת מי שצריך לספק את הפתרונות הוא ראש הממשלה".

ובינתיים לא שמעתם דבר מראש הממשלה או מאנשיו.

"בינתיים כלום. ואני אומר שזה מעיד כאלף עדים על אוזלת היד של הממשלה. אם היה רצון, אם היתה לקיחת אחריות אמיתית מצד ראש הממשלה, היינו יודעים מזה. אני מניח שמדינה שיודעת להגיע לאיראן ויודעת לגלות משאבי טבע ולהוביל כלכלה יציבה בתוך העולם הסוער, מסוגלת לעשות את הדבר הקטן הזה - למצוא פתרון הולם לסיטואציה המביכה הזו".

דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע, דווקא כן הופתע מהפסיקה, אבל מנסה להביט קדימה: "כרגע אנחנו במציאות נתונה. אני כמובן לא מציע להתעלם מהמציאות. אני אומר דבר פשוט, אך לא קל: מה שצריך לעשות כרגע, אם יש לך הסכם עם חבר, ואחרי כן מתברר שאי אפשר ליישמו, הדבר הנכון הוא להתיישב לשולחן ולנסות להגיע להסכם חדש תחת האילוצים הללו, צריך לעשות את זה". דיין מסכים כי הכדור בידי הממשלה. "כרגע צריך לשבת שוב ולנסות להגיע להסכמות חדשות. אם לא תהיה הסכמה, אני חושב שכולם מבינים מה שיקרה, ואין לי רצון להרחיב בכך".

לגבי הצעות החוק להסדרת המאחזים אומר דיין כי "לפי מה שאני שומע ממשפטנים, במקרה של מגרון חוק לא יעזור, אלא אם אחרי החקיקה חוזרים לבג"ץ ומבקשים ממנו באופן מיוחד. לאור אירועי השבוע לא נראה לי שיש לכך סיכוי גדול".

לעמדה הזו מצטרף השר בני בגין, אחד המתנגדים המרכזיים לחוקי ההסדרה, שאומר כי "זו הצעת חוק הזויה שלא יכולה לעמוד. אין לה שום היגיון חקיקתי". בגין היה השושבין של ההסכם שנדחה בבג"ץ, וגם המהלך הזה לא מפריע לו להמשיך ולהגן על בית המשפט העליון. "זה חוק שאין לו ידיים, אין לו רגליים ואין לו שחר. הוא בא לומר: מגרון יישאר על הגבעה הנוכחית למרות שההתיישבות הסכימה שהוא יועתק. זה לא מתקבל על הדעת. פירוש ההצעה הוא שאנשים רוצים לומר בריש גלי לאומות העולם 'אנחנו גזלנים ומנוולים ברשות התורה, וגוזלים קרקע פרטית מתושבים ערבים בשומרון ויהודה'. הרעיון הזה הוא קץ היישוב היהודי. אין בזה שום צורך", טען בגין, והוסיף כי ה"קיצוניים" כלשונו מפריעים למהלכים למציאת פיתרון כדי "שכמו שהתייצבנו יחד בבית המשפט, נתייצב ביחד להנחת אבן הפינה למגרון באתר הקבע שלו", דברי השר בגין.

אבל גם בגין יודע שהפתרון לא יהיה פשוט. בעבר הוצע להקים ביישוב אדם שכונה שתקלוט באופן זמני את המתיישבים, אולם ההצעה ירדה מהפרק. כעת שוקלים לבנות שכונת קרוואנים באתר זמני אחר, סמוך יותר למגרון, עד לבניית בתי הקבע. השבוע נפגש בגין עם ראש הממשלה והשניים, אחרי שבאו במבוכה קשה, סיכמו למצוא פתרון ולהציגו למתיישבים עוד לפני חג הפסח. בינתיים במגרון מחכים לאיתות מלשכת ראש הממשלה, בתקווה שאחד כזה יגיע.

ביניים:  "אין תחליף לחוק"

אבל דווקא אחד מהאחראים לחוקי ההסדרה, יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה), מסתכל קדימה. "מתחילת משבר מגרון הודענו כי אין תחליף להצעת החוק שלנו, הקובעת שיישוב שהממשלה היתה שותפה בהקמתו לא ייהרס. כעת על הממשלה לממש את היותה הריבון המייצג והאחראי, בניגוד לבג"ץ, שמורה על הריסת יישוב פורח בן 12 שנה, שיש בה כדי לקרוע את העם ולהביא למלחמת אזרחים", הוא אומר, אבל גם העתיד מטריד אותו.

בסביבתו של כצל'ה מדברים על כך שפתרון למגרון עוד יימצא, אבל הפינוי הבא כבר בדרך וההיערכות צריכה להיות אליו. הכוונה היא לשכונת האולפנא בבית אל, שבית המשפט קבע כי היא אמורה להתפנות בעוד כחודש. "חקיקה לא תסייע כאן, הזמן קצר מדי והכנסת בפגרה", אומרים בסביבתו של כ"ץ, שפועל יחד עם שורה של חברי כנסת ושרים להפעלת לחץ לקבלת החלטת ממשלה שתעכב את פינוי שכונת האולפנא. בהתיישבות מעריכים כי הסיכויים להריסת השכונה נמוכים מאוד, אך חוששים שהמדינה תתעורר מאוחר מדי כדי להשיב לבג"ץ בנושא ולבקש דחייה, ואז עשויה להתקבל החלטה להמשיך בפינוי. כצל'ה היה זה שפעל בחודשים האחרונים להביא לשכונת האולפנא מחוקקים מכל רחבי הקשת הפוליטית, כולם התחייבו לפעול כדי שהשכונה תישאר על תילה במקום בו היא מצויה כיום. השאלה היא האם במבחן המציאות יצביעו אותם מחוקקים, ביניהם גם שרי ממשלה בכירים, בצורה שתמנע את פינוי המקום.

 

בינתיים המחוקקים, ובראשם שדולת ארץ ישראל בכנסת, לא מתכוונים לוותר ופועלים על מנת להשיג תמיכה גדולה ככל האפשר להכשרת היישוב על ידי חקיקה. הם מסבירים כי "מגרון הוא רק אחד מבין מאחזים רבים העומדים בסכנת פינוי". במקביל, נמשך בכנסת הליך העברת חוק ההסדרה למגרון, על פיו אם בעל קרקע פלשתיני לא דרש את אדמתו במשך ארבע שנים, המאחז נחשב חוקי.