בשבע 487: מטבח כשר לפסח

איך להכשיר תנור אפייה לפסח, וכיצד לנהוג לגבי התבניות

הרב אליעזר מלמד , ו' בניסן תשע"ב

 חומרה יתרה באיסור חמץ בפסח לעומת איסור בשר בחלב * בכל השנה אין לאכול מאכלים חמים שנפלו על משטח האמייל של כירי הגז * האם צריך לצפות את השיש בנייר כסף * האם וכיצד ניתן להכשיר מדיח כלים * הכשרת שולחנות שעלולים להתקלקל בעירוי מים רותחים * מי שנוהג להניח חלות לחימום על גבי המיחם, כיצד יכשיר את המיחם * שיניים תותבות ופלטה ליישור שיניים יש לנקות, ואין צורך להגעיל

 

הכשרת תנור אפייה

מנקים את התנור היטב. ואם יש חשש שנפלו פירורי חמץ לתוך דלת התנור (בדגמים הישנים), יש לשטוף אותה עם הרבה סבון, כדי שהפירורים ששם ייפגמו ולא יהיו ראויים למאכל כלב.

לאחר מכן יש להפעיל את התנור על החום הגבוה ביותר למשך חצי שעה.

את התבניות קשה להכשיר, מפני שהן בלעו באור (באש) בליעה קשה וצריכות ליבון חמור, וכיוון שבליבון חמור צורתם תתכער - אין להכשירן (יעויין בפניני הלכה פסח י, ז). ולכן צריך לקנות תבניות מיוחדות לפסח, ואת תבניות החמץ צריך לנקות ולשמור כשאר כלי החמץ.

אם לא ניתן להשיג תבניות מתאימות לפסח, אפשר להשתמש בפסח בתבניות חד-פעמיות. וכך יעשו: בעת שמכשירים את התנור למשך חצי שעה על החום הגבוה ביותר, יניחו את הרשת של התנור בתוכו, וכך הרשת תעבור ליבון קל, שמועיל לדעת מקצת הפוסקים. אבל כדי שלא להיכנס לספק, יניחו על הרשת נייר כסף, כדי שיחצוץ בין הרשת לתבנית החד-פעמית של פסח, כדי שאם יגלוש דבר מאכל מהתבנית לא ייווצר חיבור בין התבנית של פסח לרשת (יעוין פניני הלכה פסח יא, ד).

 

הכשרת כירי הגז

בכל השנה אנחנו רגילים להשתמש באותה חצובה לסירים בשריים וחלביים, מפני שגם אם גלש מעט מן התבשיל הבשרי או החלבי על החצובה - האש ששולטת שם תשרוף ותפגום את מה שנשפך.

אך לקראת פסח, משום חומרת חמץ, נוהגים ללבן את החצובה בליבון קל (רמ"א תנא, ד, מ"ב לד). אפשר במקום זאת לצפות בנייר כסף עבה את הברזלים שעליהם הסירים עומדים, כדי לחצוץ בין החצובה שהעמידו עליה תבשילי חמץ לסירי הפסח. ובדיעבד, מי שלא ליבן את החצובה ובישל עליה בפסח - המאכלים כשרים (כה"ח תנא, פב).

את שאר הברזלים שאינם נוגעים בסירים, וכן את משטח האמייל שמתחת לחצובה ואת ראשי הגז, צריך לנקות היטב מכל שאריות האוכל. אבל כיוון שכל החלקים הללו אינם באים במגע עם הסירים - אין צורך ללבנם או לעוטפם בנייר כסף. ונוהגים להבעיר למשך כחצי שעה את כל הלהבות.

 

דין מאכל שנופל לתחתית הגז

ראוי לציין שבכל השנה יש להחמיר שלא לאכול מאכלים שנפלו על האמייל שמתחת לחצובה, מפני שגולשים לשם תבשילים בשריים וחלביים ועל ידי כך האמייל נטרף. ואם ידוע שניקו את האמייל היטב, ובמשך עשרים וארבע שעות לא גלש שם תבשיל בשרי וחלבי, יהיה מותר לאכול את מה שנפל עליו. אבל כשלא נתקיימו שני התנאים הללו - יש להחמיר שלא לאכול את מה שנגע באמייל, שמא בלע טעמי בשר וחלב. ואם נפלה שם חתיכה עבה, אפשר לחתוך את הצד שנגע באמייל ולאכול את השאר.

 

כיריים חשמליות

מנקים את הכיריים החשמליות היטב, ולאחר מכן מחממים אותן על החום הגבוה למשך כחצי שעה.

 

כיריים קרמיות
ראוי לציין שבכל השנה יש להחמיר שלא לאכול מאכלים שנפלו על האמייל שמתחת לחצובה, מפני שגולשים לשם תבשילים בשריים וחלביים ועל ידי כך האמייל נטרף. ואם ידוע שניקו את האמייל היטב, ובמשך עשרים וארבע שעות לא גלש שם תבשיל בשרי וחלבי, יהיה מותר לאכול את מה שנפל על

כיריים אלה עשויות ממשטח הדומה לזכוכית, שהוא עצמו מתחמם ועליו מניחים את הסירים. יש לנקותן היטב. לאחר מכן מחממים אותן על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה. ויש להמתין עשרים וארבע שעות בין בישול החמץ האחרון לתחילת בישולי הפסח.

(הערה למעיינים: חימום זה הוא ודאי ברמה של ליבון קל, שאם יניחו שם נייר - יישרף. וידוע שלדעת רוב ככל הפוסקים מספיק לכיריים ליבון קל (רמ"א תנא, ד, מ"ב לד). וזאת משום שהאוכל שעלול לגלוש מהסירים הוא נוזלי, ולכן מצד הדין מספיקה לו הגעלה בלבד, והחמירו בחמץ והצריכו ליבון קל. ואף אם פעם נפל עליהם דבר יבש, מעיקר הדין לאחר שעברו עשרים וארבע שעות הולכים אחר רוב תשמישו, כפי שפסק השו"ע תנא, ו. ואף האשכנזים נוהגים כך בשעת הדחק (מ"ב תנא, מז). בנוסף לכך, לדעת ערוגות הבושם, גם לעניין חום הליבון אומרים כבולעו כך פולטו. וכתב במנח"י ח"ג סו שאפשר לסמוך עליו בשעת הדחק. וכאן אין דרך אחרת להכשיר).

 

שיש וכיור

למעשה ישנם בזה שני מנהגים: המקילים מנקים אותם היטב ומערים עליהם מים רותחים. לפני העירוי יש לייבש את הכיור והשיש, כדי שהמים הרותחים ייגעו בהם ישירות, ולא יתקררו על ידי המים הקרים שעליהם. ולכן גם צריך לערות תחילה על הכיור ואחר כך על השיש, ולהתחיל בשיש מהמקומות הסמוכים לכיור ומשם להמשיך לרחוקים. אפשר לשם כך להשתמש גם בקיטורית, שחום האדים היוצאים ממנה כמאה מעלות (ודינו כעירוי של מים רותחים מכלי ראשון).

למנהג המחמירים, בנוסף לכך מצפים את השיש בשעוונית או בנייר כסף עבה, וכן בתוך הכיור מניחים כיור פלסטיק.

כיוון שיש שנזהרים שלא להניח ישירות על כיור הפלסטיק סירים רותחים מפני החשש שיתקלקל, גם המחמירים יכולים לא להסתפק בעירוי מים רותחים, ללא כיסוי שעוונית או נייר כסף (יעויין בפניני הלכה פסח יא, א-ב).

 

פלטה של שבת

פלטה חשמלית מנקים היטב, מחממים על החום הגבוה למשך שעתיים, ומצפים בנייר כסף.

פלטת נחושת שמניחים על הגז אפשר להכשיר באחד משני אופנים: א) לנקותה וללבנה ליבון קל. ב) לנקותה, לחממה כמו בשבת למשך שעתיים ובנוסף לכך לצפותה בנייר כסף (פניני הלכה פסח יא, ה).

 

מיקרוגל

נוהגים להכשירו בארבעה שלבים. א) מנקים אותו היטב משאריות אוכל שאולי נותרו בו מחמת גלישת מאכלים או מזיעת המאכלים שיצאה עם האדים. ב) ממתינים עשרים וארבע שעות כדי שהטעם הבלוע בו ייפגם. ג) כיוון שיש לחשוש שאולי גלש איזה מאכל חמץ על הצלחת המסתובבת, יש להניח דבר שיחצוץ בין הצלחת למאכלים שמחממים בפסח. ואם אפשר, טוב להחליף צלחת לפסח. ד) כיוון שבליעת החמץ שבו נעשית על ידי האדים העולים מהמאכלים המתחממים במיקרוגל, לפיכך הכשרתו על ידי הנחת צלוחית מים וחימומה למשך זמן ארוך מעט מהמקובל (פניני הלכה פסח יא, ו).

 

מדיח כלים

מנקים היטב את המסננת, שפעמים רבות נתקעים בה שיירי מאכל. מפעילים את המדיח על החום הגבוה ביותר, וכבולעו כך פולטו. ולגבי המגשים, לכתחילה רצוי להגעילם במים רותחים או בעירוי של מים רותחים או להחליפם. כשקשה להגעילם או להחליפם, אפשר להגעילם בהדחה בתוך המדיח בתוכנית הארוכה והחמה ביותר.

בכל מקרה, לפני הכשרת המדיח צריך להמתין עשרים וארבע שעות אחר ההדחה האחרונה של כלי החמץ.

ויש מחמירים ומחשיבים את המדיח ככלי ראשון, שכדי להכשירו צריך להכניס לתוכו ברזל מלובן כדי שירתיח את המים. וכיוון שקשה מאוד לבצע זאת במדיח ביתי, אין דרך להכשירו לדעת המחמירים. והמקילים יש להם על מה לסמוך (פניני הלכה פסח יא, ז).

 

שולחן האוכל

השולחנות שלנו עלולים להתקלקל בעירוי של מים רותחים, וקל וחומר עם ברזל מלובן. לכן העיקר לנקותם היטב, ואחר כך להדביק עליהם ניילון או נייר לכל משך הפסח, כדי ליצור חציצה קבועה בין השולחן לכלים ולמאכלים של פסח. על הנייר או הניילון יפרשו את המפה. וטוב להקפיד שלא להניח סירים רותחים ישירות על השולחן, אלא על צלחת הפוכה וכדומה (פניני הלכה פסח יא, ח).

 

מקרר וארונות מטבח

כיוון ששימושם בצונן, החשש היחיד הוא שמא נשארו בהם פירורי חמץ, ולכן הכשרתם בניקוי. את המקומות שקשה לנקות, כדוגמת החריצים שבצד הגומיות שבדופן המקרר, שיש חשש שמא נתקעו שם פירורי חמץ, ינקו עם הרבה מי סבון או חומר אחר שיפגום את הפירורים מלהיות ראויים למאכל כלב. ואין חובה לפתוח את הגומיות כדי להוציא את הפירורים הטמונים שם.

כאשר מדפי הארונות היו נעשים מעץ טבעי, פעמים רבות שהיו בהם סדקים והיה קשה לנקותם באופן מוחלט מחמץ שנדבק בהם, ולכן הורו האחרונים לצפות את המדפים בנייר או מפה (מ"ב תנא, קטו). אבל במדפים חלקים כשלנו, אין חשש שנשאר עליהם חמץ, ולכן לאחר ניקיון טוב אין חובה לפרוש עליהם נייר או מפה. ואף על פי כן רבים נוהגים לצפות את המדפים בנייר (פניני הלכה פסח יא, ט).

 

בקבוק פלסטיק של תינוק

טוב להחליפו, מפני שהוא בולע טעמים בחום של עירוי מכלי ראשון. ובשעת הצורך אפשר לנקותו ולהגעילו.

 

מיחם חשמלי

מיחם חשמלי ומיחם שבת (שמניחים על פלטה) צריך להגעילו, שמא נפלו בו פירורי חמץ ונבלע טעמם. והגעלתו על ידי מילוי מים ככל האפשר, הרתחתם ושפיכתם כדרך שרגילים להוציא מהמיחם את המים. וטוב לנקותו תחילה מהאבן המצטברת בו. כאשר נוהגים להניח על מכסה המיחם חלות כדי לחממן לקראת סעודת שבת, יש להגעיל את הדוד והמכסה.

תרמוס: מנקים היטב ומגעילים ברותחים. וכשקשה להגעילו, אפשר להסתפק בעירוי מים רותחים לתוכו ועל פיו.

 

שיניים תותבות, פלטה וקוביות

יש לנקות היטב את השיניים התותבות או הפלטה (לצורך יישור שיניים) לפני שיגיע זמן איסור חמץ. ואין צורך להגעילן, מפני שאין רגילים להכניס לפה מאכלים ומשקים רותחים. וכשם שאוכלים בהן מאכלי בשר וחלב על סמך ניקוי בלבד, כך אפשר לאכול בהן בפסח. ויש סוברים שמשום חומרת איסור חמץ צריך להכשירן בכלי ראשון או שני.

דין הקוביות שמודבקות על השיניים למשך מספר חודשים כדין השיניים עצמן, וכשם שמנקים את השיניים היטב לקראת פסח, כך מנקים עם מברשת סביב הקוביות.