בשבע 487: לשקול לשתף פעולה

בעקבות לקחי דוח גולדסטון: כיצד צריכה ישראל להתייחס לוועדת החקירה של האו"ם בנושא ההתנחלויות?

ירעם נתניהו , ו' בניסן תשע"ב

השופט בדימוס יעקב טירקל 

יו"ר הוועדה לחקר פרשת המשט הטורקי

התשובה לשאלה הזו אינה פשוטה. מלכתחילה, התגובה האינסטינקטיבית כמעט של איש יהודי בארץ ישראל היא להתרחק מהוועדה הזו. מועצת זכויות האדם של האו"ם היא גוף שעבָרו, לפי ההחלטות שלו במשך שנים, מוכיח עוינות קשה לישראל ופעילות אנטי-ישראלית. קראתי שכחצי מההחלטות של הוועדה היו בנוגע לישראל ועוינות לישראל. בעולם שלנו יש עוולות רבות כל כך ופגיעה בזכויות אדם ומעשי זוועה, כולל השכנה שלנו סוריה, והגוף הזה לא מתעורר ולא עושה דבר. אפילו לא הכרזה כל שהיא, גם לא בנוגע לרצח עם ומעשי טבח באפריקה. לכן יש מקום למחשבה שאין לשתף פעולה עם גוף כזה, שלכאורה ברור שבסופו של דבר יוציא מסמך שישמש מכשיר נגד ישראל.

אבל, והאבל הזה מסתמך על העבר שלי בבדיקת המשט הטורקי, לא זו כל התמונה. הממשלה מינתה אותנו לחקור אם הסגר הימי על עזה ואם ההשתלטות על המשט היו בהתאם לכללי המשפט הבינלאומיים. הוועדה שלנו היתה יוצאת דופן כי זו היתה הפעם הראשונה שוועדה ישראלית פעלה בשיתוף משקיפים זרים. מבלי להיכנס לבעיות המיוחדות שדבר זה יצר, זה אפשר לנו לראות מהי עבודה מול גורמים זרים, והניסיון בעבודה מולם היה מוצלח מאוד. ולא רק מוצלח מבחינת עבודת הוועדה, אלא גם מבחינת התוצאות.

כשפורסם הדוח שלנו הוא הוגש לוועדה הבינלאומית שהקים המזכ"ל של האו"ם, שם ישב גם נציג ישראלי וגם טורקי. זו היתה פעם ראשונה שוועדת חקירה של האו"ם אימצה את הדוח שלנו. ראינו שגם העבודה היתה מוצלחת וגם התוצאות שלה. גם ועדה נוספת של האו"ם אימצה את ההחלטות שלנו.

לכן, כשאני רואה את זה אני שואל את עצמי אם לא כדאי לכל הפחות לשתף פעולה עם ועדת האו"ם, ולנסות להטות אותה לכיוון שלנו, להביא בפני הוועדה את הנתונים הנכונים, כך שהיא תשקף בדוח את האמת של ישראל.

 

פרודיה של ועדה

ד"ר יועז הנדל

ראש המכון לאסטרטגיה ציונית, לשעבר ראש מערך ההסברה הלאומי

חקירה של ועדת זכויות האדם של האו"ם לא יכולה להסתיים בתוצאה הוגנת כלפי מדינת ישראל. ההתנחלויות, מבצע צבאי בעזה או סתם מזג האוויר במדינה היהודית - התוצאה ידועה מראש.

ארגון האומות המאוחדות שומר על מסורת ביקורתית כלפי ישראל. יש לכך הסברים רבים שכולם בסופו של דבר מתכנסים למפת אינטרסים של המערב מול המדינות הערביות, גוש המדינות הבלתי מזוהות וצרכני הנפט השונים. בעולם של ריאל-פוליטיק אינטרסים גורמים למדינות לעצום עיניים, להתחרש ולהתעלם מעוולות נוראיות.

למרות כל זאת, צריך לזכור שהאו"ם איננו רק ועדת זכויות האדם שלו, אלא הוא פלטפורמה שנוסדה לאחר מלחמת העולם השנייה מתוך כוונות טובות ועם הזמן התקלקלה.

מכיוון שכך, בהתייחסות לאו"ם צריך להפריד בין המוסדות השונים. ישנם ועדות וארגונים שעל אף האינטרסים החבויים והמגמה הביקורתית כלפי ישראל הם רציניים, וישנם כאלה שהם תיאטרון אבסורד, פרודיה על צדק ומוסר. הוועדה לזכויות אדם היא בולטת בסוג השני, וראינו זאת בחברות לשעבר ובהווה כמו לוב, איראן וסוריה, בחקירות שעיקרן נגד ישראל, ובהסתייגות שמושמעת לעיתים קרובות אפילו מנציגי האו"ם עצמם.

למדינת ישראל אין שום צורך לקבל בברכה ועדות חקירה מהסוג הזה. מצד שני, חרמות פומביים עוזרים בדרך כלל ליחסי ציבור של מכפישי ישראל. לכן, הדרך היחידה להתמודד עם ועדת בדיקה נוספת היא לומר את האמת בצורה ישירה, להציג את הסיפור הישראלי ובו בזמן להציג את הוועדה במערומיה בכל הזדמנות ותחת כל עץ רענן. הסברים ועדויות? מזה לא חסר. התעלמותם מסוריה הטובחת באזרחיה, היעדרותם מהשיח על הפרת זכויות אדם בעולם הערבי.

התוצאה לא תשתנה, אבל אולי לחלק מהצופים בפרודיה הזאת ייפול האסימון.

 

לא להתעלם מהוועדה

קולט אביטל

דיפלומטית וח"כ (עבודה) לשעבר

הנזק בחוסר הדיבור הוא רב יותר מאשר הנזק להשמיע את מה שיש לנו להגיד.

יש ויכוח בינינו ובין הפלשתינים בנושא השטחים. וכך ממשלת ישראל רואה בהתנחלויות מעשה חוקי ואילו האו"ם לא. כרגע איני אומרת את דעתי בנושא, אלא טוענת שלא חשוב מה עמדתי, חייבים להשמיע את קולנו. מה שלא יהיה, הדעה השנייה חייבת להישמע, ובוודאי אלו שטוענים שיש לנו זכות להתיישב בכל חלק בארץ ישראל. לטמון את הראש בחול אינו עובד לטובתנו, וכאמור זה נכון גם מנקודת ראות של המתיישבים, דעה שאיני שותפה לה.

איני חושבת שהמשחק בוועדת החקירה של האו"ם הוא מכור מראש. איננו יודעים מי יושב בוועדה, ואיננו יודעים מה יוחלט. אדרבה, אם לאחר שאנשים השמיעו את דעתם תתקבל החלטה שקרית או צבועה, נוכל לקעקע את אמינותם ולטעון שעל אף העובדות הם קיבלו החלטה שונה.

לו היו מפטרים מישהו ממקום עבודתו הוא צריך להיות שלם עם עצמו עד הסוף שהוא הגן על עצמו. באותה מידה אנו צריכים לעמוד על זכותנו, ואיננו יכולים לאשר למישהו לכתוב עלינו דוח מבלי להגיב.

מעולם לא פגשתי את גולדסטון, אבל אני בטוחה שלוּ האנשים הרלוונטיים בישראל היו נפגשים עימו ומשתפים עימו פעולה – הדוח שלו היה נראה אחרת. ועובדה שגולדסטון שינה את דעתו, כי הוא גילה את הפרטים שישראל לא אמרה לו.

בואו נהיה גלויים – תמיד יש אנשים צבועים, בכל ועדה ובכל מקום. כך שאם ישראל רוצה הסברה – היא צריכה לדבר, ואל לה להתחרט אחר כך שלא דיברה.

 

 

תשובות הגולשים

או"ם כמנהגו נוהג

חבורת זאבים החליטה שכבשים זה לא חוקי. אז מה? צריך להתרגש מזה? גם כשמדובר בעצרת הכללית של האו"ם בכבודה ובעצמה - לא מפיה אנו חיים. כל שכן שמדובר בוועדה קיקיונית עם צביון אנטישמי מובהק.

אין ספק שחשוב להשפיע על דעת הקהל בעולם, אך זאת יש לעשות בבהירות ובזקיפות קומה, בהסברה על ייחודו המוסרי של עם ישראל והקשר הבלעדי שלו לארץ ישראל, מול הרשעות והשקרים שמאפיינים את העולם הערבי (וגם האירופי).

מומו וייס, רמלה

 

לנצל את ההזדמנות

אין לשתף פעולה עם הוועדה כיוון שהדבר ייתן לה לגיטימציה. ישראל צריכה להכין דוח מקיף הבנוי על עובדות, נתונים השוואתיים ומחקרים מבוססים שיוכיח בצורה ברורה ש'הכיבוש' זה הדבר הכי טוב שקרה לערביי יו"ש. הדוח יראה שערביי יו"ש נהנים מתוחלת ואיכות חיים, ביטחון, בריאות, פרנסה, זכויות אדם וכיו"ב הרבה יותר טובים ביחס לעבר שלפני 'הכיבוש' וביחס להווה בהשוואה לערבים במדינות ערב אחרות. תזמון פרסום הדוח הישראלי צריך להיות כזה שיגרום להוצאת כל האוויר מדוח האו"ם.

דב קליין, יקיר

 

לחכות שהגל ידעך

ממצאי ועדת החקירה של האו"ם בוודאי יובילו למסקנות שקריות ובלתי מאוזנות כפי שהתוודענו לכך בעבר, ועדה שעיקר מטרתה הוא להאשים את ישראל בכל דרך שהיא. לבסוף יתפרסם דוח מקיף ומפורט ובעיקר לא אמין שממנו לא יישאר כלום חוץ ממסמך חסר משמעות שעוצמת הלהבות סביב פרסומו וממצאיו מן הסתם תלך ותדעך עם הזמן.

מסיבה זאת ישראל צריכה להמתין בסבלנות ולא לשתף פעולה עד שהסופה שבאה לאזורנו תלך ותחלוף, מאחר ומדובר בגורמים שכל מטרתם היא להכפיש אותנו.

איתמר ליברמן, בית אל