בשבע 488: לא משפיעים מבפנים

הגזירות האחרונות על ההתיישבות מוכיחות: הח"כים הדתיים-לאומיים בליכוד לא יכולים לספק את הסחורה

אורי אריאל , י"ג בניסן תשע"ב

 רק איחוד מפלגות המגזר יחזיר לציונות הדתית את הכוח שהיא ראויה לו

דבר אחד ברור מאירועי השבועיים האחרונים: החל מדחיית הפשרה בעניין מגרון, דרך סכנת הפינוי הצפוי בעקבות אותו בג"ץ בסוף החודש הקרוב בשכונת האולפנה בבית אל וכלה בצו הפינוי שהוצא לבית המכפלה השבוע. זו העובדה כי הקונספט לפיו לא צריך מפלגה סקטוריאלית, כמו האיחוד הלאומי, וכי ניתן להשתלב במפלגת השלטון ולהשפיע מבפנים, נכשל כישלון חרוץ.

קרוב ל-30 אלף מתפקדים מהציונות הדתית נמצאים כיום בליכוד. הם הלכו שבי אחרי ההבטחות הגדולות שיוכלו להשפיע מבפנים. ומה קיבלו אותם מתפקדים ש'זכו' לבחור את נציגי הליכוד לכנסת במשך העשור האחרון?

זה התחיל בהאטת הבנייה בהתיישבות, ביטול אזורי עדיפות לאומית, גירוש תושבי גוש קטיף וצפון השומרון, הקפאה גלויה וסמויה ביו"ש ובירושלים בירת ישראל, הכרה בשתי מדינות לשני עמים, דרדור מעמד המתיישבים ביו"ש, קיצוצי תקציב למוסדות חינוך דתיים לאומיים (מי אמר תשלומי הורים?), העדפת גורמים חרדיים בחיי הדת, ובטח שכחתי עוד כמה דברים.

נכון, ההרגשה היא כי חברי הכנסת בליכוד מתחרים ביניהם מי יותר קיצוני מהשני, אך במבחן המציאות הם לא משפיעים על התנהלות הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו.  ישנם לא מעט חברי כנסת חובשי כיפות בליכוד, שאת שמותיהם אני לא צריך להזכיר. מה הם הצליחו לעשות במהלך כל הקדנציה שלהם כדי למנוע את כל זה?! הם מייצרים כותרת, יודעים להתראיין בטלוויזיה, לקונן על התנהלות ראש הממשלה ולאיים איומי סרק שלא עומדים במבחן המציאות. אף אחד הרי לא רוצה להרגיז שם במפלגת השלטון את המלך נתניהו.

כאשר התפרסם השבוע הצו שהוצא על ידי שר הביטחון אהוד ברק לפינוי בית המכפלה, היה מדהים לקרוא את תגובות חברי הכנסת והשרים בליכוד. ממש תחנונים לשר הביטחון שיכבד את הרכישה החוקית של המתיישבים. לקרוא ולא להאמין. אלו הם האנשים המחזיקים ברסן השלטון ושלא מסוגלים למשול. שר אחד מוליך באף ממשלה שלמה שנבחרה בקולות לאומיים, על מנת לממש מדיניות שמאל קיצוני. שר שעומד במפלגה שלא מונה יותר משבעה ח"כים ותיעלם בבחירות הבאות. אבל ככה זה כשראש הממשלה צריך אותך כדי שהקואליציה לא תתפורר. ככה זה גם עם מפלגות סקטוריאליות שמצליחות במהלך הקדנציה לדאוג לקהל הבוחרים שלהן ולהעביר החלטות ותקציבים שיטיבו איתם. פשוט כי ככה זה במפלגות סקטוריאליות שיודעות את מקומן ושיודעות להחזיק קצר את ראש הממשלה שרוצה קואליציה יציבה.

במשך יותר מעשור, מאז החלו למכור לציבור הדתי-לאומי את חלום ה'השפעה מבפנים' והתגברות טפטוף המצביעים לליכוד, מידרדר גם בהתמדה מעמד הציבור הדתי בארץ. לפני עשור היה כאן ויכוח לגיטימי בין ימין ושמאל על ההתיישבות, אבל היה כבוד למתיישבים, היום אין ויכוח ואין כבוד. לפני עשור שילמו לישיבה תיכונית הכי יקרה 900 שקלים בחודש, היום 900 שקלים הוא התעריף אחרי הנחה להורים במצוקה כלכלית. לפני עשור לציונות הדתית עוד היתה השפעה ברבנות הראשית. היום זה סניף של יהדות התורה. לפני עשור בליכוד הקיאו כששמעו את חזון 'שתי המדינות לשתי עמים', היום זו כבר המדיניות שלהם.

היום ברור יותר מתמיד כי אם היתה קיימת מפלגה דתית לאומית אחת גדולה ומאוחדת בקואליציה, המציאות היתה אחרת. אין מנוס אלא להתאחד לקראת הבחירות הבאות, לנפץ את אשליית 'ההשפעה מבפנים' ולהביא לידי ביטוי פוליטי את הציבור הדתי-לאומי הגדול, על מוסדותיו, יישוביו וקהילותיו, ועל רבבות בני ובנות הציבור הזה המובילים את המדינה בשלל תחומים. יחד עם חבריי באיחוד הלאומי, אני מבטיח כי נעשה כל מאמץ להתחבר בהקדם האפשרי, להיערך לבחירות ובע"ה להגיע למספר דו-סיפרתי של חברי כנסת בכנסת הבאה. בעזרת ה' נעשה ונצליח.

 

הכותב הוא ח"כ באיחוד הלאומי