בשבע 488: להוציא את ההתיישבות לחירות

פרשת 'בית המכפלה' בחברון מדגישה שוב את ההכרח להוציא לחירות את ההתיישבות מתחת ידם המתעללת של מי שמבקשים כל הזמן להתחכם

עמנואל שילה , י"ג בניסן תשע"ב

ערב חג הפסח החליטו ראש הממשלה, שר הביטחון והיועץ המשפטי לממשלה לתרגל את מתיישבי חברון במצוות אכילת מרור. ולא את מתיישבי חברון בלבד האכילו ויינשטיין, נתניהו וברק מרורות, אלא את כל מי שקשור למורשת עם ישראל בעיר האבות, את כל מי שיש בו רגש יהודי וישראלי, וגם את כל מי שסתם אוהב צדק ושונא עוול וצביעות. ההחלטה הפוליטית להתנקש שוב בזכות הקניין וההיאחזות של ההתיישבות היהודית רק מקוממת יותר כאשר היא נעטפת באצטלה צבועה של חוק, משפט ורדיפת צדק.

לכאורה האשם המרכזי בפרשה הוא היועץ המשפטי וינשטיין, שלמרבה התסכול מונה לתפקידו בימי כהונתה של ממשלת ימין ובידי שר משפטים המזוהה עם הימין, אך הולך ומתגלה בעקביות כאחד המשפטנים העוינים ביותר להתיישבות שכיהנו בתפקיד רב-ההשפעה הזה. לאחר שראש הממשלה כבר הודיע שפינוי בית המכפלה יידחה, היה זה ויינשטיין שהורה לבצע פינוי מיידי ללא דיחוי.

בהקשר זה ראוי לצטט מהמכתב שכתבו לוויינשטיין ראשי תנועת 'רגבים' בעקבות הודעת דוברות משרד המשפטים שהיועץ המשפטי קבע כי "הפינוי מתחייב לאלתר נוכח החשיבות בשמירה על שלטון החוק". ראשי 'רגבים', יהודה אליהו ובצלאל סמוטריץ', מתריעים במכתבם על מדיניות האיפה ואיפה שמצד אחד נוקטת סחבת באכיפת החוק במאות ואלפי מקרים של בנייה בלתי חוקית, ומצד שני רואה הכרח באכיפה מיידית כשמדובר ביהודים שנכנסו לבניין אותו רכשו בחברון. "נראה שכבודו ישן טוב בלילה לנוכח הפגיעה האנושה והמתריסה בשלטון החוק שמתבצעת בחסותו דבר יום ביומו בכל רחבי הארץ. והנה לפתע פתאום נמצאה הפרת החוק שמדירה שינה מעיני כבודו, ושמביאה אותו לשים ללעג ולקלס את החלטות הממשלה והעומד בראשה ולבטל בהינף קולמוס את החלטתם שפורסמה ברבים. אדוננו היועץ המשפטי, אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים", כתבו ראשי 'רגבים' ליועץ המשפטי, והוסיפו הצעה: "ככל שבאמת שלטון החוק יקר לליבו של כבודו, נשמח להעביר למשרדך בתוך 24 שעות את פרטיהם של 1,000 מבנים בלתי חוקיים המצויים בשלבי בנייה וניתן להרסם באופן מיידי לשם השמירה על שלטון החוק".

: מר שלטון החוק

אך נעשה לעצמנו חיים קלים אם נפנה את חצי האשמה אל היועמ"ש לבדו. מרגע שנודע כי למגינת לבו של אהוד ברק הצליחו יהודים לרכוש עוד בית בחברון, במשרד הביטחון הפכו כל אבן כדי למצוא תירוץ לגרש אותם משם. כל מי שעיניו בראשו מבין שהטיעונים המשפטיים הם עלה תאנה להתנגדות שמקורה במניעים אידיאולוגיים ופוליטיים של מפלגה קטנה וחסרת כל תמיכה ציבורית, שעומדים בניגוד גמור לעמדת כל המפלגות המרכיבות את הממשלה.
אהוד ברק הוא האיש שבדירת היוקרה שלו במגדלי אקירוב הועסקה באופן בלתי חוקי עובדת זרה בעבודות ניקיון. האם האיש הזה, שחמק מאחריות פלילית תוך שהוא מניח לאשתו לקחת את מלוא האשמה על עצמה, לא מתבייש לדבר על שלטון החוק?

כאשר אהוד ברק מתבטא כי "לא נאפשר לאזרחים לפעול נגד החוק ולקעקע את יסודות שלטון החוק", לא נותר אלא לגחך בבוז. הרי ברק הוא האיש שכדי להביא לבחירתו לראשות הממשלה הומצאה שיטה להזרמת מיליוני שקלים של תרומות בלתי חוקיות למערכת הבחירות באמצעות עמותות פיקטיביות. היתה זו שיטה ששמה ללעג את המגבלות החוקיות על מימון מערכת הבחירות, ושבגללה קבע מבקר המדינה כי אהוד ברק קנה שלטון בכסף. הרי ברק הוא האיש שבדירת היוקרה שלו במגדלי אקירוב הועסקה באופן בלתי חוקי עובדת זרה בעבודות ניקיון. האם האיש הזה, שחמק גם בפעם הזאת מאחריות פלילית תוך שהוא מניח לאשתו לקחת את מלוא האשמה על עצמה (ממש כפי שעשה, אגב, היועץ המשפטי ויינשטיין בסיפור דומה להפליא), לא מתבייש לדבר על שלטון החוק?

אין ספק שכל עוד נתונה ההתיישבות היהודית ביו"ש לשלטון צבאי שהעומד בראשו הוא אהוד ברק, לא ייפסקו ההצקות וההתנכלויות לכל השתרשות יהודית בחבלי נחלת אבותינו. אין כל הצדקה לכך שהמשרד הממשלתי החשוב ביותר, משרד הביטחון, מוחזק בידי מפלגה שלה בקושי חמישה ח"כים. עוד לפני שברק ערק ממפלגתו, לאחר שקואליציית 'קדימה' נוצחה בבחירות ומפלגת העבודה בראשותו התגמדה ל-13 מנדטים, השארתו של אהוד ברק במשרד הביטחון כשריד אחרון לממשלת אולמרט היתה עיוות רצון הבוחר שמעקר את המהפך הפוליטי ומנטרל את מימוש חזרת הליכוד לשלטון. אם נתניהו אינו מבין זאת, על חבריו למפלגה לפקוח את עיניו.

בהתמודדות הצפויה בקרוב על תפקיד יו"ר ועידת הליכוד, ראוי שחברי הוועידה יצביעו עבור דני דנון, שרץ לתפקיד תוך התחייבות לבלום את אהוד ברק. יש להעדיף את דנון על פני ראש הממשלה נתניהו, שבהחלטה מוזרה וחסרת תקדים הודיע שבכוונתו להתמודד על התפקיד, והגיבוי העקבי מצדו הוא זה שמאפשר לברק להתנהג כפי שהוא מתנהג. יש להמשיך בלחץ עקבי על נתניהו להוציא את תיק הביטחון מידי ברק עוד בקדנציה הזאת, ולכל הפחות להוציא מסמכות משרד הביטחון בראשות ברק את הסמכות והאחריות לחייהם של המתיישבים היהודים, שבהם הוא לא מפסיק להתעמר. אין עוד מגזר או תחום בארץ שהממונה עליו עושה הכול כדי למנוע את התפתחותו, והמציאות המעוותת הזאת חייבת להיפסק.

שלוש שנים רעות

עיקר האשמה והאחריות מוטלת לא על יהודה ויינשטיין ולא על אהוד ברק, אלא על בנימין נתניהו. נראה כי הוראתו של ויינשטיין לפנות מייד את בית המכפלה התקבלה בשוויון נפש אצל נתניהו, שלא התקומם במיוחד על שהיועמ"ש שבר לו את המילה. כמו בפרשת מגרון כך גם בפרשת הבית בחברון, לנתניהו נוח להסתתר מאחורי אהוד ברק ומאחורי החלטות של משפטנים שכביכול אין לו ברירה אלא לציית להן. ומי יודע, אולי בכלל מדובר בהוראה מוזמנת של ויינשטיין, שהתבקש על ידי נתניהו וברק לכבול את ידיהם כביכול, כדי לנטרל את לחצי השרים וחברי הכנסת שנזעקו להגנת המתיישבים.

השבוע מלאו שלוש שנים לכהונתה של ממשלת נתניהו. אלו היו שנים רעות להתיישבות ביו"ש, שהחלו בהקפאה מוחלטת של כל בנייה ונמשכו בהגבלות קשות על ההתפתחות הטבעית גם לאחר שההקפאה בוטלה, ובלחץ משפטי מתמיד שכרסם במעמד ההתיישבות. נתניהו וחבריו לא גילו תמיכה תקיפה בהתיישבות ולא פעלו לעזרתה מול הקמים עליה מכל עבר - ארגוני השמאל, פקידים שמאלנים במשרד המשפטים, שר הביטחון וגורמים עוינים במשרדו ובצה"ל, והאגף השמאלי הגדול בקרב שופטי בג"ץ. מכיוון שברור למדיי שנושא פיתוח ההתיישבות אינו עומד במקום מרכזי בסדר העדיפויות של נתניהו, מוטל על הח"כים והשרים הנאמנים לדרכו של הליכוד להגביר את לחציהם, לא לסמוך על ראש הממשלה ולהביא לפריצת המצור הפוליטי והמשפטי על ההתיישבות. הזמן שנותר עד הבחירות, גם אם לא יוקדמו, הולך ומצטמצם. זה הזמן להעביר הילוך, לתת גז ולפרוץ קדימה. ערב חג הפסח, יש להוציא לחירות את ההתיישבות מתחת ידם העריצה של מי שמבקשים להתחכם לה פן תרבה. ויהי רצון שיתקיים בנו "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".