גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

תמונת מצב כלכלית - תכל'ס

נגיד בנק ישראל מפגין אופטימיות זהירה לגבי מצב הכלכלה הישראלית, אבל מומחים מזהירים מפני השפעת המשבר העולמי
19/04/12, 13:17
שלמה פיוטרקובסקי

 חסידי חב"ד נוהגים לראות ביום הולדתו של אדם יום של חשבון נפש, סיכומו של העבר וקבלה לעתיד, מעין יום כיפור אישי. יום הולדתה של המדינה, יום העצמאות, הוא בהחלט זמן ראוי על מנת לערוך את חשבון נפשה של המדינה בכל התחומים: הערכי, הביטחוני, החברתי וגם הכלכלי. השנה האחרונה, בדומה לחלק מהשנים שקדמו לה, עמדה בצל משבר בחלקים משמעותיים בכלכלה העולמית, שבחלקו הגדול טרם חלף. המשבר השפיע מטבע הדברים על כלכלת ישראל יחד עם גורמים פנימיים, כמו המחאה החברתית של הקיץ האחרון, ועם גורמים גיאו-פוליטיים דוגמת חרם הנפט על איראן.

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, התייחס לאחרונה למצבו של המשק הישראלי, ובפרפרזה על פרסומת לבית השקעות ידוע ציין כי "המשק הישראלי נמצא במצב טוב, אם כי לא מצוין". פישר התייחס בדבריו להיבטים שונים הנוגעים למצבו של המשק, ובין השאר ציין את השפעת המשבר העולמי ובמיוחד זה האירופי על הנעשה בישראל.

לדברי הנגיד, על פי התחזית של חטיבת המחקר של בנק ישראל, צפויה צמיחה של 3.1 אחוזים בשנת 2012. זוהי צמיחה נאה, אבל לא באותה מידה כמו הצמיחה שהיתה במשק לפני המשבר. ישנה אי ודאות לגבי ההתפתחויות באירופה, ולמעשה היצוא הישראלי כבר נפגע השנה מהמשבר ביבשת. בארה"ב המצב מתחיל להשתפר, וניתן לצפות שתהיה שם צמיחה של יותר משני אחוזים ב-2012. במשקים המתפתחים לעומת זאת, דווקא ישנה האטה מסוימת בצמיחה, וזה דבר משמעותי לאור חלקם ההולך וגדל של משקים אלו בכלכלה העולמית. מבחינתנו בישראל, הנתון החשוב הוא שהמשק העולמי צפוי לגדול בשיעור של כ-4 אחוזים השנה, לעומת השיעור הנורמלי שהוא קרוב ל-7 אחוזים, ולכן איננו יכולים לצפות לצמיחה של כ-5 אחוזים בישראל השנה.

הנגיד הוסיף כי ישנם לחצים מתמידים להגדיל את התקציב, ויש לכך נימוקים שלא ניתן לבטל אותם בהינף יד: היה שינוי משמעותי בסביבה הגיאופוליטית, הן הקרובה והן מול איראן, ולכן יש דרישה להעלאת תקציב הביטחון. תקציב זה מהווה תמיד סוגיה מורכבת, משום שקשה להעריך את האיומים שצריך להיערך לקראתם. זהו תפקידה של הממשלה להחליט מהי ההוצאה הרצויה על ביטחון. אולם אם הממשלה לא תשמור על מסגרת ההוצאה שהוחלט עליה, יהיה עלינו, הציבור הישראלי, לשלם – באמצעות העלאת מיסים. ישנן הוצאות חיוניות, אומר הנגיד, ואיני מזלזל בהן, אבל על הוצאות כאלו צריך לשלם באמצעות מיסים ולא על ידי הגדלת הגירעון, שצפוי כבר כעת להיות גדול מהתוואי שנקבע עבורו בחוק הפחתת הגירעון. יש לנו גם נטייה לבצע מדי פעם התאמות קטנות בתקציב, כדי למנוע פגיעה בקבוצה כזו או אחרת, כמו לדוגמה הניסיונות להפחית את המיסוי על הדלק. משחקים אלו אינם מביאים בסופו של דבר לתוצאה חיובית – עדיף שנשמור על תוואי המיסוי שהחלטנו עליו מראש.

אי של יציבות, בינתיים

מי ששותף לאופטימיות הזהירה של נגיד בנק ישראל הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר וראש בית הספר לבנקאות במכללת נתניה, פרופ' בן ציון זילברפרב, אשר מציין בשיחה עם 'בשבע' כי בכל קנה מידה השוואתי מצבו של המשק הישראלי טוב למדי. "כלכלת ישראל היא בסך הכל כלכלה יציבה. בכל המשברים שעברו על המשק העולמי בשנים האחרונות עמדה הכלכלה שלנו בצורה טובה הרבה יותר מיתר הכלכלות, גם במדינות המפותחות ובוודאי שבמדינות המתפתחות. ליציבותו של המשק ישנן שתי סיבות עיקריות: האחת היא התנהלות תקציבית אחראית של הממשלה והשנייה היא מערכת בנקאות שפועלת בצורה שמרנית ולא נכנסת להרפתקאות מסוכנות. את התוצאות של מדיניות ממשלתית לא אחראית, אשר מאפשרת כניסה לגירעונות עתק, ראינו רק לאחרונה ביוון. שם נכנסה הממשלה לגירעונות עצומים והביאה את כלכלת המדינה כולה להתמוטטות וקריסה. דוגמה לתוצאותיה ההרסניות של מערכת בנקאות הרפתקנית ניתן היה לראות בשנים האחרונות במשבר הפיננסי בארה"ב וכעת גם בספרד. החוב הממשלתי של ספרד הוא ברמה סבירה מאוד ועומד על פחות מ-70 אחוזי תוצר. זוהי רמה שנחשבת בעולם להגיונית ולא זו הסיבה למשבר שפוקד את המדינה. הסיבה היא מערכת הבנקאות הספרדית, אשר העניקה הלוואות מסוכנות בסכומים גדולים, בין השאר לענף הנדל"ן, וגררה אחריה את המשק כולו למשבר".

את התמונה הוורודה אותה מצייר זילברפרב, שבאה לידי ביטוי בנתוני המאקרו החיוביים של ישראל, הוא מסייג בשני מישורים, בטווח הקצר ובטווח הארוך. "הסיכונים העומדים בפני המשק הישראלי בטווח הקצר הם ברובם חיצוניים, ונובעים מהבעיות הנמשכות בכלכלה העולמית. המשק הישראלי הוא משק שחלק גדול מכושר הייצור שלו, למעלה מ-40 אחוזים, מופנה ליצוא. כתוצאה מכך התלות שלו במצבה של כלכלת העולם גבוהה מאוד והאטה במדינות שהן שוקי יצוא של ישראל משפיעה על המצב של כלכלת ישראל. במהלך השנים האחרונות השכילו היצואנים בישראל להפנות חלק ניכר מתוצרתם לשוקי דרום-מזרח אסיה שהמשיכו לצמוח, אולם גם בשווקים אלו תירשם השנה האטה. סיכון נוסף נובע מהחשש לפריצת מסגרת התקציב. כל עוד הגירעון הממשלתי גדל בגלל ירידה בהכנסות זו איננה סיבה לדאגה, אולם אם מסגרת התקציב תיפרץ, מדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה נכנסת למשבר בטווח זמן לא ארוך".

בטווח הארוך מציין זילברפרב כי שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה המאפיין את מדינת ישראל הוא הסיכון הגדול ביותר למשק. "זו בעיה גדולה מאוד, אולם להערכתי מנהיגי הציבור החרדי כבר מבינים היום את המצב ומודעים לכך שהשינוי המשמעותי יהיה חייב לבוא. קשה להתנבא כמה מהר זה יקרה, אולם ללא שינוי כזה יגיע רגע הפיצוץ, בעוד שנה, שנתיים או עשר, ולזה איש אינו רוצה להגיע".

 

כלכלה והלכה

 שלמו עכשיו

 על איסור הלנת שכר בימינו

הרב שלמה אישון

 

התורה החמירה מאוד באיסור הלנת שכרם של עובדים. חומרה זו באה לידי ביטוי, בין השאר, במספר האיסורים שעליהם עלול לעבור מי שאינו משלם במועד את שכרו של השכיר. חז"ל מונים חמישה לאווים שעליהם עלול אותו מעסיק לעבור: לא תעשוק את רעך, לא תגזול, לא תעשוק שכיר עני, לא תלין, לא תבוא עליו השמש, וכן מצוות עשה אחת - "ביומו תיתן שכרו" (בבא מציעא קיא ע"א).

על פי התורה, זמן תשלום שכר הפועל הוא ב'עונה' שבה סיים את מלאכתו: אם סיים ביום, זמנו הוא עד שקיעת החמה, ואם סיים בלילה, זמנו הוא עד עלות השחר. אולם כאשר מנהג המדינה שונה – הולכים לפי המנהג. לכן, כיום כשהמנהג הוא לשלם לשכיר חודש את שכרו עד לתשיעי בחודש הלועזי שלאחריו – יהיה המעסיק רשאי לכתחילה לשלם את השכר במועד זה, ורק עיכוב מעבר לכך יהיה אסור.

עם זאת, גם כיום יהיה נוהג דין תורה בנוגע למועד התשלום כאשר מדובר בעובדים שהמנהג לשלם להם מיד עם תום עבודתם, כגון בבעל מלאכה שהאדם מזמין לביתו, ובכלל זה שמרטפית (בייביסיטר).

לכן, מי שהזמין שמרטפית לביתו לשם שמירה על הילדים בלילה, חייב לשלם לה את שכרה עוד באותו לילה. ואם לא יעשה כן יעבור על איסורי תורה – אלא אם כן הסכימה השמרטפית מרצונה החופשי לדחיית מועד התשלום, אך גם במקרה זה הפסיד המעסיק את קיום מצוות "ביומו תיתן שכרו".

איסור תורה של "לא תלין" לא חל על המעסיק כאשר אין לו כסף לשלם, אולם אם יש לו פיקדון שיכול לתובעו בכל עת - חייב לתבוע את הפיקדון על מנת לשלם לשכיר את שכרו. לכן, מי שאין לו כסף מזומן בביתו על מנת לשלם לעובד את שכרו במועד, חייב ללכת לכספומט על מנת להוציא כסף ולתת לפועל, שכן החשבון נחשב לפיקדון המצוי כל העת ברשותו, ואם לא עשה – עלול לעבור על איסור תורה.

 

הכותב הוא ראש מכון כת"ר לכלכלה על פי ההלכה