גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

קוראים לזה דמוקרטיה - שופטים ושוטרים

אין מקום לקובלנתו של נשיא בית המשפט העליון על ששר המשפטים לא נועץ בו בענייני חקיקה הקשורים לבית המשפט
19/04/12, 13:17
יאיר שפירא

 * מדוע לא הורשעה שלום עכשיו בהוצאת דיבה על עמותת אלע"ד? * מיום ראשון הקרוב, הזיכוי שתקבלו בחנות בעת החזרת מוצר שקניתם יהיה שימושי יותר

לפעמים נדמה כי ככל שהשקר הוא גדול יותר, עז יותר, מופרך יותר, כך קשה יותר להתווכח איתו. הצורך בטיעון הגיוני היה נראה מיותר כאשר היה צריך לשכנע כי 'הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית' ששלטה באזרחי מזרח גרמניה ביד ברזל של משטרה חשאית אכזרית אינה באמת דמוקרטית. אילו היינו נדרשים לשכנע אדם כי 'הרפובליקה הדמוקרטית העממית של (צפון) קוריאה' אינה דמוקרטיה, ייתכן וידינו היו רפות. כאמור, השקר גדול מכדי שננסה להפריכו.

להבדיל אלפי הבדלות בין משטרים אכזריים לבין סתם אליטה משפטית מתנשאת, מיותר יהיה גם לנסות ולהסביר מדוע הותרת הנהגת המדינה בידי פרלמנט נבחר ולא בידי אוליגרכיה חילונית-ליברלית היא מהלך דמוקרטי. לכן לא נכביר מילים על ההיגיון שבהתקפה על מזכר 'חוק יסוד החקיקה' שפרסם שר המשפטים לפני החג.

כזכור, החוק המדובר מבקש לעגן את ההפיכה החוקתית שביצע אהרון ברק לפני כמעט שנות דור, ולקבוע לראשונה בחוק מפורש כי בית המשפט העליון יוכל בנסיבות מסוימות לפסול חקיקה של הכנסת. אך מלבד ההכשרה בדיעבד של אותה פיראטיות משפטית, מבקש החוק החדש לקבוע גם כי המילה האחרונה תיוותר בידי הכנסת. על פי המזכר, תוכל הכנסת לחזור ולחוקק חוק שביטל בג"ץ ברוב של שישים וחמישה חברי כנסת.

חיבתו הנודעת של שר המשפטים יעקב נאמן לערבי שבת וחג עשתה את שלה גם בפעם הזו. כמו הישיבות המכריעות של הוועדה למינוי שופטים, שכונסו בשעות הסמוכות לכניסת שבת קודש, כך שהדיון בתוצאותיהן הוגש לציבור קר ותפל רק בימי א' שלאחריהן, כך את מזכר הצעת החוק הוא פרסם שעות לפני כניסת חג הפסח. המהומה שהיתה אמורה להתחולל בעקבות הפרסום נפרטה למספר מאמרים עוינים במהלך חול המועד, והגיעה אל שיאה חלשה ומותשת בראשית השבוע הזה.

את קבלת הפנים הצוננת והרשמית לניסיונו של נאמן להחזיר את הריבונות על מדינת ישראל לידי הכנסת, ערך כמובן נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס. הוא לא נמנה על חסידי אהרון ברק והאקטיביזם המשפטי, ודעת המיעוט הקצרה והבהירה שפרסם ערב מינויו לנשיא, כשהתנגד לביטולו של חוק טל, הבהירה זאת בצורה חד משמעית. אך גם גרוניס לא היה יכול להישאר פטור בלא כלום כאשר הכנסת מבקשת להחזיר לעצמה את הבכורה. בנאום שנשא בטקס להשבעת שופטים חדשים שנערך השבוע, גרוניס אמנם לא חזר על אותה עמדה אורווליאנית כי דמוקרטיה היא הוצאת הכוח להחליט מידי העם, אך תחתיה הוא סיפק אמירה מוזרה אחרת. "דומה שמיותר לומר", אמר בכל זאת גרוניס, "כי ראוי שתזכיר כה חשוב וכה מרכזי למשטרנו החוקתי יוגש לאחר עיון ושיתוף של בית המשפט העליון".

דומה שמיותר לומר, אך אחד מעקרונות הדמוקרטיה המודרנית, כזה שהתבסס לו כבר לפני יותר ממאתיים שנה, הוא עקרון הפרדת הרשויות. על כן, כפי שלא יעלה על הדעת שיו"ר הכנסת ידרוש שהשופטים יתייעצו עימו טרם פרסומו של פסק דין עקרוני וחשוב, כך לא היה אמור איש להעלות על דעתו כי המחוקקים יתבקשו להתייעץ עם השופט גרוניס וחבריו בטרם חקיקת חוקים. אך כשם שהנשיא לשעבר ברק ביטל באופן חד צדדי את העיקרון הדמוקרטי של עליונותה הריבונית של הכנסת, כך הוא גם הנהיג חובת התייעצות משונה, נטולת פרוטוקולים ושקיפות ציבורית, אשר במסגרתה אמורים מחוקקים ליטול רשות מבית המשפט העליון בטרם ייגשו לחקיקת חוקים העוסקים בשפיטה. 

נאמו מעדיף לקבל החלטות דרמטיות לפני שבת. נאמן וגרוניס בבית המשפט

 הכפשה בסימן שאלה

"האם אריק שרון מעשן סמים?" כך תיאר לפני שנות דור הבדרן המנוח דודו טופז כותרת דמיונית בכריכת העיתון הפרובוקטיבי והמנוח גם הוא 'העולם הזה'. "אתה מתרגש", הוסיף טופז, "קונה את העיתון, פותח. בפנים כתוב: לא".

הרבה טרחות טרח שופט בית משפט השלום בירושלים עודד שחם כדי לחלץ את תנועת שלום עכשיו ופעילתה חגית עופרן מתביעת דיבה שהגישה נגדם עמותת אלע"ד. שלום עכשיו ועופרן התגייסו לפני יותר משנתיים לתת פומבי לעלילה שהפיצו אז ערבים ממזרח ירושלים. אלו החליטו לייחס את קריסות האדמה והמפולות המתרחשות באזור מעת לעת לחפירות ארכיאולוגיות תת קרקעיות שמבצעת אלע"ד. הקריסות והמפולות נגרמות כמובן בשל המבנה הטופוגרפי הבעייתי של האזור, בתוספת התשתית הלקויה והבנייה הבלתי חוקית והבלתי מפוקחת המשתוללת במזרח העיר.

תאונה שהתרחשה בכביש הראשי של סילוואן נתנה את האות
: חיבתו הנודעת של שר המשפטים יעקב נאמן לערבי שבת וחג עשתה את שלה גם בפעם הזו. כמו הישיבות המכריעות של הוועדה למינוי שופטים, שכונסו בשעות הסמוכות לכניסת שבת קודש, כך שהדיון בתוצאותיהן הוגש לציבור קר ותפל רק בימי א' שלאחריהן, כך את מזכר הצעת החוק הוא פרסם שעות לפני כניסת חג הפסח
למתקפה תקשורתית של ממש. בכביש נפער בור בקוטר של כמה עשרות סנטימטרים, ואוטובוס שעבר במקום נפל לתוכו ולא הצליח להיחלץ אלא כעבור שעתיים. "אוטובוס נפל לבור שנפער בעיר דוד - האם יש קשר לחפירות של עמותת אלע"ד?" שאלה הכותרת באתר האינטרנט של שלום עכשיו. בגוף הכתבה נטען כי הבור נפער במרחק של כעשרה מטרים מחפירה ארכיאולוגית תת קרקעית שמבצעת רשות העתיקות עבור עמותת אלע"ד ובמימונה. צוין גם כי בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים של התמוטטויות בסילוואן. נטען כי לפני כשנה נפער בור בזמן שיעור בבית ספר של אונר"א ושלוש תלמידות נפגעו. ולבסוף נכתב "היה מי שסבר שיש קשר בין האירועים לבין החפירות". מתחת לכיתוב האמור הופיעה תמונה של אוטובוס ועליו שלט שבו נכתב בכתב יד "מנהרות אלע"ד - סכנה לחיינו".

על פי השופט שחם מכיוון שבכתבה לא נטען במפורש שהבור שנפער הוא באשמת החפירות של אלע"ד - הרי שאין כאן קביעה עובדתית, אלא הבעת דעה הנהנית מהגנה מפני תביעת דיבה. באתר התנועה באנגלית אמנם קישרו עופרן וחבריה ביתר בהירות בין הבור ובין החפירות הארכיאולוגיות, אך השופט שחם נתלה במילה המסייגת "seemingly" כדי לקבוע כי היא מעידה על תום הלב של הפרסום.

עופרן מכל מקום לא הסתפקה בפרסום באתר ופנתה למספר כלי תקשורת. בגלי צה"ל מיהרו לפרסם כי אלע"ד אחראית לבור ולתאונה, אך תצהיר שהגישה התחנה לשופט הצטרף לקביעתו כי הראיות שהוגשו לו לפיהן עופרן היא שהטעתה את התחנה הן נסיבתיות בלבד.

השופט שחם לא מסתיר גם את המוטיבציה שלו לנסות ולדחות את התביעה. ברוח פסיקתו של בית המשפט העליון בעניין אילנה דיין, שקבעה כי ככל שהעניין הציבורי בסיפור הוא רב יותר כך הפרטים יכולים להיות אמתיים פחות, כותב שחם כי במקרה שלנו לחשיבות הציבורית שיש לבחינת הסיבות שהביאו לפעירתו של בור ברשות הרבים, נוספת גם החשיבות הציבורית בהתעסקות בענייניה של עמותת אלע"ד. הוא לא כותב במפורש כי בעיניו עמותת אלע"ד שנויה במחלוקת, אך הוא גם לא משאיר הרבה מקום לפרשנות. "חשיבות הפרסום מתחדדת נוכח העובדה שמדובר במקום המרכז תשומת לב מיוחדת, בין היתר נוכח פעילותה של התובעת במקום", כתב השופט בפסק הדין, "מן החומר שבפניי אף עולה כי ביחס למקום קיימת מחלוקת אשר זכתה לתהודה בציבור".

 אין אישור לשאכטה

השבוע נדחו על הסף שתי עתירות לבג"ץ שהסתמכו על אהדה תקשורתית יותר מאשר על טיעונים משפטיים של ממש. הראשונה היתה של ענת קם, שהורשעה לפני יותר משנה במסגרת עסקת טיעון בריגול חמור ומסירת ידיעה סודית ללא היתר, ללא כוונה לפגוע בביטחון המדינה. לאחר הרשעתה העלו שני חברי כנסת, עתניאל שנלר מקדימה וציון פיניאן מהליכוד, הצעות חוק המבקשות להקל להבא את סעיפי האישום והעונשים הבאים בעקבותיהם לאנשים שהוציאו ידיעה סודית מצה"ל ללא כוונה לפגוע בביטחון המדינה. על פי ההצעה יופחת לעשר שנים העונש על מסירת ידיעה סודית, ואילו החזקה בידיעה סודית ללא סמכות, אך גם ללא כוונה לפגוע בביטחון המדינה, לא תוגדר עוד כריגול חמור, על אף שהעונש המרבי עליה יישאר שבע שנות מאסר.

שני המציעים, ח"כים דתיים המזוהים עם הימין, וכן יו"ר ועדת החוקה בעל הפרופיל הדומה, לא התכוונו שענת קם תיהנה מהתיקון החדש בחוק, ולכן הסכימו להקפיא את החקיקה עד שבית המשפט העליון יכריע בערעור שהגישה קם על חומרת העונש שנגזר עליה. קם עתרה לבית המשפט העליון וזכתה להרכב נוח יחסית בהשתתפות השופטים זילברטל ופוגלמן, המזוהים עם הנשיאה הפורשת של בית המשפט העליון. אך אלו, יחד עם השופטת חיות, סירבו להתערב בעבודת הכנסת ודחו את העתירה על הסף.

עתירה אבודה אחרת הגישו מארגני מחאת 'יום המריחואנה הבינלאומי'. אלו דרשו כי משטרת ישראל תנפיק להם אישור להפגנה שבה ידרשו לשנות את החוק ולהתיר את עישון הקנביס, תוך כדי עישון מחאה המוני של הסם האסור בפקודת הסמים המסוכנים. למי שעקב אחרי הסיקור התקשורתי של העתירה ההזויה היה נדמה לרגע כי מדובר בעתירה לגיטימית שיש לה סיכוי כלשהו להתקבל. השופטים, מכל מקום, עשו את המובן מאליו ודחו את העתירה על הסף.

הזיכוי יישאר בתוקף

אמנם לא ברומו של עולם, אך גם לפכים קטנים ומעצבנים אנו נדרשים מעת לעת. ובכן, השפילו מבטכם איתנו אל הזיכויים. לא אלו הפליליים, בהם ממעטים בתי המשפט בישראל, אלא אל הזיכויים על החזרת מוצרים, החביבים מאוד על בתי העסק.

בשנה שעברה ערכה הכנסת מהפכה צרכנית, כאשר הגדירה בחוק בהיר ומפורט את המקרים בהם בית העסק חייב להחזיר ללקוח את כספו, אם זה החזיר מוצר שקנה. תורף החוק הוא כי לקוח שהחזיר מוצר שעלותו למעלה מחמישים שקלים בתוך שבועיים מיום קנייתו, הוא זכאי לקבל את כספו בניכוי של חמישה אחוזים מסכום הרכישה. חריגים הם כמובן המקרים בהם היה המוצר פגום או היתה הטעיה בפרסום, שאז זכאי הלקוח למאה אחוזים מכספו, או כאשר מדובר במוצרים רגישים - שאז מתקצרת תקופת ההחזרה או אינה מתאפשרת כלל.

מכל מקום החוק, ומדיניות של חנויות ורשתות שונות, עדיין הותירו מספיק מקרים בהם בהחזרת המוצר נשוב ונזכה בזיכוי - אותו פתק המאפשר לנו להחליף את המוצר במוצר אחר באותה חנות או באותה רשת. הבשורה היא כי החל מראשית השבוע הקרוב נכנס לתוקפו חוק חדש שיחסוך מאיתנו הרבה מעוגמת הנפש המתלווה לא פעם לאותם פתקי זיכוי. ראשית, על פי החוק החדש, יושם קץ לזיכויים שנכתבים על סרטי קופה מחיקים. שובר הזיכוי יודפס באופן שיותיר את הכתוב בו במשך שנים. זאת בין השאר כדי לאפשר עמידה בדרישה אחרת של החוק החדש - תוקפה של תעודת זיכוי שכזו יעמוד על שנתיים לפחות. בית העסק לא יוכל עוד להתנות את מימוש השובר בהצגת חשבונית. הוא גם לא יוכל להגביל את המוצרים שאפשר יהיה לקנות על ידי הזיכוי בשובר. המחוקק גם דרש שאם מימשנו את השובר כמעט במלואו, וחמישה אחוזים או פחות מהסכום לא נוצלו, נוכל לקבל את יתרת הסכום במזומן. על פי החוק, כל הכללים הללו יחולו מיום ראשון הקרוב גם על שוברי מתנה.