בשבע 490: צמיחה ירוקה

בכנס של OECD שנערך לאחרונה נטען כי מי שמנצל את הסביבה עלול לשלם על כך מחיר כלכלי יקר בטווח הארוך

שלמה פיוטרקובסקי , ד' באייר תשע"ב

הרגולציה המוגברת אמנם היטיבה עם הצרכנים, כמו למשל בתחום הסלולר, אבל פגעה בשוק ההון וגרמה הפסדים לציבור שמושקע בו


'צמיחה' היא מילת הקסם הכלכלית, מטרת העל והיעד שאליו שואפים כולם. הדרך בה מקובל למדוד צמיחה היא באמצעות מדד אחד עיקרי: התמ"ג, ראשי התיבות של "תוצר מקומי גולמי". מדד זה מנסה לכמת (מלשון כמות) את כלל המוצרים והשירותים המיוצרים ביחידת שטח טריטוריאלית, בדרך כלל מדינה, במונחים כספיים. כאשר התמ"ג עולה מקובל להניח שכלכלת המדינה צומחת, ואילו כאשר הוא יורד מוגדר מצב המשק כמיתון. במדידת הצמיחה במונחי התוצר יש היגיון רב. בין השאר ברור כי מדדים נלווים כמו תעסוקה, גביית מיסים, ורמת חיים קשורים בקשר הדוק לתוצר המקומי, וכי עם העלייה בתוצר חלה גם בהם עלייה, וכאשר התוצר איננו צומח בקצב הרצוי הם יורדים.

למרות זאת, הנטייה הבולטת בעשרות השנים האחרונות לראות בתמ"ג ובצמיחה את חזות הכל, מקפלת בתוכה כמה בעיות קשות. אחת מהן, שעולה בשנים האחרונות בחריפות הולכת וגוברת, היא הקשר הבעייתי בין מדד הצמיחה המקובל ובין מצבה של הסביבה. אחת הטענות המקובלות כלפי הניסיונות לאכוף על חברות, מפעלים ומדינות סטנדרטים של התנהלות שאיננה פוגעת בסביבה, היא העובדה שאכיפת הסטנדרטים הללו פוגעת בצמיחה. לדוגמה: הימנעות מבניית בית מלון על חוף הים טובה לשמירה על המשאב המוגבל של חופי הים, אולם עשויה למנוע את הגידול בתוצר שהיה צומח מהקמת בית המלון. כך גם הגבלת שאיבת מים לחקלאות לצורך שמירה על מאגרי מים מפחיתה את התוצר החקלאי במדינה.

ההתנגשות הזו בין סביבה וצמיחה אינה חדשה, אולם מה שהולך ומתברר בשנים האחרונות הוא שמתן משקל עודף לצמיחה אולי מגביר אותה בטווח הקצר, אולם עלול לפגוע בה אנושות בטווח הארוך. במושב מיוחד במסגרת מפגש שרי הסביבה של מדינות ה-OECD שנערך לאחרונה, הוצגה תחזית קודרת לתנאי הסביבה שישררו בעולם ב-2050. בראש המושב, שבו השתתפו 30 שרי סביבה ממדינות הארגון, עמד השר להגנת הסביבה גלעד ארדן.

על פי התחזית, אם העולם ימשיך בפעילות הכלכלית הנוכחית, פליטת גזי החממה תעלה ב-55 אחוזים. כך עלולה הטמפרטורה העולמית לעלות בממוצע ב-3 עד 6 מעלות צלזיוס עד סוף המאה. עוד צוין בדו"ח כי זיהום האוויר יחריף ויביא לכ-3.6 מיליון מקרי מוות בכל העולם, ובעיקר במדינות המפותחות ובהן ישראל. הדו"ח גם כלל פרק על מצב המים, ועל פיו הביקוש העולמי למים לצורכי ייצור יעלה בכ-400 אחוזים, וצריכת המים הביתית צפויה לעלות בכ-130 אחוזים. סיטואציה כזו, של הידרדרות כה חריפה במצבה של הסביבה, עלולה לפגוע באיכות החיים, אולם במידה רבה גם בצמיחה. הצורך להפנות משאבים גדלים והולכים לטיפול בבעיות סביבתיות עלול לגבות מחיר כבד ממדינות העולם ולהעיק במידה רבה על כלכלותיהן. לאור זאת קראו השרים באותו מפגש לפתוח מחדש את הדיון במושג הצמיחה ולפעול להגדרת מדדי צמיחה בת קיימא שייקחו בחשבון גם את ההווה וגם את העתיד.

צמיחה שגורמת לזיהום לא משתלמת כלכלית. כיבוי אורות ב'שעת כדור הארץ' בתל אביב

הצד האפל של הרגולציה

בסיפור הזה שתי העובדות הבסיסיות אינן נתונות במחלוקת, והשאלה היא רק האם קיים קשר ביניהן. העובדה הראשונה היא הקיפאון שאליו נגרר שוק ההון הישראלי. למרות נתונים בסיסיים חיוביים ולמרות מצבו הטוב של המשק יחסית למשקים רבים בעולם, שוק ההון הישראלי מדשדש בחודשים האחרונים סביב רמות מחירים נמוכות ובמחזורי מסחר קטנים באופן מדאיג. מדובר בתופעה מוזרה, במיוחד על רקע נתוני המאקרו החיוביים של המשק, אשר צריכים היו לכאורה לעודד את שוק ההון. נתון נוסף שאיננו נתון במחלוקת נוגע למחאת הקיץ האחרון ובעיקר לאחת מתוצאותיה העיקריות: הידוק הרגולציה. שורה של צעדים ממשלתיים שבוצעו בשנה האחרונה, חלקם בעקבות מחאת הקיץ וחלקם עוד לפניה, הצרו את צעדיהן והקטינו את רווחיהן של חברות עסקיות בכמה מהתחומים המרכזיים במשק.

הדוגמאות להידוק הרגולציה הן רבות, ונמנה רק כמה מהן. הבולטת ביותר מנקודת ראותו של הצרכן היא הצעדים שביצע משרד התקשורת, בהובלת השר כחלון, על מנת להגביר את התחרות בשוק הסלולר. האיסור המוחלט שהוטל על יצירת התחייבות ארוכת טווח, ההפחתה הדרסטית בדמי הקישוריות (שאפשרה את כניסת המפעילים החדשים והמפעילים הווירטואליים), והטלת הגבלות נוספות על החברות הביאו לירידה מיידית ברווחים של שלוש החברות הסלולריות הגדולות, אשר נחשבו עד אז ל'פרות מזומנים' המניבות דיבידנד נאה ובטוח למשקיעים ולבעלי השליטה בהן. דוגמה נוספת, בולטת מעט פחות, היתה הפחתת מרווח השיווק אותו רשאיות חברות הדלק לגבות מן הצרכנים שקונים בנזין בתחנות הדלק. דוגמה שלישית, שהוזכרה במדור זה אך לאחרונה, היא ההפחתה של דמי הניהול שרשאיות לגבות החברות המנהלות את קופות הגמל וביטוחי המנהלים בהם אנו חוסכים את כספנו.

שלוש הדוגמאות הללו, ועוד דוגמאות נוספות שחלקן עדיין לא הגיעו לידי מימוש בשטח (כמו אימוץ התוכנית להגברת התחרותיות במשק על ידי הממשלה ביום ראשון האחרון), גרמו באופן ישיר וברור לירידה ברווחיהן של כמה מהחברות החזקות ביותר בישראל, שנחשבו בעבר להשקעה אטרקטיבית על ידי משקיעים ישראלים ומשקיעים זרים. אותה ירידה באטרקטיביות של החברות הללו למשקיעים מתורגמת כמעט באופן מיידי לירידה במחיר המניות וממילא להפסדים לציבור הרחב אשר מושקע כבר במניות אלו. על עצם העובדה שגל הרגולציה הפוקד את המשק הישראלי הוביל להפסדים בשוק ההון נדמה שאין חולק, השאלה היא בעיקר מהי מידת הפגיעה. בסוגיה זו קיימת מחלוקת קשה בין אנליסטים שונים המסקרים את שוק ההון הישראלי. חלק מהם סבורים שהפגיעה היא מינורית, אולם אחרים מאמינים כי מדובר בהפסד של עשרות מיליארדי שקלים לכלל הציבור. למרות ההערכות הפסימיות הללו, נשמעות בימים האחרונים גם הערכות לפיהן גל הרגולציה העיקרי כבר מאחורינו. להערכת אותם אנליסטים, בחודשים הקרובים נוכל לראות תחילת התאוששות של שוק ההון בישראל לקראת יציאה מהמשבר שהוא נתון בו.

 כלכלת בית

 שמחות במחשבה תחילה

רחל קסנר

שמחה קרבה במשפחה, אך היא מהולה בלחץ כלכלי. איך נעבור אותה שמחים, בלי חובות ובלי דאגות?

לעיתים שמחות מגיעות בהפתעה. ובכל זאת אנחנו מצפים להן, צופים אותן. אפשר להתכונן אליהן ואז גם לצאת מהן בשלום, בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. אם כל חודש נקצה בתקציב המשפחתי שלנו גם סכום לשמחות הקטנות והגדולות, בבוא היום לא נילחץ.

ואם בכל זאת הפתיעה אותנו השמחה? במקרה כזה ניערך אליה בכמה דרכים.

ראשית, נפתח את התקציב, ונצמצם את הסעיפים בהם ניתן לצמצם – כל משפחה לפי שיקול דעתה. נקצה מתוך התקציב סכום לשמחה.

שנית, נבנה תקציב ברור לשמחה כולל הכל. האירוע עצמו (אולם, תזמורת, צלם, פרחים וקייטרינג), ההכנות אליו (ביגוד, תספורת, איפור, נסיעות וכדומה) וגם את המתנות שאנחנו רוצים להעניק לחתני השמחה. נשתף אותם בשיקולים ונבהיר להם שככל שהשמחה תהיה צנועה יותר, כך יישאר יותר לטובת העתיד – טיול, ספרים או מצלמה לבר המצווה, וסיוע בדיור או בלימודים לחתנים ולכלות.

טיפ קטן: כדי לצמצם בהוצאות ניתן למחזר ביגוד על ידי הוספת אביזר קטן אך משמעותי שיחדש את הבגד. חגורה מרשימה, צעיף יפה או כיסוי ראש שונה עשויים לשנות את כל המראה ולחסוך כסף רב.

ולבסוף, נבדוק האם ניתן להיעזר במתנות מקרובים וידידים. נבקש מחתני השמחה – בין אם זה בר מצווה או חתונה – להיעזר במתנות לטובת עריכת השמחה. ככל שהשמחה תהיה צנועה יותר, כך ניעזר פחות במתנות.

חשוב לזכור שהלוואות שנלקחות לטובת שמחות כאלה צריך בהמשך להחזיר, לעיתים עם ריבית, והן מעמיסות על התקציב המשפחתי. מה גם שבעתיד יהיו עוד שמחות וגם אליהן צריך להיערך. לכן, אם לוקחים גמ"ח או הלוואה חשוב שההחזרים להם יהיו מעוגנים בתקציב המשפחתי.

 

הכותבת היא יועצת לכלכלת משפחה