בשבע 490: הליכוד כן יכול

ישיבה של פורום שרי השמינייה הצליחה לחלץ מראש הממשלה החלטה אקטיבית ביחס לעתיד שכונת האולפנה בבית אל

ניצן קידר , ד' באייר תשע"ב

 לאחר מאבק מתמשך, שכלל סיורים של עשרות שרים וח"כים בשכונה, והפעלת לחץ מתמשך על שרי הליכוד, החליטה הממשלה לבקש מבג"ץ דחייה של מועד ההריסה עד למציאת פתרון שיסדיר את השכונה | תושבים מגלים אופטימיות זהירה, ומפנים את טענותיהם אל בכירי הפרקליטות, שלדבריהם מתנהלים כאנרכיסטים לכל דבר

 "אף אחד לא פינה פה בית ואף אחד לא חשב באמת על לצאת מפה". כינוס חברי מרכז הליכוד בשכונת האולפנה בבית אל, השבוע, שבוע לפני המועד המיועד להריסת שכונת האולפנה בבית אל, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לנקוט עמדה פעילה ולמצוא פתרון להסדרת השכונה. בינתיים תגיש המדינה בקשת דחייה של יישום החלטת בג"ץ על פינוי הבתים. ליתר ביטחון, נתניהו גיבה את עצמו כששיתף בהחלטה את הקבוצה הקרובה אליו ביותר – שרי פורום השמינייה.

נתניהו נמנע מלהחליט בטרם יקבל גיבוי מלא מהשרים מכל סיעות הקואליציה – ונמנע גם מלהביך בפומבי את שר הביטחון. ביום שני השבוע החליט ברק ליישר קו עם נתניהו והורה לאנשיו למצוא את הפתרון שיסיים את הסאגה המביכה משהו מצד המדינה, בכל הקשור לשכונה.

"אף אחד לא פינה פה בית ואף אחד לא חשב באמת על לצאת מפה". כינוס חברי מרכז הליכוד בשכונת האולפנה בבית אל, השבוע

נתניהו מביא חיזוק מימין

בחזרה לדיון השרים שהתקיים ביום שני בערב. נתניהו לא הסתפק בכינוס פורום השמינייה הרגיל (ממנו נעדר רק השר אביגדור ליברמן ששהה באזרבייג'אן), והביא לצד החברים הקבועים - אהוד ברק, משה יעלון, יובל שטייניץ, דן מרידור בני בגין ואלי ישי - חיזוק מימין בדמות השרים גדעון סער וישראל כץ, וסיוע משפטי בדמותו של שר המשפטים יעקב נאמן. אבל מה שאיפשר את פריצת הדרך האמיתית שהובילה לשינוי בעמדת הממשלה, היה חילופי הגברי שבוצעו בטיפול בתיק הזה בין סגניו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין, שגם הוא השתתף בדיון.
יואל פטל, תושב השכונה: "כולנו מבינים שלא מדובר כאן רק בשכונת האולפנה. הפוליטיקאים יודעים שזה לא רק שכונת האולפנה, ואם לא יימצא פתרון כאן, מחר יכולים לפנות עוד אלפי בתים ביהודה ושומרון. הליכוד לא יכול להרשות לעצמו דבר כזה"

אם עד היום טיפל בנושא שכונת האולפנה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד מייק בלאס, שנחשב לאחד האנשים היותר עוינים להתיישבות, הרי שלראש הממשלה נמאס, כך לדברי גורמים בסביבתו, לשמוע שבלאס הוא זה שמייצג בבג"ץ עמדה המנוגדת לזו של ממשלתו. על פי גורמים המעורים בנושא במשרד המשפטים, מי שיטפל בסוגיה הנוכחית הוא משנה אחר ליועץ העוסק בנושאים כלכליים בדרך כלל, מי שנחשב כוכב עולה בפרקליטות המדינה, עו"ד אבי ליכט. על פי ההערכות, ויינשטיין הבין שאינו יכול עוד להפקיד את ההתנהלות מול המתיישבים בידי מי שאינו זוכה לאמונם, ונדרש על ידי נתניהו לעשות שינוי. נראה כי השינוי חלחל אל תוך הדיון והביא להחלטה המסכמת לפיה פרקליטות המדינה תפנה בתוך ימים ספורים לבג"ץ, ותבקש לדחות את מועד פינוי השכונה עליו הורה בית המשפט. כדי לשכנע את בית המשפט שרצון אמיתי לפתור את המצב עומד מאחורי בקשת דחיית מועד ההריסה, ייקבע מועד מוגדר שבו ישובו נציגי הפרקליטות לבג"ץ כשבידם הפיתרון שיביא להסדרת השכונה. ניסוח הפנייה לבג"ץ החל עוד באותו הלילה, דקות אחרי שנסתיימה ישיבת השמינייה.

כדי למצוא את הפתרון המיוחל, החליט נתניהו להקים ועדה שתבחן את הסדרת השכונה, ותעלה מספר פתרונות שהטוב ביותר מביניהם ייבחר בסופו של דבר. השרים דנו בין היתר בהצעה להעביר את סוגיית שכונת האולפנה לטיפול ועדת המאחזים שהוקמה באחרונה, בראשותו של השופט בדימוס אדמונד לוי. השרים שהביא נתניהו כחיזוק תמכו דווקא בהקמת ועדה חדשה לגמרי, שמטרתה תהיה ממוקדת למציאת פתרון לשכונת האולפנה בלבד. נתניהו, במקום להתרכז בחגיגות העצמאות, יצטרך לדאוג שוועדה כזו תוקם במקביל לפנייה לבג"ץ, ולדברי מקורביו הוא מתכוון לעשות זאת.

תושבי שכונת האולפנה לא הגיבו בהתלהבות יתרה להצהרות שיצאו מפורום השמינייה. מבחינתם מדובר בצעד מתבקש: "ממשלת ישראל בראשות אהוד ברק היא זו שלפני 12 שנה העניקה תמריצים ומענקים בסך 90,000 שקלים לכל משתכן, סללה את הכבישים ואת המדרכות וחיברה את כל תשתיות השכונה. השפיות, המוסר והצדק מכריחים קבלת אחריות מצד הממשלה על גורל השכונה", נמסר מטעם התושבים, שדרשו כי הממשלה תיישם את הצהרתו החוזרת ונשנית של נתניהו כי "לא ייתן יד להריסת השכונה" אשר הינה "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה", כלשונו.

התושבים מתחו ביקורת על המערכת המשפטית, שלטענתם הובילה את המערכה נגדם, כשהרמז מופנה כאמור בעיקר כלפי מייק בלאס והיועץ ויינשטיין. "בסוגיית שכונת האולפנה התגלתה בשיאה חתרנות צינית של גורמים רדיקליים במערכת המשפט כנגד ממשלה ריבונית ונבחרת. לדרישת הריסת שכונה פורחת באמתלה ואצטלה של בעיה פרוצדורלית, אין אח ורע בעולם החופשי ובמשטרים דמוקרטיים. אנחנו מצפים כי ממשלת ישראל תתאזר בגבורה אל מול פקידים שגוררים אותה אל תסריטים הזויים", אמרו התושבים.

 "זו שכונה, לא קרוואן נידח"

אי אפשר לומר שלא היה כלל חשש בקרב תושבי השכונה לקראת הבאות. בשיחה שניהלנו עם כמה מהם, שעות ספורות לפני החלטת השמינייה ששינתה את התמונה, שמענו בעיקר אופטימיות זהירה. אבי שימשי, תושב השכונה מזה שמונה שנים, מספר כי "מדובר כאן בקבוצה של תושבים שלא באה לעלות על מאחז, אלא באנו לכאן מתוך הבנה אמיתית שהמקום הזה הוא הבית שלנו, והוא נקנה על פי דין, תוך קבלת משכנתאות ומענקים מהמדינה. זה לא כמה קרוואנים על גבעה עם חשמל ארעי. זו שכונה של ממש כמו בכל מקום אחר בארץ".

ואיך אתה וחבריך מתמודדים עם האיומים מצד בג"ץ?

"ברור שלתושבים העניין הזה לא קל. דבר כזה שנוחת עליך ביום בהיר הוא לא פשוט, אבל באופן יחסי אנחנו מתייחסים לנושא בשוויון נפש. אף אחד לא פינה פה בית ואף אחד לא חשב באמת על לצאת מפה. אנחנו מאמינים ובוטחים שיהיה פתרון משום שהאבסורד זועק לשמיים. מי שאולי כן מושפעים מהמצב הלא רגיל כאן, וההמולה התקשורתית, הם בני הנוער והילדים ששואלים הרבה שאלות ולחוצים הרבה יותר, ואנחנו מתמודדים עם זה".

יואל פטל, גם הוא תושב השכונה, מצטרף לדברים: "בגדול, אנחנו די בטוחים שהשכונה לא תיהרס. אנחנו לא מאמינים שראש הממשלה ייתן יד לדבר כזה, אבל יש גם תחושות קשות של לחץ. אנחנו מדברים על משפחות שלא ידעו למה הן נקלעות. מדובר בבתים שהם חלק מהיישוב, לא איזו גבעה מרוחקת או קרוואן בודד שהוצב באמצע שום מקום. אנחנו בסך הכל עומדים על זכותנו הטבעית להתגורר בבתים שלנו".

באופן מפתיע יחסית, התושבים לא מפנים את הכעס שלהם אל שר הביטחון, אלא סבורים שדווקא המערכת המשפטית היא זו שיצרה את הבעיה. פטל: "מי שרוצה לפנות בכוח את השכונה זה עו"ד מייק בלאס. הוא יזם את התגובה לבג"ץ, והוא זה שטוען שאין פתרון לשכונה. כשהוא ביקר פה, הוא אמר לאנשים: 'תראו לנו שאתם פועלים לפי חוק. תורידו שכונת קרוואנים אחרת ואז נחליק לכם את השכונה הזו'. ההרגשה שלנו, שמאחורי כל העניין המשפטי יש רצונות פוליטיים של הפרקליטות מחד וגם של שר הביטחון. התשובה של הפרקליטות לבג"ץ ודאי נבעה משיקולים פוליטיים של יורשי טליה ששון".

אבל אנשי ברק האשימו דווקא את הצד השני, השרים יעלון וכץ, במה שהגדירו "פייגליניזציה".

"פייגלין זו לא מילה גסה בקרב הציבור. מדובר באדם שהוא חלק מהליכוד, וזו תנועה שצריכה לתמוך בהתיישבות כפי שנהגה בעבר, בלי להתבייש בכך. מה גם שכולנו מבינים שלא מדובר כאן רק בשכונת האולפנה. הפוליטיקאים יודעים שזה לא רק שכונת האולפנה, ואם לא יימצא פתרון כאן, מחר יכולים לפנות עוד אלפי בתים ביהודה ושומרון. הליכוד לא יכול להרשות לעצמו דבר כזה".

מה שמחזק את התושבים הם הביקורים התכופים של חברי כנסת ושרים שבאים לתמוך בהם. יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה), יזם בשנה האחרונה ביקורים של כשליש מחברי הכנסת המכהנים, מימין ומשמאל. הכל נעשה יחד עם ראש המועצה בבית אל, משה רוזנבוים, והסיורים הניבו הישג משמעותי. "אין אויבים פוליטיים לשכונה", מסביר דובר השכונה, הראל כהן.

כהן מספר שלפני כחצי שנה, כשעלתה העתירה בנושא השכונה בפני בג"ץ, התכנסו תושבי השכונה יחד עם ח"כ כ"ץ וטיכסו עצה כיצד לנהוג. שתי מטרות הוצבו: לדאוג שכסאו של ראש הממשלה יתנדנד, ושהוא גם ירגיש זאת. שתי המטרות, לדבריו, הושגו.

גם כהן מצביע על הפרקליטות כמקור הבעיה. "בכל מדינה יש אנרכיסטים מבחוץ ויש אנרכיסטים מבפנים. מבחוץ, הפגנות חוליגנים כולם מכירים. ויש אנרכיסטים לבושי גלימות שחורות שעובדים בתוך המערכת ועושים בה כבשלהם, מתוך הנחה שהם כאן להרבה שנים והממשלה מתחלפת. זה נקרא אנרכיה מבפנים, שאנשים משקרים לבג"ץ ואומרים שהממשלה אמרה שתהרוס את השכונה, למרות שאף אחד לא אמר דבר כזה".

דווקא אהוד ברק, שסומן כמי שפוגע במתיישבים, היה זוכה למעט עדנה למשמע דבריו של כהן לפיהם "ברק הוא יקיר השכונה, כמי שבנה לנו את הבתים בשנת 2000 ודאג לכל התשתיות, ולכן אין לנו תלונות אליו". תושבי השכונה אהבו קצת פחות את דבריו בישיבת הממשלה השבוע, לפיהם אם לא תהיה ברירה יצטרכו לציית לחוק. "לא מדובר כאן בפסק דין אלא בהתחייבות של המדינה עוד מלפני שנה", אמר ברק, "השכונה עצמה קיימת מאז שאני הייתי ראש הממשלה ושר הביטחון לפני כ-12 שנה. ההתחייבות של המדינה היא שבמידה ושכונות ובניינים נמצאים על קרקע פרטית, הם יפונו. צריך להבין שממשלה חפצת חיים במדינה דמוקרטית במאה ה-21 איננה יכולה באופן מהותי ועמוק לנהוג בצורה אחרת", אמר ברק. אבל עם זאת, לראשונה הוא גם מתח ביקורת על הפרקליטות ודיבר על פיתרונות אפשריים: "אם אכן יסתבר בסופו של דבר שמדובר בקרקע פרטית, לא תהיה ברירה כנראה, אלא או לפנות את זה או לרכוש את זה, אין דרך אחרת. בתוך היישוב עצמו איתרנו 22 דונם שיכולים בנסיבות מסוימות, אם וכאשר יושלם תכנונם, לשמש כמקום שבו יהיה אפשר לבנות מבנים חלופיים במקרה הצורך. כמובן שמבחינתי אם יסתבר שיש רכישה ומסמכי רכישה והיא נעשתה כדין ובית המשפט יאשר את זה, כמובן שזה יפתח פתח לדברים אחרים", הבהיר ברק. בסוף השבוע החולף התעמתו ברק ומקורביו עם השרים יעלון וכ"ץ, שהאשימו את שר הביטחון בבעיות שנוצרו בשכונה. המתיישבים במקום, גם אם הם לא כועסים על ברק, מיהרו להגיב ואמרו: "איננו כלי שח-מט של אהוד ברק שברצותו יבנה את בתינו וברצותו יחריבם. עליו לגלות אחריות כפי שעושה ראש הממשלה, ולקבוע כי גם אם יתברר לדעתו שטעה בשנת 2000, לא יפר את זכויות האדם והקניין של תושבי השכונה".

רוח גבית ממרכז הליכוד

אחד הביקורים שחיממו את ליבם של התושבים היה מפגן התמיכה הגדול של סיעת הליכוד שהתרחש ביום ראשון. חברי מרכז הליכוד הגיעו לתמוך בתושבים, יחד עם חברי הכנסת זאב אלקין, יריב לוין, אופיר אקוניס, דני דנון, מירי רגב וציפי חוטובלי. השר ישראל כץ, שנבצר ממנו להגיע ביום ראשון, בא ביום שישי כדי לחזק את התושבים והבטיח להם לדאוג לפתרון אמיתי. השרה לימור לבנת, שהיתה אמורה להשתתף באירוע, ביטלה את הגעתה ברגע האחרון.

ח"כ זאב אלקין תמך בנאומו בטענות התושבים נגד היועץ המשפטי לממשלה ואנשיו: "אם יפנו כאן בבית אל, מחר זה יהיה במעלה אדומים ובאריאל. עומדת כאן שאלה גדולה: מי באמת שולט במדינה? האם העם הוא הריבון ונבחריו שולטים בשמו, או שהשליטים הם פקידים במשרד המשפטים".

יואל פטל יצא מרוצה מאוד מהביקור הזה: "כל פעם שמגיעים לכאן חברי כנסת הדבר מחזק אותנו. זה נותן לנו תחושה בסיסית שיש מי שדואג לנו, ולא יפקיר אותנו בסופו של דבר".

ועל דבר אחד כמעט לא מדברים בשכונת האולפנה, על הסיכוי הקלוש מאוד לכך שבג"ץ ידחה את בקשת המדינה וידרוש את הפינוי.

דובר השכונה, הראל כהן, אומר כי "אם בג"ץ יחליט אחרת, ובצמוד לדברי נתניהו, זה לא יהפוך את ההחלטה לגזירה שהציבור כן יכול לעמוד בה. היו הרבה בג"צים שקבעו שצריך להרוס בתים של בדואים וערבים במזרח ירושלים, בנגב ובגליל, והמדינה לא אוכפת אותם כי היא חושבת, לעיתים בצדק ולעיתים שלא בצדק, שאלה גזרות שהציבור לא יכול לעמוד בהן. גם כאן יצטרך להיעשות שיקול הדעת הזה".

אבי שימשי היה מעדיף שלא להתייחס לאפשרות הזאת, אבל בשיחה עם 'בשבע' הוא מוכן לומר כי "אם יהיה פינוי אנחנו כתושבי השכונה לא נעשה פה בלאגן, כך לפחות נראה לי כאדם פרטי, ולא כמייצג את כלל האוכלוסייה כאן. מצד שני גם לא נתפוס אנשים שיבואו מבחוץ, ולא נמנע מאף אחד להגיע לכאן, אבל אנחנו מאמינים שהדברים כלל לא יגיעו למצב הזה, ונישאר כאן בגיבויה המלא של מדינת ישראל".